Schnitt brewing company – תל אביב

שניט – קפיצה קטנה לחו"ל – בישראל

אני רוצה לספר לכם על השניט – הברופאב החדש שנפתח ברחוב הארבעה בתל אביב.
לקח לי קצת זמן להגיע לשם ולהגיע לכתוב, כי רציתי לחכות עד שהמקום ירוץ באופן מלא כדי שאוכל לדווח על החוויה כמו שבאמת תחוו אותה.
נתחיל בקצת רקע, נמשיך בהסבר על מה זה ברופאב בכלל, אספר מה מייחד את השניט ואיך הם הצליחו להיות חלוציים בכמה מובנים, ואסיים במה תוכלו למצוא במקום כשתגיעו.

כתבה זו היא הגרסה המורחבת לפוסט שעלה בקבוצה שלנו – בירה בישראל. אוהבי בירה מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו גם בפייסבוק.

קודם כל, מה זה שניט בכלל?

המשמעות המילולית של המילה הגרמנית "שניט" היא "לחתוך". זה לא באמת עוזר לנו להבין מה זה אומר… אני חושב שתרגום שיכול להתאים פה לסלנג הישראלי הוא "בקטנה". אם אתה רוצה ללגום בירה בקטנה – זה שניט. לנשנש משהו – זה שניט.

האם זו הסיבה שבגללה בחרו בשם? לא. אבל זה עובד יופי 😉.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ברופאב

אז סגרנו את פינת הסקרנות לגבי השם. אבל מה בנוגע לברופאב?

"ברופאב" = מבשלה שהיא פאב, או פאב שמבשל את הבירה במקום.
למעשה המילה משמשת לתיאור של מקומות שמייצרים בירה ומוכרים אותה במקום בלבד, או כמעט בלבד.
לא מדובר על מפעל שמייצר את הבירה להפצה – בבקבוקים ובחביות, ובכך "מחוייב" כמעט תמיד לייצר את אותם מוצרים, להחזיק את אותם חומרי גלם ולשמור על אחידות גבוהה. מדובר על מקומות שמייצרים בירה בכמויות קטנות ומוכרים את הכל במקום.
זה בדרך כלל מאפשר גמישות הרבה יותר גבוהה מבחינת ההיצע, וכמובן – טריות שאין שניה לה.

בישראל לא היו עד עכשיו ברופאבים במשמעות הזו באמת. יש הרבה מבשלות שיש להן מרכז מבקרים, חדר טעימות, בר במבשלה, אבל הן כולן עדיין מפעל שאורז אז הבירה ומשווק אותה החוצה.
בשניט – המזיגה היא במקום בלבד.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מעבר לחלוציות שבפתיחת ברופאב אמיתי בישראל, שניט גם החליטו לבחור בשיטת מזיגה שעוד לא נראתה בארץ: הישר ממיכלי ענק, ולא מחביות מזיגה.
תחשבו על זה: אם כל הבירה נמזגת במקום, אין שום יתרון בעצם למלא אותה בחביות, שתופסות המון מקום, שצריך להחליף כל רגע, לאחסן, לנקות, למלא במשך יום שלם…
אז מה עושים בשניט? מה שעושים בברופאבים רבים ברחבי העולם: מעבירים את *כל* הבירה ממיכל התסיסה ישירות למיכל מזיגה, ומשם – הישר לברז.
המערכת הזו גם שומרת על טריות הבירה ברמה הטובה ביותר: מערכת סגורה, ששומרת על הטמפרטורה באופן אישי לכל בירה, שומרת על רמת ההגזה – ומאפשרת ללקוחות להינות מבירה ברמת תחזוקה הגבוהה ביותר.

אוקיי. וואו. מי האנשים האלה?

עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם (או עצמכן) – מי המשוגעים האלה, שככה משום מקום מחליטים לא רק לפתוח מבשלה (שזה בכלל טירוף), אלא עוד מבשלה שלא משווקת החוצה, בתל אביב, ובלי מקום לגדול? מאיפה הם צצו?

אז זהו, שלא מדובר על משוגעים שצצו משום מקום, אלא על משוגעים עם ותק ותעודות. החבורה שעומדת מאחורי השניט אחראית, יחד ולחוד, להרבה ממה שקרה מאחורי הקלעים בתרבות הבירה בישראל, בין אם מדובר על הקמה וניהול של בתי ממכר בירה איקוניים כמו הנורמן, הנורמה ג'ין והפורטר אנד סאנס, לבין יבוא שלל בירות (הרבה מהן מסוקרות באתר זה) תחת חברת היבוא "נורמן פרימיום" ואח"כ הכרם, ועד החזקה של או עבודה במבשלות רבות בארץ כמו נגב, שפירא, ג'מס ואלכסנדר. אז אפשר להיות רגועים בנוגע להבנה של החבר'ה האלה בבירה, ובמקומות שמוכרים בירה, ובמקומות שמייצרים בירה. בקיצור – אפשר להיות רגועים.

הבירות

אז איזה בירות בכלל מבשלים בשניט? יתרון אדיר שיש לברופאב על פני מבשלה שמשווקת החוצה, הוא שאין צורך להתחייב לפורטפוליו בירות קבוע, ואפשר כל הזמן לשחק, להחליף, ולבדוק רעיונות חדשים. יצא טוב? אפשר לייצר את הבירה הזו שוב בעתיד. לא יצא טוב ופחות התחברו? לא נורא, יש רק באץ' אחד ואפשר ללמוד ולהשתפר לפעם הבאה.
בשניט תוכלו למצוא בירות מכל קצוות ההיצע: מבירות אירופאיות קלאסיות (כמו קולש), דרך סגנונות אמריקניים מובהקים (כמו פייל אייל ו-IPA) ועד טוויסטים אופנתיים כמו בירות עם תוספות משוגעות יותר או פחות (בירה חמצמצה עם סברס, בירת חיטה עם קקאו, בירה עם ורדים והיביסקוס ועוד).
מה שבטוח: אלא אם תבואו כל שבוע – תמצאו משהו חדש ומעניין כמעט תמיד, בלפחות אחד מבין 16 הברזים שיש לשניט.
לשניט 12 ברזים שמחוברים אל מיכלי המזיגה, ועוד 4 ברזים שמיועדים לחביות – אם זה טוויסטים על הבירות הקיימות שלהם, או בירות אורחות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בואו נדבר אוכל

השניט הוא ברופאב באווירה צעירה, קלילה ומודרנית (בהשוואה לאחות הגדולה – מסעדת פורטר אנד סאנס הידועה).
מעבר לתפריט הבירה העשיר, תוכלו למצוא תפריט אוכל מאיזור הדרום של ארצות הברית, שאמנם אינו מתחלף, אבל עשיר לא פחות.
ויותר מזה: גם עם הרבה אופציות לטבעונים!
אנחנו סיירנו במקום במשך קרוב לשלוש שעות עם אמיר (אחד הבעלים והיזמים) ואלון (הברומאסטר) ואמנם אכלנו להם את הראש, אבל זה לא השביע את הרעב שלנו.
לכן כשנפתח המטבח החלטנו ללכת על רוב התפריט, ואפשר לומר באופן די ברור שלא תתאכזבו!
המנות יפות, טעימות ומשביעות, והמחירים (גם באוכל וגם בבירה) הם על הכיפאק באופן כללי ובייחוד בהשוואה למה שלפעמים אפשר למצוא בתל אביב. וכן, מלפפון חמוץ מטוגן אולי נשמע כמו פריט שנכנס לתפריט אחרי ישיבת צוות שכללה יותר מדי בירה, אבל בחיי שזה טעים! (ואיך לא קראו לכריך קריספי צ'יקן "שניטצל"??).

במקום תוכלו למצוא 3 איזורי ישיבה עיקריים: שולחנות וספסלים בחלק המרכזי (ליד במה קטנה להופעות חיות שיצטרפו בהמשך), חדר צדדי (שיכול לשמש גם לאירועים פרטיים) ועוד שולחנות וספסלים בחוץ, בצד שפונה לכיכר גדעון. השירות הוא עצמי: מזמינים בדלפק, ומקבלים הודעת סמס כשהמנה מוכנה לאיסוף. את הבירות מקבלים מיד עם ההזמנה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מבחינת כשרות – למבשלה עצמה – המופרדת מהמסעדה – כשרות צהר, והבירות אינן מבושלות בשבת. המסעדה פועלת ומגישה בשבתות, ולכן אינה נושאת בתעודת כשרות, אך המטבח כשר בהווייתו (רכיבים, הכנה וכיוצ"ב).

דבר נוסף שבו השניט החליטו להיות חלוציים הוא אופציית הבירה טו גו.
נקודות מכירה של בירה המאפשרות מילוי בירה בבקבוקי פלסטיק – החלו לצוץ בישראל לפני מספר שנים וחוו בום מטורף שקצת נרגע, אבל עדיין נפתחות עוד ועוד כאלה. בעבר ראינו גם מקומות שאיפשרו מילוי בירה בגראולרים קלאסיים מזכוכית – כמו בארה"ב.
השניט, שגם ככה הם הראשונים בארץ לעבוד עם מיכלי מזיגה כמו בחו"ל, יציעו גם חווית טו גו כמו בחו"ל: ה-crowler: שילוב בין פחית (can) וגראולר. בשניט ימלאו לכם בירה טריה אל פחית ממותגת, ויאטמו אותה במקום. חשוב לציין שנכון לכתיבת שורות אלו השירות עוד לא קיים, אבל יתחיל בקרוב.
אפשר לכתוב פוסט שלם רק על פחיות, אבל בקצרה רק צריך לומר שפחית היא האריזה הטובה ביותר לבירה, מבחינת על שמירה על איכות המוצר, וגם אפשר לקחת אותה לים בלי לחשוש!
אז בירה קראפט ישראלית בפחית (שבאמת מיוצרת בישראל) – צ'ק!

לסיום

אחרי שהייתי פעם אחת, כבר חזרתי שניט, ובטח בקרוב אחזור שוב – אני ממליץ מאוד להגיע, לשתות, לאכול, וגם לשאול!
השניט מאמינים בכיף, בקלילות ובזרימה. מי שרק רוצה לבוא ולשתות בירה בלי להתפלסף יותר מדי – נהדר. ומי שרוצה לדעת יותר – רק צריך לשאול, ולגלות כמה תשוקה ועניין יש מאחורי הכל.

עכשיו תקליקו כאן ותקראו בטוויטר את החוויה של ניצן 🍺

נאחל לחברים בשניט הרבה הצלחה והרבה בירות טובות,

לחיים,

יוחאי

פסטיבל עיר הבירה ה-16 בירושלים

פסטיבל "עיר הבירה" הוא אחד מאירועי הבירה הגדולים והוותיקים בארץ. הפסטיבל מצליח לשמור על נוכחות קבועה בלו"ז הקיץ של חובבי הבירה והאירועים.
מדובר באירוע שמדי שנה מצליח לשלב בין נוכחות גדולה של מבשלות מהארץ ומהעולם עם מגוון בירות ענק, יחד עם אווירה צעירה, הופעות ורוח של נעורים. עם כל זה, הפסטיבל מארח מבלים ומבלות מכל שכבות הגיל – אלו שרק התחילו לשתות נחשפים כבר מגיל צעיר לתרבות בירה עשירה ומגוונת, בה לכל אחד יש בירה שתתאים לו, ואלו שכבר וותיקים, יכולים להגיע ולהינות מאווירה צעירה ותוססת, ולא מאירוע בירה שמנסה להיות רציני ו"פלצני".

אז את מי נראה שם השנה?

קרדיט צילום: פלאש עידו ניתאי

במסגרת כ-150 הבירות שיגיעו מהארץ ומחו"ל (נכון לספירה נוכחית), נוכל לפגוש, בין היתר את מבשלת שקמה, מבשלת קראפט ישראלית חדשה מבית קרלסברג עליה כתבתי לאחרונה כאן, מבשלת רייזל: מותג פרטי קטן המיוצר בגליל, עם בירה בסגנון בלגי, מבשלת שריגים, תמשיך במסורת הפסטיבלים שלה עם ייצור של מהדורת  11% אלכוהול של הטריפל הבלגית, מבשלת הבירבזאר תטעים באירוע בירה חדשה ומפתיעה וכן את סיידרים ולימונדות אלכוהוליות. בגזרת הסיידרים והמשקאות לנמנעים מגלוטן, גם המתססה יהיו שם, עם מגוון סיידרים אלכוהוליים.
עוד ישתתפו בפסטיבל מבשלת אלכסנדר, בירה האטצ' הירושלמית תציע חמישה סוגי בירה במגוון סגנונות אקזוטיים (מציע מאוד לקרוא קצת על האטצ' בסיקור שלנו, ואולי אפילו לקפוץ לפני האירוע) בגזרת המבשלות הישראליות אי אפשר לומר "ירושלים" בלי לארח גם את מבשלת שפירא ומבשלת הרצל.
מבשלה ישראלית נוספת שתתארח בפסטיבל ותגדיל לעשות, היא מבשלת JEM'S: הברומאסטר – ג'רמי וולפלד – יעביר במלך האירוע סדנאת טעימות בירה מודרכת.

קרדיט צילום: פלאש עידו ניתאי

בגזרת הבירות מחו"ל, חובבי הבלגיות ישמחו לדעת שבירה לופולוס ימזגו גם בירה חדשה עם דובדבנים. חובבי הגמדים, שאולי עוד מסתובבים עם מצנפות אדומות מהפסטיבל הקודם, יהנו מהדוכן של מבשלת אשוף,  ממשיכים עם בלגיה הקלאסית והמוכרת לכל הישראלים בדוכן של מבשלת לף  ועוברים משם ללאגרים  יפנים אצל מבשלת קירין. מצרפת, תגיע blanc – בירת חיטה הדרית, מתאילנד יהיה ניתן לטעום את הבירות של מבשלת צ'אנג והיד עוד נטויה…

אז זה בגזרת מה שותים. אבל מה אוכלים ושומעים ליד כל זה?
לצד דוכני הבירה יהיו גם דוכני אוכל עם מגוון מנות כמו נקניקיות בעבודת יד, בשרים מעושנים, תפוח אדמה, טורטיות, המבורגר של שגב הירושלמי. כן, יהיו גם אופציות טבעוניות.

קרדיט צילום: פלאש עידו ניתאי

על הבמה תוכלו לראות את:

יסמין מועלם, רביד פלוטניק (נצ'י נצ') שיארח את סימה נון ו-DJ Ben Ben  ביום רביעי, וביום חמישי יופיעו The Paz Band, טונה ו-DJ TERRA (בר לוי).

נחמד לדעת שבאי הפסטיבל יזכו להנחות במגוון מלונות בעיר. ולמי שירצה להמשיך את הלילה גם אחרי הפסטיבל, הנחות גם בעשרות ברים ברחבי ירושלים יינתנו למציגי כרטיס לפסטיבל. פרטים באתר הרשמי של הפסטיבל.

קרדיט צילום: פלאש עידו ניתאי

אז מתי ואיפה כל זה קורה?

2021, 21-22 ביולי, החל משעה 18:00, גן העצמאות, ירושלים.

מחיר כניסה: החל מ-85₪ כניסה.

חברי קבוצת הפייסבוק שלנו "בירה בישראל" יוכלו להינות ממחיר כניסה מוזל או לזכות בכרטיס כניסה זוגי. כנסו עכשיו לפרטים נוספים. 

להזמנת כרטיסים ומידע נוסף: https://www.jerusalembeer.com/

או בעמוד הפייסבוק: פסטיבל הבירה בירושלים – Jerusalem Beer Festival

מבשלת בירה שקמה

אז מה הסיפור עם בירה שקמה?
הבירה כבר בחנויות, ותמונות כבר רצות, וגם השאלות. אז הוזמנתי ונכחתי באירוע ההשקה שהיה אתמול, ואני מקווה שאוכל להרוות את צימאון הסקרנות.
בכל זאת, לא כל יום מבשלת מאקרו ישראלית מחליטה "לאכול לאחור" ולפתוח מותג קראפט.
בעצם, זה עוד לא קרה כאן בארץ, וזה מביא איתו יתרונות וקשיים מעניינים מאוד.

את הסיפור הסיפורי – שתוכלו לקרוא גם על הבקבוק – אספר לקראת הסוף. וגם על הבירות עצמן. בנתיים בואו נכיר קצת את המפעל עצמו, היסטוריה והווה.

אני חושב שנכון להתחיל את הסיפור כמו שרפי, אחד מהברומאסטרים מאחורי המותג סיפר לי:
הבירה הראשונה במפעל של מב"י (מבשלות בירה ישראל) בושלה בשנת 1995. לאחר 10 שנים, לרגל הרמת כוסית עם כל העובדים שנכחו באותו בישול ראשון, בושלה במעבדה (שזכתה לכינוי "הגראז'") בירה קצת אחרת מהלאגרים הגדולים, המסחריים והאחידים שאליהם רגילים במבשלה שמייצרת את קרלסברג, טובורג ועוד. כולם התלהבו, ומאז התחילו לומר ש-"וואו, חייבים לבשל את זה מתישהו", שזה בערך כמו ה-"וואו, חייבים להיפגש" של מכרים: זה לא באמת יוצא לפועל אף פעם.
וככה המשיכו להיות מבושלות בירות קטנטנות פעם פה ופעם שם, להרמות כוסית וסתם לכיף, וה-"וואו, חייבים, חייבים" הזה נשאר בשיח. עד שבסוף הבשילו התנאים והפרוייקט התחיל לצאת לדרך.

היום, בתוך מתחם המבשלה הענקית, שמפיקה 60000 ליטר לבישול, הוקמה מבשלה נוספת, אוטונומית ועצמאית כמעט לחלוטין, המפיקה 2000 ליטר בלבד לבישול.
אמנם אוטונומית, אבל לא אוטומטית, חלק שכנראה עושה את הצמרמורת הגדולה לאנשי המפעל הגדול, כמו ענת – הברומאסטרית שבחבורה, שרגילים לאוטומציה מלאה ובקרת איכות ברמה המולקולרית.
אז להיעדר האוטומציה ולעבודה הידנית הם צריכים להתרגל, ומזלם שאל צוות הברומאסטרים הצטרף תומר, שעבד במבשלות קראפט בארץ ויודע דבר או שניים על חיבור צינורות בידיים ופתיחה של ברזים שלא בלחיצת כפתור.
על בקרת האיכות, לעומת זאת, אף אחד לא התכוון להתפשר. כמו שאמרתי – עוד לא היה מצב בארץ בו מוקמת מבשלה קטנה ומיד מרגע הפתיחה יש לה את הגב, הידע, המיכשור והטכנולוגיה של מבשלה בסדר גודל כמו של קרלסברג ישראל.
קצת כמו להיוולד למשפחת בנאי, לא?

אחרי הרבה טסטים, כיולים ודיוקים, החליטו לצאת לדרך עם 3 בירות ראשונות.
זה המקום להדגיש: אמנם מדובר במותג קראפט, אבל אל תצפו, לפחות בזמן הקרוב, לבירות משוגעות או קיצוניות, כמו שאנחנו נהנים לראות שצצות כאן גם ביבוא וגם בבישול מקומי.
הבירות כולן מאוד סולידיות, בוגרות, ומכוונות לקהל שמעוניין בבירה טובה, טריה ומקומית, אבל לא מחפש קיצון ולא מחפש אנדרנלין.
האמבר אייל כנושאת הדגל, והיחידה שתהיה בחביות נכון לעכשיו, היא בירה שתדבר כנראה לכולם, עם עושר מאלטי ברור, קרמלי וביסקוויטי, וארומות כשות אדמתיות וחורפיות, ולא פירותיות, באף שלי.
המארצן לאגר בפורמט הגרמני הקלאסי: לאגר ענברי, עם נוכחות מרכזית ללתת ולמתקתקות ולגרעיניות, מרירות עדינה מאוד וסיומת יבשה. נחמד ומרענן לראות גם לאגר כזו בייצור קראפט מקומי.
אחרונה חביבה היא ה-IPA, שמראה שאפשר להישאר IPA גם בלי להיכנס למירוץ החימוש בגישה האמריקנית של מי מצליח לעשות את ה-IPA הכי קיצונית או עם תוספות חומרי הגלם הכי עשירות.
בכלל, כל הבירות בהיצע הפתיחה של שקמה מזכירות שקראפט לא בהכרח אומר לשבור את הכלים ולהשתגע – שגם לזה יש מקום וגם זה נהדר – אלא שבקראפט אפשר גם לייצר פשוט בירה. טובה, טריה ומוקפדת בסטנדרט תעשיה הכי גבוה, ושמכוונת גם לכיוון הרגוע.

ולאן עוד מכוונים שם בשקמה?
אחרי ההשקה של קרלסברג לומה, מוקדם יותר השנה, היה אפשר לראות את העוצמה שבה חברה גדולה יכולה להחדיר מוצר לתודעה, וראינו מהלך גדול של חינוך שוק.
אני חושב שבשנה האחרונה מספר האנשים ששמעו את המונח "דרייהופ" ויודעים עכשיו לומר שבבירה יש כשות – היה גדול יותר ממספר הישראלים שנחשפו אליו בעשור האחרון (אין לי נתונים, אני מנסה להדגיש נקודה, זרמו).
אז גם עם מותג שקמה השאיפה היא להוביל את הסצינה, ולהשתמש בכח הקיים כדי למשוך את כל העגלה כי "אם אנשים ישתו יותר קראפט – אז הם ישתו גם יותר קראפט שלנו".
כמו שאמרתי – סיטואציה שטרם נראתה בשוק המקומי, שמבשלה קטנה שרק נעמדה על הרגליים כבר אומרת בפה מלא שהיא מתכוונת להיות בחזית ולהוביל את השוק. האם זה יומרני, או שהחבר'ה מדברים מהניסיון הרחב שלהם בהחדרת מותגי ענק? ימים יגידו.
דבר נוסף אותו ימים יגידו, הוא מה עוד צפון לנו מבית מבשלת שקמה. מתכונים לבירות נוספות כבר מחכים, וגם הבטחה שהמונח "קראפט ישראלי" יהפוך להיות יותר מרק כותרת בזכות זה שהבירה מבושלת בארץ, אבל גם לא גימיק פשוט. מסקרן.

אז למה שקמה בעצם?
על שם מאגר המים הסמוך למבשלה, שנקרא בעצמו על שם שדרת עצי השקמה העתיקה, שנמשכה צפונה מאשקלון עד יפו. זה מתגלה יפה מאוד בעיצוב, שלרגע אפשר לראות בו את צללית העץ, ולרגע יד אוחזת כוס בירה ממנה נידפות הארומות של חומרי הגלם.

הבירה כבר בחנויות האלכוהול המתמחות, במחיר מדף שאמור להיות ממוצע בקטגוריה, ובקרוב חביות של האמבר אייל יתחילו להופיע בברזים.

כיסיתי הכל, או שיש עוד דברים שמסקרן לדעת על מבשלת שקמה?

לסיום, תודה לצוות מב"י על אירוע אינטימי ומהנה, על ההסברים והמענה על השאלות, ולסטודיו דן לב על האירוח והאוכל הנהדר.
לחיים!

כדי להישאר מעודכנים בכל מה שקורה בשוק הבירה בישראל, אשמח להזמין אתכם ואתכן להצטרף אלינו גם בקהילת הפייסבוק: "בירה בישראל".

פסטיבל עיר הבירה בירושלים חוגג 15

וואו – פסטיבל עיר הבירה בירושלים כבר חוגג 15 שנה!
המון השתנה בשנים האלו: אני הגעתי לגיל שתיה חוקי, למשל, אבל יותר מזה – תרבות הבירה והיצע הבירה התחילו להתפתח ולגדול בארץ.
השנה – ירושלים תזכה להתחדש בכמה בירות שלא פקדו את עיר הקודש מזה זמן מה, או מעולם,

ואנחנו מחלקים לכם מתנות! 
רוצים לזכות בכרטיס כניסה זוגי לאירוע, או במארז מיקס בירות מפנק הכולל 15 בירות שלא ניתן היה להשיג בירושלים?
השתתפו בהגרלות בקהילת הפייסבוק שלנו – בירה בישראל, ובסטורי שלנו באינסטוש @beerblog.co.il !

איפה ומתי?

ימים רביעי וחמישי 28-29 באוגוסט
גן העצמאות, ירושלים

אז קדימה, נתחיל מסקירה של הבירות שמחכות לנו בפסטיבל:

בירות קלאסיות מחו"ל:

תאילנד ויפן

אין מישהו שטייל בתאילנד ולא יזהה את הבירה "צ'אנג" – פרימיום לאגר בהירה ומסוננת. תכל'ס? גם מי שלא טייל כנראה מזהה את התווית הירוקה עם הפילים.
אז כל מי שהנוסטלגיה מדגדגת לו, או מי שרוצה להרגיש קצת חו"ל – יוכל להינות מהטעמים של חוף הים גם בי-ם (חה!)
מי שפוקדים מסעדות יפניות ואסייתיות יזההו את הפרימיום לאגר של קירין, שגם היא תהיה בפסטיבל. מדובר, בדומה לצ'אנג, על לאגר בהירה, קלה, יבשה ומסוננת שמלווה יופי מאכלים מתובלים ומגיעה אף היא לירושלים.

לטביה

מלטביה תוכלו למצוא את הבירה "צ'סו" בדוכן של חברת פרוטרי. על הגרסה הלא מסוננת כבר המלצנו בעבר, אליה תצטרף גם "צ'סו בוהימיין". שתיהן נקודות פתיחה טובות למי שרוצה לשתות דברים "בטוחים" בלי להשתגע עם בירות כמו אלו שיופיעו בהמשך.

צרפת

העולה החדשה / החוזרת מצרפת, שכבר הספיקה לחדור יפה לנקודות מכירה רבות בזכות הגב החזק שלה והבקבוק הכחול הבולט היא BLANC – בירת חיטה מתובלת, עדינה ובעלת ניחוחות וטעמים הדריים.

צ'כיה

אם כבר דיברנו נוסטלגיה ועל המקום הבטוח – ירושלמים רבים ישמחו לשמוע שגם הבירה באדוויזר – הצ'כית, לא האמריקנית – תימזג באירוע.

בירות לא קלאסיות מחו"ל:

לקטגוריית בירות הפרי יש נישה יפה בארץ, כשלא מעט מהן הן בירות בלגיות עם דובדבן. חובבי הז'אנר יוכלו להינות מהבירה "ברבי רובי" שלא תמצאו בכל בר, וגם מ"פטרוס רד – דובדבן", גם היא אצל פרוטרי, כשלצידה שטיגל ראדלר אשכוליות – חצי לאגר בהיר, חצי מיץ אשכוליות, והרבה כיף, כמו שכבר טענו בעבר.

חובבי הכשות יוכלו להינות מהבירות של ת'ורנברידג' שהגיעו לארץ לאחרונה (לקריאה בהרחבה), בנוסף לעוד IPA רבות שיופיעו באירוע.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בירות חמוצות

חובבי החמוצות ישמחו לדעת שבמקום יהיה גם ברז מתחלף של פטרוס ממנו ימזגו בזו אחר זו "סייזון דה פייל" – שיתוף הפעולה הטעים עם מבשלת דוגפיש הד האמריקנית – ופטרוס פסיפלורה המרעננת.

בירות נוספות שיראו באירוע הן שטיגל גולדבראו, בפטיסט חיטה בלגית, גולדן דראק, בלו-מון – החיטה הבלגית מאמריקה, ודוכן של הגמדים האהובים ממבשלת א-שוף.

בירות ישראליות

מהדורות מיוחדות

שיתוף פעולה מעניין בין המבשלה של הבירבזאר ומבשלת אוק אנד אש הוא פורטר קוקוס, שתוכלו למצוא בדוכן של אוק אנד אש. אוהבים שוקולד? אוהבים קוקוס? אז לכו ותטעמו!

עוד שת"פ כיפי הוא בין הבירבזאר וחברת הכרם, שדואגים לנו למהדורות מיוחדות של בירה מלכה ומבשלת הנגב במהלך השנה האחרונה. באירוע תוכלו לטעום את הבירה המעושנת של מלכה – "סמוקין" ואת "נגב למונגראס" הלא היא נגב אואזיס בתוספת מכובדת של לימונית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הבירות של מבשלת שריגים כבר בטוח מוכרות לכל חובב בירות ישראליות. מי שאוהבים את סגנון הטריפל המתקתק ועתיר האלכוהול ישמחו לגלות בפסטיבל את המהדורה המיוחדת שמוציאה המבשלה פה ושם באירועים – טריפל 11%! קשוח!

בתקופה האחרונה, המקום הכי בטוח למצוא בו בירות ישראליות הוא סניף ה-"בירבזאר" הקרוב למקום מגוריכם. עד עכשיו זה אמר או ירושלים או תל-אביב. עכשיו הבירבזאר משיקים את הסניף הנייד שלהם – "בירבזאר ג'יפסי" שיתחיל להסתובב, בתקווה, ברחבי הארץ. איך לזהות אותו? עד שתהיה להם מוזיקה של אוטו גלידה שתגרום לאנשים מבוגרים להסתכל בתקווה מהחלון – בפסטיבל תוכלו למצוא חתול שמן גדול ומתנפח, ואת שלל בירות הבית של הבירבזאר: חתול שמן (APA), דודה ש'ך (אמבר אייל), בינדי (IPA), וויטני (בירת חיטה) ועוד ועוד.

מבשלות ישראליות רבות נוספות ימזגו, ובהן: בירה שפירא, מבשלת ג'מס, בירת גיבורי על (sixPack), מבשלת Isis הדרומית שלתושבי המרכז מעטים הסיכויים לפגוש, בירה ברזל במתכונים מחודשים, הדובים עם המגוון הקבוע, איפשי שיציגו אוטמיל סטאוט שאמנם עוד לא טעמתי אבל היא בהחלט ברשימה שלי לאירוע, בירה ללה, הגיבור ועוד.

הופעות

ביום רביעי יופיעו לירון עמרם והפנתרים, ערוץ הכיבוד וטונה.
ביום חמישי יופיעו טל פרידמן והחתולים השמנים, עדי אולמנסקי והתקווה 6.

כרטיסים ועוד דברים שווים:

כדי לא לשתות ולנהוג – באי הפסטיבל יזכו להנחות במגוון מלונות בעיר. ולמי שירצה להמשיך את הלילה גם אחרי הפסטיבל, הנחות גם בעשרות ברים ברחבי ירושלים יינתנו למציגי כרטיס לפסטיבל. פרטים באתר האירוע.

עיר הבירה – פסטיבל הבירה בירושלים 2019, 28-29 באוגוסט החל משעה 18:00, גן העצמאות ירושלים.
מחיר כניסה: 45 ₪ במכירה מוקדמת, 70 ₪ ביום האירוע. הכניסה לאירוע מגיל 18.

 להזמנת כרטיסים ומידע נוסף: https://www.jerusalembeer.com/  

או בעמוד הפייסבוק: פסטיבל הבירה בירושלים – Jerusalem Beer Festival

 

היסטוריית הבירה בישראל

לקראת יום העצמאות תהיתי עד כמה אני מכיר את ההיסטוריה של המשקה האהוב בארץ.
איזו דרך עברה הבירה ב-71 שנות קיומה של המדינה? כמה היסטוריה הספיקה לצבור?
פניתי אל הגוגל הקרוב למקום מגוריי, והתוצאות היו מאוד מעניינות:

1906

יבוא ראשון של הבירה "טובורג" לישראל. זו לא "טובורג רד".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

1926

האחים מרדכי וצבי רוזנברג מקימים בעכו מבשלת בירה. המבשלה מוקמת על מנת לספק את הדרישה מצד חיילי "חיל המצב" הבריטי המוצבים בארץ. שם המבשלה: "מקס בראו". הבירה: בסגנון פילזנר צ'כי, שהם מאמינים שיתאים לחיילים הבריטים. החיילים הבריטים לא מאמינים בזה והמבשלה נסגרת בתוך שלוש שנים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

1934

"תעשיות בירה א"י בע"מ" או "מבשלת בירה פלסטינה" מוקמת בראשון לציון, על ידי ג'יימס רוטשילד (הבן של) יחד עם חברת פיק"א וגסטון דרייפוס – בנקאי צרפתי.
המבשלה מוקמת על מנת לספק את הדרישה מצד חיילי "חיל המצב" הבריטי המוצבים בארץ. הבירה: בסגנון פילזנר צ'כי, שהם מאמינים שיתאים לחיילים הבריטים. הפעם החיילים הבריטים כן מאמינים בזה ונולדות הבירות:

  • "נשר" – בסגנון פילזנר צ'כי
  • "ראשונייה" שהפכה אחר כך ל-"נשר מאלט" – ללא אלכוהול
  • "סרוויס בראנד" – בראון
  • "קראון"

מצגת זאת דורשת JavaScript.

1941/2

"תעשיות בירה א"י בע"מ" של רוטשילד-דרייפוס – מתרחבת ופותחת מבשלה נוספת בבת-ים (מופיעה כמבשלת "כביר" על חלק מהתוויות).

אתר "נוסטליגה אונליין"

1948

הבריטים מחליטים להפציץ את מבשלת הבירה בבת-ים מחשש שהיא מהווה "מקום מסתור לטרוריסטים יהודיים… ממנו ירו הטרוריסטים על הערבים". בסופו של דבר הפציץ הטייס את מפעל הדפוס השכן.

1950

מנחם ברלינר יוצר את הבירה "נשר – גולדסטאר", בסגנון דונקל מינכנאי, במבשלה בראשון לציון.
היעד: השק"ם הצה"לי.
כן כן, היתה בירה בשק"ם.
גולדסטאר גם היתה הבירה הישראלית הראשונה שנמזגה מחבית, בפאב ההיסטורי "המוזג" בת"א.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

1951

"תעשיות בירה א"י בע"מ" נרכשת על ידי התעשיין היהודי האנגלי וויליאם רובינסון.

1952

מתחילה ההקמה של "מבשלת שיכר לאומית" / "מבשלה לאומית" בנתניה. המבשלה מוקמת על ידי קבוצת משקיעים אמריקאית המובלת על ידי לואיס הרצברג ועתידה להיות מבשלת הבירה הגדולה ביותר של המזרח התיכון באותן שנים.

1953

מושלמת הקמת "מבשלת שיכר לאומית" עם כושר ייצור של 400,000 חביות. המותג המוביל: "אביר".
מקור השם, למרבה ההפתעה, לא נעוץ באצילים-חיילים עוטי השריון אלא דווקא בחיילים הבריטיים שהיו נכנסים לבר ומבקשים "A Beer".
השם נבחר לבירה בעקבות תחרות בה התבקש הקהל להציע שם בעל משמעות הן בעברית והן באנגלית. השם "אביר" הוצע על ידי נתן פרג'ון, בעקבות הסיפור ההיסטורי, וזכה. הבירה מכונה גם "א.א" בעקבות הסיסמה שעל התווית: "בירה משובחת א.א".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

1954

"מבשלת שיכר לאומית" מבצעת את "המשלוח הגדול ביותר של בירה מיובאת לארה"ב", נכון לאותם ימים – 180,000 בקבוקים של הבירה "אביר".

1961

קמפיין ל-"גולדסטאר" עם פול ניומן!

אתר טמפו

1963

"תעשיות בירה א"י בע"מ" מתרחבת שוב! פותחת מבשלה חדשה במגדל העמק תחת השם "מבשלת הגליל" (לא מבשלת הגליל של היום). הקרבה, בערך, למקום הולדתו של ישו, גם משמשת אותם בשיווק "גולדסטאר" בשוק הנוצרי. על התווית נכתב: "מבושלת במגדל העמק, ליד נצרת, בארץ הקודש".

1965

תחילת שיתוף הפעולה בין "תעשיות בירה א"י בע"מ" ו-"מבשלת שיכר לאומית".

1968

"מבשלת שיכר לאומית" משיקה את הבירה "מכבי". גם היא – בסגנון פילזנר.
הבירה, שפותחה על ידי ברומאסטר גרמני, זוכה בתחרויות לוקסמבורג 1977, פריז 1979 ובריסל 1981.
מכבי היא גם הבירה הראשונה המשווקת בישראל בבקבוק שאינו "בקבוק חוזר". שנים רבות של אשפה יעברו עד חוק הפיקדון, שגם הוא – לא מאוד עוזר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

1973

חל מיזוג בין "מבשלת שיכר לאומית", ו"תעשיות בירה א"י" (הכוללת את המבשלות בבת-ים "כביר" ואת "מבשלת הגליל"). הדואופול בשוק הבירה המקומי הופך למונופול.

1976

"מבשלת שיכר לאומית" המאוחדת עושה אקזיט ונמכרת ליזם הקנדי מוריי גולדמן בסכום של 8 מליון דולר.

1977

נסגרת המבשלה בבת-ים של "מבשלת שיכר לאומית" (ההיא שכמעט הופצצה).

1980

על אף החרם על מוצרים ישראלים, נמכרת במצריים הבירה "O.K Beer". היצרנית: "מבשלת שיכר לאומית", נתניה.
הבירה, כנראה, היתה בסדר?

1981

המסע של "טובורג" (השייכת ל"קרלסברג" מ-1970) בארץ נמשך, וכעת היא מיובאת על ידי חברת משקאות קלים בשם "טמפו" במאמץ להחזיק דריסת רגל בשוק, אל מול "מבשלת שיכר לאומית".
עדיין לא "טובורג רד".

1983

"מבשלת שיכר לאומית" חותמת על הסכם רישיון עם הענקית "אנהוייזר-בוש". מתחילה בייצור הבירה "באדוויזר" בשנה העוקבת. הייצור המקומי היה קצר ונפסק במהרה.

1985

חברת "טמפו" רוכשת את "מבשלת שיכר לאומית" ומקימה את "טמפו תעשיות בירה".

1992

  • "מבשלות בירה בישראל" (מב"י) קמה כשותפות בין "קרלסברג" ל-"קוקה-קולה".
    הטיול של "טובורג" בארץ הקודש ממשיך, כשמב"י מתחילה בשיווק המותגים "קרלסברג" ו-"טובורג" שעכשיו, כמובן, כבר לא מיובאת על ידי "טמפו" המתחרה.
    לא. זו עדיין לא טובורג רד.
  • "טמפו" מכינסה את "הייניקן" לשוק המקומי.
  • "טמפו" סוגרת את המבשלה שלה במגדל העמק ("מבשלת הגליל", עם ישו והכל?) ועוברת לייצר בנתניה בלבד.

1994

"איגל" – מותג הלואו-קוסט המוכר מהפחית נולדת בטמפו כדי לקרוץ לעולים ולעובדים זרים. לא מדובר בבירה "נשר".

1995

  • מב"י מקימה את המבשלה באשקלון בה מיוצרים המותגים "קרלסברג", "הולסטן", "סטלה ארטואה" (היום) וחיכיתם לה – "טובורג" ו-"טובורג רד" הנוצרת כמתכון מקומי לשוק הישראלי, במטרה להיאבק על נתח השוק של גולדסטאר.
  • מוקמת מבשלת "טייבה" בכפר טייבה ליד רמאללה.

1996

מב"י מכניסה את הבירה "גינס" לשוק המקומי.

1999

"הייניקן" רוכשת 18% ממניות "טמפו". אחוז שילך ויגדל בשנים הבאות.

1999

הבירה ללא אלכוהול "טובורג-מאלט" נולדת, אך שמה משתנה אחר כך ל-"מאלטי" המוכרת היום.

2000

השילוב של "הייניקן" ב"טמפו" נותן אותותיו והמתכון של "גולדסטאר" מתעדכן, וכעת הבירה מכילה רק חומרי גלם ע"פ חוק טוהר הבירה הבווארי. מהמתכון מסירים דגנים אחרים כגון דורה וחומרי טעם וצבע כגון קרמל.

2005

עולה הרעיון להתחיל לבשל את הייניקן בארץ.
זה לא קרה.

2006

מבשלת הבוטיק הראשונה בישראל מוקמת בתל-אביב. זו היא ה"דאנסינג קאמל".
באותה שנה מוקמות גם מבשלת "מלכה" ו"מבשלת הגולן".

2009

מתיחת הפנים המפורסמת לבירה "מכבי".

2012

מוקם אתר "בירבלוג"! האם זה מאורע היסטורי? בשבילנו כן.

2014

בסוף "טמפו" כן מתחילה לייצר את "הייניקן" בישראל. ישראל הופכת למדינה היחידה שבה הייניקן מיוצרת באופן מקומי.

2010

דוד הרלינג, ברומאסטר בטמפו מבצע ריענון למתכון, העיצוב עובר מתיחת פנים והחברה משיקה מחדש את בירה "אביר" כמותג נוסטלגי-בוטיקי. הבירה ניתנה להשגה בתחילה רק במסבאה "אביר" בתל-אביב, אך מאוחר יותר ניתן גם שווקה באופן מצומצם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

2015

מושקת "גולדסטאר אנפילטרד".
חלק טוענים שזו נקודה היסטורית בה ניתן לראות השפעה של מבשלות הבוטיק המקומיות על התפיסה של היצרניות הגדולות.

דן פרץ- צלם


2015

מבשלת "אלכסנדר" מבשלת מחדש (אך במתכון אחר, עקב היעדר תיעוד) את הבירה הישראלית הראשונה – הפילזנר של "מקס בראו".
ככה גם נסגר לו יפה הפוסט הזה, שמתחיל ונגמר באותה בירה, עם כ-90 שנה של היסטוריה מרתקת, תוססת, מקציפה ומרירה בניהן.
מי יודע – אולי עד שנה הבאה תצטרף עוד נקודה היסטורית?

נהנית מהתוכן?
אני מקווה מאוד שכן, ומזמין אותך גם לשתף עם חברים וגם להצטרף אלינו בדף הפייסבוק ובקהילת הפייסבוק "בירה בישראל". 

שכחתי משהו? יש לך סיפור מעניין לחלוק? אשמח ליצירת קשר!

מאיפה אני יודע את מה שכתוב פה? המידע נשען על ולוקט מהמקורות:
"בירה בישראל" – וויקיפדיה
"מבשלות בירה ישראל" – וויקיפדיה
"טמפו משקאות" – וויקיפדיה
"גולדסטאר" – וויקיפדיה
"בירה מכבי" – וויקיפדיה
"אביר (בירה)" – וויקיפדיה
"ההיסטוריה" – אתר טמפו

"איפה היינו ומה שתינו חלק א'" – רם גלבוע וטל מילר – Ynet
"ההיסטוריה המפותלת של תרבות השתייה בישראל" – רם גלבוע וטל מילר – Ynet
"מקס חוזר לארץ הקודש" – חיליק גורפינקל – גלובס
"מוט'ל בוטיק" – הילה אלפרט – ישראל היום
"בירת ישראל" – שי אילן – nrg
אתר "נוסטלגיה אונליין"