GingerBeard - בירה לאמיצים אנגליה

יש לי היסטוריה לא רעה עם מבשלת וויצ׳ווד, הבירות שלהם הן לרוב בירות טובות, ייחודיות, וכיפיות לשתיה. אתם יכולים להבין למה החלטתי לנסות בירה נוספת שלהן, ועוד בתוספת ג׳ינג׳ר, אחד הטעמים האהובים עלי.

כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. ציפיתי לבירה אנגלית מאוזנת בין טעמי המאלט, טעמי הכשות, ועם נגיעות קלות של ג׳ינג׳ר, אוי כמה טעיתי.

IMG_20140628_160215

הבירה נמזגת עם גוון ענברי בהיר, ראש קצף לבן המתנשא לגבהים ונעלם באותה מהירות שבה הוא הגיע. הארומה העולה מן הבירה היא מתוקה – קצת מזכירה את הארומה של ספרייט או ג׳ינג׳ר אייל.

מאוזנת היא כנראה המילה האחרונה שהייתי משתמש בה לתיאור הבירה הזאת, הג׳ינג׳ריות שלה עזה ותוקפת את הגרון במלוא העוצמה, המאלטיות לא מאזנת, והכשותיות נעדרת לגמרי.
אם להשוות את ג׳ינג׳רבירד למשקה אחר, כנראה שג׳ינג׳ר אייל (הגרסא המתועשת, לא המקורית) הוא הדבר הקרוב ביותר. משקה מוגז, מתוק ולא מאוזן בעליל. הדבר משול לאכילת ג׳ינג׳ר (זה שמשתמשים בו בסושי כן?) בזמן שתיית בירה, לא תענוג בלשון המעטה.

IMG_20140628_160318

הבירה יכולה להיות מתאימה להכנת קוקטיילים בעקבות מתיקותה הקיצונית, אבל לא הייתי שותה אותה סתם ככה. היות והיא כל כך מתוקה, גם לא ניתן לשתות הרבה ממנה, והבקבוק המפואר והיפה שהיא מגיעה בו, נותר חצי מלא, והותיר בפי טעם רע.
אם אי פעם יצא לכם לאכול סוכריות ג׳ינג׳ר חריפות או לשתות ג׳ינג׳ר אייל, החוויה היא דומה, חריפות עדינה מלווה במתיקות עזה, ולא מתאימה לבירה לדעתי.

לסיכום, לאוהבי הבירות המתוקות שבינכם, יכול להיות שתאהבו את הבירה המתוקה הזו, אך לאוהבי הבירות המאוזנות, הייתי ממליץ להתרחק.

IMG_20140628_160246

גוף: 3 – המתיקות המוגזמת משווה לגוף נפח כבד יותר ממה שהוא באמת, מעיק.

גיזוז: 3 – מוגזת כמעט כמו משקה מוגז.

כמה אלכוהול מורגש: 1 – אם תצליחו לשתות יותר מחצי כוס, אולי תרגישו חמימות עמומה בגרון.

כשותיות: 0 – אין מה להוסיף.

ציון כללי: 1.5 – הבירה מתוקה באופן קיצוני והיתה קשה מאוד לשתיה. אין איזין בין טעמי הג׳ינג׳ר הקיצוניים למאלט ולכשותיות הלא קיימת.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Wychwoodארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

טלמנ'ס אולד אייל ישראל

"Beer makes you feel the way you ought to feel without beer."
Henry Lawson

את אבינועם טלמן אני מכיר באופן לא אישי דרך פורום מבשלי הבירה הביתית "חובבי ציון".
לפני תקופה קצרה נפגשנו בבירמרקט בנמל יפו- מוקד עליה לרגל לחובבי בירת בוטיק ישראלית.
שנינו הסכמנו כמה נחמד לשים פרצוף מאחורי השם שבאתר, ופטפטנו מעט.

photo 1
על הדרך התברר כי אבינועם החליט להעביר את תחביב הבירה הילוך אחד קדימה- ולצאת לבישול מסחרי במבשלת העם.
כמובן שאי אפשר רק לדבר ולספר- והנה נשלף בקבוק לדוגמה מהבישול המסחרי.
החלטתי אז להתאפק עם סיקור עד שניתן יהיה למצוא את הבירה באופן רשמי על המדפים. עכשיו- כשהבקבוקים כבר מסודרים בשורות ומחכים לאימוץ על ידי העוברים ושבים- הגיע זמן סיקור.

אז מה יש לנו כאן?
מדובר בבירה מסגנון אולד אייל (ומה זה אולד אייל? נו, בשביל זה שמתי לכם לינק), בעלת כ-5.5% אלכוהול. כך, לפחות על פי התווית- לי היא מרגישה יותר.
את התווית המרשימה בסגנון היוקרתי, אגב- עיצבה אישתו של אבינועם.

אם התרשמנו מהתווית- במזיגה אנחנו כבר יכולים להתרשם באמת מהבירה- שנמזגת צלולה צלולה, בצבע מהגוני יפהפה, ועם ראש קצף אוורירי בצבע אוף וויט.
באף ניתן להרגיש מעט ניחוחות מתקתקים של קרמל ואפיה, ואולי שמץ כלשהו של תבלין לא מזוהה, ומעט ריח של נייר. בסך הכל ריח שנותן תחושה רגועה ונעימה.

photo 2

טעמה של הבירה ממשיך, כצפוי, את האופי המאלטי המתקתק ואפשר לחוש במגוון טעמים היכולים לנבוע משימוש בלתת, בכשות ובשמרים- טעמי בצק, קרמל, ואפילו פירותיות בשלה ונעימה. את הכל אופפת אותה תחושה של תבלין כלשהו שאני לא מצליח לשים עליו את האצבע. אחותי הרגישה גם רמז לוניל. אני לא. אתם?
יכול להיות שהעניין נובע משימוש בזן שמרים ספציפי, כי על התווית לא מצוינים רכיבים מיוחדים.
מה שכן מצויין הוא קיבוץ הגלויות המעניין- "סגנון אנגלי, נגיעות בלגיות- בירה ישראלית!"

photo 3

הבחירה לצאת לשוק דווקא עם בירה עדינה שכזו, בסגנון אולד אייל שמאוד לא נפוץ בארץ מבחינה מסחרית נראית לי כבחירה אמיצה- אך משתלמת: הבירה רגועה, נעימה לאף, לפה ולמצב הרוח, לא מנסה להיות חוויה משנה חיים אלא בירה כייפית שאפשר לשתות ממנה עוד ועוד.
בירה בעלת חזות מתוחכמת אבל אופי עממי וזורם. איזה כיף.

גוף: 2.
גיזוז: 2.
כמות אלכוהול מורגשת: 4.
כשותיות: 1.
ציון כללי: 3.

מידע על הבירה

סוג: , ארץ מוצא: יצרן: מבשלת העםשנת השקה: 2014
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

נגב 'בראשית' - כשמלונאות ובירה נפגשים ישראל

"כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר"
במסגרת שירותי הצבאי במדור טג״ח- טיפוס, גלישה וחילוץ- עבדתי לא מעט במצוק במצפה רמון, במרכז המבקרים.
משם נפרש נוף יפהפה של המכתש כולו, בגוונים מרהיבים של צהוב, כתום וחום.
מסביב רובצים יעלים רבים מפוטמי במבה ושאריות סדנביצ׳ים (את דעתי על התופעה הזו לא אפרט כאן), השמים כחולים, ובקיץ- משמשים משכן לשמש בריונית.
ברשת מלונות ישרוטל החליטו שלא לבזבז את המיקום המקסים- וכיום נמצא בסמוך למצוק מלון הבוטיק ״בראשית״.
photo 3
דבר נוסף אותו החליטו בישרוטל- הוא שהם מעוניינים בבירת בוטיק ישראלית שתהיה בלעדית למלון שלהם.
בהתחשב בחבל הארץ (וסביר להניח שבהרבה שיקולים נוספים)- הוכרז שיתוף הפעולה עם מבשלת נגב- והבירה ״נגב בראשית״ יצאה לאוויר העולם.
את הבירה, כאמור, מייצרת מבשלת נגב עבור מלון בראשית באופן אקסקלוסיבי, ופרט לבקבוקים והחבית הנמצאים במלון- לא ניתן להשיג ולקנות אותה בשום מקום אחר.
כמובן שבקבוק של הבירה הגיע אלי, בדרך שאסור לי לפרט מטעמי בטחון פנים (תודה לאמאבא ולאנשי מבשלת נגב!)
ולהלן רשמי:
טוב, רגע לפני הרשמים- ספויילר- אהבתי!
photo 2
לנגב בראשית מראה יפהפה, כמו שמדמיינים בירה- זהוב, בעל ראש קצף לבן, אוורירי ושמנמן.
מהכוס עולה ריח כשותי- הדרי- עשבוני עדין ומתחשב, נעים מאוד ומרגיע.
טעם הבסיס של הבירה הוא לתתי ומתקתק ואולי מעט מקורמל. לקראת סוף הלגימה מתחזקים גם טעמי הכשות, בפירותיות טרופית של פסיפלורה ואננס.
מעט מרירות קיימת לצורך איזון, אך גם האפטר טייסט מתוק ומשאיר פה רווה ומסופק. יחד עם זאת ניתן לחוש במעט שמריות. אינני יודע בן כמה היה הבקבוק ששתיתי, אך יכול להיות ששמריות זו נובעת מכך שהבירה צעירה, ואולי הייתה נעלמת בעתיד.
יכולת השתיה- הדרינקאביליטי- של הבירה גבוהה מאוד, ושליש ממנה נעלם כמעט בלי שהספיק לעכל את המעבר מהבקבוק לכוס.
photo 1
גוף: 2.5 בינוני ונעים.
גיזוז: 2.5 לא אגרסיבי ולא דרדלה…
כמות אלכוהול מורגשת: 1. לא בטעם, לא בריח ולא בתחושה.
כשותיות: 2. ארומה עדינה, מרירות עדינה וטעמי כשות עדינים.
ציון כללי: 3.5. אחת מהבירות הישראליות היותר כיפיות שהזדמן לי לשתות בתקופה האחרונה.
בשורה התחתונה, הבירה הזו מתאימה לכולם, היא לא מורכבת ולא קיצונית ולא מאתגרת- ויחד עם זאת משדרת בוטיקיות ואיכות וכיף.
בירבלוג צ׳ויס אינדיד!
beer_blog_choice
לרוויה,
יוחאי!

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: מבשלת הנגבארץ מוצא: שנת השקה: 2014
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

fasslager - חומה ומתוקה ישראל

את הבירות של האחים חגי ואור פס טעמתי לראשונה באחד מאירועי הבירה. beers 2013 אם אני לא טועה.
אמנם הטעימה עצמה זכורה לי במעורפל, אך האנשים זכורים לי לטוב, וקיוויתי שיום אחד יוציאו את הבירות שלהם לשוק באופן מסחרי.
והנה- לפני מספר שבועות הגיעו הבירות למדפים באיזור המרכז, ואני אצתי רצתי לי לקנות ולטעום שוב.

בבית הבירה פס מבשלים נכון להיום שלוש בירות- חיטה בווארית, לאגר אדמונית, ופורטר.
לצערי, דווקא הפורטר שהייתה זכורה לי יותר לטובה לא הייתה בנמצא.

הבירות, שמתהדרות בתוויות בעיצוב קלאסי עם טוויסט מעניין מבחינת ההדבקה, משדרות אופי של "המבוגר האחראי" של עולם בירות הבוטיק בישראל, שלרוב מתאפיין באיזו קריצה משעשעת או אפילו יותר.
כמובן שכהרגלי שתיתי וטעמתי אותן בארוחה משפחתית.
photo 3
ללאגר האדמונית של פס גוון עצי- חום, ללא ראש קצף במזיגה. סך הכל נראית חמודה ומשום מה משביעה…
הריח מתקתק ועשיר בניחוחות אגוזים, מייפל וקרמל. קצת ריח שנותן תחושה כאילו אופים עוגה באחד מהבתים הסמוכים, נעים ומרגיע.
התחושה הזו של העוגה ממשיכה גם בטעם, שהוא מתוק מאוד, ובעל טעם לתתי למדי, ממש כמו שנשאר אחרי שמנשנשים קצת גרעיני לתת.
עניין זה דווקא מפתיע, כשהטעמים יחסית עשירים, מתקתקים וקצת מזכירים את הסוכרתיות של פירות מאוד בשלים- לא מרגישה כמו לאגר…

הגוף קרמי למדי, והגיזוז בינוני, ויש תחושה שהבירה הזו נועדה לשדר לקהל הרחב. מעין קונספט של "גולדסטאר- גרסת הבית".

photo 2
גוף: 3. לא קריספי ונקי כמו שהייתי מצפה מלאגר.
גיזוז: 2.5. נחמד.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5. בינוני.
כשותיות: 1. לא משהו שיכולתי לשים עליו את האצבע.
ציון כללי: 2. חמוד.

אף על פי שהבירה באמת חמודה, היא נותנת תחושה, כמו שנאמר על יד השולחן כשטעמנו, של "בירה של פחדנים". נראה היה שאפשר לקחת אותה למקום קצת יותר מעניין ומורכב.
יחד עם זאת- הבירה תיתן מענה טוב מאוד לסועד הממוצע שיגיע לבית הבירה, ושאינו מתחבר לסגונות הפחות פופולארים- חיטה ופורטר.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: פס fassארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

שפירא Jack's Winter Ale- 2013-2014 - טעימה השוואתית ישראל

Basically, I'm for anything that gets you through the night – be it prayer, tranquilizers or a bottle of Jack Daniels.
-Frank Sinatra-

את הבירות של מבשלת שפירא מכיר כל חובב של בירה ישראלית.
למען האמת, רבים גם אלו שאינם חובבי בירה במיוחד ולא מכירים את ההיצע הנרחב (ועלינו השליחות- לפתוח את עיניהם) אבל כן מכירים את בירה שפירא- בגלל הפרסומות הנהדרות עם ונייה היימן, ובגלל הספינסורים הרבים בירושלים.

לשפירא שלוש בירות קבועות, המיוצרות כל השנה (עם גימיקים של תוויות מתחלפות- לפורים, או להפועל קטמון…), מספר בירות בייצור מצומצם לרגל שיתופי פעולה מעניינים (שפירא בורלא, לדוגמה) ובירה עונתית אחת- שפירא Jack's Winter Ale.
photo 4
מדובר בבירת ווינטר אייל בסגנון אנגלי, המיושנת שלושה חודשים, ומכילה (בתהליך היישון, לא בבקבוק) שבבי עץ אלון ששוכרו עד עילפון קודם לכך בוויסקי ג'ק דניאלס.
הבירה, כמשתמע משמה, היא בירה חורפית- היוצאת פעם בשנה. בשנה שעברה כתבנו על מהדורת 2013, והשנה החלטתי לעשות השוואה בין מהדורות 2013 ו-2014. בעצם, החלטתי על זה כבר בשנה שעברה- עובדה ששמרתי בקבוק.

אם ככה- מה יש לנו כאן?
למעשה מדובר בשתי בירות שאמנם נושאות את אותו השם, וחולקות את אותו הבקבוק (התווית, לפחות) אך הן שתי בירות שונות בהחלט.
photo 1
שפירא Jack's winter ale 2013 
נמזגת בצבע עץ כהה/ ברונזה חום, כהה וצלולה, ללא ראש קצף כלל.
הריח? אלכוהולי, אפילו ליקרי במידה מסויימת. ריח של פירות יבשים ומעט תחושה "מאובקת" ולא טריה. שאר הטועמים (משפחה) אפילו שאלו אם הכוס לא נוקתה קודם.
הגוף, באופן מפתיע, קל יחסית, אך מעט שמנוני.
הטעם- מתקתק ומזכיר סירופ מייפל, אלכוהולי מעט.
טעם מעט "משומר" או כימי, אבא טוען שמזכיר ד"ר פפר. אני לא חולק עליו.
במרחק הזמן, כשאני קורא את חוות הדעת שלי משנה שעברה- כשהבירה הייתה טרייה, אני מבין את השינוי הגדול שעברה, וגם מבין שזמן כה רב- לא עשה לה טוב.
אמנם הייתי מצפה מבירה כהה ובעלת אחוז אלכוהול גבוה (7.8%, בכל זאת) להתיישן יפה, אך נראה ששלושה חודשי יישון במבשלה ועוד שנה יישון אצלי- זה יותר מדי בשבילה.
למרות זאת- אני לא יכול לומר שאני מופתע. בשנה שעברה- כשהחלטתי לשמור בקבוק, התייעצתי עם יוחאי (אני לא מדבר עם עצמי, לרוב, הכוונה היא ליוחאי קודלר- הברומאסטר) והוא טען שהבירה לא תתיישן טוב, ושהיא בנוייה לצריכה כשהיא בשיאה- כלומר, עוד באותו החורף.
נו, יוחאי, צדקת.

photo 3

שפירא Jack's winter ale 2014 

גרסת 2014, לדעתי, היא בכלל מתכון אחר. לא ביררתי, אז אם מישהו יודע- נא להגיב!
ולמה מתכון אחר?
קודם כל- בגלל הלוק. לג'קס 2014 צבע ענברי , אדמדם- חום, צלול ביותר ופשוט יפהפה.
ראש הקצף שלה דקיק, ודועך מהר לטבעת עדינה שמעטרת את שולי הכוס.
בנוסף- גם הריח והטעם אחרים- הריח אלכוהולי, ריח של עץ/ יין, וגם ריח לוואי של פלסטלינה, או יותר נכון- בצק משחק של ילדים.
הטעם- מתקתק, קרמלי למדי, אלכוהולי, וגם משאיר קצת טעם של עץ- כמו שיש כשמכרסמים קיסם או את המקל של המאגנום.
הגוף- שוב מפתיע ביחס למצופה מבירה כזו- קל יחסית, בעל גיזוז עוקצני שיכול להחשב בינוני, אבל הרבה יותר חזק מ-2013 המיושנת.
בנוסף, שוני משמעותי נוסף בין האחות הגדולה לקטנה- הוא שהקטנה- יותר גדולה.
אני אסביר- ג'קס 2013 מכילה 7.8% אלכוהול בנפח, ולעומתה ג'קס 2014 מכילה 8.4%.
וכן, ההבדל מורגש.

photo 2

אז זהו, תמה לה שנה של תהייה, ופרוייקטי היישון האחרים שמתחבאים לי בארון מחכים לתורם.
(וכן, מתוכננת כתבת המשך לסקירה על דיוגנס של הדובים, הפעם- שלוש שנים!).

אז שיהיה סוף חורף נעים לכולם,
לרוויה!
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: שפיראארץ מוצא: שנת השקה: 2013
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)