I would give all my fame for a pot of ale. ~Henry V, Shakespeare
לא רבים המקרים בהם אנחנו מקבלים כל כך הרבה בירות נהדרות בפרק זמן קצר כל כך.
בחנוכה הזה (תשע"ז לפרוטוקול), כבר יצא לנו לדבר על האספרסו סטאוט של היטאצ'ינו שהגיע לא מזמן, ועכשיו, כאילו בתזמון מושלם, הגיע גם השייקספיר סטאוט של רוג. הבירה מעוטרת בפרסים וזכתה 3 פעמים בתואר האוטמיל סטאוט הטובה בעולם ופעם נוספת תחת קטגורית סטאוט-פורטר.
“I knew a man who once said, ‘Death smiles at us all; all a man can do is smile back.’" ~מהסרט ״גלדיאטור״
בלאק IPA היא יצור מוזר. כשאתה מוזג אותה אתה חושב על קפה, שוקולד מריר, ליקריץ, כל הדברים השחורים האלו שהבירות הכהות בדרך כלל מזכירות לך, בין אם הקפה היבש של הסטאוט האירי, או אבקת הקקאו של הפורטר הבריטי, או אפילו הקרמל השרוף של הבוק הגרמני. בכולם יש מן תחושה כזו שהנה, הצבע השחור מסמן שמשהו מסוים מאוד הולך להיטעם.
ואז מגיעה הבלאק IPA.
הבלאק IPA, כשמה כן היא, בירת IPA עם לתתים קלויים המעניקים לה צבע שחור וטעמים המאופיינים באותם טעמים שציינו קודם, אותו קפה, קקאו וכו'. הבלאק IPA, המציגה את אותם דברים כאילו אומרת, חכו, יש עוד. ולעניינו…
נלסון- של מבשלת באשה-פלום נמזגת ומציגה ראש קצף יחסית צפוף ובצבע קרם (מה שנקרא בימינו אופוויט), הנעלם תוך מספר שניות דו ספרתי, ומותיר אחריו טבעת של קצף בשולי הכוס. לפני קריסתו, מפזר ארומה פרחונית, שרפית (resinous) משהו, ואז מפנה את הבמה לריחות המאלט הקלוי; קרמל השרוף, קקאו.
עוד מילה לפני שנצלול לטעמים וכל שאר הכיף: בטח שאלתם את עצמכם על מה הציטוט. אז כמו שאתם יכולים לראות, מהתווית עולה גולגולת מחייכת, ובתוכה שלד שותה בירה. אם כבר למות- אז לפחות לחייך ולשתות בירה.
נחזור לטעם.
לבירה כל הטעמים שהייתם מצפים, טעמי הלתת הקלוי הסטנדרטים, עם הרבה שוקולד מריר, מעט קפה וקרמל שרוף. הטוויסט הוא במרירות הגבוהה (הרבה יותר ממה שתצפו מסטאוט או פורטר), יחד עם טעמים הדריים ושרפיים מהכשות. יחד עם זאת, הבירה נוטה הרבה יותר לטעמיים הלתתיים מטעמי הכשות, ומרגישה הרבה יותר כמו סטאוט אמריקני מאשר בלאק IPA.
הנלסון בעלת 5.5% אלכוהול, ובעלת גיזוז בנוני-נמוך, וגוף קליל (יחד עם סיומת יבשה שמאוד מתאימה לבירה). היא נמצאת בקצה הנמוך של האלכוהול לסגנון.
אל תבינו אותי לא נכון: הנלסון בירה טעימה, כשותית (אבל אולי לא מספיק), עם המון טעמי לתת קלוי וסיומת יבשה.
לסיכום,
בירה טעימה, כשותית וקלויה – לכיוון המאלט יותר מהכשות. בירה שתייה בטירוף, כיפית.
גוף – 1.5
גיזוז – 1.5
כמות אלכוהול מורגשת – 1
כשותיות – 3
ציון כללי – 3.5
I like coffee because it gives me the illusion I might be awake. ~Lewis Black
כבר חצי "התרגלנו" לקבל בירות מעולות מחו"ל כל כמה חודשים, תולדה של תחרות בריאה בין היבואנים שמתחרים על הכיס שלנו ומנסים להביא את הדבר הגדול הבא. אז אחרי שכבר קיבלנו כמה בירות של היטאצ'ינו, הגיע הזמן לשתיים נוספות, הפעם נדבר על הראשונה.
היטאצ'ינו נסט אספרסו סטאוט היא, ניחשתם נכון, סטאוט. הבירה הכהה הזו, המבושלת עם פולי קפה, הגיע אלינו ממש לפני זמן קצר, ולהלן הרשמים:
הבירה נמזגת לכוס ומיד מתחיל להיווצר מגדל של בועיות צפופות בצבעי קרמל הממלא את חלל הכוס. מכירים את הרגע הזה שבו אתם מכניסים קפסולה למכונת הקפה הביתית ולוחצים על "הפעל"? קחו את הרגע הזה ושכפלו אותו, כך מריחה האספרסו סטאוט, עם ניחוחות חזקים של קפה קלוי, שוקולד מריר וקרמל שכמעט נשרף.
הארומה היא רק קדימון לטעם, הבירה מתהדרת בטעמי קפה וקקאו (יותר לכיוון הקפה), והגוף הקטיפתי, יחד עם הגיזוז הנמוך משרה לה כבדות. עוזרים גם 7% אלכוהול, המעניקים חמימות בגרון וחוויה שיותר מתאימה לישיבה בחלוק מול אח בוער תוך כדי עישון סיגר משובח מאשר ישיבה מזדמנת על בירה עם החבר'ה. כל הטעמים האלו, הנתמכים בידי מידה מבורכת של מרירות לאיזון (אחרת היה מתקבל פה סירופ קפה מתוק מוגז), מאפשרים לבירה להיות חוויה שעל אף שהיא כבדה וממלאת, אינה מעייפת.
לסיכום,
יש סיבה שהבירה הזו פותחת את המלצות החורף שלנו וכולי תקווה שגם תשאר איתנו לחורפים הבאים.
גוף – 4
גיזוז – 1
כמות אלכוהול מורגשת – 3
כשותיות – 0
ציון כללי – 3.5
תערוכת BEERS המוכרת, עליה כבר כתבנו ובה אף הצגנו את הבירה שלנו בעבר- התקיימה גם השנה במתחם התחנה בתל אביב והפעם ציינו בתערוכה עשור לתעשיית הבוטיק המקומית.
תעשיית בירות הבוטיק החלה בישראל ב-2006 עם הקמת הדאנסינג קאמל בתל אביב, ואך טבעי היה שמסיבת העיתונאים תתקיים שם. על השאלות והתשובות של פאנל האירוע עוד ייכתב בהמשך.
כמיטב המסורת, ניתן היה לראות ולטעום השנה בירות רבות ומגוונות במסגרת התערוכה, וליהנות מהמבשלות הישראליות לצד בירות ייבוא במגוון סגנונות וגישות.
מי שחשב שראה ושמע כבר הכל פגש מבשלות ישראליות חדשות בשלבי הקמה, לצד מותגי בישול חוזי חדשים, מהדורות מיוחדות של המבשלות הותיקות, וכן היצע בירות מיובאות חדשות ומרגשות ואפילו בירות המרסקות את גבולות ההגדרה מבית מיזם הבירה Beer & Beyond.
האירוע אירח השנה את הכרזת הזוכים בתחרות המבשלים הביתיים הותיקה Long Shot מבית סמואל אדאמס, שהתקיימה זו השנה ה-12.
קצרה היריעה מלפרט ניתוח וחוות דעת על ההיצע הרחב שמציע האירוע (בכל זאת למעלה מ-200 בירות שונות.. אפשר לבוא כל יום ולא להספיק לטעום הכל) ולכן אתמקד בשאלת חובבי הבירה הנצחית- ״מה יש חדש??״, אז בבקשה:
אחת הבירות המרגשות שהוצגו בפסטיבל- שיתוף פעולה בין מבשלת אלכסנדר למבשל הבירה הדני מיקל בורג- הלא הוא המותג ״מיקלר״ שאהוב מאוד על הבירגיקס.
מדובר על בירה בסגנון מילק סטאוט המכיל לקטוז המקנה לו תחושה קרמית ומפנקת, ומועשרת בדבש וקליפות תפוז.
מבית הדאנסינג קאמל. בישול מקומי של בירת שת״פ שבישלה המבשלה, בגרמניה, לציון חגיגות 10 שנים להקמתה. בירת פורטר קרמלית ומלוחה בתוספת מלח מים המלח- הדאנסינג קאמל תמיד יוסיפו את המרכיב הישראלי.
מותג הדיקטטור חזר לפעילות אחרי הפסקה קלה, ואנו מקבלים מהדורה חדשה ונוצצת של שיתוף הפעולה יוצא הדופן עם הוויסקי המעושן העוצמתי לפרויג, והפעם עם כמות לפרויג כפולה. לאוהבי הסגנון.
בירת שיפון IPA עוצמתית מבית מבשלת הגולן. אמנם לא עונה לדעתי כלל לסגנון ה-IPA, אבל כ-70% לתת שיפון הופכים את הבירה הזו למשקה שאי אפשר להתעלם ממנו.
סינגל מאלט אנד סינגל הופ בעברית (בערך).
בירה המבושלת עם סוג לתת אחד בלבד וזן כשות אחד בלבד. לרוב משתמשים בשיטה זו על מנת להציג לראווה זן כשות מסוים כדי לעמוד על התכונות הייחודיות לו. מלכה בחרו ליצור בירה עם כשות מזן סאמיט המאופיין לרוב בטעמי פירות טרופיים ופירות הדר.
מבשלת קרלסברג העמידה מיצג ייחודי בו ניתן היה להינות מחוויה היסטורית ומשחזור מרגש שיצרה המבשלה מקופנהגן של בירת הלאגר הראשונה בעולם.
לראשונה פגשנו בפסטיבל את המבשלה החדשה ממושב לימן. נמזגו הפייל אייל והחיטה וכן השקה של בירת IPA.
המבשלה נמצאת בשלבי הקמה ורישיון, ואנו מאחלים הצלחה כמובן.
מבשלה חדשה שנולדה בישראל, בעיר נצרת.
המבשלה הקטנה היא אחת משתי הנציגות של המגזר הערבי שייצגו בכבוד בפסטיבל (לצד מבשלת שפרדס הגדולה). הוקמה ע״י שני בוגרי טכניון ומזגה את החיטה האמריקאית שלהם. גם להם נאחל הצלחה רבה.
השנה העמידה החנות דוכן שמטרתו להוציא אתכם מדעתכם, בו נמזגו בירות ביתיות תוצרת עובדי ולקוחות החנות: בירה עם קנאביס, בירה עם במבה למאנצ׳ שאחרי, בירה עם אבטיח ומלח, סטאוט שוקו דובדבן, בירה מעושנת עם זרעי חרדל ושאר תופינים.
ואחרונים חביבים, בגזרת היבוא:
אין זה סוד שאנחנו חובבים גדולים של חברת פרוטרי- יבואנית בירות קראפט אשר נחישותה להעמיד פה על המדפים בירות איכותיות שובה אותנו תמיד.
בצמוד לפסטיבל השיקו פרוטרי את היבוא של בירות ה- (VFM (value for moneyשל A. Le coc האסטונית- בלונד, IPA וקריק דובדבנים, וכן את Petrus aged RED בירה בלגית חמוצה המיושנת בחביות עץ בתוספת מיץ דובדבנים אשר בתקווה תפתח בשנים הקרובות ליין חדש של בירות חמוצות בישראל.
אנחנו יודעים על עוד דברים מעניים שנמצאים בקנה, אבל כל דבר בעיתו.
תודה לסטודיו בן עמי על הארגון ועל האירוח.
אני אישית מתרגש בכל שנה לראות את השינויים וההתפתחות שעוברים על שוק ותרבות הבירה בישראל ובטוח שאנחנו בדרך הנכונה.
נתראה בשנה הבאה!
Let a man walk ten miles steadily on a hot summer's day along a dusty English road, and he will soon discover why beer was invented. ~ Gilbert K. Chesterton
מדינת ישראל היא מדינה חמה. אפילו רותחת, בחודשי הקיץ. החל מהחום היבש של אילת ועד החום הלח והמתיש של מישור החוף. איך בדיוק מביסים את החום? ובכן, תמיד חשוב לשתות מים, רצוי קרים, אבל שום דבר לא מרענן יותר מכוס בירה טובה בקיץ, והרשימה הבאה מייצגת את המרעננות והמעולות, המומלצות לקיץ הקרוב. אז בואו נתחיל:
יש מושג באנגלית, lawnmawer beer: "בירה לשתיה בעת כיסוח הדשא". בנדיקטינר אורגינל היא זו. הבירה, בסגנון הלס, עשויה לעילה ולעילה. בירה צלולה, עם גוף בינוני-קל, ראש קצף לבן מרשים (שנשאר רבות אחרי שתסיימו לשתות), וארומות מאופקות של כשות אירופאי. הבירה, שמגיעה אלינו בבקבוקים של 500 מ"ל נמכרת במחירים סבירים מאוד (10-12 שקלים לחצי). בקיצור- בירה מרווה, מרענננת, ומתאימה במיוחד בזמנים שאתם רוצים לצעוק על ילדים פרחחים לרדת לכם מהדשא. 5% אלכוהול בנפח.
האחות הקטנה של דובל היא שטנית לא פחות מאחותה הגדולה. הבירה, בצבע חציר בהיר, עם ארומות נהדרות שמזכירות הדרים וכוסברה, בעלת גוף כל כך קליל שכמעט ולא תרגישו שנעלם לכם שליש ליטר מהכוס. אם היה דבר כזה מיץ וויטביר, זו כנראה התחושה שוודט מקנה, עם גיזוז גבוה, וגוף קליל, הבירה זורמת בקצב גבוה מאוד. תמצאו פה את כל הדברים שאתם אוהבים בוויטביר, בעיקר את הטעמים הדומיננטים האלה של ההדרים (תפוז\קצת לימון ברקע), וכמובן גרגרי הכוסברה שלא ניתן לטעות בזיהוים. 5% אלכוהול בנפח.
הדרים. אשכולית, מרענן. זה כל מה שצריך לדעת על האלוויס ג'וס (אל תשאלו אותי למה קוראים לה ככה- אולי כי היא גורמת לרקוד). ה-IPA פירות (Fruit IPA) הראשון בארץ, הוא כנראה אחד ממובילי הקטגוריה ה(לא רשמית) החדשה שתופסת לאט לאט נתח שוק גדל וגדל יותר בעולם ה-IPA. הבירה בעלת גוון זהוב, עם ארומה של אשכולית סחוטה טרייה, וטעמי כשות הדריים נהדרים, מקבלת את הטעמים תודות לכמויות מסיביות של כשות אמריקאית וכמובן תוספת של קליפות אשכולית. עדיין לא ברור אם זו בירה שתמשיך להגיע לארץ, אז מומלץ להצטייד בהקדם. 6.5% אלכוהול בנפח.
אז אתם ממש רוצים איזו בירה כשותית אבל כזו שלא תקרקע אתכם לספה לשעה הקרובה? איזה משהו קליל עם ארומות וטעמי הדרים? הדיטוקס היא הבירה בשבילכם! בדומה לדד פוני של ברודוג (בירה מצוינת כשלעצמה), דיטוקס מביאה הרים של ארומה וטעם כשותי עם כמות קטנה יחסית של אלכוהול (3.2%) ומרירות ממותנת (רק! 32IBU ). עם הגוף הקליל שלה, דיטוקס היא פשוט בירה שנגמרת מהר מדי.
גילוי נאות: זוהי הבירה שאנחנו כאן בבירבלוג\בירגיקס מוציאים בצורה מסחרית דרך מותג "מבשלת החצר". חלקכם מכירים את הסיפור על איך נולדה הבירה (אחד מניסויי הכשות שלנו בחן את ההשפעה של כשות citra על בירה – בניסוי SMaSH, ובאותו זמן הגיע לשיא עץ המנגו בחצר). הבירה נמזגת בצבע צהוב-כתמתם עם ראש קצף לבן, גיזוז בינוני, וגוף שעוזר להחזיק את כמויות הכשות המטורפות שנזרקו לתוך הבירה.
כמובן שמעבר לכמויות הנדיבות של כשות, כמויות יפות של מנגו (מסוג "אלפונסו" – הגדל בהודו) נכנסות גם הן לבישול. התוצאה הסופית היא בירת APA, עם נוכחות כשות מרשימה וטעמים טרופיים, שיחד עם שילוב המנגו מרעננים בטירוף. 5.3% אלכוהול בנפח.
אם כבר דיברנו על כמויות משוגעות של כשות, קחו את מבשלת השכן כדוגמה למה שקורה כשהולכים עם קונספט עד הסוף (המותג מייצר רק בירות IPA) וקולעים בול עם הבחירות. הבירה היא חיטה אמריקאית/ wheat IPA, עם מסות מכובדות של כשות בכל שלבי הבישול, וכמובן גם לאחריו. לבירה ארומה טרופית משוגעת (ליצ'י, פסיפלורה, גאויבה), וטעמים תואמים. נמזגת בצבע זהוב, עם ראש קצף יפה שמפיץ ארומות לכל עבר. בירה שמתחרה בלי רגשות נחיתות גם ב-IPA שמגיעות אלינו מחו"ל. 5% אלכוהול בנפח.
ובונוס:
אחד המשקאות האהובים עלי הם לימונדה ורודה. השילוב של החמיצות הלימונית, יחד עם המתיקות שמקנים פירות היער (במקרה הזה חמוציות), מתאים לכל יום קיץ, תגישו אותה על קרח, או אפילו קרה מהמקרר, ואין דבר מרענן ממנה. 4.8% אלכוהול בנפח.