בטי - בטי היפה ישראל

קצת רקע

בבטי נתקלתי לראשונה בעת טיול המבשלות בעמק האלה. אני זוכר ששאלתי את מתי למה קוראים לה בטי, הוא אמר לנו ששמות הבירות שלו הם שמות של נשים, כנראה שבטי היא אישה חזקה ועוצמתית, כך מצווה הבירה.

סגנון הבירה

הבירה היא בסגנון סטאוט, סגנון עשיר בטעמי שוקולד וקפה, ומתאים בעת שכיבה תחת פוך, עם מבול מחוץ לחלון,  וצפיה בפרקים חוזרים של סיינפלד. בעת הסקירה התקיימו 2 תנאים מתוך 3, החלטתי שזה מספיק טוב. הבירה בעלת 5.5% אלכוהול ואינה מפוסטרת,מסוננת,לא מכילה חומרים משמרים, בקיצור, בוטיק.

הבירה עצמה

אח, כמה זמן לא שתיתי סטאוט טוב. ככה זה בימי הקיץ, הסטאוטים פשוט חונקים, אבל הנה הגענו לזמנים שאפשר ורצוי לשתות את הסטואטים, חורף. ככה זה, כשחורף, אנשים נשארים בבית, מפעילים מזגנים על חום, ומחפשים בירה שתחמם אותם ותשכיב אותם לישון. אמרנו שסטאוטים מתאפיינים בטעמי שוקולד וקפה? אז ב"בטי" הטעמים מורגשים בהחלט. הטעמים הם בעיקר טעמים שוקולדיים, שנובעים מבחירת הלתת הקלוי. הבירה מתקתקה והסיומת שלה שוקולדית בצורה שהיא מאוד נעימה לחך. בכללי הבירה כיפית לשתיה, הגיזוז שלה מדויק, ומעצים את הטעמים השוקולדים של הבירה.  הבירה בעלת טעמים עמוקים , ובכל זאת היא קלילה להפליא. טעם הלוואי שלה נהדר ורק גורם לי לרצות לשתות עוד ועוד (עד שנגמרת הבירה 🙁 ). האלכוהול כמעט ואינו מורגש, ז"א, הוא מורגש רק כעבור כמה דקות אחרי לגימות רבות, במין חמימות בגרון. בסה"כ הבירה היא בירה נהדרת ומייצגת את הז'אנר בצורה מעוררת כבוד, איזה כיף שבא החורף.

מבחן הטעימה

גוף -3- קלילה להפליא אך עם זאת מכילה טעמים עמוקים.

גיזוז-1- מדויק לגמרי, מלווה את הטעמים בצורה מצוינת.

כמות אלכוהול מורגשת- 0.5- כמעט ולא.

ציון כללי -4- בירה מצוינת לימים החורפיים הבאים עלינו לטובה.

 

שלכם,

ניצן

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: הבשורהארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 4.25 (ציון שקול 83%)

מאיבירוביץ' סטאוט - טוסטאוט ישראל

בירה- כשהיא נצרכת במתינות- מרככת את המזג, מרוממת את הנפש, ותורמת לבריאות.
-תומס ג'פרסון-

סוף הקיץ. מתחיל להתקרר. לאוויר בחצר יש ריח של עוד-מעט-גשם: זמן מושלם לשבת עם בירה חדשה, לפני ההתארגנויות לשבת.
אחרי הרבה בירות בסגנונות שונים מהקומפורט זון שלי- הגיע הזמן לחזור הביתה, לאיזו סטאוט מפנקת. בחירת היום- סטאוט של מאיבירוביץ'.

מבקבקים (סייזון) בבית מאי(ב)ירוביץ'

במזיגה התקבלה בירה בגוון יותר בהיר משציפיתי מסטאוט. גוון חום ככה עצי, שהזכיר לי שוקולד מריר, ומעליו ראש קצף דקיק שנעלם תוך שניות.
כמצופה מהסגנון, הבירה התאפיינה בטעמי קלייה טובים- לא עמוקים, מורכבים ומלאי פאתוס אלא קלילים יותר ומזמינים.
בלגימה הראשונה, וגם בבאות אחריה- הזכירה לי הבירה טעם של טוסט (צנים? קלי?) מלחם מלא. פה חשדתי.  או שזה באמת מה שהיא מזכירה לי- או שאני הופך פלצן מרגע לרגע.

טעמי הקלייה הם המקור העיקרי לתחושת המרירות בבירה הזו, והכשות לא מביעה בה נוכחות של ממש לא בטעם ולא בריח. כמו ערבה. המרירות עדינה מאוד בתחילת השתיה, ותתאים יותר לאנשים כמו נדב (חברי לצוות) שכל סטאוט מעקמת לו את האף לקריאת "מה זה?! זה שרוף!". ככל שממשיכים לשתות המרירות הזו כמו מצטברת על הלשון, עד שבסוף השתיה היא כבר הרבה יותר דומיננטית, ואנו מסיימים עם טעם מר- מתוק- מאלטי. טעם שמלווה לאורך כל השתיה במעין אנדר- טון של אלכוהול.

הגיזוז של הבירה דיי עדין בהשוואה כללית ל"בירות", אך בהשוואה לסטאוט, ולמה שאני מצפה ממנו- התחיל אגרסיבי מידי. בהתחלה- בועות שמנות וצפופות שקצת הפריעו לשתיה. לשמחתי העניין התמתן כשחלפו הדקות, והגיזוז הפך עדין יותר ויותר. ויותר. ונעלם.

יחד עם זאת, גוף הבירה שימח אותי מאוד. אני נהנה בעיקר מסטאוטים ופורטרים בעלי גוף קרמי וסמיך, שלא מרגישות מיימיות. מאיבירוביץ' סטאוט ענתה על הציפיות שלי. גוף חלק ונעים, קטיפתי. תענוג. הרבה פעמים הבירות האלה גם ממלאות מאוד ומשביעות, אך הסטאוט הזו הייתה קלילה מהמצופה, והייתי יכול לשתות כמות כפולה מששתיתי (בקבוק של שליש, כן?) בלי להתמלא כלל.

גוף – 4.5. קרמית, סמיכה, אך לא רובצת בקיבה.
גיזוז – 2.5. מתחיל חזק, נעלם בסוף- ניתן לו באמצע.
אלכוהול – 3. לא צריך לחפש. הוא שם. לא מוסיף מידי ולא גורע.
כשות – 3. נתייחס פה למרירות דווקא, ולא לכשותיות.
ציון כללי- 3.5.

בשורה התחתונה- אמנם לא סטאוט ברמה בינלאומית, אבל אחת הסטאוט הישראליות שהשאירו אותי הכי מסופק ושמח בחלקי. בירה שהתאימה נהדר לסיטואציה, בירה רגועה שלא תתפוס את מרכז הבמה, ושתגמר לכם בלי ששמתם לב.

ניבה מוסרת שהבישול החדש אפילו יותר טוב…. המממ….

לרוויה, יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: MaiBEERovicz - מאיבירוביץ'ארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
3 קולות, ציון ממוצע 2.33 (ציון שקול 54%)

דובל - בירה מהשטן בלגיה

"Beer Is Love."
— Brent Runyon

קצת רקע

מבשלת דובל-מורטגאט, הידועה בשמה מורטגאט עד 1999, הוקמה בשנת 1871 ע"י ג'אן לאונרד מורטגאט.

ב1918, נסע מורטגאט ללונדון ע"מ למצוא את השמרים שיהפכו את הבירה שלו לאגדית, לאחר מאבקים ממושכים עם מבשלים בריטים, מורטגאט הצליח לבסוף לקנות שמרים ממבשלה סקוטית, אותם שמרים שעדיין משתמשים בהם היום.

לאחר סוף מלחמת העולם הראשונה, הוציאה מבשלת מורטגאט את הבירה "ויקטורי אייל", בירת הנצחון

, ע"מ לחגוג את נצחון הכוחות המאוחדים. ב1923, שינתה הבירה את שמה לדובל, "שטן" בפלמית.


סגנון הבירה
הבירה היא בירה בלגית בהירה חזקה, והיא מאופיינת ע"י ארומה פירותית במיוחד. הבירה אינה מסוננת, ועוברת תסיסה שניה בבקבוק. הבירה איננה נמכרת בחביות ע"מ לשמור על שיתת ההתססה המסורתית בבקבוק.  8.5% אלכוהול.
הבירה עצמה

הבירה , כמו שמתואר על התווית, היא בירת בלונד בלגית מסורתית. היא נמזגת בצבע זהוב יפהפה וראש קצף ענק לגמרי, שמחזיק את עצמו דקות ארוכות. לבירה המון טעמים והיא בעצם מכלול של כל מיני טעמים שבאים יחד ליצור בירה נהדרת. הארומה של גורמת לי פשוט לרצות לשתות עוד שלוק ועוד שלוק עד גמר הכוס. הבירה מתחילה פירותית עם סיומת מתוקה מאוד. היא נורא קלילה, זאת בירה שאפשר לשתות כל היום (אבל רצוי שלא) ובכלל לא מרגישים כמות האלכוהול הנכבדת שקיימת כאן. אחרי כמה שלוקים, מתחילה הרגשה חמימה קצת מעל הלב, שגורמת לעיניים להסגר, ובכללי , לתחושת רדימות , כנראה האלכוהול מתחיל לעשות את עבודתו. לא יודע עד כמה עוד אני צריך להוסיף על הבירה הזאת , היא פשוט טובה, והיייחוד שלה היא אמנם מכילה אחוז גבוה של אלכוהול אבל זה בקושי מורגש, והיא לא נותנת לאלכוהול להשתלט על הטעמים. זאת בירה שהיא כיפית לשתיה , עם נגיעות כשותיות פה ושם, אבל לא משהו שגורם לפה להתכווץ כמו בירות הרבה יותר כשותיות. אולי בגלל זה קוראים לה בירה מהשטן, היא כל כך טובה שכנראה היו צריכים לכרות ברית עם השטן בשביל לייצר אותה.

מבחן התוצאה

גוף – 1 – קלילה מאוד יחסית לבירה עם אחוז אלכוהול כל כך גבוה

גיזוז- 1.5- למרות ראש קצף ענק ומרשים, מוגזת בצורה מאוד מאוד עדינה

כמה האלכוהול מורגש – 1.5 בחיים לא הייתי מנחש שיש פה 8.5%

כשותיות-  2 מדי פעם יש נגיעות אבל לרוב בקושי מורגש

ציון כלי – 4.5 – בירה מצוינת שכיף לשתות בכל מקום, וללא ספק בירבלוג צ'ויס.

שלכם,

ניצן.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: דובל מורטגאטארץ מוצא: שנת השקה: 1918
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
5 קולות, ציון ממוצע 4.40 (ציון שקול 86%)

אפליגם דובל - ישר ולעניין בלגיה

קצת רקע:

אפליגם דובל מבושלת בעיירה בשם אפליגם, הממוקמת כ20 ק"מ מבריסל, עיר הבירה של בלגיה. בעיירה נמצא מנזר, הקרוי גם הוא בשם אפליגם, ובו ממוקמת מבשלת אפליגם. המנזר הוקם בערך בשנת 1062, ע"י מספר אבירים שעזבו את המלחמות ופנו לעבודת האל. במנזר הזה בישלו הנזירים בירה בערך מ1080, שאותה מייצרים, לפי המבשלה, באותו מתכון עד היום.
עד המהפכה הצרפתית, היו הנזירים משלמים לעובדים מיוחדים שתפקידם היה לבשל את הבירה בעצמם. בזמן מלחמת העולם הראשונה הגרמנים כבשו את האיזור והנזירים אולצו להפסיק לבשל, אך לאחר המלחמה חזרו והקימו את המבשלה כמו שהיא נראית היום. במבשלה החליטו לבשל את הבירות בהתאם למתכון הישן והרגיל וכך להבטיח לחובבי הבירה את הטעם הישן של הבירה שבישלו אי שם בתחילת האלף.

המבשלה עצמה כיום ממוקמת בעיירה אופווייק (Opwijk), ושם היא יושבת מאז שנת 1935. במבשלה מייצרים מספר בירות נוספות, הכוללות את אופ-אייל, שהיא סוג של בירה ענברית כשותית (בתרגום חופשי), ואת סדרת הבירות מהמנזר פוסטל, שממוקם ליד הגבול עם הולנד.

סגנון הבירה:

הבירה היא מסוג דובל בלגי מנזרי. דובל היא בירת אייל חומה (brown ale) מחוזקת. ישנם שלושה סוגים עיקריים של בירות בלגיות מנזריות – בהירה, דובל, וטריפל. בעבר היה נהוג שאת הבירה הבהירה הגישו הנזירים לעוברי אורח שעברו במנזר או לנו שם בלילה. את הדובל, שהיא יותר משובחת, היו שותים הנזירים עצמם, ואילו הטריפל שהיא הבירה החזקה מבחינת טעם ואלכוהול ייעדו אך ורק לאירועים חגיגיים.

על פי האתר הרשמי של אפליגם, הבירות בסדרת אפליגם מקבלות את הפרסום שלהן עקב ההצמדות של המבשלה למתכון המקורי ולתסיסה שהיו בעבר, למרות המודרניזציה של התהליכים.

הבירה עצמה:

זוהי דאבל בלגית שהגיעה אלינו היישר מארץ המקור. אפליגם דובל לדעתי מייצגת את סגנון הדאבל הבלגי בצורה טובה מאוד. זוהי בירה מתוקה, מוגזת באופן בינוני, שהכשות בה מורגשת מעט אבל אך ורק תורמת לטעם הנפלא של הבירה. ותאמינו לי – אני לא חובב כשות גדול. הבירה קלילה ביותר על אף ה-6.8% אלכוהול שנמצא בה, ואני יכול לשתות ממנה הרבה, ויותר. מעבר לכך, הקלייה נותנת לבירה טעם קרמלי שנשאר לאורך זמן והיא משתלבת בטוב ליד קינוח שוקולדי מתוק. לצערי ולהבנתי, ניתן להשיג אותה רק בבלגיה. כל מי שמכיר איפה ניתן להשיג אותה מוזמן לשתף אותנו.

גוף – 1.5, קלה מאוד וכיפית.

גיזוז – 2, לא מורגש.

אלכוהול – 3, מורגש מעט אבל רק מוסיף. בכל זאת בירת מנזר בלגית.

כשות – 2, מורגשת אך מעט.

דעת האישה – "הייתי נותנת לה 4.1".

סה"כ אפליגם דובל מקבלת 4 (בכל זאת אין לנו 4.1), והיא בהחלט שווה ומומלצת בחום לאלה שמכירים ואוהבים את הסגנון, ולאלה שלא מכירים זו בירה שכדאי לנסות על מנת להכיר. אני נהניתי.

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: אפליגםארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
2 קולות, ציון ממוצע 3.50 (ציון שקול 72%)