Basically, I'm for anything that gets you through the night – be it prayer, tranquilizers or a bottle of Jack Daniels.
-Frank Sinatra-

את הבירות של מבשלת שפירא מכיר כל חובב של בירה ישראלית.
למען האמת, רבים גם אלו שאינם חובבי בירה במיוחד ולא מכירים את ההיצע הנרחב (ועלינו השליחות- לפתוח את עיניהם) אבל כן מכירים את בירה שפירא- בגלל הפרסומות הנהדרות עם ונייה היימן, ובגלל הספינסורים הרבים בירושלים.

לשפירא שלוש בירות קבועות, המיוצרות כל השנה (עם גימיקים של תוויות מתחלפות- לפורים, או להפועל קטמון…), מספר בירות בייצור מצומצם לרגל שיתופי פעולה מעניינים (שפירא בורלא, לדוגמה) ובירה עונתית אחת- שפירא Jack's Winter Ale.

מדובר בבירת ווינטר אייל בסגנון אנגלי, המיושנת שלושה חודשים, ומכילה (בתהליך היישון, לא בבקבוק) שבבי עץ אלון ששוכרו עד עילפון קודם לכך בוויסקי ג'ק דניאלס.
הבירה, כמשתמע משמה, היא בירה חורפית- היוצאת פעם בשנה. בשנה שעברה כתבנו על מהדורת 2013, והשנה החלטתי לעשות השוואה בין מהדורות 2013 ו-2014. בעצם, החלטתי על זה כבר בשנה שעברה- עובדה ששמרתי בקבוק.

אם ככה- מה יש לנו כאן?
למעשה מדובר בשתי בירות שאמנם נושאות את אותו השם, וחולקות את אותו הבקבוק (התווית, לפחות) אך הן שתי בירות שונות בהחלט.

שפירא Jack's winter ale 2013 
נמזגת בצבע עץ כהה/ ברונזה חום, כהה וצלולה, ללא ראש קצף כלל.
הריח? אלכוהולי, אפילו ליקרי במידה מסויימת. ריח של פירות יבשים ומעט תחושה "מאובקת" ולא טריה. שאר הטועמים (משפחה) אפילו שאלו אם הכוס לא נוקתה קודם.
הגוף, באופן מפתיע, קל יחסית, אך מעט שמנוני.
הטעם- מתקתק ומזכיר סירופ מייפל, אלכוהולי מעט.
טעם מעט "משומר" או כימי, אבא טוען שמזכיר ד"ר פפר. אני לא חולק עליו.
במרחק הזמן, כשאני קורא את חוות הדעת שלי משנה שעברה– כשהבירה הייתה טרייה, אני מבין את השינוי הגדול שעברה, וגם מבין שזמן כה רב- לא עשה לה טוב.
אמנם הייתי מצפה מבירה כהה ובעלת אחוז אלכוהול גבוה (7.8%, בכל זאת) להתיישן יפה, אך נראה ששלושה חודשי יישון במבשלה ועוד שנה יישון אצלי- זה יותר מדי בשבילה.
למרות זאת- אני לא יכול לומר שאני מופתע. בשנה שעברה- כשהחלטתי לשמור בקבוק, התייעצתי עם יוחאי (אני לא מדבר עם עצמי, לרוב, הכוונה היא ליוחאי קודלר- הברומאסטר) והוא טען שהבירה לא תתיישן טוב, ושהיא בנוייה לצריכה כשהיא בשיאה- כלומר, עוד באותו החורף.
נו, יוחאי, צדקת.

שפירא Jack's winter ale 2014 
גרסת 2014, לדעתי, היא בכלל מתכון אחר. לא ביררתי, אז אם מישהו יודע- נא להגיב!
ולמה מתכון אחר?
קודם כל- בגלל הלוק. לג'קס 2014 צבע ענברי , אדמדם- חום, צלול ביותר ופשוט יפהפה.
ראש הקצף שלה דקיק, ודועך מהר לטבעת עדינה שמעטרת את שולי הכוס.
בנוסף- גם הריח והטעם אחרים- הריח אלכוהולי, ריח של עץ/ יין, וגם ריח לוואי של פלסטלינה, או יותר נכון- בצק משחק של ילדים.
הטעם- מתקתק, קרמלי למדי, אלכוהולי, וגם משאיר קצת טעם של עץ- כמו שיש כשמכרסמים קיסם או את המקל של המאגנום.
הגוף– שוב מפתיע ביחס למצופה מבירה כזו- קל יחסית, בעל גיזוז עוקצני שיכול להחשב בינוני, אבל הרבה יותר חזק מ-2013 המיושנת.
בנוסף, שוני משמעותי נוסף בין האחות הגדולה לקטנה- הוא שהקטנה- יותר גדולה.
אני אסביר- ג'קס 2013 מכילה 7.8% אלכוהול בנפח, ולעומתה ג'קס 2014 מכילה 8.4%.
וכן, ההבדל מורגש.

אז זהו, תמה לה שנה של תהייה, ופרוייקטי היישון האחרים שמתחבאים לי בארון מחכים לתורם.
(וכן, מתוכננת כתבת המשך לסקירה על דיוגנס של הדובים, הפעם- שלוש שנים!).

אז שיהיה סוף חורף נעים לכולם,
לרוויה!
יוחאי.