אני רוצה בירה מסוג עם גוף , וגיזוז .

אני רוצה שתחושת האלכוהול תהיה , והמרירות .

ביקורים וטיולים

מרכז אמריקה: מדריך הישרדות לחובבי בירה

"When you invite the whole world to your party, inevitably someone pees in the beer”
Xeni Jardin

אמריקה הלטינית: חום, לחות וספרדית.
מקום הולדתם של הטקילה, המזקל, הרום והקוקטיילים הקאריביים. וגם של יצורי בלהות כמו בירה קורונה עם פלח ליים תקוע בגרון. היימליך, מישהו?

יצאתי לטיול-קצר-של-אחרי-צבא למקסיקו והסביבה, שתיתי לאגרים מקומיים טובים וגרועים ובהיותי חננה של בירה (או בירגיק, כמו שאנחנו אוהבים לכנות את עצמנו כדי לשמור על קצת כבוד עצמי) – חיפשתי נואשות בירת בוטיק אמיתית ומרעננת, לשטוף בה את הגרון בין ים הלאגרים.

קרא עוד »

Beerdventures in the USA – או, מה החשיבות של HYPE

beerdventures
"We all get swept up in the hype machine. Nobody is immune to that"

Steven Cojocaru~

שתיתי את הבירה הכי טובה בעולם.

כך לפחות ע"פ ratebeer ,beeradvocate וכל בנאדם שגר במרחק עד 250 ק"מ מוואטרברי, וורמונט.

לאחר חמש וחצי שעות נסיעה הגעתי לפאתי מבשלת The Alchemist, שם בירך אותי שלט גדול שהורה "מצטערים, אנו סגורים עד 2015 עקב הגדלת המבשלה ע"מ לעמוד בביקוש, נתראה בקרוב."

מבשלת האלכימאי,  הנקראית משל היתה הופכת מים, לתת, כשות ושמרים לזהב (ויש כאלו שגורסים שזה בדיוק מה שהם עושים) יושבת בוואטרברי, וורמונט. אם זה נשמע קצת מוכר, שם גם היה המפעל הראשון של שני אלי הקולינריה הקפואה בן וג'רי. הדי טופר (Heady Topper), בירת הדגל שלה, (והיחידה שמיוצרת ומיוצאת מחוץ לגבולות המבשלה בצורה מסחרית), קפצה לראש רשימת הבירות הטובות בעולם ע"פ אתרי הבירה ממש עכשיו, באוקטובר 2014, בזמן ביקורי.

IMG_20141010_191123
הבירה הכי טובה בעולם?

אתם יכולים בוודאי לדמיין את התרגשותי כשגיליתי שאני עומד לבקר במקום שאליו פחות או יותר כל ניו אנגלנד עולה לרגל בשביל לשתות את הדאבל IPA הכי טובה בעולם (סיכוי גבוה שאנשים מהווסט קואסט ובפרט מבשלת Russian River נעלבו במיוחד מהמשפט הנ"ל). בעצם, זה לא רק ניו אנגלד, מכירות ב"שוק השחור" של הבירה האמירו את מחירי Heady Topper מחוץ לוורמונט במאות אחוזים. פחית 16 Oz (או בערך חצי ליטר) הנמכרת בנקודות המחירה (עוד קצת על נקודות מכירה בקרוב) ב3$, נמכרת במחיר של 42$ לרביעה בניו יורק, ואפילו נמצאה ב18$ בבירת ארה"ב, וושינגטון DC. זה חברים, כוחו של HYPE.

קרא עוד »

ביקור ב"אביר האלה" – בירה ביתית באמת

Happiness is homemade

~ anonymous

כנראה שמי שכתב את המשפט שלעיל ממש קלע לדעתם של ארם ובת שבע דקל, הבעלים של מבשלת אביר האלה.

avira

הכל מיוצר במקום, הכל מתוצרת מקומית , הכל מלאכת יד מוקפדת ומחושבת. זה מתחיל במבנה עצמו, מבנה עץ היושב באמצע חצר בצפרירים וממשיך בחזות המקום, כסאות מפלסטיק, מפות שולחן מבד, מקום ביתי ופשוט.

גם כשפוזלים לרגע לתפריט, לא ניתן להתעלם מהעובדה שכל המנות הן מלאכת ידם של העוסקים בדבר. נקניקיות מיוחדות, פלטת גבינות עזים (שגם הן מיוצרות במקום),  דגים כבושים ביתיים וכל דבר שאתם יכולים לדמיין שניתן לייצר לבד בבית.

cheeseandbeer

כמובן שגם בירה (ובגלל זה הפוסט הזה מופיע כאן..) ביתית נמצאת כאן, בראש התפריט כמובן.

קרא עוד »

Benny's cask ale pub

״יש שני דברים שאני שונא- בירה חמה ונשים קרות״

המשפט הסקסיסטי הזה משויך בדרך כלל לווינסטון צ׳רצ׳יל.

מי שמכיר קצת את תרבות השתיה הבריטית יכול להבין שמשהו במשפט הזה נשמע קצת מוזר.
בעוד שבכל העולם הפרסומות לבירה זועקות "ice cold"! בליווי קולות גיזוז מפתים- בממלכה המאוחדת עדיין שותים בירה, איך נאמר? קצת אחרת- בטמפרטורת החדר, וללא גיזוז.
ובכן ליידיס אנד ג׳נטלמן- החל מהיום- תרבות השתיה הבריטית עשתה עלייה לישראל.

אז על מה בכלל מדובר פה? איך שותים בירה באנגליה?
בזיכרון הקולקטיבי של רובנו קיים התיאור הציורי של חבית בירה עגלגלה מעץ, אותה מנקבים בברז בעזרת מכות פטיש נמרצות- טוב, בדיוק על זה אני מדבר.
מדובר, בעצם, על שיטה וותיקה ומסורתית בשם real ale או cask ale- ישירות מהחבית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

את חווית הקאסק אייל מביא אלינו לכפר סבא בני קריגר.
בני, שמילדותו מבלה זמן רב באי הבריטי בעקבות קשרי משפחה ואהדתו לקבוצת סלטיק- החליט להביא את הבשורה לקהילת האוהדים בישראל.
ההתחלה הייתה צנועה והתמקדה בייבוא של מותגי בירה בריטיים, ולאט לאט, כמו משוגע אמיתי לעניין- החליט בני להביא לפה את הדבר האמיתי ולפתוח פאב קאסק אייל אסלי מסורתי- ראשון בארץ הקודש, לפחות מאז מסעות הצלב.

את הבירה ממלא בני, כנהוג, ישירות ממיכלי התסיסה במבשלות המקומיות המעולות שיש לנו בארץ- שריגים, מוסקו, מבשלת העם, שפירא ועוד.
הבירה עוברת לחביות הנירוסטה הקטנות, והן- לחדר האיחסון והקירור בפאב.
לאחר התייצבות הבירה מתקבלת בירה צלולה להפליא עם טיפטיפונת גז שמצליח בכל זאת להיווצר בחבית- ואז מגיע הרגע.
בני מנקב את החבית בעזרת הברז והפטיש, מוסיף נקב נוסף לכניסת אוויר- ואפשר להתחיל לשתות.
אז זהו, שעוד לא.
במקום למזוג את הבירה ישירות מהחבית, מתהדר הפאב במערכת מזיגה ייחודית הכוללת משאבה ידנית (ללא גז- כבר אמרנו) אשר שואבת את הבירה החמימה- קרירה אל הברזים המגניבים ביותר שתראו.
כמו זרם מקלחת- הבירה קולחת אל הכוסות (גם הן- במידות בריטיות מדויקות) במספר זרמים רב ובלחץ גבוה. דבר זה מאפשר ליצור ראש קצף יפהפה על אף היעדר הגיזוז.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ככה, בטמפרטורת החדר, בלי גיזוז, ועם ראש קצף ריחני- אפשר לשתות ולשתות ולשתות ו… טוב, הבנתם כבר. תחזרו במונית.

מקווה שאתם כבר סקרנים, כי אני ממליץ מאוד לבוא לשתות בפאב הקטן שרק נפתח. גם אם לא ניסיתם קאסק אייל מעולם- אני בטוח שעד סוף הכוס תתאהבו.
רק תבואו שבעים- משום שכרגע התפריט מציע לנו פלטת גבינות או פלטת נקניקים לנשנוש.
כעת ניתן להזמין דרך בני פיצות (טעימות אבל לא מאוד גדולות) שמגיעות צ'יק צ'ק מהפיצרייה הסמוכה.

ומי שעדיין קצת חושש- יש גם בקבוקים רגילים וקרירים לכל דורש. פחדנים.

Benny's cask ale pub
ירושלים 46, כפר סבא

לרוויה, בהצלחה בני,

יוחאי.

ותודה לענבר פישר המקסימה על התמונות

Beerdventures in the USA #3.5 – קונקשן בבלגיה

מכירים את זה שאתם טסים חזרה הביתה ויש לכם אופציה בין קונקשן בפרנקורט וקונשקן בבריסל? הבחירה היא הרי ברורה. הרבה יותר קל לשרוף 12 שעות באחת ממדינות הבירה הכי מפוארות בעולם. כמובן שאני לא מבין דבר וחצי דבר בבלגיה, ולכן פניתי לאיש שמכיר את בלגיה כמו את כף היד שלו, שחר הרץ.
שחר הוא הבעלים של מיזם הבירה Beer and Beyond, ומדריך טיול הבירה לבלגיה מטעם המיזם כל שנה . אם יש מישהו שידע מה יש לעשות בבלגיה 12 שעות, זה שחר.

אז נתחיל מההתחלה, נחתתי לתוך בוקר ערפילי וקר (אמנם לא קור של ניו יורק אבל עדיין), ומיד מיהרתי ליעד הראשון שהציב לי שחר, מבשלת קנטיון, השוכנת כ-10 דקות הליכה מתחנת הרכבת בריסל-מידי. אחרי ארוחת בוקר קלילה (בייגל וקפוצ'ינו) כיוונתי את הוויז ויצאתי לדרך. היה מדובר באמת במרחק הליכה , ותוך כמה דקות ניצבתי מול המבשלה.

IMG_20140311_105800כשנכנסים למבשלה מריחים ריח שלאיו דווקא יתאים לכל אף.
בעבר בישלתי ברלינר וויס, והריח החמוץ והדי דוחה של התסיסה הזכיר לי נשכחות (שאני מעדיף שהיו נשארות בנבכי הזכרון שלי). לפי דבריה של המדריכה לעת מצוא, שאותה ראיתי מדקלמת את אותה היסטוריה לכל נכנס בשער, המבשלה היא אחת משתיים בלבד הפעילות בבריסל, המייצרות למביק בצורה המסורתית.  ז"א – בישול הבירה לפי מתכון עתיק יומין, קירור באוויר הלילה של בריסל, ותסיסה ספונטנית, פראית.

קרא עוד »