פולר'ס INDIA PALE ALE - קלאסה אנגלית אנגליה

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה בשנה וחצי האחרונות (שאפו) וזוכר את מהלך הכתבות (צל"ש)- יודע שפעם לא אהבתי בירות מסוג IPA.
המרירות הכשותית העוצמתית שמאפיינת את הסגנון צרמה לי, לא ידעתי איך לאכול (לשתות) אותה.
אט אט, ובעיקר תודות לדאבל IPA שסובבה לי את הראש, התחלתי להתרגל לסגנון, והיום אפשר לומר שאני הופהד- ראש כשות- לא קטן.

עם התהליך נחשפתי ולמדתי לאהוב את הפרשנות האמריקאית לסגנון, את האקסטרים שיש בה, את הנועזות. בירות בסגנון ה-60 min IPA של דוגפישהד, הפכו להיות הפייבוריטיות שלי.
אבל כל מי שיודע מה זה IPA (ומי שלא- בשביל זה יש לינק למעלה) יודע שהוא במקור סגנון בריטי. עם כשות, לתת ואופי בריטי.
אז חייבים מידי פעם לחזור למקורות, ולראות מאיפה הכל התחיל.

אם כך, שלחתי את זרועי הארוכה לחנות, ושבתי עם בקבוק עסיסי של בירת ה-IPA של פולר'ס. בתכלס- שם המבשלה הוא גריפין, אבל אנחנו נמשיך לקרוא לה פולרס.
הבירה, המאוכלסת בבקבוק בעיצוב קלאסי, עם תווית אלגנטית, נמזגת כתמתמה ענברית, צלולה ויפהפיה. ממש כמו שאפשר לדמיין אותה נמזגת בהודו, אחרי יום חם וארוך, תחת עץ מנגו.
לבירה ראש קצף בעובי אצבע וקצת, לבן בוהק, מעט אוורירי. ראש הקצף הזה היה יכול להתקבל אצלי בתור עץ ריח- מדיף ארומות של פרחוניות עדינה, כמו שדה, וניחוחות "ירוקים" מרעננים, טריים ונעימים.
photo 2גוף הבירה בינוני, מעט סירופי, אך לא סמיך ועשיר, ודווקא מחליק בגרון בקלילות מרווה. זאת, אף על פי הגיזוז המפתיע של הבירה, שהיה יותר חזק ממה שנראה, וממה שציפיתי מבירה שעד כה הייתה עדינה. 

בלגימה ניתן לחוש מייד בטעם מתקתק, גם הוא מעט סירופי, שנותן תחושה של בירה שהתיישנה זמן רב (אולי במסע הארוך באימפריה בה השמש לעולם לא שוקעת). מתיקות זו- איך לא- מלווה במרירות כשותית מורגשת ובעלת במה, אך עדינה משמעותית מאותן בירות אמריקאות אליהן התרגלתי.
כשות- אנקדוטה מעניינת- נוטה לאחר תקופת יישון לאבד ממרירותה, ולהוסיף נופך מתקתק של כשות מיושנת. ככה מרגישה המתקתקות של הבירה הזו. האם יש אמת בדבר? מי יודע. אני לא מאמין שהבקבוקים היום עוברים תקופת יישון מספיק ארוכה לצורך העניין, אבל את החוויה ניתן היה לחוש בכוס.

הלגימה נגמרת יבשה למדי, ארוכה, מאוזנת בין המר והמתוק, וקצת "תופסת" את הפה בתחושה עפיצה, וגוערת בך בנימוס בריטי להרים את הכוס ללגימה נוספת.

גוף: 3. בעל סמיכות מסויימת, אך קל ונעים לשתיה.
גיזוז: 4. הבירה עוברת תסיסה שניה בבקבוק, ואוספת על הדרך המון המון בועות.
כמות אלכוהול מורגשת: 1.5.את 5.3% האחוזים האלה לא תרגישו בטעם, הם מוסווים נהדר. אם תשתו את כל החצי תרגישו אותם קצת בדם.
כשותיות: 3.5. מורגשת במרירות, בטעמים, בארומות- אבל הכל בצורה מחושבת. תקיפה אך עדינה.
ציון כללי: 3.5. IPA נעימה, קלה לשתיה. photo 1 (3)

בסופו של דבר מדובר בבירה קלאסית, ומרגישים את זה. בירה שנותנת לך להבין מאיפה הגיע ה-IPA, ונותנת פרספקטיבה טובה על לאן הוא התפתח.
בהחלט בירה שאשתה שוב (מחכה לטעום מחבית), ואמליץ עליה לכל מי שארצה לפתוח אותו לעולם המר יותר, בלי שיכווה בשלוק הראשון.

לרוויה,
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: פולר'סארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
2 קולות, ציון ממוצע 3.50 (ציון שקול 72%)

אשיבובו ואראקיס- מסע לארץ הכשות

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

את מותג הדובים, מותג הבית של "מבשלת העם", יצא לנו להזכיר ולסקר כאן באתר שוב ושוב, ולא בכדי.
הדובים, מעבר להיותם אחים שמשחקים תפקיד לא מבוטל במחול תעשיית הבירה הישאלית, מייצרים לנו זרם יציב של חומר לכתיבה.
הזרם הזה מורכב מפרוייקט הבירות המיוחדות שלהם- "אחת בחודש".
תרבות הבירות העונתיות בארץ לא מאוד מפותחת, ואת רוב הבירות ניתן למצוא בייצור שוטף במהלך כל השנה, או שהן חד פעמיות.
במבשלת הדובים החליטו ללכת לכיוון הזה, ואמנם לא אחת לחודש, אבל לעיתים קרובות מאוד הם יוצאים עם בירות חדשות, מעניינות ומפתיעות. ולפעמים, אם כולם מבקשים יפה- הם גם חוזרים עליהן.
למזלנו, קרתה לה חפיפה, ושתי בירות של הדובים- אשיבובו החדשה, ואראקיס החוזרת, נמצאו להן יחד.
הפותחן נשלף, הבירה נמזגה- וההשוואה לפניכם.
photo 3 (1)

Edit

אשיבובו ישראל

הערת העורך (2016) : הבירה הזו כבר אינה מיוצרת כיום.

 

מה? מה זה השם הזה? גוגל, מה זה השם הזה? שחקן כדורגל?
לא. אשיבובו הוא (עד כמה שהצלחתי להבין) כינוי חיבה של אשל בר אילן. ומיהו? אחיהם של דגן בר אילן- הברומאסטר של מבשלת הדובים, ושל רותם בר אילן- הממתג, המעצב וכיוצא בזה.
משום מה, ואני עדיין סקרן, לא הצלחתי למצוא אצל אף אחד תשובה ברורה והגיונית לסיפור שמאחורי בירה זו. למה השם, ומה משמעות הציור. אם ככה, נותן לי להסתפק בשתיה שלה, ולהינות מאוד.
למה? הנה למה.

אשיבובו היא בירה בסגנון IPA באוריינטציה אמריקאית. בדיוק כמו שאני אוהב. אם ככה- ניגשתי אל הבקבוק כשאני כבר משוחד מאוד מראש- וידעתי שאוהב אותה.
כיוון שהבקבוק הנוסף שחיכה איתה במקרר היה אמור להיות עוצמתי יותר, החלטתי ללכת מן הקל אל הכבד, ולהתחיל איתה.

אשיבובו קופצת ראש אל הבקבוק בצבע נחושתי בהיר, מרהיב, עם ראש קצף צפוף, סמיך ועבה.
מהרגע שהבירה סיימה את המעבר לכוס, והתגנבה חיש קל אל האף והשפתיים, ניתן לחוש בארומה עוצמתית וחדה של כשות הקסקייד.
קסקייד הוא זן כשות אמריקאי, שמעניק לבירה ניחוח הדרי, פרחוני, חמצמץ וטרי מאוד. תחשבו על ריח של פרדס פורח- בערך ככה. מעולה.
הטעם הראשוני- מתוק. מתוק כזה של פירות בשלים מאוד, שמתחלף בזריזות עם המרירות העזה, העמידה, שממלאת את חלל הפה עד לבסיס הלשון.
אחרי שינוי האדרת המהיר, הפה נשאר לקנח עם מתיקות  מעניינת: שילוב של מתוק ופירות הדר- כמו דבש הדרים.
photo 1
הבירה קלילה, לא ממלאת וגם לא מאוד מוגזת, וקל מאוד לסיים אותה הרבה לפני שאתה מוכן להפסיק.
גוף: 2. מאוד קליל, לא סמיך, לא קרמי.
גיזוז: 2.5. גם הוא עדין. אישית הייתי מעדיף אם היה קצת אגרסיבי יותר. היה מוסיף עוד נופח מעצים לחוויה.
כמות אלכוהול מורגשת: 1. הארומטיות העזה ומכלול הטעמים הרב של הבירה הזו לא משאירים מספיק מקום כדי להטריד את הפה בזוטות כמו אלכוהול.
כשותיות: 4.5. זמרת מובילה בבירה הזו- בגזרת הארומה, המרירות, והטעמים המיוחדים.
ציון כללי: 4. על הכיפ-כיופאק.

בירה מצויינת לאוהבי הטיפה הבאמת מרה, ולמחפשי העניין בכוס הזכוכית שלהם.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: הדוביםארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 4.50 (ציון שקול 87%)
Edit

אראקיס ישראל

הערת העורך (2016) : הבירה הזו כבר אינה מיוצרת כיום.

 

אם חיפשתם בירה שמאחורי שמה יש סיפור מעניין- פגעתם בול.
אראקיס ("חולית", בתרגום לעברית) הוא שמו של כוכב לכת בסדרת הספרים "חולית"- מז'אנר המדע הבדיוני.
בסדרה זו, על מנת לקיים סדר יום תקין ביקום, נעשה שימוש קבוע במסע במרחב ובזמן. מסע זה מתאפשר בעקבות שימוש בסם הנקרא "מרקוח". את הסם, אשר האדם השולט בו שולט למעשה ביקום, ניתן לכרות רק בכוכב אראקיס.
שם מלא אחריות לבירה, לא?
מכאן ואילך העלילה הולכת ומתרחבת, מתפתלת וסוחפת. לקריאה נוספת על הסדרה- כנסו לערך הוויקיפדיה שלה.

אם כך, איזו חוויה מספקת הבירה הזו, שמתהדרת בהקניית יכולות שליטה בזמן ובמרחב?
הבירה, מסוג IPA , היא בירה איתנה, בעלת אופי רב. למרבה ההנאה- עוצמתה של הבירה הזו אינה מגיעה מגזרת המרירות, שאינה מגיעה מהחלל החיצון, אלא דוקא מגזרת הארומות וטעמי הכשות.
נוזל המרקוח שלנו נמזג בצבע כתמתם אדמתי, קצת יותר כהה משל אשיבובו של הדובים, ומזכיר באיזשהו אופן חימר. ראש הקצף המעטר אותה הוא דחוס, יציב, ובגובה של כשתי אצבעות.
בשלב הזה, עושה הבירה את המוטל עליה- ומסיעה אותך במרחב ובזמן. מערב קיץ חם ומהביל בישראל- לחוף של אי טרופי, ביום בו מזג האוויר מתאים את עצמו לרצונך.
ואיך היא עושה את זה? בעזרת ארומות כשות נהדרות שעולות ממנה- ריחות טרופיים מעולים וחזקים של מנגו, פסיפלורה, וגם של שלגון סולרו… כל אלה מלווים במתקתקות נעימה של אפיה. יד ביד עם מתקתקות זו מגיעה המרירות- מורגשת, דומיננטית, אך לא אלימה; ולצורך ההשוואה- אפילו יותר חלשה משל אשיבובו.
לאחר טעימה נוספת ניתן לחוש בטעמים טרופיים חמצמצים של פסיפלורה, ליצ'י, ואולי אפילו קצת לימון. מזכירה בכמה רבדים את ההום אלון 2– גם היא מבית הדובים.

אמנם התיאור שנתתי פה נשמע יותר כאילו מדובר במשקה הבא של ספרינג, אבל העוצמה של הבירה הזו לא נותנת שום ספק באשר לזה שמדובר בבירה. בבירה בירה.
photo 2 (1)

גוף: 3. קרמי, עשיר, אך לא מלא ומכביד.
גיזוז: 2.5. עדין למדי, מאפשר לפה לחוש את כל הטעמים השונים.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5. איכשהו, נוכחות האלכוהול עוזרת להמריץ את כל התערובת הזו בחלל הפה.
כשותיות: 5. הכשות, כמובן, היא סם המרקוח של הבירה הזו, ומקנה לה את האופי והייחודיות.
ציון כללי: 4.5. שתו לאט, מלאו את הפה, תהנו יותר זמן. בהחלט בירבלוג צ'ויס.

בזמן שהבירה ישבה וחיכתה לי על המדף, הזדמן לי לשתות מהחבית את ההודית המכוערת של רונן. אמרתי לחבר שישב איתי, שזו ה-IPA הישראלית האהובה עלי. לי בן ארי, שמזג אותה, שאל אם כבר שתיתי את אראקיס. עכשיו אני מוכן לשנות את ההגדרה- האהובה עלי, מתוך אלו שנמצאות בייצור שוטף.

beer_blog_choice

 

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: הדוביםארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
8 קולות, ציון ממוצע 4.88 (ציון שקול 95%)

photo 4

אגב, מעניית אתכם הכוס יוצאת הדופן שבתמונות? מדובר בכוס ה-IPA של מבשלות דוגפישהד וסיירה נבאדה.

אייסיס אמבר אייל - אמבר דרומית ישראל

פורסם ב מאת שחף אשכנזי

קצת רקע: אייסיס אמבר אייל מבושלת במבשלת הבירה של איציק לוי במושב דקל בנגב המערבי ליד גבול מצרים.
מה זה בעצם אייסיס? אייסיס היא אלה מצרית רב תחומית שאחראית גם על הדגן והבירה.
זוהי מבשלה ביתית קטנה שעובדת בנפחים של 120ל' – 300 ל' לבישול וכ800ל' לחודש. דברים נוספים על המבשלה ניתן לקרוא כאן. את האתר של המבשלה שנמצא עדיין בבנייה, ניתן לראות כאן.

ר'קרכ

על הבירה:

הבירה היא (מן הסתם) מסוג אמבר אייל – בירות פירותיות בצבע ענבר בעלות אחוז ממוצע של אלכוהול ומאוד כיפיות לשתייה. אמבר אייל הן גם מסוג הבירות שאני אוהב. דברים נוספים אודות אמבר אייל ניתן לקרוא במילון המושגים שלנו.

הבירה עצמה:

isis_beer_amber_ale_large

דבר ראשון שמקבלים היא ארומה חזקה מאוד ופירותית מאוד, החל מרגע שפותחים את הפקק וכלה בשאר הבירה.  השלוק עצמו ובכלל כל הבירה מרגישה קצת הפוכה. במהלך השלוק, ממש כשהוא בפה, יש מרירות כשותית יחסית גבוהה, וגיזוז די רציני. לעומת זאת, הפירותיות האופיינית לאמבר אייל מגיעה רק בסוף, בטעם הלוואי, שבהחלט משאיר טעם מתקתק. מלבד הענין הזה, יש שימוש בלתת מסויים או שיש קלייה מעושנת של הלתת, מה שנותן טעם מעט מעושן ולא מאפיין כל כך אמבר אייל, אך בהחלט מהווה טוויסט נחמד ומעניין.

גיזוז – 3, לא מוגזת מידי, טיפה מעל הממוצע.

קלילות – 2.5, לא קל ולא כבד. בדיוק באמצע.

אלכוהול – 1.5, לא מורגש, כיאה לאמבר.

כשות – 3, שוב כיאה לאמבר.דגככככ

סה"כ הבירה מקבלת 3.5, בעיקר בגלל הטוויסט המעניין לדעתי שמוסיף לבירה קצת מעבר. חוץ מזה זו אמבר די רגילה, ונחמדה לשתייה.

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: אייסיסארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

בית המרזח פייל אייל - בירת הבית ישראל

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

"עדיף לישון ולנחור מאשר לשבור את הראש, והרבה יותר טוב לשתות כוס בירה בנחת מאשר לחשוב ולהתפלסף" – רוברט ואלזר

בית המרזח הוא שם מוכר למדי בקרב תושבי הצפון, שכן מאז שנת 2000, בה הוקם, הוא מהווה את אחד ממוסדות האלכוהול המרכזיים בזירה.
בבית המרזח ניתן למצוא למעלה מ-30 ברזי בירה שונים (מגמה שלשמחתי מתחילה לתפוס תאוצה- אט אט צצים עוד ועוד פאבים עם מגוון ברזים רחב).
הברזים הללו שואבים את הבירה מחביות המאוחסנות בחדר קירור ייחודי (כך לפי הרב גוגל), וניתן למצוא בהם בירות מהעולם ומישראל, ומכל גווני הקשת-בירות בלגיות, לאגרים שונים, בירות חיטה, פייל אייל ועוד… חוץ מבירות אפשר לשתות שם משקאות אלכוהולים חריפים, ולהינות גם מאוכל.

כמו פאבים רבים המכבדים את עצמם, גם בבית המרזח התעורר הרצון לבירת הבית.
כבר יצא לי להתקל לא פעם ולא פעמיים ב'בירות הבית' שהן בירות מסחריות רגילות ומוכרות, ששמן נשדד מהן לטובת התואר "בירת הבית". נראה שזה הנוהל הרגיל.
אך מה עושה בית עסק המחפש בירה ייחודית, שתהיה באמת בירת הבית? הוא מבשל אחת.
ומה אם אין לו את היכולת? כאן נכנסת לתמונה מבשלת העם, באבן יהודה, שעוזרת לבנות את המתכון, וכן מבשלת ומבקבקת את הבירה.

הבירה אותה בנו צוות המרזח ומבשלת העם היא בירה מסוג פייל אייל אמריקאי, בעלת 5.2% אלכוהול.
היא נמזגת בצבע מפתיע למדי- פייל- משמע חיוור, ובדרך כלל נפגוש בירה כתמתמה- אדמדמה לא כהה בכלל. גם על פי התיאור של הבירה באתר בית המרזח מדובר בבירה אדמדמה. זו שאני מזגתי- הייתה פשוט חומה. כהה מהמצופה.
ראש הקצף– לבן ובהיר, בינוני, צפוף ויציב, שנשאר לאורך רוב השתיה. הראש ממש מדיף ניחוחות, וזה מצויין.
ארומות של דשא קצור, פרחוניות וכשותיות. מרענן וכייפי.
הגוף– קליל וחלק, עם גיזוז יחסית גבוה- עוד אלמנטים של רעננות.
imageהבירה יותר מתקתקה מאשר מרה, עם טעמים מודגשים של הלתת, שאיכשהו מרגישים יותר קלילים מהמצופה, כשמראה הבירה כהה ונראה כבד ועשיר.
לאחר הלגימה- סיומת מתוקה קצרה בפה, שמתחלפת במרירות עדינה שמזמינה לעוד לגימה.

בירה מרעננת, טובה וטעימה, שבנויה בצורה מאוד טובה, לדעתי, כמה שמכונה 'סשן ביר'- בירה לחבר'ה.
אפשר לשבת איתה, להינות, ולא ממש לשים לב כשהיא נגמרת.
בירה שכיף לשתות, אך לרוע המזל לא ממש מצדיקה את המחיר שלה, כשעל המדף שחקניות נוספות, שייתנו חוויה הרבה יותר מספקת.

גוף: 2.5. קליל וזורם, כמו משקה קל.
גיזוז: 4. יחסית מוגזת, לא תקחו ממנה לגימות ענקיות.
כמות אלכוהול מורגשת: 2. לא משהו שתופס את התודעה.
כשותיות: 3. אחראית על רוב הארומה המרעננת והכיפית.
ציון כללי: 3. את אחלה, ואת חמודה.

לרוויה!
יוחאי.

לאתר בית המרזח

מידע על הבירה

סוג: ארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

אבשי חיטה - do the twist ישראל

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

"לבירה של אבשי יש טעם מעודן. כולם רוצים לטעום- מאילת מעד דן" מתוך עלון פרסומת של המבשלה.

אבשי הינה מבשלת בוטיק, או מבשלה ביתית (תלוי איך מסתכלים על זה) קטנה מהוד השרון. המבשלה קרויה על שמו של הבעלים- אבשלום בן צור.
לרוב, כששואלים אותי על בירות חיטה ישראליות, ההמלצות שלי ינטו לבזלת חיטה, והחיטה הבווארית של עמק האלה.
למה? כי בעיני אלו שתי בירות חיטה מסורתיות, ברמה גבוהה, שיתנו לשותה את תחושת החו"ל המבוקשת.
עכשיו אני מאמין שנכנסת לרשימת ההמלצות גם בירת החיטה של אבשי- כי היא אחרת. עם טוויסט.
ונכון, יש עוד בירות חיטה מיוחדות בארץ- כמו החיטה המחוצפת של רונן, אבל באופן שונה.
photo 2

אבשי חיטה מבושלת מ-50% לתת חיטה ו-50% לתת שעורה, ומתובלת בכוסברה (בדומה לבירת חיטה בלגית), ובפירות יער.
לבירה צבע כתמתם, בצקי ועכור- מראה קלאסי לבירת חיטה; קצת כהה יותר מווינשטפן המפורסמת.
הנוזל הצהבהב הזה מעוטר בראש קצף לבן, גדול ומרשים, אוורירי למדי. הראש הולך ונמוג אט אט, אך נשאר שם, ומלווה אותנו לאורך כל השתיה.
גם בראש הלבן, וגם בנוזל בצבע הכתום הבהיר, ניתן להבחין ברמז, במעין גוון עדין של וורדרדות. יכול להיות שאני קצת הוזה כי אני יודע שהבירה מתובלת בפירות יער. נבדוק בעתיד עם עוד בקבוק.

כמו קצף אמבט
כמו קצף אמבט

ריח הבירה מאלטי למדי, אך גם מתובל- רמזים לספייסיות עוקצנית וקצת דבש. 
הטעם- מתוק חמצמץ, כמצופה מבירת חיטה. גם בטעם אפשר לחוש באותה תיבוליות ספייסית- משהו דמוי ציפורן, וחיספוס שלא ממש זיהיתי- אולי מהכוסברה?
טעם עדין אך מורגש של פירות יער. מגניב מאוד, ומוסיף טוויסט מרגש וביתי. בנוי במינון מאוד טוב.
עם ניעור תחתית הבקבוק והוספת משקע השמרים- המתיקות, והספייסיות- מתגברות.
photo 4
הסיומת של הבירה מרירה קלות, יבשה, ונעלמת מהר יחסית, עם התפוגגות הגיזוז הבינוני והנעים מהפה. זה גם המקום היחיד שהרגשתי בו תחושה כלשהי של נוכחות כשותית- במרירות, בגזרת הארומה והטעם- שחקנים אחרים במגרש מקבלים במה משמעותית יותר. גם בתחום ההרגשה האלכוהולית אין נוכחות מרעישה, והאלכוהול שמהווה 5.3% מהבקבוק- לא ממש מורגש.

גוף: 2.5.
גיזוז: 2.
כמות אלכוהול מורגשת: 1.
כשותיות: 1.5.
ציון כללי: 3.

בקיצור- הבירה הזו מעניינת, בעיקר בשל טוויסט פירות היער שבה. אני מוצא את זה מאוד מרגש שתוספת כזו קטנה יכולה לעורר אופי שלם וחדש בכוס משקה.
בהחלט אמליץ עליה לחברים בקיץ המתקרב, וגם לכם אני ממליץ להצטייד בבקבוק ולטעום.

לרוויה,
יוחאי.

נ.ב
תחזרו רגע לתמונה של הקצף ותאמרו לי אם אתם רואים גוון וורדרד. היא לא ערוכה. נשבע.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: אבשיארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
2 קולות, ציון ממוצע 3.00 (ציון שקול 65%)