קוקמונגה - או: למה אסור להנמיך ציפיות ישראל

על "קול מג'הול"- הבירה המעושנת העשירה בתמרים של מבשלת בירצינות, סיפרתי לכם לא מזמן.

אז אמנם לקחו לי מספר שבועות להגיע לבירה הנוספת שלהם- קוקמונגה, אך אין הטיפה חוצבת בסלע בכח עצמתה, אלא בכח התמדתה, כפי שאומר הביטוי (המיוחס לווינסטון צ'רצ'יל).
unnamed
אם לומר בכנות- ניגשתי מעט בחשש, או בגבה מורמת לבירה הזו.
השילוב של הזיכרון מקול מג'הול (בירה הדורשת מקצה שיפורים), ההתרשמות שלי מהבקבוק הנוכחי- בו התווית לא הייתה מודבקת לחלוטין (נראה כמו תיוות ידני (מגניב) שלא סיימו להדביק (פחות מגניב)) והטקסט הנוגע לשמרים הכתוב על התווית- גרמו לי כולם להנמיך מעט ציפיות.

השמרים, אגב, מגיעים מתרבית ייחודית למבשלה, אשר פותחה משמרים שלוקטו מעץ תאנה בקיבוץ קטורה- בו ממוקמת מבשלת בירצינות (הביתית).
"לפני כשנה קטפנו תאנים ושמנו אותם בתירוש של בירה" מספר ניל חורגין, אחד משני הבעלים. "המשכתי לגדל את השמרים דור אחר דור. בערך אחרי הדור הרביעי קיבלנו בירה טעימה".

אז מה היה לנו?

הבירה נמזגת בצבע ענברי- כתמתם יפהפה, מעט עכור או מעט צלול (תלוי אם אתם אופטימיים או פסימיים).
על הנוזל הכתמתם צף לו בנחת ראש קצף לבן, צפוף ובינוני.
בהחלט ניתן לומר על המראה של הבירה שהוא רענן, מושך ובאופן כללי ייצוגי מאוד. בירה פוטוגנית שעושה חשק ללגום ממנה.
unnamed (2)
הריח, כיאה לבירות APA- כשותי ופירותי, בעל נוכחות אבל לא אלים.
ארומות מפתיעות מעט המזכירות דבש, וגם ארומות המזכירות אפרסקים ופירות של קיץ.
אומרים שריח יכול להיות אחד הגורמים החזקים ביותר לעידוד הזיכרון, ושהרחה של ניחוחות שונים יכולה להעלות בן רגע זכרונות ענוגים מהילדות.
גם הריח של קוקמונגה הזכיר לי משהו, ובמקום לתת לשאר חברי המשפחה לשתות- נשארתי דבוק לכוס לעשות אינהלציה עד שאזכר. זה לא עבד. החלטתי לנסות להיזכר אחר כך.

המתיקות והפירותיות המשיכו גם בגזרת הטעם- הבירה מתוקה למדי (במובן של לא יבשה) ובעלת טעמי פירות קיציים, מעט דבש ומעט מייפל אפילו. תמהיל הטעמים הזה מרגיש כמו שילוב בין טעמי הכשות לאסטרים הנוצרים מתסיסת השמרים, יחד עם מעט "פאנקיות" חמצמצה ובלתי מוסברת.
משיחה עם טועמי בירה נוספים התברר לי שמזלי דווקא היה טוב, ושהשימוש הזה בשמרי פרא גרם לבקבוקים רבים להיות בלתי שתיים. את הבעיה הזו, מבטיחים במבשלה, הם כבר פתרו בבישול החדש.

את כל הקוקטייל הטרופי הזה מאזנת מרירות עדינה ויפה, שעדיין משאירה את כל הטעמים הקיציים, אבל נותנת לנו להבין שאכן מדובר בבירה.
מכלול הטעמים והגיזוז הבינוני מעסיקים מספיק את הפה כדי לא להרגיש גם את 6.2% האלכוהול שהבירה הזו מכילה.

בסופו של דבר- אגב- קפץ לי לראש מה הריח שהזכירה לי הבירה.
לא היה מדובר בשום זיכרון ישן, אלא בבירה אחרת (שאני עדיין מקווה שתצא לה גרסה אחות)- Home Alone 2 של הדובים.

אם ככה, בשורה התחתונה אני יכול לומר שהבירה הזו הייתה מפתיעה, מרעננת וכיפית.
unnamed (4)
גוף: 2.5
גיזוז: 2.5
כמות אלכוהול מורגשת: 2
כשותיות: 3
ציון כללי: 3

לרוויה!
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: BEERצינותארץ מוצא: יצרן: מוסקושנת השקה: 2014
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

קָצְרָה בלונד - תעלומה בכוס בירה ישראל

לאחרונה טעמתי  את "קָצְרָה ענבר" של מבשלת בירה ערבה.
מי שקרא את הכתבה זוכר שנהנתי לגלות בירה מסחרית עם חן של בירה ביתית- וגם תהיתי אם שאר הבירות של המבשלה ימשיכו את הקו.

שבוע לאחר מכן טעמתי את הבירה הבאה בתור- "קָצְרָה בלונד".
לצערי אני נאלץ לומר שהבירה הזו לא העלתה לי חיוך כמו אחותה.

מדובר על בירה בהירה, אשר קשה לדעת בוודאות לאיזה סגנון היא משתייכת. שמעתי שיש בה שימוש בשמרים בלגיים (בלונד בלגית?) וגם שמעתי שהיא בכלל מוגדרת כבירת חיטה. בקיצור- תעלומה בכוס בירה.
בצורה הזו קצת קשה לדעת איך לבחון את הבירה, אבל כפי שנראה בהמשך- בבקבוק הספציפי הזה- זה לא כל כך שינה.

למה זה? טוב, נו, ניתן לתמונות לדבר:

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אקדים ואומר כבר עכשיו שלכתוב ביקורות נוקבות על בירה הוא לא דבר שמשמח אותי יותר מדי.
מה לעשות, אני בחור נחמד. מעדיף להחמיא, לא לקטול. לכן אני באמת רוצה להאמין שהליקויים שנמצאו בבירה הם גמגומי התנעה של המעבר לבישול מסחרי, ואשמח מאוד להיווכח בעתיד שהם נעלמו.

אם כך- מעשה שהיה כך היה:
הסרת הפקק מהבקבוק היתה אחת המהירות והקלות שנתקלתי בהן- נגיעה קלה עם הפותחן (ותודה לניצן על הפותחן החמוד)- והפקק טס לו אל על בצליל פקיקה מבשר רעות. מסתבר שהחזקתי פצצה בידיים ולא היה לי מושג.
יחד עם שיגור הפקק התחילה הקצפה משמעותית בבקבוק ("גאשינג" בבירגיקית), אשר לא חדלה גם במזיגה לכוס.
ולפני שאתם קופצים עלי עם קלשונים- ניסיון העבר מראה שאני מסוגל למזוג בירה לכוס מבלי לגרום לה להיראות כמו אמבט קצף רומנטית, אבל זה לא היה המקרה. עם 90% ראש קצף ו-10% נוזל- נראה שהבעיה היא לא הפרקינסון שלי.

כמו שאתם יכולים לראות בתמונות- גם אחרי שנפטרנו מהקצף ומזגנו כבר בירה במצב נוזל- הגיזוז היה עוצמתי וסוער, ופשוט המשיך לייצר קצף יש מאין. לפחות בשלב הזה כבר היה אפשר לטעום את הבירה.

על התווית כתוב שהבירה מתאפיינת בניחוח דבש (לטבעונים- לא, אין דבש ברכיבים).
בפועל לבירה יש ריח של תירס מבושל (גם תירס אין ברכיבים).
אני חייב לומר שזו אחת הפעמים הבודדות בהן הרחתי את הריח הזה, המשוייך באופן קלאסי ל-DMS- טעם לוואי בבירה, בצורה ברורה. עוד על טעמי לוואי בבירה ברשומה שלי ממפגש טעמי הלוואי.

מובן שלאחר המופע האור קולי כל יושבי השולחן רצו לטעום. מספר לגימות קטנות- והכוס היתה זקוקה למילוי מחדש. פה נתקלנו בבעיה נוספת- שאר הבירה שהייתה בבקבוק (בערך שליש מבקבוק 330 מ"ל)- הייתה תרחיף שמרים עכור.
השילוב של משקע השמרים הגדול והגיזוז המוקצן גורמים לי לתהות אם התסיסה השניה שהתרחשה בבקבוק לא הייתה אגרסיבית מדי, או שמא מדובר היה בזיהום כלשהו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.


ברור לי שדברים בסגנון קורים הרבה בתחום הבירה שאינה תעשייתית בקנה מידה תאגידי, וגם לי כמובן היה חלק ביצירת לא מעט בקבוקים דפוקים במהלך הבישול הביתי.
אף על פי כן- כאשר המוצר יוצא לשוק באופן מסחרי, ואמור לעבור בקרת איכות- אי אפשר שלא לחוש מעט מרמור. על הטעם וההעדפה האישית- אפשר לדון בנפרד.

בשורה התחתונה- אשמח לשמוע את חוות דעתכם- איך היתה "קָצְרָה בלונד" שאתם שתיתם?

אני מניח שבעתיד אשתה אותה שוב- על מנת לראות אם חל שינוי לטובה.
לכשזה יקרה- מבטיח לעדכן.

לרוויה,
יוחאי.

 

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: מבשלת בירה ערבהארץ מוצא: שנת השקה: 2014
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

Beerdventures in the USA – או, מה החשיבות של HYPE

beerdventures
"We all get swept up in the hype machine. Nobody is immune to that"

Steven Cojocaru~

שתיתי את הבירה הכי טובה בעולם.

כך לפחות ע"פ ratebeer ,beeradvocate וכל בנאדם שגר במרחק עד 250 ק"מ מוואטרברי, וורמונט.

לאחר חמש וחצי שעות נסיעה הגעתי לפאתי מבשלת The Alchemist, שם בירך אותי שלט גדול שהורה "מצטערים, אנו סגורים עד 2015 עקב הגדלת המבשלה ע"מ לעמוד בביקוש, נתראה בקרוב."

מבשלת האלכימאי,  הנקראית משל היתה הופכת מים, לתת, כשות ושמרים לזהב (ויש כאלו שגורסים שזה בדיוק מה שהם עושים) יושבת בוואטרברי, וורמונט. אם זה נשמע קצת מוכר, שם גם היה המפעל הראשון של שני אלי הקולינריה הקפואה בן וג'רי. הדי טופר (Heady Topper), בירת הדגל שלה, (והיחידה שמיוצרת ומיוצאת מחוץ לגבולות המבשלה בצורה מסחרית), קפצה לראש רשימת הבירות הטובות בעולם ע"פ אתרי הבירה ממש עכשיו, באוקטובר 2014, בזמן ביקורי.

IMG_20141010_191123
הבירה הכי טובה בעולם?

אתם יכולים בוודאי לדמיין את התרגשותי כשגיליתי שאני עומד לבקר במקום שאליו פחות או יותר כל ניו אנגלנד עולה לרגל בשביל לשתות את הדאבל IPA הכי טובה בעולם (סיכוי גבוה שאנשים מהווסט קואסט ובפרט מבשלת Russian River נעלבו במיוחד מהמשפט הנ"ל). בעצם, זה לא רק ניו אנגלד, מכירות ב"שוק השחור" של הבירה האמירו את מחירי Heady Topper מחוץ לוורמונט במאות אחוזים. פחית 16 Oz (או בערך חצי ליטר) הנמכרת בנקודות המחירה (עוד קצת על נקודות מכירה בקרוב) ב3$, נמכרת במחיר של 42$ לרביעה בניו יורק, ואפילו נמצאה ב18$ בבירת ארה"ב, וושינגטון DC. זה חברים, כוחו של HYPE.

קרא עוד »

קָצְרָה ענבר - לא רק מלונים בערבה ישראל

"היי היי, כל העניין, הוא לשתות משהו קר בלב מדבר"

אמנם נדמה שרוב מבשלות הבוטיק הישראליות ממוקמות באיזור המרכז והצפון, אך נראה שבתקופה האחרונה מצטרפות למבשלות הדרומיות שחקניות חדשות.
סיפרתי לכם כבר על קול מג'הול של מבשלת בירצינות המגיעה מסמר (עוד ממנה בעתיד), וכעת ניתן להשיג בשוק שלוש בירות חדשות- הפעם של מבשלת בירה ערבה.
1
מבשלת בירה ערבה הינה (נכון לעת הקלדת שורות אלה) המבשלה הצעירה בישראל.
המבשלה ממוקמת ביישוב צוקים אשר בערבה התיכונה, ומספקת, בבישולים קטנים בנפח 200 ליטר, בירה טריה לתושבי האיזור. למי שלא תושב האיזור- שזה הרוב- ניתן להשיג את הבירות גם בבירמרקט בנמל יפו.
המבשלה הוקמה, ומתופעלת, על ידי אוהד והדס כץ, כאשר מאחוריהם נסיון של שבע שנים בבישול בירה ביתית. עוד על המבשלה- בעמוד המבשלה בתחתית הכתבה.

כמובן שרכשתי את שלושת הבירות בביקור התקופתי שלי בבירמרקט, והראשונה להיטעם היתה קצרה ענבר.
"קָצְרָה"- מקפידים להסביר במבשלה- הינו אחד הנחלים בערבה אשר בו עברה דרך הבשמים הנבטית.

קצרה ענבר הינה בירה בסגנון אמבר אייל.
סגנון קלאסי, אפשר לומר, למבשלת בוטיק בתחילת דרכה, או יותר נכון- למבשל ביתי בתחילת דרכו. הקבלה זו לבישול ביתי היא משהו שמלווה את הבירה הזו מסגנונה ושמה, ולאורך כל חווית השתייה.
2 קרא עוד »

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: מבשלת בירה ערבהארץ מוצא: שנת השקה: 2014
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)