פסטיבל, או למעשה תחרות 'לונגשוט ישראל' מבית סמואל אדאמס התקיים זו השנה השמינית (!) במרינה בהרצליה.
למי מכם שלא מכיר- מטרת התחרות היא לתת במה למבשלי בירה ביתיים ולמבשלות קטנות.
כל מבשל או מבשלה מוזמנים להעמיד את הבירות שלהם לתחרות במגוון קטגוריות וסגנונות מוגדרים, ובמהלך תקופה ייבחנו הבירות על-ידי צוות שופטים, ויוכרזו באירוע לונשוט ישראל.
"כדי להראות לציבור הרחב ולחובבי הבירה באשר הם שניתן אם רק רוצים לייצר בירה טובה ואיכותית גם באופן פרטי וביתי, ומשם לפתח את התחביב לעיסוק, הגה ג'ים קוך בשנות ה-90 תחרות קונספט שזכתה לכינוי "LongShot" – ובתרגום חופשי: סיכוי קלוש, אבל בהחלט קיים…
התחרות עודדה יצרני בירה ביתיים לנסות ולייצר בירות על סמך קריטריונים וקטגוריות מוגדרים מראש, להגישם לשיפוט ולזכות בפרסים. בשנות ה-2000 שוכללה התחרות והזוכים בה זכו לראות את הבירה שלהם מיוצרת בכמות גדולה ע"י מבשלת בוסטון ביר קומפני ומופצת בבקבוקים ברחבי ארה"ב!
תחביב בישול הבירה הביתית תופס תאוצה בישראל בשנים האחרונות, ובשנת 2007 הגיעה פלטפורמת הלונגשוט גם אלינו בפעם הראשונה, ומאז היא חוזרת מדי שנה."
(מתוך אתר סמואל אדאמס ישראל)
השנה התחרו, הציגו ומזגו במרינה מבשלות ישראליות רבות וטובות (וגם כמה פחות טובות).
הגעתי ללונגשוט עם חברי לצוות בצבא, ופגשתי בכניסה את חברי לצוות האתר- דרים טים של טעימות לאורך הערב.
תפרתי לי בגד עם כיסים, מילאתי כיסי בכרטיסים- ויצאתי לדרך. להלן רשימותי, עד לשלב שבו מרוב פטפטת כבר הפסקתי לשלוף את הטלפון.
חיטה של E.Z beer– קלילה, חמצמצה, בעלת גיזוז עדין. זכתה במקום הראשון בקטגוריית חיטה. אחרי שטעמתי (בעיקר מכוסות של אחרים) עוד בירות חיטה שהתחרו- אני גם מבין למה. אמנם לא אשווה אותה לרמה העולמית, אבל בהחלט אתן להם קרדיט- בירה טובה לכל הדעות.
מאייבוק של הדג הלבן– אגוזית, מרווה מאוד, מרירה בצורה סבירה ובאופן כללי מזכירה באמת את הפאולנר סלבטור.
קהוות השחר של באדר אשר– עץ. בלגימה ראשונה הרגיש כאילו הבירה תססה עם קרש עבה שישב במיכל. לאחר מכן מרגישים באפטר טייסט של קפה שחור שרוף. בירה שהייתי שותה מידי פעם, אבל בהחלט לא הבחירה הראשונה שלי בסגנון.
אמבר אייל של אדי'ס– מתוקה, מיימית מעט, מזכירה סוכריות קרמל. הייתה טעימה מאוד ונעימה לשתיה, לא פחות מאמבר איילים מתוצרות מבשלות גדולות ומוכרות.
סטאוט של אדי'ס- וואו. ניחוח אופף וכבד של ציפורן (שאמור להתעדן עם הזמן, לפי אדי). מנמנמת, מרגיעה, פחות קרמית משהייתי רוצה, אך בכל זאת- רכשתי בקבוק בשמחה גדולה. בירה מצויינת שאשמח לשתות שוב ושוב.
אוריון של דובין– IPA סילאן. כמו ה-IPA של דאנסינג קאמל, גם האוריון מעדנת את מרירות הכשות בעזרת דבש תמרים. בירה כייפית ומעניינת, מתקתקה עם סיומת מרירה וכשותית כמו שצריך. נהנתי מאוד וממליץ בחום.
חיטה של בירה עמיקתא– מה זה?? בירה מלאה צמחי מרפא? הלכתי עליה מתוך העניין והסיפור המעניין (בחור מבשל ואשתו הנטורפטית). אין לי למה להשוות את הבירה. אולי לסוכריית גובסטופר– טעמים המתחלפים במהירות בזמן הלגימה וכן באפטר טייסט. אם הייתי צריך לתת לבירה הזו שם הוא היה 'הזיקית'. (ואין שום קשר לכך שכרגע חזרתי מהקרנה של הספיידרמן החדש).
אבטיח חיטה של רונסטאר– לא הבירה הזוכה שלהם, שנגמרה עד שהגענו- ובצדק. אני מניח שאם הייתי אוכל ארטיק מלון, או לועס מסטיק מלון ושותה בירת חיטה- הטעם היה קרוב להפליא.
אני מבין את הניסיון לעשות בירה קלה, מרעננת וקייצית- אבל זה לא זה. בדיוק כמו שמיץ אבטיח פשוט לא עובד- אז גם בבירה.
סטאוט חוויאג' של קפלן ארזי ובראב– נראה שהייתי היחיד שאהב את הבירה. אכן מזכירה קפה שחור עם אלכוהול. קרמית, כבדה, עם טעם דומיננטי שגרם לכל מי שטעם לי מהכוס לעוות את פניו כמו תינוק שטועם לימון. בירה לא רעה לדעתי, אבל אני לא יודע אם הייתי מצליח להתמיד ביותר מה-250 מ"ל ששתיתי בלי לאבד תחושה בלשון.
מחכה ומצפה ללונגשוט 2013.
עד אז- מבטיח לנסות להגיע לכל שאר הבירות שלא הספקתי (מי שרוצה לעזור מוזמן לשלוח בקבוקים).
שבוע טוב ומרווה.
יוחאי.
הסיכום של שחף (ורן, שטעם איתי את כל הבירות):
הגענו בערך ב9 למקום, והיינו המומים פשוט מהכמות האדירה של המבשלות שעל רובן אפילו לא שמענו שעמדו והציגו בירות. מאחר שהאירוע היה רועש (הייתה הופעה חיה ברקע) לא התאמצנו ממש לדבר עם כל מבשלה ולהציג את עצמנו בתור בירבלוג, והתרכזנו במיוחד בשתייה. חוץ מזה, מאחר שהגענו מאוחר יחסית מבשלות רבות כבר עזבו כי סיימו את המלאי שלהם.
להלן הרשימה, הכוללת את שם הבירה, המבשלה, ומשפט קצר המתאר את הבירה. מה לעשות, מטעימה קטנה של 100 מ"ל אי אפשר באמת להבין משהו:
1. בירת חיטה של E.Z.Beer. הבירה זכתה מקום ראשון בתחרות. אפילו בתור אחד שלא אוהב חיטה, היא הייתה ממש טובה. מתיקות המאפיינת בירת חיטה (ואולי אפילו קצת יותר מתוקה מבדרך כלל), מעורבת עם מרירות כשותית ברמה טובה בסוף.
2. מאיבוק של "הדג הלבן". מקום שלישי בקטגורית לאגר. בירה מתקתקה קצת פחות מדאבל בוק, אך עדיין ממש טובה לטעמי. סיומת קרמלית המאפיינת לאגרים. מאוד מזכירה לי את פאולנר סלבאטור.
3. קהוות השחר של מבשלת "באדר אשר". עוד בארומה מבינים שהבירה הזו עוסקת בקפה שחור, ובהחלט בשלוק כל מה שמרגישים זה קפה קפה קפה. המון המון קפה!
4. אבטיח חיטה של רונסטאר. בירה מוגזת מאוד, ומזכירה מין שילוב של בירת חיטה ובריזר. אף אחד מאיתנו לא הצליח להחליט אם זה מזכיר אבטיח או מלון, אבל בהחלט בריזר.
5. אמבר אייל של אדי'ס. מעבר לזה שהם הכירו כבר את הבלוג, והיו מאוד נחמדים באופן כללי, הם הציגו אמבר אייל מעולה – פירותית מאוד עם סיומת כשותית רצינית. אשמח לשתות אותה שוב.
6. חיטה של בירה עמיקתא. הגענו למבשלה שליד, אך לא היה להם מה להציע כי נגמר המלאי, והם מיד הפנו אותנו לשולחן שלידם – מבשלת עמיקתא. המבשלה הציעה בירה אחת, אולי הכי מיוחדת שטעמתי בתחרות ובכלל. זוהי בירת חיטה המשלבת בתוכה מעל 10 סוגים של צמחי מרפא. לבירה היו רמיזות קלות של בירת חיטה, אך מצחי המרפא בלטו ושינו לה את הטעם לגמרי. מעניין אם שליש מהבירה תרפא מחלות.
7. אוריון של דובין. עשינו עצירה על מנת לקנות טעימות נוספות, שם פגשנו את יוחאי שצעק "אתם חייבים לטעום את זו, זו בירת IPA שהכניסו לה סילאן! היא מעולה!" לא לקח יותר מדקה וכבר היינו עם טעימה שלה ביד, והיא לא אכזבה. המתיקות הבהחלט מורגשת של הסילאן (שלא כמו בירות נוספות שמתיימרות להכניס סילאן) מאזנת את המרירות הכשותית של הIPA, מה שהופך את הבירה הזו לאחת הבירות הטובות שטעמתי בלונגשוט.
8. סטאוס חוואיג' של קפלן ארזי ובראב. למי שלא באמת אבל באמת אוהב סטאוטים חזקים, אין מה לחפש פה. משהו כמו קפה בוץ עם אלכוהול.
9. אמבר אייל של מאגמה. פחות טעם של אמבר, הרבה יותר כשותית בסוף.
10. מאיבוק של ג'ויה. בסך הכל בירה טובה, מתוקה בשלוק אבל מאוד מרירה אחרי.
11. סטאוס של הmבשלה. סטאוס רגיל, שמטרתו לקלוע לטעם של כולם. מעבר לטעימה, דיברנו עם הברומאסטר, שסיפר שהמטרה העיקרית שלו היא ללמד אנשים אחרים איך מבשלים בירה, והוא הסביר לנו שהוא מוכר ערכה הכוללת את כל הכלים והחומרים הדרושים על מנת להתחיל לבשל בירה, ואפילו סדנה בת 4 וחצי שעות שעוברת שלב שלב בהכנת הבירה. אנחנו בהחלט מתכוונים ליצור איתם קשר ברגע שנחליט לבשל.
12. תמד של טאקוואנביר. האמת שאת הבירה הזאת כבר טעמנו בפסטיבל IPA בנינקאסי, ולכן ידענו מה אנחנו הולכים לשתות. למרות זאת, ה"בירה" הזאת כל כך טובה שלא יכולנו לא לשתות ממנה עוד קצת.
13. נשארה לנו עוד טעימה, אך בדיוק השעון הכה 11, והמשטרה עברה בין כל המבשלות שעוד המשיכו לתת טעימות והורתה להן להפסיק משום שהשעה 11 עברה. רצנו בין המבשלות בניסיון לקבל טעימה אחרונה, אך איכשהו המשטרה הגיעה לפנינו לכל המבשלות. לא נורא, עדיין היו לנו 12 טעימות נפלאות.
לסיכום, אני יכול להגיד שמאוד מאוד נהניתי בתחרות הזאת, והלוואי שתעשיית הבירה שצומחת במדינתנו הקטנה רק תמשיך ותגדל, ולא תיעצר בגלל סיבות שונות (כגון המס המיותר החדש).
לחיים, שחף!
;
לרשימת הזוכים– בבלוג של אורן אבראשי
