השישיה – בירות לקיץ

Let a man walk ten miles steadily on a hot summer's day along a dusty English road, and he will soon discover why beer was invented. ~ Gilbert K. Chesterton

מדינת ישראל היא מדינה חמה. אפילו רותחת, בחודשי הקיץ. החל מהחום היבש של אילת ועד החום הלח והמתיש של מישור החוף. איך בדיוק מביסים את החום? ובכן, תמיד חשוב לשתות מים, רצוי קרים, אבל שום דבר לא מרענן יותר מכוס בירה טובה בקיץ, והרשימה הבאה מייצגת את המרעננות והמעולות, המומלצות לקיץ הקרוב. אז בואו נתחיל:

בנדיקטינר אורגינל

319-big.1adefacd128103e3a83012d593ac02d7
תמונה: יח"צ. גוגל.

יש מושג באנגלית, lawnmawer beer: "בירה לשתיה בעת כיסוח הדשא". בנדיקטינר אורגינל היא זו. הבירה, בסגנון הלס, עשויה לעילה ולעילה. בירה צלולה, עם גוף בינוני-קל, ראש קצף לבן מרשים (שנשאר רבות אחרי שתסיימו לשתות), וארומות מאופקות של כשות אירופאי. הבירה, שמגיעה אלינו בבקבוקים של 500 מ"ל נמכרת במחירים סבירים מאוד (10-12 שקלים לחצי). בקיצור- בירה מרווה, מרענננת, ומתאימה במיוחד בזמנים שאתם רוצים לצעוק על ילדים פרחחים לרדת לכם מהדשא. 5% אלכוהול בנפח.

וודט אקסטרה וויט

תמונה: יח"צ vedett.com
תמונה: יח"צ vedett.com

האחות הקטנה של דובל היא שטנית לא פחות מאחותה הגדולה. הבירה, בצבע חציר בהיר, עם ארומות נהדרות שמזכירות הדרים וכוסברה, בעלת גוף כל כך קליל שכמעט ולא תרגישו שנעלם לכם שליש ליטר מהכוס. אם היה דבר כזה מיץ וויטביר, זו כנראה התחושה שוודט מקנה, עם גיזוז גבוה, וגוף קליל, הבירה זורמת בקצב גבוה מאוד. תמצאו פה את כל הדברים שאתם אוהבים בוויטביר, בעיקר את הטעמים הדומיננטים האלה של ההדרים (תפוז\קצת לימון ברקע), וכמובן גרגרי הכוסברה שלא ניתן לטעות בזיהוים. 5% אלכוהול בנפח.

ברודוג אלוויס ג'וס

הדרים. אשכולית, מרענן. זה כל מה שצריך לדעת על האלוויס ג'וס (אל תשאלו אותי למה קוראים לה ככה- אולי כי היא גורמת לרקוד). ה-IPA פירות (Fruit IPA) הראשון בארץ, הוא כנראה אחד ממובילי הקטגוריה ה(לא רשמית) החדשה שתופסת לאט לאט נתח שוק גדל וגדל יותר בעולם ה-IPA. הבירה בעלת גוון זהוב, עם ארומה של אשכולית סחוטה טרייה, וטעמי כשות הדריים נהדרים, מקבלת את הטעמים תודות לכמויות מסיביות של כשות אמריקאית וכמובן תוספת של קליפות אשכולית. עדיין לא ברור אם זו בירה שתמשיך להגיע לארץ, אז מומלץ להצטייד בהקדם. 6.5% אלכוהול בנפח.

דיטוקס

תמונה: crewrepublic.de
תמונה: crewrepublic.de

אז אתם ממש רוצים איזו בירה כשותית אבל כזו שלא תקרקע אתכם לספה לשעה הקרובה? איזה משהו קליל עם ארומות וטעמי הדרים? הדיטוקס היא הבירה בשבילכם! בדומה לדד פוני של ברודוג (בירה מצוינת כשלעצמה), דיטוקס מביאה הרים של ארומה וטעם כשותי עם כמות קטנה יחסית של אלכוהול (3.2%) ומרירות ממותנת (רק! 32IBU ). עם הגוף הקליל שלה, דיטוקס היא פשוט בירה שנגמרת מהר מדי.

החצר קרוזו

בקבוק+ כוס

גילוי נאות: זוהי הבירה שאנחנו כאן בבירבלוג\בירגיקס מוציאים בצורה מסחרית דרך מותג "מבשלת החצר". חלקכם מכירים את הסיפור על איך נולדה הבירה (אחד מניסויי הכשות שלנו בחן את ההשפעה של כשות citra על בירה – בניסוי SMaSH, ובאותו זמן הגיע לשיא עץ המנגו בחצר). הבירה נמזגת בצבע צהוב-כתמתם עם ראש קצף לבן, גיזוז בינוני, וגוף שעוזר להחזיק את כמויות הכשות המטורפות שנזרקו לתוך הבירה.
כמובן שמעבר לכמויות הנדיבות של כשות, כמויות יפות של מנגו (מסוג "אלפונסו" – הגדל בהודו) נכנסות גם הן לבישול. התוצאה הסופית היא בירת APA, עם נוכחות כשות מרשימה וטעמים טרופיים, שיחד עם שילוב המנגו מרעננים בטירוף. 5.3% אלכוהול בנפח.

אמריקנה

תמונה: hashahen.com
תמונה: hashahen.com

אם כבר דיברנו על כמויות משוגעות של כשות, קחו את מבשלת השכן כדוגמה למה שקורה כשהולכים עם קונספט עד הסוף (המותג מייצר רק בירות IPA) וקולעים בול עם הבחירות. הבירה היא חיטה אמריקאית/ wheat IPA, עם מסות מכובדות של כשות בכל שלבי הבישול, וכמובן גם לאחריו. לבירה ארומה טרופית משוגעת (ליצ'י, פסיפלורה, גאויבה), וטעמים תואמים. נמזגת בצבע זהוב, עם ראש קצף יפה שמפיץ ארומות לכל עבר. בירה שמתחרה בלי רגשות נחיתות גם ב-IPA שמגיעות אלינו מחו"ל. 5% אלכוהול בנפח.

ובונוס:

באסטרס קרנברי למונייד

תמונה: israel21c.org
תמונה: israel21c.org

אחד המשקאות האהובים עלי הם לימונדה ורודה. השילוב של החמיצות הלימונית, יחד עם המתיקות שמקנים פירות היער (במקרה הזה חמוציות), מתאים לכל יום קיץ, תגישו אותה על קרח, או אפילו קרה מהמקרר, ואין דבר מרענן ממנה. 4.8% אלכוהול בנפח.

שלנקרלה הלס - עשן על המים גרמניה

“There is food in beer, but there is no beer in food. Beer is like liquid bread — it provides the same necessary nutrients. I say, just lay off the food.” — Jim Koch

אני אוהב אוכל מעושן. זה לא סוד.

אני גם אוהב בירות מעושנות, זה גם לא סוד, רק תסתכלו על אלו שדירגתי מאז שהבלוג קם לתחיה אי שם ב-2012.

נעשה את זה קצר, אם חיפשתם בירה מעושנת טובה שגם קלילה, מרווה, ועושה חשק לעוד, קנו את הבירה הזאת, תחזיקו ארגזים שלה במרתף והפכו לחברים הכי טובים של חנות הבירה הקרובה לביתכם.

SHELLS

אם אתם רוצים לקרוא קצת יותר, המשיכו.

בפעם הראשונה ששתיתי את השלנקרלה הלס, הייתי גם אמור לכתוב עליה בדיוק את הכתבה שאני כותב עכשיו, אבל סיימתי את הבירה לפני שהתחלתי לכתוב. הפעם הצטיידתי בבקבוק מבעוד מועד, ובתקווה הבקבוק ישרוד עד סוף כתיבת שורות אלו.

שלנקרלה הלס, היא בירה בסגנון הלס (אם כי אפשר גם לקרוא לה Rauch-Hells או משהו כזה), בעלת 4.3% אלכוהול.

הבירה נמזגת לכוס בצבע קש-כתמתם עם ראש קצף לבן יציב וצפוף, מעט דומה לראש הקצף המפואר של דובל, אם כי אפשר להגיד בפרפרזה על טייד שיש ראש קצף לבן, ויש ראש קצף לבן דובל. ובכל זאת אנחנו מקבלים ראש קצף טיפה אופוויטי, יציב ומזמין, ובעיקר כזה שמפיץ לכל עבר ריח של עישון עמוק (נקניקיות מרגז בעל-האש ביום העצמאות מישהו?), כייאה למבשלה שמעשנת את הלתת שלה.

SHELLS2

בטעם: בעיקר עישון (תחשבו ל"ג בעומר, תפו"א במדורה, נקניק מעושן), טיפה ברזל, ומרירות כשותית עשבונית נעימה המלווה את העישון הקליל.

סביר כי אם לא שתיתם מעולם שלנקרלה, זאת תיהיה השלקרלה להתחיל איתה. היא הרבה פחות מעושנת מאחיותיה, המארצן, הוויצן והאורבוק (שבאה עלינו לטובה) המיוצרות במבשלת הלר, אבל היא מפצה על כך בקלילות משוגעת, גוף קליל ונעים, ובעיקר גיזוז שמלווה את הכל בצורה מדויקת.

אין מה להכביר במילים, זה ה-gateway beer לאנשיםשרוצים להציג את הקונספט של בירות מעושנות לחבריהם. היא מעולה לצד בשר, עדיף בשר טוב, אך גם טובה כמנה עצמאית, רק תשתו ותחשבו על רצועות בשר מעושנות, נמסות כמעט מהבישול הארוך שלהן, שם פחות או יותר נמצא הטעם. אם אי פעם היתה בירה מעושנת שהיא lawnmower beer, זאת הבירה. רוצו ותקנו, כל עוד יש פה קיץ.

SHELLS3

(כשיגיע החורף, צפו לסקירה של האורבוק, כאן, באותו מקום)

לסיכום: גוף: 1

גיזוז :2

כמות אלכוהול מורגשת: 1- העישון מסתיר את האלכוהול בצורה מופלאה, עשן נוזלי.

כשותיות: 2 – נותנת את המרירות הנעימה ברקע

ציון כללי : 4 (זאת כבר בירה מעושנת שלישית שמקבלת ממני ציון גבוה, keep ’em coming)

 

שלכם,

ניצן.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: הלרארץ מוצא: יצרן: מבשלת הלר
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 2.00 (ציון שקול 56%)

Fuller's ESB - אקסטרה ספיישל בריטניה

“Beer is the center of everything. Everything revolves around beer. When you drink beer, everything revolves. Therefore beer is the center of everything.” — University of Waterloo Engineers

הרבה זמן לא שתיתי בירה של פולר'ס. כבר כמעט שנה את הIPA, ואת הגולדן פרייד רק באחד מביקורי באגנס\נורמה ג'ין האחרונים. קשה בימינו גם לטעום את כל הבירות שמגיעות לשוק הישראלי, וגם להנות מהוותיקות שאיתנו כבר הרבה זמן, כמו החבורה של פולר'ס. בכל מקרה, מפה לשם החלטתי להתפנק. אחד מהעובדים בחנות הבירה הקרובה לביתי הודיע לי שהגיע השבוע משלוח חדש של פולר'ס ESB, ואני חייב לשתות. טוב, אם הוא אומר, הוא מבין, אני אקח.

מפה לשם, אני עם כוס ESB ביד, פרק של ארצ'ר בטלויזיה, ורון בלב.

הבירה נמזגת לכוס, בגוון ענברי בהיר, צלול, יפיפה. אם היה צבע שהייתי שמח להגיע אליו בבישוליי שלי, זה הצבע. בדיוק בטווח בין כתום לאדמדם, בירה שעושה טוב על הלב רק להסתכל עליה. ראש קצף קטנטן בצבע אופוויט מברך אותי, נעלם ומשאיר חישוק של קצף על דופן הכוס.

תמונה מאתר: Food Loves Beer
תמונה מאתר: Food Loves Beer

באוויר נישאת ארומה הדרית-פרחונית, מזכירה את פריחת עצי ההדר שחוויתי לא מזמן, ומתחתיה ארומה של טופי וקרמל, ממש ממתק בכוס.

הבירה בעלת גוף בינוני לכיוון הכבד, עם המון טעמים מאלטים מאוזנים עם המרירות וטעמים עשבוניים יותר מהכשות. ככל שממשיכים לשתות, כך מתחזקים טעמי הקרמל והטופיו לאחר מס' דקות, הכשות כבר לא מצליחה להיות עזר כנגדם, והם נהיים קשים יותר ויותר לעיכול כשהחום האלכוהולי מתווסף למשוואה.

אני אנסה להדגים את חווית השתיה כדי שאולי תבינו למה התכוונתי:

שלוק ראשון. כשות. מרירות. צנימים. טופי. קרמל מתקתק. מאוזן.

שלוק שני. כשות. מרירות גוברת. הרבה יותר טופי וקרמל. קצת יותר מאלטי עכשיו.

שלוק שלישי. כשות. חמימות בגרון. סוכריות טופי. איפה כל הכשות שלי?

וככל שממשיכים לשתות כך האפקט האלכוהולי של חימום הגרום עולה ומשתלט ונשבר המאזן הכשותי-מאלטי הנהדר שהיה בהתחלה. האפטר טייסט מתחיל לקבל עפיצות לא נעימה.

ESB2

הגיזוז הבינוני שנוטה לגבוה רק מעצים את התחושה, והגוף הלא-כל-כך קליל מתחיל להכביד. מבירה שבלגימות הראשונות מרגישה דרינקיבלית (שתייה), מקבלים פצצת אלכוהול מתקתקה.

לסיכום החוויה

בירה שמתחילה נהדר, וככל שעובר הזמן מתחילה לקבל גוון יותר ויותר אלכוהולי. בירה נהדרת לשתיה מהירה, אבל אל תתמהמהו, היא נהיית קשה וקשה יותר לשתיה ככל שתמשיכו. שלא תבינו לא נכון, הבירה עשויה היטב, אבל במזג האוויר הנוכחי, הייתי הולך עם בירה קצת יותר קלילה.

גוף: 3 – אבל לקראת הסוף מרגיש אינסופי

גיזוז: 3

כמות אלכוהול מורגשת – 4

כשותיות: 2.5

ציון כללי : 3

שלכם,

ניצן.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: פולר'סארץ מוצא: יצרן: פולר'ס
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

שפירא סיטרה IPA - שוב אנחנו כאן ישראל

בשנת 2015 אחרי כמה שנים בהן מבשלת שפירא היתה מאוד יציבה עם ההיצע שלה (פייל אייל, חיטה בווארית, סטאוט שיבולת שועל ושפירא ג׳קס) ולא שיחקה משחקים- הוציאו האחים הירושלמים בירה שריגשה מאוד את חובבי הבירה הישראלית- שפירא אמרילו IPA. מדובר היה ב-IPA אמריקאי המציג בעיקר את זן הכשות הנהדר אמרילו.

את חוות דעתי על הבירה ההיא אתם יכולים לקרוא כאן.
השנה, החליטו בשפירא לפתוח במסורת של משחק הכיסאות (או הכשותאות)- ולהחליף את זן הכשות שבדרייהופ (אחראי על הארומה) בהוצאה המחודשת של ה-IPA שלהם: שפירא סיטרה IPA!
image
כמצופה מכשות הסיטרה, לבירה ריחות של מנגו, פסיפלורה, ליצ'י, אפילו מעט עשבוני. הארומות אמנם לא עוצמתיות כמו ש-IPA אמריקאי יכול להגיע אבל לחלוטין מורגשות ובולטות.
בירה בצבע נחושת צלול להפליא. ראש קצף לבן, דחוס ויציב.

לבירה איזון טוב בין מרירות למתיקות עם סיומת מתקתקה המשלבת נגיעה של קרמל וטעמים פירותיים. מרירות נמוכה מהמצופה מסגנון זה אף על פי שמאוזנת. סיומת קצרה ומתוקה. טעמי מנגו, אפרסק, משמש, אפילו רמז לממתקי גומי. רמז לפנולים חבויים.

צלולה מספיק כדי לראות את הבקבוק מעבר לכוס
גוף מעט כבד לקיץ אך צפוי מבירה בעלת 6.5% אלכוהול. מעט חמימות אלכוהולית. ללא עפיצות. גיזוז עדין אך נוכח.
בירה טריה. קלה מאוד לשתיה. טעימה. מאוזנת. לא מספיק נועזת בהשוואה ל-IPA של מבשלות אחרות.
האם אני מופתע? לא.
למה? ככה.
עכשיו באמת וכמו שטענתי גם בעבר: מבשלת שפירא מתרגמת לדעתי הלכה למעשה את הסלוגן שלהם- ״בירה לכולם״ ומוציאים תמיד בירות מעודנות, רגועות, שכל אחד יכול להתחבר אליהן. הבירות של שפירא, לדעתי, מהוות פתח וגשר לעולם בירות הבוטיק למי שלא שתה מעולם, ומספקות נחיתה רכה ללא זעזועים.
ולמי שמחפש דברים יותר משוגעים ונועזים- לא חסר, ברוך השם.
image
גוף: 3.
גיזוז: 3.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.
כשותיות: 3.5.
ציון כללי: 3.
והרשו לי להעתיק ולהדביק את השורה התחתונה מגרסאת השנה שעברה, שפשוט תופסת גם כאן:
בשורה התחתונה מדובר ב-IPA עדינה או בפייל אייל חזקה מהרגיל. מי שמכיר את הסגנון וחושב ש-IPA אמורה להיות בירה קצת קשה לשתיה- עלול מעט להתאכזב.
מי שלא חושב שהבירה צריכה להילחם בך בדרך למטה- יאללה צאו לקנות!
אל תבנו על זה שהבירה תשאר פה לאורך זמן: צפי הייצור הוא של כ-7000 ליטר (שזה לא הרבה) וכמובן שאתם רוצים לשתות אותה טריה וטובה.
לרוויה,
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: שפיראארץ מוצא: שנת השקה: 2016
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

היטאצ'ינו נסט – גדולים ביפן

こだわり (מבוטא: "קודאווארי") – התהליך הבלתי מתפשר והמדויק של שלמות.

 

nest_beer_logo_cropped_web

קשה לבטא כמה כיף להיות היום אוהד בירה טובה בישראל. אחרי שראינו את ברודוג מגיעה, ולאחריה רוג, ריגלה ולאחרונה ראינו את חזרתה של אוהר'ס, כבר באמת שקשה להפתיע אותנו. כמעט.

אז איך אפשר עוד להעלות את הרמה אחרי יבוא של מותגים מעולים מבלגיה, גרמניה וארה"ב? עושים את הצעד המתבקש: מתחילים לייבא בירה מיפן.
עכשיו, אתם יכולים לחשוב לעצמכם שזה גימיק, שבירה יפנית זה קוריוז של חבורת חובבי בירה והיא תעלם באותה מהירות שהיא באה. מתפקידי (למרות שהוא לא מוגדר רשמית או בכלל) להגיד לכם בצורה הברורה, הבוטה והרועשת ביותר שאני יכול, היטאצ'ינו תשאר! למה? שתי מילים- היא טובה. בקצת יותר מילים- היא מתאימה לחך הישראלי ולמזג האוויר הרותח שלנו כאן.

 

היטא'צינו נסט הינו מותג הבירה של בית הסאקה קויצ'י שנוסד בשנת 1823. המותג עצמו הוקם ב-1996 לאחר שממשלת יפן הקלה על הקמת מבשלות בירה באמצעות הקלות מס שנתנה בשנת 1994 (עד אז שוק הבירה ביפן נשלט על ידי 4 מבשלות מרכזיות). היטאצ'ינו נסט הוקמה באמצעות ידע וטכנולוגיה אירופאית, ואפשר לראות גם בבירות שלה השפעה אירופית ישירה (בין אם בחומרי הגלם שמיבואים מאירופה או בסגנונות הבירה המבושלים במבשלה). המבשלה אפילו מציעה לאנשים לבוא ולבשל את הבירה שלהם במערכות בישול שנמצאות במבשלה (מעין בישול חוזי).

למזלי, יצא לי להשתתף באירוע טעימות מגניב שאורגן ע"י beer&beyond ובנוכחות החבר'ה הטובים מפרוטארי שמביאים לנו את כל הטוב הזה, והרי הרשמים הראשונים המתבססים על הבירות המיובאות בצורה סדירה לארץ כיום (אני מניח שהאנשים בפרוטארי כבר מתכננים להביא לנו בירות חדשות בנוסף לאלו אם הניסיון שלהם עם רוג הוא איזשהי אינדיקציהbeer_weizen).

היטאצ'ינו נסט וויצן

אני יודע מה אתם חושבים לעצמכם. עוד וויצן. ואם כבר וויצן, אז זה לא שיש לנו מחסור בארץ של וויצנים מקוריים מגרמניה. אתם צודקים, ואתם טועים. נכון, התברכנו בארץ בייבוא מעולה מגרמניה (פרנציסקאנר מפחית, תענוג), אבל הוויצן של המבשלה מיפן היא לא וייצן קלאסית. הבירה בצבע קש בהיר ומעונן, עם ראש קצף לבן, בעלת אחוז אלכוהול ממוצע (5.5% לא מורגשים בכלל) גוף קליל ופרופיל טעמים שיותר דומה לסייזון (פלפלית, מתובלת) מאשר לוייצן קלאסית. בירה נהדרת לקיץ.

 

beer_whitealeהיטאצ'נו נסט וויט אייל

הבירה הנמכרת ביותר של היטאצ'ינו נסט וזו ששמה אותה על המפה עם מספר זכיות בתחריות עולמיות. היא גם היחידה שהגיעה לארץ ב-2 גדלים (בנוסף לשליש, גם 720 מ"ל). הבירה הזו, בסגנון ויט בלגית, עם תוספת של מיץ תפוזים, קליפות תפוז, אגוז מוסקט וכוסברה גם היא לא בדיוק בסגנון קלאסי. היא בצבע קש, עם גוף קליל וגיזוז גבוה, בעלת אחוז אלכוהול ממוצע (5.5% לא מורגשים בכלל), מעט אגוזית ומאוד מרעננת וגם היא בירה שמתאימה לקיץ הישראלי כמו כף רגל לכפכפף.

 

היטאצ'ינו נסט רד רייסbeer_redriceale

טוב, פה באמת מתחיל להיות מעניין. בירה בלי סגנון מוגדר באמת, המבושלת עם אורז אדום (שלא להתבלבל עם אורז בר), הנחשב יוקרתי וסופר איכותי ביפן ומותססת עם שמרי סאקה של מבשלת קויצ'י. הבירה הזו לדעתי המיוחדת ביותר שהגיעה לארץ, עם גוף קליל וגיזוז קצת פחות אגרסיבי מהשתיים הקודמות, אבל עם ארומה וטעמים של תות ובמידה מסוימת מזכירה בארומה ובטעמים שלה סופגניות טריות מלאות בריבה . בירה במיוחד לאוהבי המתוקות יותר.

היטאצ'ינו beer_japaneseclassicaleנסט JCA

ממבט ראשון על המרכיבים של הבירה, לתת בסיס (מזן מאריס אוטר הבריטי), וכשות בריטית לטעם (פאגל וקנט גולדינגס), הבירה הזו נראית כמו ESB או איזו English IPA קלאסית. לא כך! הבירה מיושנת בחביות מעץ ארז- תהליך שלחלוטין משדרג אותה. טעמי העץ משתלבים היטב עם טעמי הביסקוויט המאלטים והטעמים העשבונים הכשותיים. הבירה בצבע נחושת עמוק, עם ראש קצף קרמי שנשאר זמן רב, בעלת גוף בינוני וחלק, עם אחוז אלכוהול יחסית גבוה (7%), מה שהופך אותה לבירה שצריך לקחת איתה את הזמן. לדעתי, המוצלחת שבחבורה.

 

היטאצ'ינו ג'ינג'ר בירbeer_realgingerale

כמו שנאמר, התשובה בגוף השאלה. הבירה הזו, בתוספת ג'ינג'ר, היא בת לוויה מעולה לאוכל אסייתי, בין אם חריף או מתוק. הבירה עצמה בעלת גוף בינוני-כבד, עם גיזוז שנוטה לקל, ואחוז אלכוהול יחסית גבוה (8%). עם איזון מעולה בין מאלט (ביסקוויט, קרמל) לבין העוצמה של הג'ינג'ר (שלא משתלטת על הבירה אלא מעניקה לה עומק), זו בירה שכיף לשתות לאורך זמן. צריך לבוא ולהגיד שמי שלא אוהב ג'ינג'ר, ספק אם יאהב את הבירה הזו. זו בירה שככל שהיא מתחממת כך הג'ינג'ר יותר בולט בה, וכדאי לשתות אותה יחסית חמימה (10-12 מעלות) בשביל באמת להנות מהעומק.

אז אם תמיד הרגשתם משיכה לתרבות היפנית, ותהיתם איפה מזרח ומערב נפגשים- פתחו בקבוק של היטאצ'ינו ליד האוכל האסייתי שלכם, או כשאתם משוטטים באינטרנט ומסתכלים על תמונות מטוקיו.