נגב פסיפלורה - בירה ליום קיץ חם ישראל

"כשקראתי על הנזקים של שתיה מופרזת, החלטתי להפסיק לקרוא" – הני יאנגמן

קצת רקע:

הבירה מבושלת בקריית גת, ע"י הברומסטרים אבי שלו וגלעד דרור.

בירת אייל זהובה ובהירה, בעלת 4.9%.

המבשלה נוסדה בשנת 2008, ומייצרת כ36,000 ליטר בשנה.

סגנון הבירה:

אייל זהוב בהיר ועכור, בעלת גוף קליל -בינוני. פסיפלורה טבעית מוספת לבירה בשלבי הבישול הסופיים.

הבירה עצמה:

מיד עם פתיחת הבירה עולה ארומה חזקה של פסיפלורה. צבע הבירה זהוב בהיר מזכיר מאוד קיץ ופירות טרופיים כתומים.  בשלוק הראשון ניתן להרגיש את הפסיפלורה, אך בטעם הלוואי מרגישים את הפסיפלורה בצורה הטובה ביותר, ולאורך זמן. הבירה קלילה מאוד ומרווה מאוד, ולמרות שזו בירה אפשר לשתות אותה כמעט כאילו היא שתייה קלה מוגזת מעט. למי שמכיר, טעם הבירה ובייחוד טעם הלוואי מזכירים מאוד גלידת "סולרו", שאני אישית מאוד אוהב.

קלילות- 4, בירה קלילה מאוד.

רמת תסיסה- 1.5, לא מרגישים כמעט את הגזים, מה שמאוד מתאים לבירה הזו.

כמה האלכוהול מורגש – 1, אין תחושה של שתית משקה אלכוהולי.

כשות – 1.5, כמעט לא מורגש.

ציון כללי- 4.

סה"כ גבר שמח מאוד! נהניתי מאוד מהבירה, ואשמח לשתות אותה במקום גולדסטאר, בעיקר על שפת הים ביום חם.
לחיים,
שחף

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: מבשלת הנגבארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
7 קולות, ציון ממוצע 3.29 (ציון שקול 67%)

גוליית - הענק באדום אנגליה

"Without question, the greatest invention in the history of mankind is beer. Oh, I grant you the wheel was also a fine invention, but the wheel does not go nearly as well with pizza."
~ Dave Barry 

קצת רקע:

הבירה שייכת למבשלת Wychwood אשר נמצאת באנגילה.

בירת אייל אנגלי בהיר, בעלת 4.2% אלכוהול.

המבשלה התחילה את דרכה בשנת 1983  והיא נקראה Eagle Brewery, מאז עשם השתנה כמה פעמים עד שהיום השם הוא "וויצ'ווד".

המבשלה ידוע בכך שהיא משתמשת בייצורים מעולם האגדות לשמות הבירה.

המבשלה נוהגת להשתמש בשורשים ורכיבים אורגניים בלבד בייצור הבירה.

סגנון הבירה:

אייל אנגלי בהיר, בעל גוף קל עם מרירות קלה. הבירה מבושלת עם כשות זהוב המקנה לבירה צבע וטעם מיוחדים מאוד וייחודיים.

הטמפ' המומלצת להגשה היא 5-8 מעלות.

הבירה עצמה:

כאשר פותחים את הבקבוק ומריחים אותה לראשונה, מריחים ריח שונה מבירות אחרות, ריח דומיננטי, מאוד מתוק. בלגימה הראשונה מרגישים את המתיקות העדינה ולאחריה את המרירות העדינה, ממש כאילו עשו השוואה בין מריר למתוק.  הבירה ירדה בקלות רבה וישר קפצתי לשלוק השני. ככל שממשיכים לשתות נהנים יותר ויותר מן הריח הנפלא של הבירה ומהטעם העדין והקל שלה. צבע הבירה בהיר והריח שלו נפלא. הבירה עצמה תוססת + ומי שמפריע לו שהבירה שלו מאוד תוססת ומלאה בגזים אז לא הכי בטוח שזה הבירה בשבלו.

קלילות- 8, בירה מאוד קלילה ויושבת טוב מאוד, בעיקר ליד מאכלי בשר.

רמת תסיסה- 7, יש הרבה גזים, ככה למי שמפריע לו הגזים לא הכי מומלץ לו.

אחוז האלכוהול המורגש- אולי 3 אחוז, בירה קלילה מאוד שהטעם של האלכוהול לא מורגש.

ציון כללי- 8

goliath

בסה"כ יצאתי גבר שמח מאוד, בירה נהדרת לשתיה.
גולדסטאר או גוליית? עם כל הכבוד לגדולסטאר, בבר שאני ארצה לנסות דברים חדשים אני אקח גוליית, וענק בבקשה!
שלכם,
רן
דעה שנייה – שחף:
ללא ספק הבירה מאוד מיוחדת. עצם העובדה שהמבשלה משתמשת בדמויות מהאגדות כבר נותן לבירה סוג של מיסתורין. כמו שרן היקר תיאר, הבירה מתוקה ולאחר מכן מרירה, אבל חשוב לציין שזו אינה מתיקות של שוקולד או קרמל, אלא של בירת שורשים, שהיא בעלת טעם ייחודי מאוד השמור לבירות כאלה בלבד. אני מסכים שהבירה מלאה בגזים, אך משום מה (ולמרות שאני באמת לא אוהב אותן מוגזות), הגזים פחות מפריעים בבירה הזאת.
קלילות – 8, בירה קלילה שמחליקה בגרון.
תסיסות – 8, אבל לא באמת מפריע.
כמה האלכוהול מורגש – 4, תוך שלוב טוב עם טעם הבירה.
ציון כללי – 7.
סה"כ גבר שמח, וכשישאלו אותי אם אני מעדיף גולדסטאר או גוליית אני בהחלט אעדיף את הגוליית.
לחיים,
שחף

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Wychwoodארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

בזלת אייל ענברי - אדמונית מפתיעה ישראל

"יום בלי אלכוהול הוא יום מבוזבז" -משפט רוסי מוכר.

קצת רקע על בזלת:

בירה בסגנון אייל ענברי הנמכרת מאד 2006, מבית מבשלת הגולן (שעליה ניתן לקרוא כאן)

מוצא הבירה הוא מועצה אזורית קצרין אשר נמצאת במרכז רמת בגולן.

המים שמשתמשים בהם בבישול הבירה הם אותם מים שמשמשים לביקבוק במי עדן.

סגנון הבירה:

הבירה היא מסגנון אייל ענברי (amber ale) , שמתאפיינת בתסיסה איטית,  ובטעמים כשותיים. בדר"כ הבירות הן צלולות (במקרה הזה לא) ,בעלות צבע כתמתם עד אדמדם. בירת האייל הענברי פופלרית במיוחד בארה"ב, וממולצת לצריכה לצד בשרים ומאכלים ארציים. הבירה הזו היא בירה מעוננת ולא מסוננת, העוברת תסיסה שנייה בבקבוק עצמו.הבירה בעלת 6.4% אלכוהול.

בזלת אייל ענברי

הבירה עצמה:

עוד לפני שטועמים, כאשר הפקק נפתח והריח עולה לאוויר מריחים משהו מיוחד בבירה הזו, ריח של יין פירות טעימים כזה ולא בירה, אך כאשר טועמים אותה מבינים שזו בירה בעלת עוצמה ולא סתם יין פשוט וזול. לא תחלוף שניה ותבינו שזו בירה חזקה בעלת עוצמה. השילוב היחודי של מכלול מרכיבי הבירה מייצר טעמי מאלט עשירים לצד נגיעה כשותית וקורטוב ציפורן  (התיאור של המבשלה). השילוב הזה בא לידי ביטוי בטעמיה, יש לה טעם ברור וחזק אך מתוק ולא מריר.  הבירה משאירה בפה טעם חזקה של מתיקות עדינה אשר נשאר אחר כל לגימה ולגימה ולא משתנה גם אם אוכלים באמצע משהו (אני אכלתי חריף ואז שתיתי, ללא שינוי בטעם הבירה). דבר זה מוסיף המון מבחינתי,  לא משנה מה תאכלו, בין אם זה מתוק/מלוח/חמוץ/חריף, הטעם ישאר אותו טעם, מה שנותן לבירה יתרון עצום על פני בירות אחרות אשר הטעם כן משתנה כשאוכלים דברים.

הצבע שלה הוא צבע ענברי אשר נע בין כתום לאדום, לא צלול מכיוון שהבירה אינה מסוננת אך המראה של הצבע גורם לבירה להיות מעניינת כל כך, שכאשר תראו כוס מלאה בנוזל הזה, בהחלט תרצו לנסות אותו.

מבחן הטעימה:

קלילות- 5- הבירה לא קלילה במיוחד אך לא כבדה בכלל,  במקום טוב באמצע כמו שאומרים.

גזים- 6-הבירה לא מלאה בגזים אך הם ישנם, ומוסיפים הרבה.

כמה האלכוהול מורגש – 7 – מרגישים שזו בירה עם נוכחות אלכוהולית גבוהה

בזלת אייל ענברי או גולדסטאר? בישיבה ממושכת בפאב עם החבר'ה ,אם הבירה הזאת תוצע מהחבית, זאת הבירה שאני אקח.

לסיכום:

בירה מצויינת אשר משאירה טעם של עוד

ציון כללי: 8, גבר שמח מאוד!!!

שלכם,

רן

דעה שנייה – שחף:

מאוד נהניתי מהבירה הזאת. בהחלט יש תחושה של יין, גם בריח וגם כי שתינו אותה מבקבוק גדול עם פקק שעם. ממש כאילו אתה שותה יין איכותי, ולא בירה. למרות זאת, מהשלוק הראשון אי אפשר לטעות – זוהי בירה מאוד מאוד מייוחדת. לבירה יש מן טעם כזה של סוכריית פירות, או יוגורט פירות כזה. כל מה שצריך זה לשתות שלוק, ולהתענג על הטעם הריח והמראה של הבירה, הכל ביחד.

קלילות – 4, היא לא קלילה אך בהחלט ניתן לשתות אותה לצד בירות אחרות.

גזים – 7, מוגזת אך לא מפריע לטעם הנפלא.

כמה אלכוהול מורגש – 6, מרגישים אלכוהול אך הוא רק מדגיש ומשפר את טעם הבירה.

ציון כללי – 8.

גבר שמח מאוד, אני בהחלט אשמח לשתות בזלת אדמונית מפתיעה על פני גולדסטאר כמעט בכל מצב!

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: , , מבשלה: מבשלת הגולןארץ מוצא: שנת השקה: 2006
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
8 קולות, ציון ממוצע 4.25 (ציון שקול 84%)

פולרס הונידיו - HoneyDew or Honey Don't? אנגליה

"I am a firm believer in the people. If given the truth, they can be depended upon to meet any national crisis. The great point is to bring them the real facts, and beer."
Abraham Lincoln

קצת רקע:

פולר'ס הונידיו היא בירה אורגנית (מיוצרת רק מרכיבים אורגנים , כגון דבש אורגני, לתת וכשות אורגנים) המיוצרת במבשלת פולר'ס  הפועל מאז 1845 בצ'יסוויק , מערב לונדון, אשר בבריטניה. המבשלה היא בבעלות המשפחות המקימות עד היום הזה, וכך היא שומרת על סטנרדטים גבוהים של בישול ואיכות. לזכות המבשלות זכיה משולשת בבירת השנה של בריטניה (עבור שלושת הבירות הגדולות שלהם, London Pride, ESB וChiswick Bitter) , זכיה שאף מבשלה אחרת באנגליה לא יכולה לזקוף לטובתה. המבשלה מייצרת כ24 בירות בתדירות רגילה ועוד כמה בירות עונתיות.

סגנון הבירה:

הבירה היא מסגנון אייל בהיר, וספציפית הבירה הזאת מתגאה ברכיבים אורגניים בלבד. הבירה משולבת בדבש  אורגני (נדבר על זה עוד בקרוב) והיא הבירה האורגנית הנמכרת ביותר בבריטניה. הבירה מכילה כ5% אלכוהול.

הבירה עצמה:

הדבר הראשון ששמים לב אליו בבירה הזאת הוא הריח החזק (מאוד אפילו) של דבש. אם תחזיקו צנצנת דבש ביד אחת, וכוס מלאה בהונידיו ביד השניה, כשעיניכם סגורות, לא תוכלו להבדיל איפה הדבש ואיפה הבירה. וזה דבר שהוא ראוי לציון במיוחד עבור בירה שהיא בירת דבש. הטעם הראשוני של הבירה הוא של מין מרירות מתוקה כזו , שמאפיינת את רוב האיילים ומזכירה (אפילו מאוד) את בירת "ברבר" המצוינת. הבירה היא נורא קלילה ואפשר לשתות המון ממנה, ובגלל הטעם הדבשי החזק , בקושי מרגישים ששותים משקה אלכוהולי. כמובן אני אסייג ואומר שלבירה יש טעם של בירה ובשונה מקסטיל רוג' לדוגמא, שהיא בירת דובדבים, אבל בעיקר מיץ דובדבנים עם קצת אלכוהול, הונידיו היא קודם כל בירה, ורק אח"כ משקה בטעמים דבשיים. והיא בירה טובה, שלא תבינו לא נכון, אבל משהו מתפספס פה , והטעמים הדבשיים לא חזקים כמו שהייתי רוצה (למשל כמו שהם ב"ברבר"). בכלל , אי אפשר לשתות את הבירה הזאת מבלי לחשוב על "ברבר" , בירה שבה הטעמיים הדבשיים הרבה יותר חזקים, ומודגשים. הבירה בעלת גיזוז עדין עד בינוני, והגיזוז לא תורם, אבל גם לא גורע מהבירה. למרות שהטעמים במהלך השתיה אינם חזקים, טעם הלוואי של הבירה צועק דבש, והדבש נשאר בפה הרבה זמן אחרי שהבירה כבר עברה הלאה מהגרון.

מבחן הטעימה:

גוף – הבירה קלילה בהחלט -2

גיזוז – הגיזוז עדין עד בינוני – 2.5

כמה האלכוהול מורגש – 1.5 , כמעט ולא מרגישים את נוכחות האלכוהול

בסה"כ קצת התאכזבתי מהבירה, ממבשלה בעלת שבחים כמו מבשלת פולר'ס פשוט ציפיתי ליותר.

ציון כללי – 3, טובה, אבל ציפיתי ליותר. אם אני ארצה בירת דבש נחמדה, כנראה שאלך על "ברבר" ולא על זאת, ואם לא, אז גולדסטאר מנצחת גם בסיבוב הזה.

שלכם, ניצן.

מידע על הבירה

סוג: , , , מבשלה: פולר'סארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

שימאי אדום - לא מתנזרים מדברים טובים בלגיה

"בניצחונך, הרווחת כוס שמפניה, אך בתבוסתך, אתה זקוק לה"

~ נפוליאון בונפרטה

קצת רקע:

שימאי היא בירה בלגית המיוצרת במנזר "נוטרה דאם דה סקורמונט". היא אחת מ6 הבירות הבלגיות שמקבלות את הלוגו "מוצר טרפיסטי אוטנטי". משמעות הלוגו הזה הוא שהבירה מבושלת בין חומות מנזר טרפיסטי, תחת השגחתם ואחריותם של הנזירים שחיים במנזר, ותוך שימוש במרבית ההכנסות מייצור הבירה לרווחת אוכלוסיית המנזר (מה שגורם לי רק לרצות יותר לשתות אותה – גם טובה וגם תרומה לקהילה. אמנם של בלגיה, אבל עדיין!).

שימאי אדומה, או שימאי פרימייר, היא הבירה הראשונה שייוצרה ע"י הנזירים האלה בשנת 1862, ע"פ מסורת של נזירים לייצור בירה בצורה טבעית.

בנוסף לבירה, מייצרים הנזירים גם גבינות ברמה עולמית. ניתן למצוא עוד מידע על הבירות והגבינות השונות כאן.

סגנון הבירה:

הבירה היא מסוג דובל מנזר (abbey dubbel), שהן בירות אייל שמרים כהות וחזקות. אחוז האלכוהול נע בין 6.5-8% (7% במקרה שלנו), ובעלות צבע כתום-חום כהה ועכור. הבירות בעלות טעם משולב של מאלט, שמרים ופירות.

הבירה עצמה:

אנחנו שתינו את הבירה מבקבוק של 750 מ"ל. מיד כשפתחתי את פקק השעם, קצת קצף נזל החוצה, ואני חייב לציין שזה אולי הקצף הטעים ביותר ששתיתי בבירה. מיד ניתן גם להריח את הריח הנפלא של הפירות שיוצא מהבקבוק. הצבע של הבירה הוא יפייפה, והמראה בכללי נותן תחושה אפופת מסתורין. השלוק הראשון ירד בצורה חלקה, ומיד מרגישים טעם מתקתק של פירות בדגש על משמש. הטעם נשאר גם אחרי שסיימת לשתות, ומשאיר תחושה של עוד. בכלל אין טעם מר שמלווה את מרבית הבירות, ולא מרגישים את הגיזוז או האלכוהול. הבירה נותנת הרגשה מלכותית ומסתורית ביחד, ובהחלט שווה כל שלוק.

מבחן הטעימה:

קלילות – 3. היא מחליקה היטב בגרון, אך אינה קלילה וגם לא כבדה.

גיזוז – 1. לא מרגישים בכלל את הגזים.

כמה אלכוהול מורגש – 1. לא מרגישים ששותים משקה אלכוהולי, למרות שהבירה בעלת 7% אלכוהול.

כשותיות – 2.5.

ציון כללי – 4.

סה"כ אשמח לשתות אותה שוב. ישבנו שלושתינו ושתינו אותה תוך דיבור על תקוות, חלומות, ועוד כל מיני נושאים עמוקים. הבירה אינה מיועדת לשתייה במסיבה, היא איכותית מידי בשביל זה. גולדסטאר או שימאי פרימייר? בהחלט שימאי.

לחיים,

שחף.

דעה שניה – ניצן : יש ימים, שאתה אומר בוא נזרוק את הכל, נטוס לבלגיה ונעבור לגור במנזר. היום היה יום כזה, הבירה היתה כל כך טעימה ונעימה שפשוט רציתי לזרוק הכל וללכת לבשל אותה עם האמנים הבלגים האלו. הבירה קלילה נורא ואפשר לשתות ממנה כל היום מבלי לקבל הרגשה שאתם משתכרים. היא נורא נעימה לחך , ומותירה טעם של דבש שנשאר איתך עד שאתה נכנס לאוטו ע"מ לנסוע לקנות עוד אחת. אין ספק שזאת אחת הבירות היותר טעימות שטעמתי, ורק חבל שהיא כל כך יקרה בארץ (בערך נעה בין 35-50 שקל לבקבוק 750, כתלות במקום). געגועים לבלגיה.

קלילות – נורא קלילה, אפשר לשתות אותה כל היום -1.5

רמת גיזוז – נראית כאילו יש לה המון גיזוז אבל בעצם הוא עדין כמעט כמו הטעמים שלה – 1.5.

כמות האלכוהול המורגשת – באמת שכמעט ולא מרגישים שאתם שותים בירה 7%- 1.5.

סה"כ ממליץ לכל אחד לטעום אותה לפחות פעם אחת בחיים. ציון כללי -2.

שלכם,

ניצן.

 

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: נוטרה דאם דה סקורמונטארץ מוצא: שנת השקה: 1862
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)