סטאוט של קלרה - האספרסו של הבירה ישראל

May your glass be ever full. May the roof over your head be always strong. And may you be in heaven half an hour before the devil knows you're dead.~אימרה אירית

 

קצת רקע

אח, איך חיכיתי שהתקופה הזאת תבוא. שגשם כבד ירד בחוץ ונשב מול האח, מכוסים בפוך ונשתה סטאוטים ופורטרים חורפיים ומענגים. אז אח אין כל כך, וגם כשהחימום עובד לא ממש צריך פוך, אבל סטאוט איכותית תמיד בדרישה. נתקלתי בסטאוט של קלרה בבירמרקט, וההגדרה על הבקבוק ריתקה אותח. "האספרסו של הבירה" התווית מצהירה, אני עוד אבדוק את הטענה הזאת. סטאוט קלויה ושחורה משחור (עד פה נשמע אמין), זוכת BIRA 2011, הנה הבירה נכנסת לשישיה.

סגנון הבירה

הבירה בסגנון סטאוט, סגנון שמאוד מתאים לחורף. הסגנון מתאפיין לרוב בטעמי שוקולד וקפה, ומשתמשים בו בלתתים קלויים ע"מ להשיג את הצבע השחור (משחור), ואת טעמי הקלייה העמוקים. הבירה מכילה 4.8%, וממולצת לשתיה בחורף, בטמפרטורות קצת גבוהות יחסית, ע"מ להרגיש את הטעמים הקלויים כמו שצריך (קפה שותים חם ולא קר).

הבירה עצמה

הבירה נמזגת עם ראש קצף איתני וחום שנשאר לעמוד דקות ארוכות. ארומת הבירה אכן מזכירה קפה , והקלייה מורגשת עוד לפני הלגימה הראשונה. אם היא טעימה כמו שהיא מריחה, מצבנו טוב. לגימה…ו…קפה. אני אהיה ישר ואומר , אני מאוד אוהב סטואטים, במיוחד כאלה עם טעמי שוקולד וקפה עמוקים. לסטאוט של קלרה יש טעמי קפה מהחזקים שטעמתי ואין ספק שכמו שהאספרסו הוא תמצית הקפה, גם כאן הסטאוט היא לאספרסו כמו שסטאוטים פחות קלויים הם לנס קפה. הבירה מוגזת במידה בינונית, לדעתי אפילו קצת יתר על המידה, וגורמת לטעמים הקלויים ממש לזחול במעלה האף. אחרי שתיית כמה לגימות, הבירה נהיית מרירה להחריד, כמו אספרסו חזק, מין טעם נרכש. אחרי כמה לגימות, מתרגלים למרירות , ומתחילים להרגיש טונים מתוקים יותר , או שזה אולי שבלוטות הטעם שלי מחפשות להתלות במשהו שהוא לא מרירות משתלטת, אין לדעת. אין ספק בכלל שהטעמים הקלויים הם השולטים פה, לפעמים מרגישים פה ושם מתיקות מתגנבת, אבל הבירה ככולה היא מרירה, קלויה, עוצמתית. אספרסו. הבירה בעלת גוף, על זה אין עוררין, יש לה טעמים עמוקים של קליה, ועם זאת קלילות מפתיעה. הגיזוז מורגש , ולעיתים מפריע לשתית הבירה, שמרגישה כאילו גיזוז עדין יותר היה עושה לה יותר טוב. האלכוהול הוא נקודה מפתיע, לבירה 4.8% בלבד, אבל הם מרגישים הרבה יותר. אולי בגלל טעמי הקליה, אבל הבירה מותירה חמימות בגרון ומפתיעה  בתחושת האלכוהול שיש כאן, מין טעם לוואי חריף שמתווסף למרירות. בסופו של דבר, אם אתם אוהבים טעמי קפה וקליה עמוקים , בלי הקפאין, הסטאוט של קלרה הוא בשבילכם, אם הסאוטים שאתם מחפשים נוטים יותר לשוקולד וטעמים מתוקים יותר, הוזהרתם מראש.

 

מבחן הטעימה

גוף -2- הבירה קלילה, עם גוף יחסית קל שמכיל טעמים עמוקים.

גיזוז-2.5- טיפה משתלט לעיתים על הבירה.

כמות אלכוהול מורגשת-3- יחסית לאחוזים שכתובים על התווית, מורגש הרבה יותר.

ציון כללי -3- הבירה היא בירה טובה לאוהבי טעמי קלייה כבדים, אנשים שנרתעים מטעמים כאלה, ירתעו מהבירה.

 

לסיכום, אם אתם אוהבים לשבת מתחת לפוך עם סטאוט איכותי שיעשה לכם נעים, ואתם אוהבים טעמים עמוקים ורחבים של קלייה וקפה, הסטאוט של קלרה הוא בשבילכם, אם לא, אתם עלולים להתאכזב.

 

שלכם,

ניצן.

 

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: קלרהארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

מאיבירוביץ' דופלבוק - איך שדופלבוק צריכה להיות ישראל

על הבירה:

הבירה מיוצרת במבשלת העם עבור משפחת מאירוביץ', הלא הם מבשלת מאיבירוביץ'. במבשלה מייצרים סגנונות רבים נוספים של בירה, שכל אחד מהם מיוחד בפני עצמו. פרטים על המבשלה ועל סוגים נוספים של בירות שהיא מייצרת ניתן לקרוא כאן.

סגנון הבירה:

הבירה היא בירת לאגר בסגנון דופלבוק. דופלבוק, כמו שמה היא בירת בוק כפולה. זוהי בירה בחוזק בינוני שעשו נזירים על מנת שתשמש כתחליף ללחם בשעת הצום, בו היה מותר לשתות אך לא לאכול. פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן.

הבירה עצמה:

אני אוהב את הבירה הזאת. אני מאוד אוהב את הבירה הזאת. זוהי בירה כבדה יחסית, ומאוד קולעת לסגנון הדאבלבוק. אני מאוד אוהב בכלל את הדאבלבוקים למיניהם, ומאיבירוביץ' בהחלט אי שם למעלה בסולם הסגנון. מתחילתה ועד סופה  של הבירה מרגישים מרירות טובה וחלקה, ששותפת את הפה ומשאירה טעם לוואי נהדר שנשאר לאורך זמן, ורק נותן טעם של עוד. ועוד. ועוד קצת. הבירה כמעט ולא מוגזת, אך מרגישים בה מעט את האלכוהול. הקלייה של הלתת נותנת טעם לתתי קרמלי חזק ששומר ומאזן את הכשות, והופך אותה רק לתבלין ולטעם מינורי, ולא כמרכז הבירה, בדיוק כמו שצריך.

קלילות – 3.5, לא קלילה אך גם לא כבדה מידי.

גיזוז – 1.5, כמעט לא מורגש

אלכוהול – 2.5, אולי מורגש מעט יותר מידי.

סה"כ – 4.5, זוהי בירה מצויינת ומומלצת מאוד, ואשמח לשתות אותה שוב, מה שכנראה יקרה בקרוב. חוץ מזה, היא מקבלת מאיתנו את חותמת הבירבלוג'ס צ'ויס.

לחיים,

שחף

 

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: MaiBEERovicz - מאיבירוביץ'ארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
3 קולות, ציון ממוצע 5.00 (ציון שקול 94%)

מאיבירוביץ׳ Wheat beer - כתומה ומפנקת ישראל

"מי שהמציא את הבירה היה אדם חכם"

~ אפלטון

logo_maibeerovicz

אין כמו לחזור מהצבא לכמה ימי חופש בבית ולפתוח אותם עם כוס בירה, כמובן שאני חובב בירות חיטה אז ישר שהגעתי אמרתי שאני פותח לי מאיבירוביץ' חיטה, אשר חברי לצוות הביאו לי.

maibeerovicz-weisbeer

במזיגה נוצר ראש קצף מסיבי מאוד שהלך ונעלם מהר מאוד ולאחר דקה כבר נעלם לחלוטין. מן הצבע של הבירה כבר ניתן להגיד בבירור שהיא לא חיטה סטנדרטית. צבע כתום חזק החליף את צבע הצהוב העדין שהמוח כבר רגיל אליו מעשרות בירות חיטה, הצבע מהפנט אותך לתוך הבירה וגורם לך להרגיש כל טעם וטעם. תוך זמן קצר מאוד כבר הבירה החליקה לי במורד הגרון והצליל שבא אחריה הוא צליל של אנחה נהדרת. חשוב לציין שהבירה מכילה כשות אשר נותנת לה מרירות עדיה אחרי כל לגימה רעננה. טעם וריחות ההדרים משתלבים נהדר עם הכשות ויוצרים סינרגיה נפלאה בפה. הארומה שנוצרת נעימה ביותר וטעם לוואי נהדר של שילוב בין המתיקות של החיטה לבין המרירות של הכשות נשאר בפה לאורך זמן רב.  אחוז האלכוהול בבירה הוא 5%,  לא מרגישים אותו בכלל עד שלא שותים הרבה.

גוף הבירה קליל מאוד ואפשר לשבת ולשתות אותה כל כך הרבה שלא תרגישו שאתם שותים בירה, אלא משקה נהדר שמשלב מתיקות ומרירות בו זמנית.

גיזוז הבירה הוא בין עדין לבינוני, משהו באמצע, לאנשים שלא אוהבים יש מזל מכיוון שהם זכו בבירה נפלאה שהם יכולים לשתות בלי גיזוז אגרסיבי מידי.

גוף-2- בירה מאוד קלילה עם טעמים נהדרים של הדרים וכשות .

גיזוז -2 מקום טוב באמצע.

כמות אלכוהול מורגשת -2 מרגישים קצת, מוסיף המון

כשותיות – 1.5 עדינה אך מפנקת.

ציון כללי -4- בירה מצוינת שאפשר לשתות כל היום.

בסופו של יום אפשר להגיד שזו בירה נהדרת אשר נותנת לשותה תחושבה נעימה ומצננת אותו.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: MaiBEERovicz - מאיבירוביץ'ארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
2 קולות, ציון ממוצע 4.50 (ציון שקול 85%)

Blond Ale של עמק האלה - שטה ספינה אל הים ישראל

בירת הבלונד אייל של מבשלת שריגים, היא בירה נוספת מהסדרה הקלאסית, פרי עמלו של אוהד איילון.
הבלונד היא בירה מסגנון בריטי שאולי נחשב קלאסי, אך למעשה אינו רב שנים.
סגנון ה-summer ale האנגלי התפתח באי המלכותי בסוף שנות המאה העשרים, כתשובה המקומית לזרם הלאגרים הבהירים שהחל למלא את השוק.
שתיית בירות אייל שונות טבועה עמוק בתרבות הבריטית, וכידוע- מסורת אנגלית היא מסורת, ובירות האייל לא יפנו את מקומן במהרה.

אמרה ידועה על הבריטים, היא שהם אוהבים לשתות את הבירות שלהם חמות. זה באמת נכון, בחלק מהסגנונות (אל תשכחו שבדרך כלל גם יותר קר שם) אך בסגנון הסאמר אייל- ההפך הוא הנכון.
הסאמר אייל היא בירה לקיץ. בירה קלילה, פרחונית. בירה קרה.


מנהג שהתפתח אצלי, כנראה מכורח הנסיבות, הוא שאני מחכה כמה שבועות בין רכישה של בירה ובין השתיה שלה.
ככה תופחת לה רשימת הבירות הממתינות על המדף- ולי יש מספיק זמן ללמוד עוד קצת על הבירות והסיפורים שמאחוריהן.
כמובן שאני מספר לכם את זה כיוון שבסיטואציה הזו הכלל הזה לא תופס.
אחר צהריים קייצי ומהביל, ואני בבית מוקדם מהצבא- הגרון משתוקק לבירה קלילה וקייצית.
כשעל המדף אלכסנדר בלונד הבלגית, שאותה כבר סיקרתי, והבלונד אייל האנגלית- ההכרעה נעה לבירה הצעירה על המדף, עם פז"ם של פחות משבוע.

לבירה גוון כהה יחסית לבלונד בלגיות, והיא נוטה יותר לכיוון הנחושת.
ראש הקצף של הבירה מעלה ניחוחות מרעננים מאוד, חמצמצים וקרירים, וכבר מתחיל להפיג את החום.
לבירה גוף קליל למדי, וגיזוז שמספיק עוקצני כדי לספק רעננות, אך מספיק רך כדי לא להקשות על הבליעה. השילוב של השניים מעניק לנו בירה קלה מאוד לשתיה, ומרווה ביותר.
טעמי הלתת מורגשים בבירה הזו, ומספקים מתקתקות קינוחית כזו, שמוסתרת בסוף הלגימה על ידי אפטר טייסט כשותי ועפיץ, שמזכיר מיץ אשכוליות או לימונדה.

החוויה שלי מהבירה הזו הייתה טובה מאוד, למרות שלעיתים רחוקות אבחר בבירות בלונד. בנתיים המצב נותר בעינו, אך לכל מי שמחפש בירה איכותית לימים החמים המעטים (הלוואי) שנותרו לנו, ולא רוצה ללכת לכיוון הקורונה והסטלה ארטואה– הבלונד אייל מסדרת עמק האלה היא פתרון מושלם.

גוף- 2. קליל וזורם בגרון
גיזוז- 2. מזכיר לי את תחושת הרעננות של משקה קל, אך הרבה יותר מעודן וביראי.
כשותיות- 1.5. סיומת ארוכה ומעקצצת…

ציון כללי- 3. חבל שמתאימה, לדעתי, רק לקיץ- אבל מיוצרת כל השנה; עדיף שתהיה בירה עונתית.

לרוויה,
יוחאי

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: שריגיםארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
3 קולות, ציון ממוצע 4.67 (ציון שקול 89%)

פאנקין אייל - בירה מפחידה ארה"ב

“I strongly believe that the Reinheitsgebot is nothing more than a relatively modern form of art censorship.”

~סם קלגיון, הבעלים של  מבשלת דוגפיש הד.

קצת רקע

היה זה אחר הצהריים באחד מימי הסתיו הקודמים, באותה עת שודרה תוכנית בשם "ברו מסטרס" בערוץ דיסקברי. החלטתי לצפות. הפרק עסק בבישול הבירה פאנקין אייל (או בלעז Punkin Ale) של המבשלה הנועזת דוגפישהד (Dogfish Head). סוקרנתי איך אפשר להכניס לבירה בשר דלעת, קינמון, סוכר חום, ועדיין לשמור עליה כבירה עם טעם של בירה ולא מיץ דלעת או בירה בטעם של פיא דלעת. עברו שנתיים ארוכות מאז, והנה על שולחני עומדת כוס, מלאה עד הקצה בבירה, בואו נתחיל.

 


סגנון הבירה
הבירה היא בסגנון אייל חום, המבושל עם דלעת וסוכר חום. הבירה מכילה 7% אלכוהול והיא בירה נהדרת לימי החורף הקרים. הבירה בושלה כבירה ביתית לתחרות הנקראת Punkin' Chunkin' המתקיימת קרוב למושב המבשלה כיום, שם זכתה במקום הראשון.

הבירה עצמה

אמרו לי פעם חוש הריח הוא מרכיב עיקרי בחוש הטעם שלנו. החלטתי שבשביל בירה כל כך מיוחדת, אני אתאמץ לראות מה אפשר להריח אפילו לפני השלוק הראשון. דלעת, סוכר חום, מתיקות קינמונית, הכל נמצא שם, ועכשיו לטעם.

הבירה, למרות היותה בראון אייל, נוטה יותר לכיוון הכתום/קרמל מאשר חום אבל הצבע שלה מתאים בדיוק לתקופת השנה בה אמורים לשתות אותה, בסתיו, כשהעלים כתומים, בדיוק כמו הבירה. הטעם המיידי שחשים בבירה הוא סוכר חום, מין טעם קרמלי כזה, כמו סוכר דמררה, ואז מגיעה הדלעת. וכשהיא מגיעה, אז היא מגיעה במלוא עוצמתה. הגדולה של הבירה הזאת אמנם, היא שהדלעת לא משתלטת על הבירה אלא מעצימה את הטעמים שלה. הדגשים המתוקים של הדלעת מעניקים לבירה רבדים שלא מצאתי בהמון בירות, וטעם הלוואי שלה הוא טעים להפליא. טעם הלוואי נע בין דלעת לסוכר חום ומסתיים במתיקות עדינה שדורשת עוד שלוק. ככל ששותים יותר ככה יותר ויותר מרגישים את טעמי הדלעת,  ופחות ופחות את טעמי הקינמון והסוכר שאופיינו בתחילת השתיה. הבירה נעימה לשתיה , במיוחד בחדר חמים מתחת לפוך, ואחוז האלכוהול הגבוהה בהחלט עוזר להרדם. הבירה מוגזת בצורה בינונית פלוס, ושבעת אחוזי האלכוהול כמעט ואינם מורגשים, עד שנוחתת עליכם עייפות. יש טיפה מרירות כשותית , אבל היא נעלמת מאחורי הטעמים הדלעתיים והסוכריים שהבירה מייצרת. סה"כ הבירה היא בירה נהדרת לשתיה במזג אוויר קריר ולא מסביר פנים , ואם אתם מצליחים לשים עליה את היד, אתם תהנו ממנה מאוד.

מבחן הטעימה

גוף- 2- הבירה קלילה יחסית, ויורדת טוב בגרון.

גיזוז -3- מורגש מאוד, לא מפריע לבירה, יכול להיות מעצבן לקראת הסוף.

כמות אלכוהול מורגשת -2- בירה שמייצרת עייפות, לפעמים מורגשת תחושת חמימות אחרי כמה שלוקים.

כשותיות -2- מתחילה לאט ומתגברת לקראת הסוף, כשטעמים הדלעתיים כבר לא יכולים לכסות אותה.

ציון כללי-3.5- הבירה היא בירה טובה ליום סגריר ,ומיוחדת ביותר, כל אחד שאוהב בירות צריך לטעום אותה.

 

שלכם,

ניצן.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Dogfish Headארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 5.00 (ציון שקול 88%)