כוסות בירה – המדריך המלא והמקיף

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

עולם הבירה הוא עולם חוויתי, המספק גירוי לכל החושים – ראיה, ריח, טעם, מישוש ואפילו שמיעה. לכן, יש השפעה גם לצורת הכוס ממנה אנו לוגמים.
צורת הכוס משלימה את חווית השתיה מכמה בחינות: לעיתים מדובר על ההיסטוריה, כשיש כוסות שמלוות סגנונות מסויימים שנים רבות, וכבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהשתיה (וכל זה עוד מבלי לדבר על כוסות ממותגות); לעיתים מדובר על צורת הכוס, אשר נועדה להבליט מאפיינים חושיים אלו ואחרים ולעיתים מדובר פשוט על פניה לאסטתיקה ולחוש ההומור שלנו.

במדריך זה אשתדל לסקור באופן מתומצת אך מקיף את כל סוגי הכוסות שאני יכול להעלות על דעתי, והסגנונות אליהם הן תואמות.
מוכנים?
מתחילים:

כוסות קלאסיות

שייקר / פיינט קוני

כוס השייקר פופולארית עד היום בארה"ב, וגם בישראל, בנפח שונה. נקראת "שייקר" כיוון שהיא גם יכולה להוות את חציו הלא מתכתי של שייקר בוסטון. צורת הקונוס מסייעת באיחסון נוח של הכוסות זו בזו.
כוס זו, בעלת נפח של פיינט אמריקני בארה"ב (473 מ"ל) לעיתים משמשת גם בארץ במידה זו, שזה די מכעיס, ולעיתים משמשת גם ככוס שליש (330 מ"ל) בישראל.
לרוב מדובר על כוס מזכוכית עבה יחסית, דבר האמנם מקנה לה עמידות כלשהי בפני שבירה,  דבר שחיוני לבעל הפאב, אך גם "גונב" הרבה מהקור של הבירה.
סגנונות בירה אופייניים: משמשת באופן גנרי לכל סוגי הבירה, לא מעצימה אף מאפיין.

פיינט

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הפיינט היא בלי ספק הכוס של בריטניה.
פיינט בריטי, בנפח 568 מ"ל, יגיע בשתי צורות אופייניות:
נוניק פיינט (NONIK כקיצור של No-Nick) בעלת הבליטה ההיקפית, אמנם פותח בארה"ב אך הפך פופולארי גם בבריטניה. הבליטה ההיקפית היא למעשה שידרוג של כוס השייקר פיינט, ומסייעת מכמה בחינות: אחיזה משופרת (כוס רטובה פחות מחליקה מהיד), מניעה של הכוסות מלהידבק כשהן מאוחסנות זו בזו, וגם חוזק מבני (על פי וויקיפדיה – 40% חזקה יותר).
סגנונות בירה אופיניים: מתאימה לכל סוגי הבירות הבריטיות.

טוליפ פיינט בעלת החמוקיים העגולים ("טוליפ" על שם פרח הצבעוני) מוכרת גם מאוד בתור "כוס גינס". נחשבת למעט נוחה יותר לאחיזה עקב הבסיס הצר יותר, וככזו שמציגה גם גוונים עמוקים יותר של הבירה, עקב שני הקטרים ויכולת העברת אור שונה במשקה. ה"קערה" הרחבה תומכת היטב בראש קצף קרמי וגדול של בירות הנמזגות בחנקן.
סגנונות בירה אופיניים: סטאוט אירי, אייריש רד אייל, בירות איריות ובריטיות, בירות שנמזגת בחנקן.

מאג

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כוס המאג (מכונה גם "סיידל" -"Seidel") מופיעה גם היא בשתי צורות פופולאריות: חלקה או עם גומות. גרסת הגומות קיימת גם בצורתה המוגדלת בנפח ליטר – "מאס" ("MASS") המוכרת מאוד מפסטיבל האוקטוברפסט ומשמשת לשתיית הסגנון האופייני.
זו כוס אהודה על בעלי בארים ומסעדות גם בגלל המראה הקלאסי שלה וגם בגלל התכונות המכאניות: הידית, הזכוכית העבה והמימדים הנמוכים הופכים את הכוס לקשה להפלה ולשבירה.
סגנונות בירה אופיניים: לאגרים גרמניים, פורטרים, סטאוטים, בראון איילים ובאופן כללי בירות בהן האיזון הוא יותר מאלטי ופחות כשותי.

סטיין

משמעות  המילה "סטיין" בגרמנית היא "אבן", ואכן – כוסות אלו לרוב יהיו מיוצרות מקרמיקה / פורצלן (אך גם גרסאות עץ ומתכת קיימות). אמנם המילה היא גרמנית, אך השימוש בה לסוג הכוס הזה הוא דווקא מהשפה האנגלית, ולא נעוץ במסורת הגרמנית (כך טוען האינטרנט, בגרמנית אומרים "Krug / Humpen"). לרוב יהיו מעוטרות ומצויירות באופן בווארי נוסטלגי ומהודרות במכסה מתכת בעל מנוף פתיחה בעזרת האגודל. ההסבר הפופולארי הוא שמכסה זה התפתחת בימי המגיפה השחורה כדי למנוע מזבובים נשאי מחלות מלהיכנס לבירה.
משמשת בעיקר ככוס תצוגה לאספנים ובתי עסק.
סגנונות בירה אופיניים: לאגרים גרמניים

וייצן

כוס בירת חיטה בווארית. תופיע עם וריאציות שונות בעיצוב אך תמיד תהיה רחבה בחלק העליון, צרה בשליש התחתון ומתרחבת שוב בבסיס. צורה אופיינית זו מסייעת בכמה בחינות: קלות אחיזה בצוואר הצר, מקום לראש קצף גדול ומרשים, הצגת הגוונים השונים  של הבירה עקב הקטרים השונים וערבול המשקה על פני הדופן בעת השתיה, דבר העוזר לשמר ראש קצף גדול וארומטי.
סגנונות בירה אופיניים: חיטה בווארית – וייסביר.

גביע

יש שיחלקו את סוג הכוס הזה לשניים – Chalice ו-Goblet, אך אנחנו נתייחס אליו כרגע כאותו סגנון.
מדובר על כוסות בעלות זכוכית עבה ורגל או ארוכה וצרה או קצרה ועבה (דבר המסייע ליציבות), קערה גדולה, לעיתים עם חריטה בתחתית (המסייעת בשחרור גז ושמירה על ראש קצף). פעמים רבות יהיו מעוטרות בלוגו ופסי צבע מתכתיים על שפת הכוס.
סגנונות בירה אופיניים: איילים בלגיים וצרפתיים בחוזק אלכוהולי גבוה, כגון דובל, טריפל, קוואדרופל, בירות טארפיסטיות.

טוליפ

כוס הדומה הן לגביע והן לסניפטר. בנויה מרגל קצרה, קערה גדולה ורחבה, ושפתיים הנפתחות כלפי חוץ (לעיתים מעט ולעיתים יותר).
חלק מיצרני הכוסות מוסיפים חריטה בתחתית המסייעת בשחרור גז ושמירה על ראש קצף גדול ומרשים (כגון הכוס של דובל).
כוס זו מתאימה לבירות בעלות אחוז אלכוהול בינוני-גבוה, גיזוז חזק וראש קצף גדול ומרשים.
סגנונות בירה אופיניים: בלונד בלגי, אייל זהוב חזק, סייזון, דובל, טריפל, קוואדרופל ואפלו מיני IPA.

סניפטר

כוס קוניאק, או לעיתים וריאציה שלה עם שפתיים יותר רחבות. קטנה, נמוכה ועגלגלה, בעלת פתח צר יותר מחלק התחתון של הקערה.
סגנונות בירה אופיניים: בירות בעלות אחוז אלכוהול גבוה כגון בארלי ווין, אייסבוק, אימפריאל סטאוט ועוד.

טאמבלר

מוכרת בעיקר כ"כוס של הוגארדן", כוס הטאמבלר נראית כמו צנצנת ובעלת אותו חן. נועדה להדגיש את האופי ההיסטורי הכפרי והמחוספס של סגנון החיטה הבלגית, ובבלגיה משמשת גם ללגימת סגנונות נוספים.
סגנונות בירה אופיניים: ויטביר, גז.

חליל

סגנון החליל יופיע גם הוא במספר צורות הנבדלות בקימור השוליים, החל מעגלגלות ודמויות כוס שמפניה כבתמונה, ועד ישרות לחלוטין.
כך או כך – תמיד יהיו הכוסות צרות, ארוכות וגבוהות, ובעלות רגל, ועשויות זכוכית דקה יחסית.
הסגנון נועד להציג את האופי המרענן והמוגז של הבירה (שוב, כמו שמפניה) ולכן יתאים לסגנונות אירופאיים קלי גוף, מוגזים היטב ומרעננים, ולא לסגנונות עכורים, כבדים או בעלי גיזוז נמוך.
סגנונות בירה אופיניים: קלאסי לסגנון הלמביק ולפילס גרמני.

סטנג

הכוס הקלאסית של סגנון הקולש הגרמני מהעיר קלן.
כוס צרה וגבוהה, מזכוכית דקה עם תחתית עבה, בנפח של 200 מ"ל. כוס זו מציגה לראווה את הצלילות הגבוהה של הבירה, ושטח הפנים הנמוך שלה מרכז את כל הארומות העדינות ישר מתחת לאף. כמות הבירה הקטנה שהכוס הזו מכילה מסייעת לשתיה זריזה של בירה קרירה וטריה, שאינה מספיקה להתחמם ולאבד מהגיזוז, ומעבר מהיר לכוס הבאה, כנהוג בשתיית קולש.
מבנה הכוס מקשה על נשיאה של כוסות רבות מהבר אל שולחנות הסועדים, ולכן פעמים רבות יעשה שימוש במגש מחורר או בעל ידית הנושא מספר כוסות יחדיו.
סגנונות בירה אופיניים: בעיקר קולש, אך לעיתים גם סגנונות גרמניים נוספים כגון אלטביר.

פילסנר

גם כוס זו מגיעה במגוון צורות – עם רגל או בלי, עם דפנות ישרות או מעוקלות עד שמזכירות טוליפ. באופן כללי זהו סוג כוס בעל מופעים רבים, אשר לכולם מאפיין מפתח דומה: כמו בכוס הסטנג, גם כוס זו נועדה להציג את הצלילות המרשימה של הבירה, אז הגיזוז ואת ראש הקצף, ולכן תמיד תהיה צרה וגבוהה.
סגנונות בירה אופיניים: פילזנר בוהמי צ'כי, פילס גרמני.

ת'יסטל

כוס בעלת צורה מוזרה למדי, ולא סתם: הכוס נועדה לחקות את צורתו של קוץ הגדילן (thistle) המזוהה עם סקוטלנד.
לכוס רגל צרה וגבוהה, קערה עגולה המתחלפת לדפנות ישרות וגבוהות. לא מאוד נוחה לשימוש אבל עם הרבה פאסון.
סגנונות בירה אופיניים: איילים סקוטיים חזקים, איילים בלגיים חזקים.

כוסות ייחודיות

יארד

לא, זה לא באנג. זו כוס יארד.
כוס זו מהווה, אולי, את פתרון ה-Drive Through הראשון בתחום המזון. נועדה להגשת בירה לנהגי כרכרות שהיו עוברים ליד בתי מזיגה, ואשר נאסר עליהם לעזוב את עגלתם. לכוס קערה עגולה וצוואר גבוה מאוד וצר.
כוסות המקור לא יכלו לעמוד בזכות עצמן ונזקקו להיתפס על מתקן עץ. כיום קיימות גרסאות בעלות יציבה משופרת המאפשרות שימוש ללא מתקן העץ (חבל, כי הוא כל הקטע).
מאפיינת ומוכרת היום בעיקר ככוס של הבירה "קוואק".

TEKU

הכוס נוצרה על ידי חברת Rastal הגרמנית, תוכננה על ידי אנליטיקנים של גירוי חושי ומבשלי בירה, ונחשבת לאחת מכוסות העידן החדש המובילות והטובות ביותר. הרגל הגבוהה בה אוחזים מסייעת בהרחקת חום הגוף מהבירה, הקערה הרחבה והשוליים דמויי הטוליפ מסייעים בשחרור ארומות, וזווית השפה מותאמת לשפתי הלוגם. הזכוכית הדקה אינה "גונבת" חום מהבירה וגודל הכוס מאפשר פרזנטציה מעולה של הבירה יחד עם ראש קצף גדול.
סגנונות בירה אופיניים: היצרנים מייעדים את הכוס לכל סוגי בירות הקראפט. אישית אמליץ להשתמש בה כמו בכוס טוליפ – לסגנונות ארומטיים מאוד או חזקים באלכוהול.

חמש הכוסות הבאות פותחו על ידי חברת Spiegelau יחד עם מבשלות קראפט אמריקניות, בנסיון להתאים כוסות לסגנונות ספציפיים וגם נמכרות כיופי של מארז מתנה לחובבי בירה:

IPA

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הכוס (עם הרגל הגלית דמויית האקורדיון) פותחה בשיתוף המבשלות דוגפיש-הד וסיירה נוואדה והושקה בשנת 2013.
הזכוכית דקה ואינה אוגרת חום, בתחתית ה"רגל" חריטה המסייעת בשחרור גז ושמירה על ראש הקצף, המבנה הגלי של הרגל מסייע בהעלאת החיכוך והגדלת שטח הפנים ובכך שמירה על ראש קצף ושחרור ארומות מוגבר – כל אלו מתאספים אל החלק העליון דמוי ה"טורפדו". הפתח הצר יותר מכווין את כל הארומות אל הלוגם, כיוון שלא משאיר להן מקום "לברוח" – בעת לגימה האף נכנס פנימה ואין חלקים פתוחים של הכוס.
הכוס ללא הרגל לא מיוצרת על ידי אותה חברה, ומשלבת מאפיינים של כוס זו וכוס ה-TEKU.
סגנונות בירה אופיניים: כל סוגי ה-IPA וה- APA ובירות כשותיות נוספות.
לצפיה בסרטון הרשמי

סטאוט ובירות כהות

בעקבות הצלחת פרוייקט כוס ה-IPA, כוס זו פותחה בשיתוף המבשלות Left Hand Brewing ו-Rogue.והושקה בשנת 2014.
בדיוק כמו כוס ה-IPA, גם כוס זו פותחה עם מבשלות המתמחות בסגנון היעד, דרך פנאלים רבים של טעימות, שהצטצמצמו ל-8 מודלים אשר מהם נבחר אחד – type C, כדגם המעצים ביותר את התכונות המאלטיות וטעמי הקפה והשוקולד האופיניים.
סגנונות בירה אופיניים: סטאוט, פורטר, בירות כהות ומאלטיות.
לצפיה בסרטון הרשמי

חיטה אמריקנית

הכוס הזו, שפותחה עם מבשלת Bell's הושקה בשנת 2015.
גם כאן תהליך הפיתוח כלל פאנלים רבים של טעימות, והצטמצמות אל דגם ספציפי המעשיר את המראה הויזואלי, הארומות והגוף.
סגנונות בירה אופיניים: בירות חיטה אמריקניות, ויטביר בלגי.
לצפיה בסרטון הרשמי

בירה מיושנת בחבית עץ

כוס זו הושקה ב-2016 והיא פרי פיתוח של החברה בשיתוף המבשלות Great Divide, Green Flash, Uinta, ו-Cigar City.
והיא מיועדת לבירות מיושנות בעץ.

קראפט פילסנר

הכוס, פרי פיתוח החברה בשיתוף פעולה עם מבשלת Trumer Privatbrauerei האוסטרית ובוגרי הכשרת סומלייה-בירה הושקה בשנת 2017.
הכוס נועדה להדגיש את הפן הכשותי ואת המתיקות של בירות בסגנון פילזנר ופילס.

כוסות היתוליות

קיימות כוסות רבות שמטרתן בעיקר לשעשוע ולהומור, כמו כוס זו – HOPS SIDE DOWN ועוד רבות.

וואו! הגעת לסוף! זה כנראה יהיה זמן להתפנק באיזו כוס בירה…
שחכתי כוס? התעלמתי מהכוס החביבה עליך? רוצים שאפרט על כוס נוספת? ספרו לי בתגובות!
יוחאי

אם מצאת את הידע פה מעניין ושימושי – נשמח להזמין אותך גם לשתף וגם להצטרף אלינו בדף הפייסבוק ובקהילת הפייסבוק "בירה בישראל". 

תערוכת BEERS 2019

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

כמדי שנה, אנו שמחים להתארח בתערוכת BEERS, שכבר הפכה לשם דבר בכל הנוגע לחדשנות בסצינת הבירה בישראל.
האירוע מתרחש השנה ב-29-30/04 בהיכל התרבות בת"א, ואנו מגרילים זוג כרטיסים לחברי קהילת הפייסבוק שלנו – "בירה בישראל".
התערוכה, כשמה כן היא – אינה פסטיבל. לשמחתי גם חזרה לפורמט התערוכה הישן, שבאמת אמור לאפשר נגישות אמיתית למשקה ולאנשים שמאחוריו, ופחות אווירת קרנבל ומוזיקה (שגם היא נהדרת, אבל יותר מתאימה, בעיני, לאירועים אחרים).

השנה, לשמחתי, יש המון בירות מעניינות וחדשות לדווח עליהן, אז לא ארחיב במילים, ונתחיל מיד בסקירת המציגים והבירות המיוחדות שימזגו, על פי דוכנים, בסדר א'-ב' כי אנחנו אוהבים את כולם 🙂

הכרם

חברת "הכרם" היא שחקנית מובילה בתחום בירות הקראפט, ואחראית לחלק מהמותגים היותר סנסציוניים שזכינו לראות על המדף, והם מגיעים לתערוכה חמושים בהרבה מאוד הייפ לבירגיקס:

ברודוג:

6 ברזים, מתוכם ב-4 יהיו הבירות שמגיעות לארץ ביבוא סדיר: פאנק IPA, אלביס ג'וס (מת עליה), דד פוני וקלוקוורק טנג'רין. בשני הברזים הנוספים יהיו בירות מתחלפות.
שימו לב טוב:
הבירות מגיעות במיוחד לתערוכה.
חבית אחת מכל סוג.
החביות יתחברו אחת אחרי השניה.
ואלו שמות:

והחדשות:

ביום השני לתערוכה, בשעה 21:30, יערך טקס הכרזת הזוכים בתחרות מבשלי הבירה הביתיים Brewdog Israeli Homebrew Challenge הראשונה, שנערכה ב"בירדי".

מיקלר

לא אפרט כאן יותר מידי כי הכל נכתב בכתבה שלנו שהוקדשה למותג זה. רק נאמר כך: כל ההיצע ימזג מחביות ובדוכן של BEER AND BEYOND יועברו סדנאות בירה כולל סדנאת מיקלר עם כמה בירות מיוחדות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

לינדמנס

חובבי הז'אנר בוודאי מכירים את המבשלה הבלגית הזו והבירות החמצמצות שלה. השנה יציגו הכרם גם קוקטיילים המבוססים על הבירות ויארחו את גמר תחרות הקוקטיילים בחסות לינדמנס, בשיתוף בית הספר לברמנים "זמן אמיתי".

קופרברג

גם הסיידרים של קופרברג, המותג השוודי הגדול, יהיו במתחם של הכרם, וימזג כל המגוון: תפוח עירום, אגסים, תות-ליים, פירות יער ותות מבעבע.

כספי משקאות

WHY NOT

אם בקוקטיילים על בסיס בירה עסקינן, אז הנה ידיעה מעניינת מאוד לקיץ הקרוב: השקה של משקאות "WHY NOT" בשני סוגים:
RASPBERRY ROSE – קוקטייל פטל ורדים על בסיס בירה, המכיל פטל, מי ורדים, גזר שחור, לימון, תפוחים.4.8% אלכוהול
SMOKY ISLAND – קוקטייל אשכוליות על בסיס בירה, המכיל: אשכולית ורודה, לימון, ערער, אשכוליות. 5% אלכוהול.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קרמליטן

ימזגו שלוש בירות של המבשלה הבווארית: גולד (לאגר פרימיום, 5.1%), הפה-וייצן (חיטה בווארית, 5.4%) וקרמנטינוס (וייצנבוק, 8%).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

APPS

גם כספי משקאות יציגו סיידרים בתערוכה, מבית המותג הצעיר יחסית APPS: קלאסי, דובדבן, אגס וחצי מתוק.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

מוסקו

המבשלה הישראלית תמזוג את שש הבירות הקבועות שלה: אייל בהירה,  אייל אדומה, סטאוט, חיטה, פילזנר ומעושנת.

נצרת

מבשלה ישראלית קטנה ונוספת. בתערוכה צפויים  להשיק בירת בראון אייל אנגלי אותה הם מתארים כ"מאופיינת בטעמי וארומות קפה שוקולד הנובעים מלתת שוקולד שמתווסף בשלב המאשינג. הבירה במרירות ומתיקות בינוניים והיא נעימה וקלילה ברמת אלכוהול של 4.5%". מעניין.

ערבה

מבשלת בירה ערבה תעלה כל הדרך לצפון. למי מכם שעורג לבירה דרומית אבל לא גר בסביבה – משיקים החברים גם שירות משלוחים למרכז. גשו לדוכן להתעניין.

פרוטרי

חברת פרוטרי דואגת לנו בשנים האחרונות למותגים מסקרנים ונהדרים מרחבי העולם, וגם לבירות ישראליות טריות ומחזיקה תפריט שיתן מענה כמעט לכל אחד. והפעם בבירס הולך להיות מאוד חדש ונוצץ שם:

ת'ורנברידג'

גם על המבשלה הזו כתבנו בהרחבה, ובאירוע זו תהיה הפעם הראשונה שהקהל הרחב יוכל להינות משלושת סוגי ה-IPA שהגיעו ארצה מהמבשלה האנגלית המדוברת. מוזמנים בחום לקרוא ולבוא לדוכן כשאתם שולטים בחומר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

פטרוס

כמו באירועים קודמים, גם השנה דואגים לנו לבירה חמוצה מיוחדת של המבשלה הבלגית רק לאירוע: פטרוס אייג'ד פייל – בירה חמוצה בת שנתיים – בתוספת פסיפלורה. אם נשים את היושרה העיתונאית לרגע בצד – יש לי הרגשה שאני אוהב את זה עוד לפני שטעמתי. מקווה לא להתאכזב.

הדובים

גם מבית המותג הישראלי "הדובים" המשווק על ידי פרוטרי צפויה בירה מעניינת: שובה של ה"אש" הבירה החריפה שלהם שכמעט לקחה לנו את ניצן.

אז מה יהיה לנו שם: מר, חמוץ, חריף? אין רחמים על החיך. אולי חסר קצת מתוק. בשביל זה:

שרווד

גם הסיידרים של שרווד, מותג שקצת פחות מוכר לקהל הישראלי, ימזגו אצל פרוטרי.

שבט

המבשלה הישראלית הצעירה ביותר, ואחת ממבשלות הקראפט הישראליות הגדולות והמתקדמות ביותר.
למעשה, לקרוא ל"שבט" מבשלה יהיה לא נכון. מדובר על ה-Brewstilery הראשונה בארץ – שילוב בין מזקקה למבשלה.
זכינו להצצה למפעל המרשים הזה בעת ששפטנו בתחרות מבשלי הבירה הביתיים "בירימינה" אותה אירחה המבשלה. אם נשפוט על פי מה שראינו שם – אנחנו צפויים לראות עוד דברים גדולים מהמותג הזה.
בתערוכה יימזגו שתי בירות הדגל שראו אור לאחרונה:
ICE MANN – לאגר Helles גרמנית, (ובנימה אישית: כנראה הלאגר הטובה ביותר שטעמתי ממבשלת קראפט ישראלית, לחיוב ולשלילה) 5.2% אחוזי אלכוהול.
WEE LADDIE –בירה בסגנון אייל סקוטי עשיר, מתוק וקצת כבד, 5.5% אחוז אלכוהול.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

שלום שליו

לשלום שליו יהיו שני דוכנים מעניינים בתערוכה: דוכן בירות, ודוכן ברזים! כן, החברה מייבאת רבים מהברזים שמהם נמזגות לכם הבירות ביומיום, ותוכלו להתרשם מטכנולוגיות המזיגה אצלם בדוכן, כולל דגמי 2019 שמגיעים במיוחד לתערוכה. כן, ציוד מזיגה זה חלק מתרבות בירה!
בגזרת הבירות:
בישוף אור-וויס – בירת חיטה גרמנית, לא מסוננת, בעלת 5.2% אלכוהול.
בארבי רובי – בירת אייל בלגי ממבשלת Verhaeghe המשפחתית ממחוז פלנדרס בבלגיה, עשירה בדובדבנים, מתוקה וכבדה, 7.7% אלכוהול.
אייסיס – מבשלה ישראלית דרומית, תיוצג השנה בדוכן של שלום שליו עם בירת האמבר אייל שלהם.

שניצר

בתערוכה יהיו מגוון סיידרים שמתאימים לנמנעים מגלוטן. סיידרים זה טוב ויפה, אבל אם רוצים בירה?
גם הבירות של שניצר הגרמנית – ללא גלוטן, ימזגו בתערוכה.
הבירה שוברת את המוסכמות של חוק הטוהר הבווארי והיא הראשונה להיות מוכרת על ידי הגופים הרשמיים בגרמניה כבירה, על אף שהיא עשויה מדוחן אורגני, ולא מחיטה או שעורה. מתאימה לרגישים ונמנעים מגלוטן, 5.3%.

שפירא

שפירא הם ב-ש' גם בשביל השאפו.


טרם טעמתי, אז לא אוכל לחוות דעה, אבל רק על היוזמה מגיע שאפו לחבר'ה האלה: בתערוכה תושק הבירה המסחרית הראשונה בישראל בתסיסה ספונטנית. או יותר נכון – בתסיסה כפולה.
הבירה, מבוססת חיטה, תססה תסיסה ראשונה על ידי שמרי פרא שנקצרו מפרחי שקדיה, ולאחר מכן תסיסה שניה על ידי שמרי סייזון.
נשאיר לאורי סופר לספר לכם הכל בסרטון, הוא עושה את זה יותר טוב

I-FOOD

לא צריך לפרט כאן יותר מידי – הבירות החמוצות המדהימות של רודנבאך כבר נמצאות איתנו בארץ תקופה עם הקלאסיק והגראנד קרו. בתערוכה נזכה לחיזוק ענק ומהמם של הארסנל, עם רודנבאך וינטאז', רודנבאך קרקטר רוז', רודנבאך אלכסנדר ורודנבאך פרוטאז'.
חובה לחובבי החמוצות
Image may contain: drink

בנוסף יהיו בדוכן של I-FOOD גם מגוון סיידרים מבית ת'אצ'רס, עם הרבה שחקנים חדשים: ת'אצ'רס וינטאז', ת'אצ'רס גרין גובלין, ת'אצ'רס אולד ראסקל, ות'אצ'רס רוזה.

 

Six Pack – בירת גיבורי על

המותג הישראלי הצעיר והמצוייר ישיק את SMASH – בירת IPA. ראשי התיבות, למי שלא מכיר, הן Single Malt And Single Hop: בירה המיוצרת תוך שימוש בסוג לתת אחד וזן כשות אחד, ונותנת להם את כל הבמה.
כמו כן יציגו את ULTIMUS – בירת אמבר אייל קלאסית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

אז – את מי רואים בבירס?

לחצו כאן למעבר לעמוד האירוע בפייסבוק 

ת'ורנברידג'

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

ההיסטוריה

באחוזת ת'ורנברידג', בשנת 2005, עם מערכת בישול קטנה של פחות מ-2,000 ליטר – נפתחה מבשלת בירה. מבשלה שעתידה להיות אחת מחלוצות העידן החדש בבריטניה ואף להחשב כמבשלת הקראפט הראשונה באי המלכותי.
שני שותפים עסקיים, ג'ים האריסון וסיימון וובסטר, החלו את תהליך ההקמה עוד ב-2004 עם שיפוץ המבנה בדרבישייר והכנתו להתקנת המבשלה. כשנה מאוחר יותר נכנסו לעבודה שני ברומאסטרים צעירים ולהוטים – סטפאנו קוסי ומרטין דיקי. אם השם של דיקי מוכר לכם – סימן שאתם בירגיקס אמיתיים. אם לא – דיקי הפך מאוחר יותר להיות אחד משני המקימים של מבשלת BREWDOG הסנסציונית.

הגישה

התנגשות האמונות של "מסורת" מול "חדשנות" לא פוסחת גם על עולם הבירה. חלק מהמבשלות והצרכנים נחושים בדעתם שרק המסורת נכונה ואלו הבירות הטובות בעולם, לעומת אלו שמאסו בכל הבירות ה"רגילות" וה"משעממות" הלהוטים לחדש ולהתנסות כל הזמן.
כאן, לדעתי, אפשר למצוא את אחד המאפיינים החשובים של מבשלת ת'ורנברידג' – היכולת לגשר ולחבר בין "העולם הישן" ו-"העולם החדש" של הבירה. ת'ורנברידג' משלבים בישול בירות מסורתיות ובירות קראפט מודרניות, ושימוש בשיטות בישול ומזיגה בריטיות קלאסיות לצד פרקטיקות חדשות. בירות קראפט בפחיות? יש. בירות במזיגה קלאסית מהקאסק? יש. בירות אירופאיות מסורתיות כמו ביטר, חיטה בווארית וקולש? יש. חמוצות? יש. שילובים מודרניים כמו סטאוט עם פירות יער? יש יש ויש.

הקפיצה

הבירה הראשונה שבושלה בפברואר 2005 במבשלה הקטנה נקראה "Lord Marples" . ביטר בריטי קלאסי, סגנון שהוא בערך שם נרדף לבירה בקרב הצרכנים הבריטיים הותיקים. לא מפתיע שהבירה הפכה להיות אחת מבירות הבסיס שלהם.
אבל זו לא היתה אבן הדרך שהקפיצה את המבשלה הצעירה לכותרות ופתחה בפניהם את דרך המלך. אחרי שנתנו כבוד למסורת – נתבקשו שני הברומאסטרים הצעירים ליצור משהו נועז יותר (במונחים של 2005, כן?). כך נולדה IPA בחוזק אלכוהולי של 5.9% ועם 55  יחידות מרירות (היום זה לא נחשב כ"כ קיצוני) – JAIPUR שמה. אנקדוטה מעניינת היא שמאוחר יותר התבסס דיקי על הבירה הזו כאמא הרוחנית של בירת הדגל של ברודוג – PUNK IPA.
יצירת הבירה JAIPUR, שהיום מהווה בערך 50% מכלל הייצור של ת'ורנברידג', נחשבת לנקודת הזינוק של המבשלה לראש הטבלה.
כשאני כותב "ראש הטבלה" אני מתכוון לזה פשוטו כמשמעו: ב- 14 השנים שחלפו מהקמתה הספיקה מבשלת ת'ורנברידג' לקטוף למעלה מ-350 פרסים ומדליות (אם נשחק בחילוק עם המספרים – זה יוצא למעלה מ-25 מדליות בשנה. בערך 2 בחודש. שבוע כן שבוע לא? בקליל) ואף להגיע ב-2014 למקום הראשון בדירוג של ה-BBC כיצרן המשקאות הטוב ביותר (תוך שהיא עוקפת את ברודוג, לתחרותיים שבקהל).
הצורך בגדילה התברר מהר מאוד וכך ב-2009 נפתחה המבשלה המחודשת, מה שפינה את המבשלה הישנה לפרוייקטים מרגשים חדשים של בישול בירות נסיוניות, מהדורות מיוחדות, ושיתופי פעולה מרתקים עם מבשלות רבות כולל השמות הגדולים מארצות הברית (למשל – ברוקלין וסיירה נוואדה).

היום

מאז הגדילה הראשונה ב-2009 ועד היום עברה מבשלת ת'ורנברידג' עוד 3 הגדלות, והיא ניצבת מול הגדלה נוספת במהלך 2019. יכול להיות שההדרגתיות הזו, מבלי לקפוץ מעל הפופיק, היא אחד הגורמים המאפשרים למבשלה האייקונית הזו לשמור באופן הדוק על האופי והאיכות, מבלי להתפשר. יכול להיות שהשילוב שהמבשלה יודעת לעשות בין מסורת וחדשנות, דחיפה קדימה ואיפוק, אחראי ללמעלה מ-375 בירות ברזומה, רשת קטנה של 7 פאבים ושיווק אל למעלה מ-35 מדינות כשהם עדיין עצמאיים לחלוטין, דבר שכבר לא מובן מאליו בתעשיה של היום (ואפילו פודקאסט יש להם!).

ישראל

עוד לא הגענו לאמצע 2019, וכבר יש דברים מרגשים שמראים על המשך ההתקדמות של שוק הבירה המקומי. אבן דרך נוספת היא תחילת היבוא של ת'ורנברידג' לישראל על ידי חברת פרוטרי – Protary's Craft Beers.
שלוש בירות מבירות הדגל של המבשלה מצאו את דרכן לארץ. חברת פרוטרי ביקשו שאסכים לקבל בקבוקים לכתוב עליהם. אז הסכמתי. בואו נראה מה יש לנו פה:

Edit

AM:PM אנגליה

אם הייתי צריך לתרגם את השם של הבירה הייתי קורא לה "בוקר וצהריים". ואלו בדיוק הזמנים  שהבירה הזו מתאימה להם: תמיד.
מדובר ב-Session IPA (כלומר – IPA "חלשה"), שזהו סגנון שנועד לתת לנו את כל העושר הכשותי של IPA, בארומות ובטעמים והמרירות – אך בצורה קלה לצריכה. הסגנון מתאפיין באחוז אלכוהול נמוך יותר מ-IPA רגילות (4.5%) ובגוף קליל יותר שמטרתם לעזור לבירה להיות שתיה יותר (מה שמכונה בלעז "drinkability"). כך מכוונים היוצרים שנשתה את הבירות ב"סשן" – ברצף.
אני שמח לומר שמבחינתי הבירה הזו משיגה את המטרה באופן נהדר:
מדובר על בירה בגוון צהוב-זהוב, עם ראש קצף לבן קטן וגיזוז בינוני והמון ארומה שנישאת מעלה. ריחות כשותיים הדריים וטרופיים של פסיפלורה ואננס, שממשיכים גם בטעם, יחד עם מרירות מובחנת אבל לא אגרסיבית מדי. הגוף, כמצופה, מאוד קל והדרינקביליות גבוהה ביותר.
זו בירה מאוד מרעננת, עשויה היטב ומשקה שאני אשמח שיהיה לי זמין בקיץ. כיף מאוד.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Thornbridge ת'ורנברידג'ארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)
Edit

JAIPUR

אז כמו שנכתב בחלק המבוא על המבשלה – מדובר בבירת הדגל שלהם. זה, כמובן, העלה את הציפיות שלי, וכידוע: כגודל הציפיה – גודל האכזבה. אקדים ואומר שאני כותב מה שחוויתי משתיה ראשונה של הבירה ושאני מתחייב לשתות אותה שוב בעתיד, כי אני חושש שמדובר היה בבקבוק פחות תקין.
החלק המיידי שמפתיע בבירה הוא הצבע שלה – מדובר על גוון צהוב בהיר ביותר, על גבול הלימוני, מה שגורם לי לחשוב שהשימוש כאן הוא בלתת בסיס בלבד, ללא לתתים ייחודיים המקנים עוד עושר טעמים, על מנת לשים את הכשות בחזית.
לבירה היו ארומות מאוד לא אופייניות ל-IPA אשר לרוב נובעות מהשמרים: ניחוחות בננה, בצק ומעט גופרית שכולם יתפסו כטעמי לוואי בסגנון זה ולכן מעלים לי את החשד שמדובר היה בבקבוק פגום. מאכזב אבל קורה.
החוויה הזו ממשיכה גם בטעם, בו ניתן היה לחוש את עושר טעמי הכשות ברקע, אך את אותם טעמי לוואי באופן ברור (את הבקבוק חלקתי גם עם חברים שאינם פלצנים כמוני והם הרגישו גם). המרירות לוותה גם בעפיצות בבסיס הלשון ובאופן כללי הבירה הרגישה כמו משקה שאמור להיות טוב בבסיסו אך איבד מעט את הדרך.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Thornbridge ת'ורנברידג'
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)
Edit

HALCYON אנגליה

 


הבירה השלישית של ת'ורנברידג' בסדר אלכוהולי עולה: IPA אימפריאלי. כלומר – IPA חזקה ועוצמתית יותר.
סגנון זה, המכונה  לעיתים גם דאבל IPA, אמור לתת חוויה כפולה (כמו אספרסו כפול): יותר אלכוהול, יותר כשות,  יותר מתיקות.
הבירה נמזגת אף היא בגוון מאוד בהיר, צלול ביותר, עם ראש קצף סמיך ודמוי קצפת המתקבל פעמים רבות משימוש בהרבה כשות.
גוף הבירה, בהיותה בירה של 7.4%, יחסית חלקלק על הלשון והפה, מעט סמיך ויחד עם הגיזוז הבינוני-נמוך נותן תחושה ממלאת ועשירה. הניחוחות הכשותיים נעים בין פירות הדר לרמז של ענבים ומסטיק, מאוד מורגשים  ונעימים אך לא חודרים ודומיננטיים כמו ב-AM:PM.
המרירות חזקה אך מאוזנת במתיקות מאלטית מכובדת, וזו מעין מרירות מאוד רקה וחלקה הממלאת את חלל הפה.
הבירה המורכבת יותר מבין השלוש, שהיה לי מאוד טעימה וחוויתית. מוצר איכותי, עשיר וטעים מאוד. עשויה להיות מעט כבדה לקיץ המתקרב אבל היא עדיין יופי של פינוק.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Thornbridge ת'ורנברידג'ארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

לרוויה, ולחיים אם הגעתם עד סוף הכתבה!
יוחאי.

–

מעוניינים להישאר מעודכנים  בכל מה שחם בעולם הבירה בזירה המקומית? מחכים לכם בדף הפייסבוק ובקהילת הפייסבוק "בירה בישראל". 

 

בירה בבריסל ואנטוורפן חלק ב'

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

ממשיכים עם חלק ב' של כתבת האורח של גיל זוננרייך על חוויות בירה בבריסל (את חלק א' ניתן לקרוא כאן).
בחלק זה – בירות חמוצות, גולת הכותרת הנוספת של בלגיה, וכמובן – חנויות בירה.
קרא עוד »

מיקלר

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

מיקלר, או בשם הלועזי – MIKKELLER – (שילוב שמות המקימים Mikkel + Keller) הוא מותג בירה דני שנחשב לסוג של סופר-פופ-סטאר בקרב חובבי בירות הקראפט. רוב הבירות של מיקלר מבושלות ב"בישול צועני" על ידי מבשלות קיימות (כולל מבשלת אלכסנדר הישראלית, כבוד למגזר!). הבירות מופצות בלמעלה מ-50 מדינות ברחבי העולם, והמותג מחזיק כ-30 ברים וכן חנויות בקבוקים, מסעדות וכיום גם שתי מבשלות בארה"ב. אבל כמובן, לא כך הכל התחיל.

ההתחלה

משנות ה-80 של המאה שעברה התפתחה תרבות בירות הקראפט באופן זריז בארצות הברית. לעומתם, באירופה, תעשיית הבירה התנהלה על מי מנוחות מסורתיים. החיפוש אחר טעמים חדשים, נועזים יותר, מעניינים יותר, שיוצאים מגבולות איזור הנוחות וקוראים תיגר על הטעם האירופאי הקלאסי – הובילו להקמת המותג. שני בחורים צעירים, מורה למתמטיקה ופיזיקה בתיכון (מיקל בורג) ועיתונאי מתחיל (קריסטיאן קלר) החלו להתנסות בבישול בירה ביתי, על הכיריים במטבח. בתחילה ניסו השניים לצבור מיומנות על ידי יצירת "קלונים" (שיבוטים): לנסות ולשחזר בתנאים הביתיים את בירות הקראפט הנועזות יותר שטעמו בארצות הברית. לאחר שמבחני טעימה הוכיחו כי הגיעו לתוצאות משביעות רצון ועמדו במשימת השיחזור של המתכונים – התחילו השניים לפתח מתכונים עצמאיים, מה שהפך, אולי, לסוג של התמכרות שנמשכת עד היום (עוד על כך בהמשך).

הפריצה

את הבירות שפיתחו הגישו הצמד לתחרויות בירה ביתית רבות והזכיות והפרסים לא אחרו לבוא. יחד עם זאת המותג עצמו נשמר על אש קטנה, ברמת הבישול הביתי, ונמזג בעיקר למכרים, באירועי בירה קטנים, ובמספר נקודות מצומצם.
תחילת ההפצה המשמעותית יותר מיוחסת דווקא לאחיו של מיקל, אשר פתח מיזם בירה בשנת 2006 והחל למכור ולהפיץ את הבירות של מיקלר במספר מדינות.
הפריצה האמיתית לתודעה הציבורית הגיעה אף היא בשנת 2006, עם זכיה של הבירה 'Beer Geek Breakfast' במקום הראשון בתחרות אירופאית. ההכרה הזו פתחה את הרעב של המותג, אשר החל להופיע באירועי בירה ולהציג עוד ועוד בירות חדשות אשר התקבלו באהדה על ידי הטועמים.

מאז (שמאל) ועד היום (ימין)

בישול צועני והפרידה הגדולה

צבירת ההכרה בקרב חובבי הבירה והדרישה הגוברת – פתחו בפני המותג את השוק האירופאי. הצרה האמיתית (אני שומע אוי אוי אוי?) היתה שהביקוש לבירות הייחודיות ויוצאות הדופן בנוף המקומי היה גדול. גדול מיכולת הייצור האישית של המותג וגדול מהיכולת הכלכלית לפתוח מבשלה עצמאית. בעיה זו הובילה את מיקל וקלר היצירתיים לפתרון… יצירתי: בישול המתכונים שלהם אצל מבשלות אחרות. הפתרון הזה, המוכר בד"כ כ"בישול חוזי" משמש היום הרבה מותגים קטנים (גם בשוק הישראלי המתפתח).
אז למה צועני? כי החבר'ה שלנו, עם הקוצים במקום שבו נהוג לשבת, החליטו שלא לבשל את כל המתכונים שלהם אצל אותה מבשלה, אלא להתחיל לנדוד בין מבשלות ולבשל במספר מוקדים, על מנת לעמוד בדרישה ולא להפסיק לפתח מתכונים.
הגדילה והפיתוח העסקי הנמרץ לא היו החזון של קריסטיאן קלר, שבשנת 2007 פרש על מנת להמשיך בקריירה כעיתונאי.
זו לא היתה הפרידה הכואבת היחידה בהיסטוריה של המותג: בשנת 2010 עזב גם אחיו התאום של מיקל את המיזם ופתח את מבשלת Evil Twin (היחסים, כמובן, מתוחים).

היום

על פי וויקיפדיה, במהלך השנים יצאו תחת המותג מיקלר כ-800 בירות שונות. חיפוש באתר ratebeer מוצא למעלה מ-1800 בירות הכוללות בישולים ייחודיים, שיתופי פעולה ומהדורות ספין-אוף של בירות קיימות (יישון אותה בירה בחביות שונות, למשל), לא ווידאתי את כולן כי אני משוגע אבל לא מספיק. כך או כך מדובר על כמות פנומנלית של בירות, המבושלות ברחבי העולם, כשמיקל נודד לו בין המבשלות ופשוט לא מפסיק ליצור מתכונים חדשים  וחד-פעמיים, במקביל למספר בירות קבועות.
בנוסף לתפעול ברים רבים ברחבי העולם (יום לפני כתיבת שורות אלה, למשל, הוכרז על פתיחת בר נוסף בפריז) נפתחו בשנתיים האחרונות שתי מבשלות עצמאיות של מיקלר בארה"ב (סן-דייגו וניו-יורק), וכן מסעדות וחנויות ברחבי העולם.
אין ספק שמדובר באחד המותגים היותר טרנדיים ובכוכב פופ בקרב חובבי בירות קראפט בכל מקום.

מיקלר בישראל

בשנת 2016 טעמנו את שיתוף הפעולה של מיקלר עם מבשלת אלכסנדר הישראלית – "מילק אנד האני", הסטאוט האימפריאלי הייחודי שכבש את הקהל. לאחר מכן הצטרפה אלכסנדר למערך המבשלות המייצרות בירה עבור מיקלר והיא אחת היצרניות של ה-IPA "גרין גולד" (אנקדוטה משעשעת היתה לפגוש אותה בבר של מיקלר בברלין). בשנת 2018 שיתפו השניים פעולה שוב עם ה-IPA בסגנון New England "הולי פרוט". מהר מאוד אחר כך ראינו סנונית ראשונה של יבוא, עם הגעה של מספר בקבוקים של "ספונטנבזיל" – שיתוף הפעולה של מיקלר עם המבשלה הבלגית המוערכת "לינדנמנס".
נראה שתגובת הקהל היתה חיובית. חברת "הכרם", שאחראית לייבוא של בירות רבות וטובות לשוק המקומי, הרימה את הכפפה ופתחה את הדלת לבירות של מיקלר לישראל.
הגעת הבירות תלווה במספר אירועי חשיפה לקהל, בחנויות הבירה המתמחות ברחבי הארץ, ובראשן אירוע החשיפה הבלעדי בביראנדביונד בת"א (ככה זה נראה).

אז מה הגיע לארץ?

Edit

Hair In The Mailbox בלגיה

בירה בסגנון IPA אמריקני. קלאסית למדי.
הבירה נמזגת בצבע נחושתי כתמתם, בעלת ראש קצף צפוף וריחני המעלה ניחוחות של הדרים, פרחים ופירות טרופיים. גיזוז בינוני-נמוך, גוף חלק ומרירות בינונית מאוזנת בצורה נכונה עם מתיקות הלתת ושמץ קרמל.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Mikkeller מיקלרארץ מוצא: יצרן: De Proefbrouwerij
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 4.75 (ציון שקול 91%)
Edit

Chipotle Porter בלגיה

בירה שכבר טעמנו בביקור שלנו בבר של מיקלר בברלין, ולכן לא חשבתי שתפתיע אותי. אני זכרתי שנוכחות הצ'יפוטלה (פלפל חריף מעושן) היתה מאוד מעודנת הן בחריפות והן בעישון, רק מספיק כדי לזהות שיש אותה שם. ושמעבר לכך היה מדובר על פורטר די סטנדרטית. אז חשבתי. והופתעתי.  מה ששתיתי עכשיו היתה בירה הרבה יותר מעושנת, עם חרפרפות שהיא עדיין מאוד מאוד עדינה, טעמי קליה עשירים ומעט שרופים שאינם אופייניים לפורטר, גוף קרמי ועשיר וגיזוז בינוני שמנסה להקליל במעט בירה עם הרבה נוכחות.
ככל הנראה הבירה המורכבת יותר שהגיעה לארץ מההיצע הנוכחי של מיקלר, ומתאימה לכל מי שמחפש משהו מעניין, ובמיוחד בז'אנר המעושן.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Mikkeller מיקלרארץ מוצא: יצרן: De Proefbrouwerij
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 4.00 (ציון שקול 79%)
Edit

Wood Will Fall Down בלגיה

הידד! ברלינר-וויס ראשון בתפוצה מסחרית בישראל! (כתבנו גם על מקומות אחרים, כמו האטצ' במחניודה, אבל הם לא משווקים).
סגנון הברלינר-וייס ("חיטה ברלינאית") הוא סגנון בירה חמוצה שכמעט ונעלם מהעולם, עד שתרבות הקראפט, כמנהגה, שלפה אותו מתהומות הנשייה, איפרה יפה בקישוטים מודרניים (פסיפלורה! כיף גדול), ופחות או יותר שמה אותו על ראש שמחתה בשנים האחרונות. בירת חיטה זו מאופיינת  בחמצמצות לקטית (יוגורט? אז כזו) מאוד בולטת גם בריח וגם, כמובן, בטעם (אם כי עדינה יותר מבירות אחרות בסגנון). אל הריח החמצמץ מתלווה ריח פסיפלורה מובהק, עם מלווים טרופיים רעננים. בשונה מברלינר אחרות שטעמתי, כאן נוכחות הלתת ומרירות הכשות יותר משחקות תפקיד, יחד עם קצת ניחוחות פאנק. בירה שכל כולה אומרת "קיץ!" ותלווה את התפריט שלי בקיץ הקרוב בוודאות.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Mikkeller מיקלרארץ מוצא: יצרן: De Proefbrouwerij
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 4.50 (ציון שקול 87%)
Edit

I Don't Have a Red Shrimp בלגיה

הלאגר היחידה בהיצע שהגיע לארץ. לדעתי, מותג שמבוסס על יציאה מהמסגרת, שבירת המוסכמות ויציאה כנגד הסגנונון הקלאסיים "המשעממים", לוקח סיכון עוד יותר גדול כשהוא פונה לייצר את אותם סגנונות קלאסיים. במיוחד אם התוצאה תהיה פחות טובה.
לטעמי ולצערי – זה המקרה עם הבירה הזו. עכשיו – שלא תבינו לא נכון – מדובר בבירה טעימה, עשירה ושהיה בהחלט כיף לשתות, אבל אם צריך לעמוד אותה לפי הסטנדרטים של הסגנון – פילזנר – אין מנוס מלומר שהיא לא בדיוק שם. אני כן הרגשתי טעמי כשות עשבוניים (לעומת הדריים שהרגישו אחרים), מרירות מובחנת אך לא אסרטיבית, גוון צהוב-כתמתם עכור, ולא צלול כמו שמצופה, וטעמים מאלטיים שלא מאפיינים פילזנר ומלווים בפירותיות עדינה. האם אשמח לשתות את הבירה? כן, היתה טעימה. האם היא פילזנר? בעיני, לא בדיוק.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Mikkeller מיקלרארץ מוצא: יצרן: De Proefbrouwerij
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 5.00 (ציון שקול 95%)
Edit

Stick a Finger In The Soil בלגיה

כל מי ששתה פייל אייל במצב טוב ידע בערך למה לצפות מהבירה הזו. מדובר בבירה ששמה את הכשות בחזית, הן בטעם והן בארומה (אני הרגשתי בעיקר אשכוליות). שלא כמו ה-Session IPA, הפייל איילים, וכמובן שגם זו, יהיו עדיין יותר קלים לשתיה. זה בא לידי ביטוי במרירות נמוכה יותר ואיזון גבוה יותר עם טעמי הלתת, שפה הרגישו לחמיים, קרמליים מעט ושמץ של סוכרייתיים.
פייל אייל שבעיקר ניתן לומר עליה שהיא על הכיפאק, ולקוות שתופיע בבארים.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Mikkeller מיקלרארץ מוצא: יצרן: De Proefbrouwerij
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 5.00 (ציון שקול 95%)
Edit

Deception Session IPA בלגיה

בירה בסגנון Session IPA – תת סגנון של ה-IPA המודרני. משמעות המונח, או הרעיון, בבירות סשן, הוא שניתן (ואף מומלץ) לשתות כמה מהן בזו אחד זו (אולי בעברית צריך לקרוא להן "בירות רצף"? "בירצף"?).
אז איך עושים את זה בלי לאבד את הראש, בכל זאת IPA הוא לא סגנון קל באלכוהול? עושים בדיוק את זה: מורידים את האלכוהול, בלי  לפגוע בשאר החוויה.
הבירה מציגה יופי של ארומות כשות, כמצופה, על הטווח הפירותי (הדרי-טרופי), תחושה אלכוהולית נסתרת, בסיס מאלטי עדין הנותן את מירב הבמה לטעמי הכשות ולמרירות אך עדיין שומר על גוף מספיק מורגש ולא מיימי, גם אם קליל. הבירה נמזגה מוגזת גבוה ולטעמי קרה מדי גם היא, מה שבטח צינזר עוד מאופי ה-IPA שלה.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Mikkeller מיקלרארץ מוצא: יצרן: De Proefbrouwerij
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
2 קולות, ציון ממוצע 5.00 (ציון שקול 92%)

רוצים לדעת מה אומרים השמות המוזרים? אור כהן עשה לנו סדר – בפייסבוק

בנימה אישית, אני חייב לומר שאני חלוק בדעתי על מיקלר. מצד אחד מדובר על מותג חלוצי שעזר לסלול את הדרך למבשלות קראפט רבות אחרות. אין ספק שמדובר על מותג ואדם שהוא יזם, מקורי, שאפתן ובעל חזון. חלק מהבירות הייחודיות שלו  שטעמתי בברים של מיקלר בחו"ל היו מעולות. מצד שני, אנחנו ב-2019, 13 שנה אחרי הפריצה וזו בדיוק הבעיה – רוב הבירות של המותג המצויות בתפוצה רחבה – די סטנדרטיות. מתוך שש הבירות שהגיעו לארץ 2 הן באמת ייחודיות "על המדף". האחרות – בירות כשותיות טעימות מאוד ומוצלחות, אך באותה רמה של בירות מוצלחות בהחלט שלשמחתי כבר ניתן לרכוש בארץ.
ניתן רק להמשיך ולשמוח על ההגעה של המותג המרשים הזה לארץ, על הכרה בנדבך קטן נוסף בתרבות הבירה בישראל, ולקוות שנראה במהרה גם חלק מהבירות שלו שבאמת עושות "וואו!!" (אהמ תערוכת BEERS 2019? אולי?)

לרוויה, ולחיים אם הגעתם עד סוף הכתבה!
יוחאי.

–

מעוניינים להישאר מעודכנים  בכל מה שחם בעולם הבירה בזירה המקומית? מחכים לכם בדף הפייסבוק ובקהילת הפייסבוק "בירה בישראל".