הרצל אמברגו - כי סיגרים זה לא רק לפוליטיקאים ישראל

"A good Cuban cigar closes the door to the vulgarities of the world." – Franz Liszt, Composer

כמו שסיפרתי בטעימת האורך של בירות הדגל של מבשלת הרצל- מבשלת הרצל היא מבשלה עצמאית (לא בבישול חוזי) מהצעירות והקטנות בישראל.
חלק היו מצפים מחבר׳ה כאלה- צעירים, עצמאים, בתחילת הדרך- להתרכז בבירה אחת או שתיים ולנסות להשקיע בהן את כל המרץ.
אתם יכולים לצפות.
החבר׳ה בהרצל ממש לא מעוניינים להפסיק להתנסות ולחדש ומספקים לנו בירות מעניינות ומגוונות:
במונדיאל האחרון- הוציאו את ״מקסיקו 70״ ובירושלים סיטי בלבד (ואם אני טועה- תקנו אותי!) תוכלו למצוא את ה״דווידקה״, ומי שלא מכיר את משמעות השם- שיעשה עם עצמי בדיקה על שיעורי ההיסטוריה. מותר להיעזר בגוגל.
image

עכשיו- כולנו יכולים למצוא (לתקופה מוגבלת נכון לעכשיו) את ״אמברגו״: פורטר מתובלת בעלי טבק קובני.
נשמע הזוי? אולי. נשמע אמיץ? כן. אבל זה בדיוק הקטע.

מדובר בבירה אותה ייצרו הרצל כבר בעבר, במתכונת ביתית, לפי הבנתי, ולפני הקמת המבשלה- כמהדורה מיוחדת במבשלת העם. אז קראו לבירה ״דל הבאנו״, או ״הסיגר״ בעברית צחה.
הבירה, אגב- הוגשה לפני מספר חודשים לתחרות הבירה הבינלאומית בברלין, וזכתה בכבוד במדליית כסף.
חדי העין יוכלו להבחין בעוד בירה של הרצל שזכתה במדליית זהב- ״שחור״, בלאק IPA, מבירור זריז באפליקציית ״אנטפד״.image
image

אז אחרי כל ההקדמה הדרמטית הזו- איך הבירה, נו?!

הבירה נמזגת בגוון שחור אטום ומוחלט, מרשים ומפתיע. חסרת ראש קצף לחלוטין.
באף עולים ניחוחות חזקים למדי של קלייה, שוקולד, מעט אלכוהול ליקרי (6% אלכוהול, בכל זאת), ריח עשן קל וגם מעט ווניל. אפילו ריחות מעודנים ואדמתיים של כשות אירופאית ועדינה.
בהחלט פתיחה מעניינת לפורטר.
image

בטעם- טעמי קלייה, קפה שחור, עישון, ומתיקות.
לצערי- אני לא יודע להצביע על טעם ספציפי שאמור לסמן לי ״אה! הנה הטבק״.
לעניין הזה יש לי שני פירושים:
הראשון- הטבק אכן לא כל כך מורגש.
השני- כי אני סחי בלטה ואין לי מושג איך הטעם אמור להיות. לא נוגע במוצרי טבק לתימרות-עשניהן השונות.

שתיתם כבר? ספרו לי בתגובות מה אתם חושבים!

הגיזוז עדין מאוד ומעקצץ בלבד בלשון- כראוי לפורטר.
הגוף- טוב, פה זו כבר סוגיה. על הבקבוק מתוארת הבירה כבעלת גוף קרמי. זה נכון, ולא נכון.
רוב יושבי השולחן הטועמים חוו את תחושת הפה שהבירה נותנת בדיוק באותה צורה- מעין קרמיות עשירה בתחילה, שלאחר מכן ״נפרדת״ ונשארת תחושה מימית ונוזלית מעט.
זה באמת מציק קצת.
image

בסופו של דבר מדובר בבירה מאוד מעניינת, טובה, עם סיפור מגניב והרבה סקס-אפיל.
אני מאמין שהיה אפשר להגיע לאותו פרופיל טעמים גם בלי שימוש בטבק, אבל היי- זה כל הקטע. למה לא לשתות פורטר אחרת אם כך.
בעצם- לשתות גם וגם!

ועוד פרט טריוויה קטן- הובא לידיעתי שבירה כזו תהיה אסורה למכירה בארצות הברית עקב איסור לערבב חומרים תחת פיקוח.
אולי היו צריכים לכתוב עליה שהעישון מזיק לבריאות?

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: הרצלארץ מוצא: שנת השקה: 2014
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

גולדה IPA - הקאמבק ישראל

בירה גולדה הינה מותג הבירה של השף ניר דגן.
ניר מתמחה בהכנת בשרים ובמטבח הלטיני, והוא בעל קייטרינג הבוטיק ״גריל מאסטר״.
לאחר תקופת הבישול הביתי, העביר ניר את  בישול הבירה לייצור מסחרי במבשלת העם.
לאחר תקופת היעדרות ארוכה מהמדפים- חזרו בירות גולדה להיצע.
מתוך סקרנות קולינרית, נרשם ניר לפני כחמש שנים לקורס הכנת בירה ביתית של Beer&Beyond.
לאחר שנדבק בחיידק, עבר ניר את הקורסים המקבילים בשוק- של בירדי ושל דני נילסן דאז (היום- סיידרית באסטר׳ס), והחל לפתח וללטש את מתכוניו.
את בישול הבירה העביר ניר מהמטבח הביתי למיקום חיצוני, שם גם עסק בעישון בשרים ושלל מעללים קולינריים.
נפחי הבישול גדלו ואף הפכו לחצי מסחריים באירועי בירה ובשר אותם אירגן (עוד על כך- בבלוג ״מבשלת הבירה הביתית שלי״ של דגן בר אילן).
לכשהוקמה מבשלת העם בשנת 2011, היה ניר אחד התומכים ונמנה על לקוחותיה הראשונים.
כך הוציא את מותג הבירה ״גולדה- בירה ישראלית חזקה״ לשוק המסחרי.
 Untitled-1
גולדה IPA נמזגת בגוון חום, עצי וכהה ומפתיע למדי ל-IPA, שבדרך כלל נוטים להיות יותר כתמתמים- צהבהבים.
לבירה ניחוחות נעימים וחזקים של כשות אמריקאית הדרית, יחד עם מתיקות סירופית- מאלטית מעט.
מריחה כמו בירה רגועה למדי, שבאמת יכולה ללוות באופן מחמיא ארוחה, ולא לתפוס את כל הבמה- כיאה לבירה שהגיע מאדם שעיסוקו הוא האכלת קרניבורים רעבים.
ובאמת- גם בגזרת הטעם הבירה יכולה להחשב ל-IPA רגוע למדי.
הטעמים המרים העזים של הבירה מאוזנים באופן יפה על ידי מתיקות הלתת (אולי אפילו נטייה לטובת מתיקות הלתת הייתי אומר) עם שמץ טעם שמרי.
ניחוחות הכשות ממשיכים ללוות אותנו גם בשתיה, ואליהם מצטרפים טעמי כשות פירותיים נהדרים, כיאה לבירה כשותית בסגנון אמריקאי.
גם בגזרת הטעם הבירה רגועה, לא מרגשת יותר מדי ופשוט מלווה באופן סולידי את הפעולה האחרת שעושים תוך כדי- אוכל, טלוויזיה, או סתם בילוי עם חברים. כהופהד לא קטן (אח… הדרך שעברנו) הייתי נוטה לומר שהיא משעממת אותי.
אבל בתכל'ס- צריך גם כאלו. בירות טובות ורגועות.
גוף: 2
גיזוז: 2.5
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5
כשותיות: 3
ציון כללי: 3.
לרוויה!
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: גולדהארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

קוקמונגה - או: למה אסור להנמיך ציפיות ישראל

על "קול מג'הול"- הבירה המעושנת העשירה בתמרים של מבשלת בירצינות, סיפרתי לכם לא מזמן.

אז אמנם לקחו לי מספר שבועות להגיע לבירה הנוספת שלהם- קוקמונגה, אך אין הטיפה חוצבת בסלע בכח עצמתה, אלא בכח התמדתה, כפי שאומר הביטוי (המיוחס לווינסטון צ'רצ'יל).
unnamed
אם לומר בכנות- ניגשתי מעט בחשש, או בגבה מורמת לבירה הזו.
השילוב של הזיכרון מקול מג'הול (בירה הדורשת מקצה שיפורים), ההתרשמות שלי מהבקבוק הנוכחי- בו התווית לא הייתה מודבקת לחלוטין (נראה כמו תיוות ידני (מגניב) שלא סיימו להדביק (פחות מגניב)) והטקסט הנוגע לשמרים הכתוב על התווית- גרמו לי כולם להנמיך מעט ציפיות.

השמרים, אגב, מגיעים מתרבית ייחודית למבשלה, אשר פותחה משמרים שלוקטו מעץ תאנה בקיבוץ קטורה- בו ממוקמת מבשלת בירצינות (הביתית).
"לפני כשנה קטפנו תאנים ושמנו אותם בתירוש של בירה" מספר ניל חורגין, אחד משני הבעלים. "המשכתי לגדל את השמרים דור אחר דור. בערך אחרי הדור הרביעי קיבלנו בירה טעימה".

אז מה היה לנו?

הבירה נמזגת בצבע ענברי- כתמתם יפהפה, מעט עכור או מעט צלול (תלוי אם אתם אופטימיים או פסימיים).
על הנוזל הכתמתם צף לו בנחת ראש קצף לבן, צפוף ובינוני.
בהחלט ניתן לומר על המראה של הבירה שהוא רענן, מושך ובאופן כללי ייצוגי מאוד. בירה פוטוגנית שעושה חשק ללגום ממנה.
unnamed (2)
הריח, כיאה לבירות APA- כשותי ופירותי, בעל נוכחות אבל לא אלים.
ארומות מפתיעות מעט המזכירות דבש, וגם ארומות המזכירות אפרסקים ופירות של קיץ.
אומרים שריח יכול להיות אחד הגורמים החזקים ביותר לעידוד הזיכרון, ושהרחה של ניחוחות שונים יכולה להעלות בן רגע זכרונות ענוגים מהילדות.
גם הריח של קוקמונגה הזכיר לי משהו, ובמקום לתת לשאר חברי המשפחה לשתות- נשארתי דבוק לכוס לעשות אינהלציה עד שאזכר. זה לא עבד. החלטתי לנסות להיזכר אחר כך.

המתיקות והפירותיות המשיכו גם בגזרת הטעם- הבירה מתוקה למדי (במובן של לא יבשה) ובעלת טעמי פירות קיציים, מעט דבש ומעט מייפל אפילו. תמהיל הטעמים הזה מרגיש כמו שילוב בין טעמי הכשות לאסטרים הנוצרים מתסיסת השמרים, יחד עם מעט "פאנקיות" חמצמצה ובלתי מוסברת.
משיחה עם טועמי בירה נוספים התברר לי שמזלי דווקא היה טוב, ושהשימוש הזה בשמרי פרא גרם לבקבוקים רבים להיות בלתי שתיים. את הבעיה הזו, מבטיחים במבשלה, הם כבר פתרו בבישול החדש.

את כל הקוקטייל הטרופי הזה מאזנת מרירות עדינה ויפה, שעדיין משאירה את כל הטעמים הקיציים, אבל נותנת לנו להבין שאכן מדובר בבירה.
מכלול הטעמים והגיזוז הבינוני מעסיקים מספיק את הפה כדי לא להרגיש גם את 6.2% האלכוהול שהבירה הזו מכילה.

בסופו של דבר- אגב- קפץ לי לראש מה הריח שהזכירה לי הבירה.
לא היה מדובר בשום זיכרון ישן, אלא בבירה אחרת (שאני עדיין מקווה שתצא לה גרסה אחות)- Home Alone 2 של הדובים.

אם ככה, בשורה התחתונה אני יכול לומר שהבירה הזו הייתה מפתיעה, מרעננת וכיפית.
unnamed (4)
גוף: 2.5
גיזוז: 2.5
כמות אלכוהול מורגשת: 2
כשותיות: 3
ציון כללי: 3

לרוויה!
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: BEERצינותארץ מוצא: יצרן: מוסקושנת השקה: 2014
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

קָצְרָה בלונד - תעלומה בכוס בירה ישראל

לאחרונה טעמתי  את "קָצְרָה ענבר" של מבשלת בירה ערבה.
מי שקרא את הכתבה זוכר שנהנתי לגלות בירה מסחרית עם חן של בירה ביתית- וגם תהיתי אם שאר הבירות של המבשלה ימשיכו את הקו.

שבוע לאחר מכן טעמתי את הבירה הבאה בתור- "קָצְרָה בלונד".
לצערי אני נאלץ לומר שהבירה הזו לא העלתה לי חיוך כמו אחותה.

מדובר על בירה בהירה, אשר קשה לדעת בוודאות לאיזה סגנון היא משתייכת. שמעתי שיש בה שימוש בשמרים בלגיים (בלונד בלגית?) וגם שמעתי שהיא בכלל מוגדרת כבירת חיטה. בקיצור- תעלומה בכוס בירה.
בצורה הזו קצת קשה לדעת איך לבחון את הבירה, אבל כפי שנראה בהמשך- בבקבוק הספציפי הזה- זה לא כל כך שינה.

למה זה? טוב, נו, ניתן לתמונות לדבר:

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אקדים ואומר כבר עכשיו שלכתוב ביקורות נוקבות על בירה הוא לא דבר שמשמח אותי יותר מדי.
מה לעשות, אני בחור נחמד. מעדיף להחמיא, לא לקטול. לכן אני באמת רוצה להאמין שהליקויים שנמצאו בבירה הם גמגומי התנעה של המעבר לבישול מסחרי, ואשמח מאוד להיווכח בעתיד שהם נעלמו.

אם כך- מעשה שהיה כך היה:
הסרת הפקק מהבקבוק היתה אחת המהירות והקלות שנתקלתי בהן- נגיעה קלה עם הפותחן (ותודה לניצן על הפותחן החמוד)- והפקק טס לו אל על בצליל פקיקה מבשר רעות. מסתבר שהחזקתי פצצה בידיים ולא היה לי מושג.
יחד עם שיגור הפקק התחילה הקצפה משמעותית בבקבוק ("גאשינג" בבירגיקית), אשר לא חדלה גם במזיגה לכוס.
ולפני שאתם קופצים עלי עם קלשונים- ניסיון העבר מראה שאני מסוגל למזוג בירה לכוס מבלי לגרום לה להיראות כמו אמבט קצף רומנטית, אבל זה לא היה המקרה. עם 90% ראש קצף ו-10% נוזל- נראה שהבעיה היא לא הפרקינסון שלי.

כמו שאתם יכולים לראות בתמונות- גם אחרי שנפטרנו מהקצף ומזגנו כבר בירה במצב נוזל- הגיזוז היה עוצמתי וסוער, ופשוט המשיך לייצר קצף יש מאין. לפחות בשלב הזה כבר היה אפשר לטעום את הבירה.

על התווית כתוב שהבירה מתאפיינת בניחוח דבש (לטבעונים- לא, אין דבש ברכיבים).
בפועל לבירה יש ריח של תירס מבושל (גם תירס אין ברכיבים).
אני חייב לומר שזו אחת הפעמים הבודדות בהן הרחתי את הריח הזה, המשוייך באופן קלאסי ל-DMS- טעם לוואי בבירה, בצורה ברורה. עוד על טעמי לוואי בבירה ברשומה שלי ממפגש טעמי הלוואי.

מובן שלאחר המופע האור קולי כל יושבי השולחן רצו לטעום. מספר לגימות קטנות- והכוס היתה זקוקה למילוי מחדש. פה נתקלנו בבעיה נוספת- שאר הבירה שהייתה בבקבוק (בערך שליש מבקבוק 330 מ"ל)- הייתה תרחיף שמרים עכור.
השילוב של משקע השמרים הגדול והגיזוז המוקצן גורמים לי לתהות אם התסיסה השניה שהתרחשה בבקבוק לא הייתה אגרסיבית מדי, או שמא מדובר היה בזיהום כלשהו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.


ברור לי שדברים בסגנון קורים הרבה בתחום הבירה שאינה תעשייתית בקנה מידה תאגידי, וגם לי כמובן היה חלק ביצירת לא מעט בקבוקים דפוקים במהלך הבישול הביתי.
אף על פי כן- כאשר המוצר יוצא לשוק באופן מסחרי, ואמור לעבור בקרת איכות- אי אפשר שלא לחוש מעט מרמור. על הטעם וההעדפה האישית- אפשר לדון בנפרד.

בשורה התחתונה- אשמח לשמוע את חוות דעתכם- איך היתה "קָצְרָה בלונד" שאתם שתיתם?

אני מניח שבעתיד אשתה אותה שוב- על מנת לראות אם חל שינוי לטובה.
לכשזה יקרה- מבטיח לעדכן.

לרוויה,
יוחאי.

 

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: מבשלת בירה ערבהארץ מוצא: שנת השקה: 2014
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)