I have a DREAM
חנות קטנה שכולה בירה. חנות שעל מדפיה – עשרות רבות של בקבוקים. בכל הצבעים ובכל הטעמים. מקום שאפשר להסתובב בו ולחפש בירות שמעולם לא פגשתי. מקום שאפשר לעצור בו, לבקש מהאיש שמאחורי הבר כוס בירה קרה (ולדעת שהולכת לבוא הפתעה, כי בכל יום מתחלפות הבירות מהברז). מן באסטה משוגעת של בירה. עדיף, אפילו עם ריח של ים באויר ויציאה אל ספסל ממנו רואים את השמש שוקעת.
כן. I have a dream…

זה היה פוסט קצר ותמים לכאורה שרותם בר אילן, ממבשלת העם- הדובים כתב בפייסבוק בשישי לספטמבר.
אתמול, ב-13 לספטמבר, זכינו לראות את החלום הזה חי ובועט.
ככה, בזכות הרצון של אנשים שאכפת להם מתרבות הבירה בארץ, שרוצים לקדם, לתת במה ולהפגין- נפתחה ה"ביר- מרקט"- בסטה רק של בירה בנמל יפו.

המקום הקטנטן עמוס ומרהיב בעשרות על עשרות של בירות ישראליות טריות וטובות הקורצות אליך מהמדפים.
נתקלתי שם בבירות ששתיתי ואהבתי, בירות שרציתי לטעום כבר הרבה זמן ולשמחתי- בירות ומבשלות חדשות שלא נתקלתי בהן לפני.
ואיך זה? מדפי העץ הפשוטים כורעים תחת העומס של 80 סוגי בירות, ומשוויצים בתוויות של כ-20 מבשלות ישראליות גאות.
בירות מהדרום (אייסיס, נגב ועוד) ועד הצפון (גליל, בזלת ועוד) ובירות מהמרכז (ייצוג יפה למבשלת העם, מן הסתם). בירות ממבשלות גדולות, קטנות וביתיות- בירה שתתאים לכל אחד, לכל טעם. "כשבאים לכאן בירגיקס כבדים ורואים בירות שהם לא מכירים- זו הצלחה", אומר רותם. אני חושד שמדובר על קרן מ'קוראים ושותים' שפגשה שם לראשונה את הצבי.

אז איך לא הולכים לאיבוד בתוך כל הסוגים? החנות מסודרת בצורה נוחה מאוד לפי סגנונות, ולא לפי מבשלות או איזורים- חיטה, פורטר– סטאוט, בלגיות, IPA, אמבר, אייל כהה, אייל בהיר, לאגר פילזנר, מיוחדות וכהנה וכהנה.
מי שעדיין מבולבל יקבל מיד ייעוץ וטיפים מהצוות, שבניגוד להרבה מחנויות האלכוהול שתה את הבירות, מכיר את המבשלות, וידע לכוון אתכם למחוז חפצכם.

אז כן, החוויה במקום מורכבת לא רק מהעושר המקסים, אלא גם מהאנשים- אם זה רותם שמסתובב הלוך ושוב ומפטפט ודואג וממליץ, או אלכס שיורה כוסות מהברזים (המתחלפים. אתמול- מלכה אדמונית ושפירא בלונד. יש גם בירה ייחודית לחנות- ג'אפה אייל, שנגמרה לצערי).
גם אורי מלונג בירד היה שם, וניבה ממאיבירוביץ', כל מיני בירגיקס קלים או כבדים, סתם חובבי בירה, עוברי אורח, ואלה שבאו קצת מבולבלים וחיפשו את פסטיבל הבירה. אמרנו להם שזה פסטיבל קבע.

בצמוד לחנות יש חומוסיה נחמדה, שאולי היא לא סוף הדרך, אבל משתלבת בצורה נהדרת, ומתאימה מאוד למי שהגיע רעב מהבסיס.

ואיך המחירים? כידוע- המחיר בארץ לבירת בוטיק נע בין 15-18 ש"ח (ולפעמים גם יותר…). בביר מרקט אפשר לקנות בקבוק בודד ב-17 ש"ח. אבל סביר להניח שמי שיגיע לא יקנה בקבוק, אלא יוריד קרטון מהמדף וירכיב לעצמו את הנבחרת. את המארז הזה אפשר לשמור לעצמנו תמורת 85 ש"ח- משתלם.
למי שרוצה לשתות בחנות, או בעגלה שמגיחה החוצה (למרות שבנמל עושים קצת בעיות) תעלה כוס פלסטיק של שליש 24 שקלים.
הולך טוב עם החומוס.

אז המון בהצלחה לחברים בביר מרקט, וכל הכבוד.
מאחל לצוות החנות, לצוות האתר, ולכם- הקוראים- שנה טובה. שנה של מוטבציה, חלומות- הגשמה של חלקם, שביעות רצון וכוס מלאה.

לרוויה,
יוחאי.