היא גם העוג השניה שמסוקרת כאן, אחרי העוג החורפית.


אבל- כמו כל בירה עונתית- הכמות מוגבלת. במבשלת הגולן סיפרו כבר שנגמרו להם הבקבוקים. אני ראיתי עוד כמה מסתובבים בחנויות ומחפשים גרונות צמאים- אז מהרו לחפש אותה!
יוחאי.



זה השותה היטב- ישן היטב. זה הישן היטב- אינו חוטא. זה שאינו חוטא- מגיע לגן עדן.
הנה הגיעה לה עוד תקופת חגים. כולנו נתיישב סביב השולחן, הדודות יצבטו בלחיים והדודים יכחישו כל קשר. כל קשר עין עם המשקל יבוטל, ועל עליה עליו, אין אפילו מה לדבר. ועכשיו, כמו כל תקופת חגים, תשב המשפחה סביב השולחן ותאכל תפוח בדבש, וכמו כל שנה, ישב שם החייל שחזר עכשיו מהצבא לחגים, ויחשוב בשקט בראשו, "מה קשור תפוח בדבש, אני רוצה בירה!". וכל אותם חיילים ובירגיקים, וסתם אנשים שקצת פחות בא להם היום תפוח בדבש, יכולים לזקוף את גבם, להיישר עיניהם למסך ולקרוא:

תפוח בדבש, גרסת בירבלוג.
אז הלכנו לחנות האלכוהול הקרובה אלינו , וחיפשנו כל דבר שקשור לתפוחים או דבש (שהוא בירה או קרוב להיות בירה)
ולהלן הממצאים:

אם אתם ממש אוהבים תפוחים כנראה שממש תאהבו את הבירה הזאת. הבירה היא בירה בלגית המיוצרת ע"י מבשלת הויגה. הבירה קלילה, יורדת בגרון, וכמעט לא מרגישה כאילו היא מכילה אלכוהול. הטעם של התפוחים ממש דומיננטי, כשאומרים "בירה מתובלת בתפוחים" יכול להיות שהם בעצם התכוונו ל "מיץ תפוחים מתובל בלתת". לבירה יש צבע יפהפה, צהבהב, כמו שבירת חיטה צריכה להיות. ככל ששותים יותר ככה קיימת דודא גדולה יותר לרדת למטה ופשוט לשתות מיץ תפוחים, אותה מתיקות, רק בלי הגיזוז. ואם כבר הגענו לגיזוז, הוא כמעט ואינו מורגש, מין גיזוז עדין כזה. לסיכום , מיץ תפוחים עם בירה.3.6%. הצעת הגשה, בתוך בקבוק פריגת.
גוף- 1.5
גיזוז-2
כמה אלכוהול מורגש- 1
תפוחיות- 4
וציון כללי – 3.5

שוב הגענו לתיאור הזה של "בירה מתובלת בטעם תפוח", רק שהפעם זה באמת נכון. הניוטון, בירה של לופייבר, הידועים בבלגיה כאלו שמבשלים את ברבר (יותר עליהם בהמשך) ובלאנש דה בריסל, משתמשת בבלאנש דה בריסל כבסיס. הבלאנש היא בירה כל כך קלילה וכל כף כיפית לשתיה, שהחיבור שלה עם תפוח (ומכאן השם , ניוטון) נראה מובן מאליו. הבירה היא (ספוילר) הבירה הטובה ביותר שטעמנו בטעם תפוחים. היא קלילה לאין שיעור (כמו הבלאנש), מוגזת במידה מעטה מאוד, ובכלל, לא מרגישה כמו בירה, אלה יותר כמו מיץ סופר טעים. מצד שני, להבדיל מהפלוריס, התפוח היא איזשהו צליל ברקע בסימפניה של טעמים, ולא התו השולט. ככל ששותים יותר , כך טעם התפוח זוחל לתוך התודעה, ועד שמסיימים את הבירה (בתענוג גדול אני חייב להוסיף) , שורר טעם עדין (מישהו אמר מים בטעמים?) של תפוח בפה. זה פשוט נהדר. אני מודה שקשה לי לפרגן כל כך הרבה לבירה שהיא בסה"כ "בירה בטעם", אבל פעם הבאה שאני אלך לים, הבירה הזאת באה איתי. 3.5%, הצעת הגשה, לשתות מתחת לעץ תפוחים.
קלילות -9
מוגזות -2
כמה אלכוהול מורגש – 2
תפוחיות- מתחיל 3 והופך ל5
וציון כללי – 8

אני יודע! אני יודע! אני יודע! זאת לא בירה! עכשיו תניחו את האבנים על הרצפה ותקשיבו. אמנם זאת לא בירה, אבל הרגשתי שזאת חובתי היהודית להציע גם דברים שהם לא בירה ועדיין יכולים להוות תחליף לאלו עם תסביכי תפוחים. אז ככה, ווסטונס הוא סיידר תפוחים עם מסורת ארוכת שנים של טוהר הסיידר. הסיידר מיוצר אך ורק מרכיבים טבעיים, בלי צבעי מאכל וחומרי טעם וריח. רק מיץ תפוחים ושמרים. הסיידר הוא שונה מהבירות. אם בבירות שמנו לב לטעם התפוחי המתוק של הבירה, פה אנחנו נתגלים לצד הפחות חביב (לטעמי) של התפוח, החמיצות. כשראיתי שאני הולך לשתות סיידר, חשבתי שאני אשתה משהו דומה לסיידר הגליל, מתוק, ועם טיפה אלכוהול. לא כך הדבר, במקום מתיקות קיבלתי חמצמצות. אולי זה בגלל שאני ותפוחים ירוקים חמצמצים לא ממש מסתדרים, אבל ווסטונס לא עשה לי את זה. ציפיתי לסיידר מתוק עם גיזוז עדין, וקיבלתי סיידר חמצמץ עם גיזוז גבוה, ממש פנטה בטעם תפוח ירוק. 4.5% מומלץ לשתות לחובבי תפוחים ירוקים.
גוף -2
גיזוז -2.5
כמה אלכוהול מורגש -1.5
תפוחיות -1.5 (אם כי התייחסו למתיקות של התפוח, אם האומדן הוא טעם של תפוח ירוק אז 4)
וציון כללי -2 – גם לא בירה וגם לא טעים.
זהו בגזרת התפוחים, כל אחד ילך לפי הלב שלו, ועכשיו: דבש! בבירבלוג אנחנו לא זרים לבירות דבש, כבר כתבנו על כמה (יונק דבש, הונידיו) וגם על משקה הדבש תמד, אז אם תרצו לקרוא עליהם, פשוט תלחצו. אנחנו נבחן את 2 בירות הדבש, שגם מוכרות את עצמן כבירות דבש, ברבר!


האחות המוצלחת מבין הברבריות. בירת בוק עם דבש. שוב התווית נקראת "בירה כהה חזקה עם דבש", אבל הפעם יש הצדקה לשם. הפעם במקום להוריד אותך לרצפה ולבעוט בך בעודך חלש, הבירה נעימה ומקנה טעם דבשי הרבה יותר דומיננטי. בסוף הלגימה (המרירה עם דגשים מתוקים) נשארת ארומה נהדרת של דבש בפה ותחושה שבא לי עוד שלוק מהבירה הנהדרת הזאת. אבל זה לא קל כמו שזה נשמע. הבירה היא בירה כבדה, אפילו יותר מאחותה, אמנם פחות מוגזת, ואמנם האלכוהול פחות מורגש מאשר עם אחותה, אבל עדיין, זאת בירה שתצטרכו להתאמץ מאוד בשביל לשתות הרבה ממנה. גם שליש קשה לסיים, כי באיזשהו שלב מגיעים להבנה ש"הבנתי את הבירה" ואפשר להניח אותה, והיא לא קוראת חזרה, כי בכל זאת אנחנו בספטמבר ויש שמש בחוץ, ובירה מחממת עם אחוז אלכוהול כל כך גבוה, וכבדות כזאת, צריכה להשמר לחורף.בקיצור אם אתם חייבים ללכם עם ברבר, לכו עם הבוק, למרות שאני הייתי שומר את התענוג לחורף הבא עלינו לטובה.8.5% הצעת הגשה- מתחת לפוך בזמן שיורד גשם בחוץ.
גוף-4
גיזוז -2.5
כמה האלכוהול מורגש -2.5
דבשיות -3
ציון כללי -3.5


אז כפי שרמזנו קודם, ברבר מיוצרת ע"י חברת לופייבר הממוקמת בבלגיה, ומקטלגת את עצמה כ"בירה בהירה חזקה עם דבש", אנחנו עוד נראה. הבירה נמגזת יפה לתוך הכוס, נראית כמו שבלונד צריכה להראות, עם ראש קצף גדול ומפואר שנעלם באותה מהירות שהוא הגיעה בה. כשאומרים על בירה שהיא בירה חזקה בתווית, כנראה שהם יודעים על מה הם מדברים, ואף פעם אל תתעלמו מהתווית. אני לתומי חשבתי, שבירת דבש תיהיה נחמדה ונעימה ומתוקה. טעיתי, הבירה כבדה ומוגזת ומחממת (שלא נגיד שורפת) את דרכה במורד הסרעפת. אחרי השלוק הראשון, המפתיע, נשאר טעים דבשי מתוק ונחמד בפה. ואז אתם אומרים לעצמכם "זה לא היה כזה חזק", ושתים עוד שלוק, ושוב באה הברבר, וכמו איש המערות המצוי על תוויתה, מדליקה אש בגרונכם, אש עימה, מחממת, ולפעמים טיפה מעיקה. כל שלוק כזה, שמתחיל מר ומסתיים במתיקות דבשית, גורם לשלוק הבא להיות עוד יותר נדרש וכך ממשיכים עד סוף הבקבוק, כשאין יותר תחושה בגרון וטעם דבש מעומעם מטייל בפיכם. הבירה היא לא קלה לשתיה, אתם תאבקו להכניסה לגרון, היא מוגזת, וכבדה, והאלכוהול לפעמים גורם לתחושת אי נוחות משוועת , אם כי הדבש בסוף לפעמים גואל אותה. 8% -הצעת הגשה – בישיבה – ולפני שינה מתכוננת.
גוף-2
גיזוז -3.5
כמה האלכוהול מורגש – 3.5
דבשיות – 2
ציון כללי -3
לסיכום, הנה לכם האלטרנטיבה הבירבלוגית לתפוח בדבש, ושתיהיה לכולנו שנה מתוקה ומלאה בחוויות חדשות, ושנכתוב את אותה כתבה בעוד שנה, עם עוד כמה נציגות ישראליות חדשות!
שלכם, ובברכת שנה טובה
ניצן.

קצת רקע
הכהה המרושעת של רונן, שבוססה על Pete's Wicked Ale, בושלה ע"י עופר רונן עקב אהבתו הגדולה לבירה של פיט, והרצון לשחזר בירה דומה בארץ. כשפגשנו את עופר, הוא סיפר לנו שכאשר היה בליקר סטור מקומי בארה"ב וחיפש בירה, כל מה שהוא יכל למצוא היו בירות לייט, ובירות אמריקאיות חסרות טעם. לפתע, גילה את הוויקד אייל בזווית העין ומאז- השאר היסטוריה. עופר בישל את הגרסא שלו לבירה, וקרא לה Ofer's Wicked Ale, אבל בסופו של דבר החליט לעברת את השם , וכיום אנחנו מכירים את הבירה כ"כהה המרושעת". הבירה זכתה בתואר הבירה הכהה הטובה ביותר ב"לונגשוט 2010", וכן במדלית כסף בBIRA 2011.

סגנון הבירה
הבירה היא בסגנון אייל כהה/חום, סגנון שמאופיין בלתת קלוי היטב ובטעמי קפה ושוקולד. לבירה, בדומה לבירות קראפט אמיריקאיות רבות, מוספת כמות מכובדת של כשות שמוסיפה עוד פאנץ' של טעמים. הבירה מכילה 6.2% אלכוהול וממולצת לשתיה בטמפרטורה בין 5-7 מעלות צלזיוס.

הבירה עצמה
הניחוח הראשון שמגלים כשמריחים את הבירה (לפני השלוק הראשון) הוא שוקולד וקפה. למעשה אם נריח את הבירה בעיניים עצומות אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שאנחנו עומדים לשתות פורטר עסיסי או סטאוט קלוי היטב. ההפתעה שמתגלה בפנינו כשטועמים את הבירה היא הקלילות המדהימה יחסית לארומה שלה. פורטרים וסטאוטים, שנושאים ארומה דומה, הן בירות עם טעמים אגרסיבים, לפעמים גם כבדים יותר, שדורשים לגימות ארוכות ואיטיות, ואילו הכהה המרושעת מביאה את הארומה הזאת עם קלילות מדהימה. הבירה נמזגת עם ראש קצף שנעלם מיד, והארומה מתפשטת ברחבי כל החדר. לבירה טעמים מודגשים של קפה ושוקלד ובין לבין הכשות גם מתבלטת. הטעם שנשאר לאחר כל לגימה הוא טעם כשותי עדין שמזמין עוד ועוד לגימות. הכשות עצמה מתחבאת לפעמים בין טעמי הקלייה העמוקים (הקפה והשוקולד) אבל מורגשת ברקע, ובמיוחד בטעם הלואי. סה"כ זוהי בירה מצוינת, קלילה , ונעימה לשתיה.

מבחן הטעימה
גוף-2- בירה מאוד קלילה עם טעמים מאוד עמוקים של קליה.
גיזוז -1.5- מדויק לחלוטין , מלווה את הבירה בצורה מצוינת.
כמות אלכוהול מורגשת -1- לא מרגישים כמעט בכלל, עד אחרי השתיה.
כשותיות – 3- מלווה את טעמי הקלייה הדומיננטים
ציון כללי -4- בירה מצוינת שאפשר לשתות כל היום.
שלכם
ניצן
לרגל עליית האתר המחודש- בירבלוג ובירמרקט מחלקים לכם בירה מהחבית!

"בירה היא הגורם, והפתרון, לכל בעיות החיים" – הומר סימפסון
את מבשלת לפינג בודהה הכרתי דרך חברי ניצן ואת הטעימה הראשונה שלי מהבירה טעמתי באירוע ה-IPA בנינקאסי, כמובן ששם טעמתי את בירת הIPA שלהם. כאשר הלכתי לקנות בירות בביר מרקט (חנות הבירה הישראלית בנמל יפו) ראיתי את הבירה וכמובן שהוספתי אותה מיד לשישיה (בעקבות אהבתי לבירות חיטה).
את הבירות ניתן למצוא במבשלה אשר יושבת בתל אביב ברחוב היסוד. מומלץ מאוד להגיע לביקור, ועל הדרך לשתות כמה בירות!
כאשר מזגתי את הבירה מן הקבוק לכוס נוצר ראש קצף עדין אשר הלך ונעלם די מהר אך טעמו היה נפלא. כשהתחלתי לשתות ראיתי את האיש השמן מהלוגו של המבשלה וישר התחלתי לצחוק, הבירה נכנסה לפה והפה התמלאה בטעם החיטה והדבש שמוסיפים לבירה. כאשר הבירה יורדת מרגישים את טעם הכשות המר בפה ובניגוד את הטעם המתוק של הדבש בבירה. הדבש משתלב נהדר עם בירת חיטה דבר שמוביל אותנו לבירה נהדרת לשתיה, יורדת בקלות, מתוקה והכי חשוב- טעימה. בניגוד לבירות חיטה מוכרות (לדוגמה פאולנר, והוגרדן) הבירה הזו בצבע יחסית כהה ולא צלול. ריח הדבש הנהדר עולה מן הבירה ומוסיף רבות לחווית השתיה, הארומה נהדרת והטעם המר, בעקבות הכשות, מזכיר לנו שאנחנו שותים בירה ולא איזה משקה אחר המבוסס על דבש (לדוגמא משאקות מסוג תמד שהם בעצם דבש עם שמרים שמתסיסים אותם). הבירה בעלת 6.1% אלכוהול דבר אשר כן מורגש בפה אך בכלל לא מפריע לחווית השתיה של הבירה, ולהפך, הוא הופך את הטעם לדומיננטי. הבירה מראה דומיננטיות בפה ומשאירה אותי עם רצון עז לקחת עוד בקבוק ולהמשיך לשתות (שלצערי קניתי רק בקבוק אחד כזה). לאוהבי בירות חיטה שרוצים לשתות משהו אחר ופחות מוכר בארץ, ובכללי לכל אוהבי הבירות, בירה מואד מומלצת לשתיה, בעיקר עם החברים.
ארומה: 4, ריחות נפלאים יוצאים מן הבירה.
כשותיות- 1, מרגישים בסוף וזה מוסיף מאוד לטעם הבירה
אלכוהול-4, מורגש בטעם ומוסיף לטעם של הבירה רבות.
גיזוז- 2.5, בינוני לגמרי, לא אמור להפריע לאנשים שלא אוהבים גזים.
תוצאה סופית: 4, אכן בירה נפלאה אשר מומלצת מאוד לשתות, לחובבי החיטה, חובה לנסות.