בירה על הדרך

אחד מהדברים שאנשים לוקחים כמובן מאליו בתעשיית הבירה האמריקנית היא היכולת להגיע למבשלה האהובה עליך, לראות איזו בירה חדשה או עונתית מגניבה שנמזגת, ופשוט לקחת ליטר וחצי הביתה במיכל שניתן למילוי חוזר (גראולר בלעז). התחושה הזו של לקחת מיכל מלא בבירה טעימה כדי שגם חבריך יטעמו (הרי המבשלה לא תבקבק כל בירה מיוחדת שיוצאת משעריה),היא אחת מהראשונות שבתרבות הבירה האמריקנית.

בארץ, עד לא מזמן, התענוג של לחלוק בקבוק גדול של בירה עם חבריך היה שמור רק לבקבוקי בירות בלגיות שמגיעות בבקבוקי 750 מ"ל מהודרים, או בקבוקי בירות מבריה"מ לשעבר בבקבוקי פלסטיק של ליטר וחצי. לפני כמה שנים היו אלה ג'מס שהחליטו לנסות ולהכניס את תרבות הגראולרים לארץ עם בקבוקי זכוכית ממותגים שנועדו לשימוש חוזר (פעם ראשונה קונים את הבקבוק והבירה שבתוכו, ובשאר הפעמים רק את הבירה!) עדיין, השירות היה מוצע רק במבשלה עצמה בפתח תקווה, לא נגיש לכלל.

 

ואז, לפני בערך שנה, זה הגיע. תחילה נפתח הבירפוינט באשדוד (אני זוכר שהמחשבה הראשונה שלי היתה, "מגניב! אה רגע, זה באשדוד?")  ולאחריו צצו כמו פטריות אחרי הגשם גם סניפים באשקלון, רשל"צ, בת ים ועוד. אנשים ראו שהקונספט, מילוי של בקבוקים בגדלי ליטר וליטר וחצי, אשכרה מצליח! לא איחרו להגיע גם הבירסטיישן והבירשופ, כשכל אחת מחדשת בדרכה שלה.

בירסטיישן בשטרן 1 – מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי

הבירשופ, עם סניפים שפרוסים בנתניה ותל אביב החלה גם להציע בירות שמבושלות ספציפית עבורה (בג'מס) ושניתן להשיג רק שם, כי "אם כבר כולם נמצאים בכל מקום, את הבירה שלנו אפשר להשיג רק כאן". מה שבאמת אהבנו הוא מגוון הקראפט המגוון שנמצא בסניפי הרשת, עם שמות כמו הדובים, הדיקטטור, רוג ,ושריגים, בבירשופ המגוון הרחב ביותר למי שמחפש את הקראפט והמיוחדות.

 

בירשופ נתניה – מתוך עמוד הפייסבוק

הרשת הגדולה ביותר, עם 11(!) סניפים היא הבירסטיישן שפזורה מבאר שבע ועד חיפה (כולל סניף אחד בשטרן 1, שהיה פעם מקדש של בירות קראפט ישראליות ואפילו חגגתי בו יומולדת עם שאר אנשי הבלוג אי שם ב-2013). הבירסטיישן מתהדרים בלפחות 30 ברזים בכל סניף, כשרובם בירות שמיובאות על ידי החברות הגדולות במשק, והמשקל של הקראפט כאן הוא מהקטנים.

בירפוינט רשל"צ – מתוך עמוד הפייסבוק

נציין לטובה גם את רשת הבירבזאר, גם שם נמזגות כל הבירות לתוך גראולרים ממותגים מזכוכית, אבל ללא מתקן ייעודי שמטרתו שמירה על הבירה ומניעת התחמצנות (בגדר מה שניתן). עדיין, אם תרצו להביא לחבריכם מהבירות המיוחדות שמבושלות עבור הבירבזאר במבשלת הארץ, זו כנראה הדרך הטובה ביותר להביא אותה לחבריכם.

מקומות נוספים המאפשרים מילוי בירה מהחבית הביתה הם "בירה נקודה" ברחובות, "ביר קלאב" בקריית גת, והאטצ' בשוק מחנה יהודה.

לנוחויותכם, מפת כלל השחקנים בשוק, תהנו 🙂 מכירים חנות שלא נמצאת כאן? שלחו לנו הודעה!

 

מתכוננים לשנת 2018

שנת 2017 היתה שנה מעניינת בשוק הבירה הישראלי, בה זכינו לשתות בירות חדשות, כאלו שחיבבנו יותר וגם כאלו שפחות. שלל אירועי בירה ופסטיבלים, פתיחת מבשלות חדשות  בשוק הישראלי ופתיחת מקומות חדשים  המתמחים  בהגשה של  בירה איכותית.
פנינו לשחקנים בולטים בתחום הבירה ומבשלות הבוטיק, ואנחנו כאן כדי לתת לכם הדלפה קלה על מה שצפוי לנו לשנה הקרובה:
קרא עוד »

BEERS 2017

איך יודעים שבא הקיץ? כי חם ונוראי בחוץ. אז מה בכל זאת מוציא אותנו מהמזגן? סבב נוסף של פסטיבל BEERS עליו אנחנו כותבים (כמעט) מדי שנה.
אומרים שאנשים לא קוראים הרבה, אז לפני שנאבד אתכם- יש לכם עוד יומיים לבוא ולהינות מאירוע בירה גדול ואיכותי במתחם התחנה בת"א- היום (09/08/2017) ומחר (10/08/2017) החל מהשעה 18:00.

צילום דיויד סילברמן

אספר לכם מעט על מבנה הפסטיבל השנה, על ההשקות המיוחדות לאירוע ועל ההמלצות שלי.
כבכל שנה ניתן להינות ממספר מתחמים הכוללים ייצוג מרשים המכיל טווח רחב של בירות מתוצרת מקומית וכן ייבוא.
בגזרת המותגים הישראליים נחמד מאוד לראות ייצוג הן של מותגי הענק (גולדסטאר) דרך מבשלות הקראפט הגדולות (מלכה, נגב) הבינוניות (שריגים, שפירא) ועד מותגים חוזיים קטנים כגון אוק&אש ובירה ג'ויה.
בתור בירגיק המגיע מהתחום של בירות הקראפט שמחתי לראות שהקהל מגיע על מנת להינות מההיצע הייחודי של מבשלות אלה, ופחות מתוצרת המאקרו של גולדסטאר (עם כל הכבוד).

בגזרת היבוא ניתן היה להינות מדוכנים עשירים ומושקעים של יבואנים בולטים בשוק הבירות המיוחדות (פרוטרי, רדקס) וכן מבירות חדשות ומעניינות (בהמשך).

בנוסף מוקמו באירוע דוכני מזון שונים (מבשרים מעושנים, דרך נקניקיות בוואריות ועד פיצות ופסטות), דוכנים נוספים הקשורים לעולם האלכוהול ואת כל זה מלווה ברקע הופעה חיה של הרכב חביב.

צילום דיויד סילברמן

אז מה היא רשימת המומלצות שלי לפסטיבל?

קרא עוד »

בירמרקט – זה שיר פרידה

Come gather ’round people
Wherever you roam
And admit that the waters
Around you have grown
And accept it that soon
You’ll be drenched to the bone
If your time to you is worth savin’
Then you better start swimmin’ or you’ll sink like a stone
For the times they are a-changin’

~Bob Dylan

שינוי מונע על ידי אנשים עם רצון. שינוי מונע על ידי אנשים עם אש בוערת בתוכם. שינוי מונע על ידי אנשים עם חזון.

מבשלת העם (ממנה לא באמת נפרדנו באופן ראוי), הוקמה בשנת 2011, עם החזון והרצון הברור: "כמה שיותר בירות ישראליות". המבשלה תיהיה המקום שבו בשלנים ביתיים שחוו בישול או שניים או עשרות, יביאו את הבשורה לשוק. הבשורה שיש דבר כזה בירת קראפט ישראלית, היא טובה, והיא פה להשאר. עד 2012, עת פריחתם של מותגים רבים שבושלו תחת מטריית המבשלה ("הדובים", "הדיקטטור", "קלרה" ועוד רבים וטובים), הרגישו האחים לבית בר אילן (רותם ודגן) שהשוק הגיע למצב שאפשר להעמיד את התוצרת המקומית בחלון הראווה ולהכריז בגאווה, הגענו. הבירמרקט נפתח! החנות היתה קטנה, דחוסה באיזו פינה בשוק מקורה ביפו, עם שני ברזים משתנים בלבד, ועוד כ-100 בקבוקים על המדפים. 100 בקבוקים שכולם גאווה כחול-לבן, תוצרת ישראלית, על כל היתרונות (חוצפה חיובית בסגנונות שטרם נראו בארץ, משחק עם סגנונות קיימים) והחסרונות שבעניין (טעמי לוואי, בעיות אחידות ובעיקר המחיר הגבוה). לאותו בירמרקט קטן ביפו הצטרף עוד סניף בבסטה קטנטנה בשוק הכרמל (שלימים הפך לסניף הראשון של הבירבזאר – אחד המיזמים המוצלחים ביותר בשוק הבירה בישראל), ונראה היה שסוף סוף הבירה ישראלית על מסלול המראה. (גילוי נאות, זו גם התקופה שבה "מבשלת החצר" שלנו נכנסה לפעולה)

תמונה – בירמרקט (2012) נסו לנחש כמה מותגים עדיין פעילים בשוק!

אחרי סגירת הבירמרקט המקורי (ביפו כאמור) ופתיחתו המחודשת ב-2015 בשוק האוכל בשרונה (עם שישה ברזים, וכלל הבקבוקים זמינים לשתיה קרים מהמקרר), נראה היה שהבירמרקט הולך לתפוס תאוצה ולספק חווית שתיה מהנה של בירה ישראלית, ועוד בליבה הפועם של תל אביב, ואכן כך היה. בחודשים הראשונים היה הבירמרקט מלא בבירות ישראליות חדשות, חלק גדול מהן בושל במבשלת העם, ובעצם נוצרה מערכת אקולוגית שמזינה את עצמה. הבירות יבושלו במבשלת העם- ויקבלו במה בבירמרקט, win-win.

נפילתה של מבשלת העם הובילה להתדלדלות המותגים על המדפים, כשאלו שנותרו על המדף היו שייכים בעיקר למבשלות הגדולות יותר וליצרנים קטנים עם הקפדה פחות ממושלמת על המוצר הסופי. הבירות הבינוניות, יחד עם עליית המחירים שהורגשה, הובילו (לפחות אצלי), לתחושת "באסה" בכל ביקור במרקט, מאין תחושה של "זה הכי טוב שיש לנו?". השילוב של התחושה הזו, יחד עם הגברת הייבוא האיכותי מחו"ל (מישהו אמר היטאצי'נו, רוג, קרו רפאבליק, ברודוג, ריגלה?) בסופו של דבר הביאה אותי (ואני מאמין שגם רבים אחרים), להעדיף לשים את הכסף שלהם על המניה הבטוחה, ולהשקיע את מיטב כספם בבירה של מבשלות שמהן ידעו שיקבלו מוצר אחיד, איכותי, ובעיקר עשוי טוב. במובן הזה, סגירתו של הבירמרקט היא מעין סטירה מצלצלת לתעשייה העצמאית שגדלה פה בשנים האחרונות, בעידן של ייבוא איכותי מחו"ל, במחירים תחרותיים בחתך הקראפט, המבשלות הישראליות נדרשות לחדש, להוציא מוצרים איכותיים ואחידים, ובעיקר למכור לנו את היתרון היחסי הגדול ביותר שלהן, טריות.

כיום, במצב שבפסטיבלי בירה ישראלית, מבשלות מקומיות מרשות לעצמן למזוג בירה שפג תוקפה לפני 4 חודשים (לפחות זה הכי הרבה שאני ראיתי- אבל תמיד תדאגו לשאול על טריות הבירה!), בירות שעזבו את רצפת המפעל לפני 10 חודשים, אין זה מפתיע שאנשים מעדיפים לצרוך תוצרת זרה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

במצגת: בירות לא ישראליות, מנצחות באיכות ובמחיר

 

בסופו של דבר, במדינה שבה כמות הליטרים הנשתים היא מהנמוכות במערב, אנחנו, כאנשים אוהבי בירה על נגזרותיה (המשקה, התרבות, המגוון וכו'), חייבים להנגיש כמה שיותר את הבירה האיכותית, ואת חווית השתיה, לצרכן הישראלי. רק כך נוכל להביא לפריחת התעשיה ולביסוס ישראל כמדינה מובילה בתחום (כפי שנעשה בהצלחה עם ענף המסעדנות, הקפה, והיין).

כשלון הבירמרקט אינו כשלון של התעשיה. אנשים רבים, כמוני וכמו חברי לבלוג (ולבירגיקס, ולמבשלת החצר), התחנכנו ולמדנו רבות בבירמרקט, ובעיקר בשיחות עם האנשים המקצועיים שעבדו שם. מרבית המבשלים והמבשלות החוזיות הקטנות שמובילות היום את השוק גדלו בתקופה שבה בירה ישראלית חדלה להיות מילה גסה (אם כי המחירים עדיין גבוהים), תודות למבשלת העם ולבירמרקט. 17 ניגשים למבחני ה-BJCP (ארגון ההסמכה לשופטי בירה) היו בפברואר, על מנת ללמוד כיצד לשפוט ולהעריך בירה איכותית, מרביתם נמצאים בסצנת הבירות בדיוק בגלל אותו מבחר וטעמים חדשים שהציג הבירמרקט. הבירבזאר, אותו ממשיך דרך רוחני של הבירמרקט, מונה כיום ארבעה סניפים, שכולם עושים חייל ומקדמים תרבות בירה ישראלית (יחד עם מבשלת הבירבזאר – "מבשלת הארץ" שמזינה מותגים חדשים ורעננים לשוק- מזכיר לכם מישהו?).

תעשיית הבירה הישראלית אמנם מתקדמת בצעדים קטנים (אבל בואו לא נשכח שעד לפני 10 שנים היו פה רק שתי מבשלות), אבל אין ספק שהחזון והקרקע שהניחו האחים בר אילן ימשיכו להנחות ולהוביל חולמנים ופנטזיונרים צעירים עם תשוקה לבירה, לעוד שנים רבות. ומה נאחל לאחים? בעיקר הצלחה, בריאות, ונחת.

 

חג שמח

ניצן.

Jacobus RPA - וואלה יופן הולנד

קצף הוא לא בירה ~ אמרה הולנדית

איזה כיף לנו! מבשלה נוספת נחתה לה בארץ, הפעם מבשלת יופן ההולנדית!

מותג הבירה יופן הוקם בשנת 1994 בעיר Haarlam שבהולנד, זאת לאחר מאות שנים שבה העיר היתה מרכז ביראי נחשב בהולנד החל מהמאה ה-14. בעקבות עליית הלאגר, ועליית מיסים על חלק מרכיבי הבירה בשנת 1916 נסגרה המבשלה האחרונה בעיר (לאחר שהיו 52 כאלו במאה ה-18). מבשלת יופן שמה לעצמה משימה: להחיות את הארלם כעיר בירה- ולהחזיר עתרה ליושנה. אפילו שם המבשלה "יופן" – משמעותו חביות של 112 ליטר בהן אכסנו את הבירה במאה ה-14 לאורך נהר הספארנה (Spaarne).

קרא עוד »

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: יופןארץ מוצא: יצרן: יופן
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
3 קולות, ציון ממוצע 4.33 (ציון שקול 83%)