Black Wych - שחורה ומכשפת אנגליה

"Double double trouble you,
bubble in a witches' brew…"

במבשלת וויצ׳ווד נתקלתי לראשונה לפני שלוש או ארבע שנים. זה קרה כשהבקבוקים הנהדרים שלהם- הנושאים בקריצה דמויות רבות מהאגדות- תפסו את עיני על המדף.

באותן זמן רק התחלתי להתעניין בבירה באופן רציני, ולא חשבתי לנהל איזה רישום טעימה מסודר. נדמה לי ששתיתי את גוליית.

מאז, אף שלא חסרו לי הזדמנויות, לא הגעתי לשתות או לכתוב על המבשלה.

לא מזמן, חזרתי לאותה חנות משקאות קטנה ברעננה, בחיפוש אחר איזו פורטר נחמדה. על המדף חיכתה לי הבלאק וויץ׳- ״פורטר מסתורית ומכשפת״, לטענת התווית.

פה כבר הסתקרנתי- באינטרנט נתקלתי בה בתווית שונה מעט- וכסטאוט שיבולת שועל… עוד צריך לברר את העניין הזה. מי שיש לו הסבר- נא להפסיק לקרוא בזה הרגע- ולכתוב לי בתחתית העמוד! את הבירה זכיתי לחלוק בתענוג רב עם החברה (החברה. לא החבר׳ה).
למה בתענוג? כי חוץ מבת לוויה נהדרת לשתיה (חנפן)- זו הייתה בירה… איך נאמר… משובחת.

במזיגה אנחנו פוגשים בירה שחורה למדי, או אולי חום כהה מאוד ואטום.
ראש הקצף דק דק ואוורירי, בצבע חמאה, ונעלם מהר.

רגע לפני שיתנדף לחלוטין- אני מגניב הסנפה עמוקה.
אני מצפה לניחוחות המוכרים והגורפים של הקלייה, הקפה, השוקולד והעץ, רמזים לווניל וקוקוס.
אכן- הם שם, אבל ממש לא גורפים. עדינים, מרומזים, עם ניחוחות נוספים של ״אחרי הגשם״ (יש מצב לכשות fuggles??). דווקא הניחוח העדין הזה מצא חן בעיני ביותר.

הטעם- מתקתק מריר. שוקולדי למדי, מעט פקאני ומעט קפה. משאיר בפה טעם כאילו כירסמנו קוביית שוקולד מריר אגוזים לא מזמן.

מדובר בפורטר קלילה למדי בגוף ובגיזוז; במיוחד כשאני משווה אותה לאחרות- אלכסנדר בלאק, ששתיתי לא מזמן, לונדון פורטר, אם אני זוכר נכון, וגם בהשוואה לבירה שאנחנו חברי בירבלוג מבשלים (׳עבודה שחורה׳ שמה, אבל ששששש!…. פרסום עצמי…). יותר מזכירה במרקם את חצות של הדובים. מדובר בבירה לא מתחנפת, שלא מנסה להשיג תשומת לב ולהתחרות על בלוטות הטעם שלכם.
יותר מזה- כנראה שאם תשתו אותה בהיסח הדעת- לא תזכרו אותה יותר מדי.
פה, לדעתי, תמונה כל הגדולה שלה- בירה שאפשר לשתות עוד ועוד כי היא קלה לשתיה, ושוב ושוב- כי היא לא משהו שזוכרים יותר מדי, ומעדיפים לדחות לטובת משהו מרגש יותר.

יש מצב שאקפוץ שוב לאותה חנות, ואאסוף את שאר הבירות של וויצ׳ווד. נראה אם הן עושות לי את זה גם.גוף: 1.5- קליל כמו פייל אייל לקיץ.
גיזוז: 1.5- כמו רוב הפורטר- סטאוטים, חלש למדי.
כמות אלכוהול מורגשת: 2- לא משהו שמובחן בבירה הזו.
כשותיות: 2- תורמת מרירות, ולניחושי גם חלק מהניחוח החורפי המעניין.
ציון כללי- 4. נהנתי מאוד, ממליץ בחום, אשתה שוב ובתכלס, אחרי הרבה מאוד זמן- אני מכניס עוד בירבלוג צ׳ויס!

beer_blog_choice

לרוויה!

יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: Wychwoodארץ מוצא: יצרן: Wychwood
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
3 קולות, ציון ממוצע 3.67 (ציון שקול 74%)

Beerdventures in the USA #2- Boston Calling

beerdventures

This is a profound cultural shift that is spreading across an entire generation. ~Jim Koch

-מייסד בוסטון ביר קאמפני, ומותג סאם אדאמס.

לבוסטון ביר קאמפני שמור מקום של כבוד בהתפתחות תעשיית בירת הבוטיק בארה"ב עוד מאז הווסדה אי שם ב1984, אז ג'ים קוך הקים אותי, והידועה כיום בשם סמואל אדאמס.  כיום סמואל אדאמס היא מבשלת הבוטיק\קראפט הגדולה בארה"ב, עם מגוון רחב של סגנונות בירה, ובזמן האחרון אפילו בירות חמוצות.

הזדמן לי לנסוע לבוסטון לסופ"ש, וכמובן שלא יכולתי לוותר על התענוג לבקר במבשלה שהחלה את הכל.
המבשלה נראית כאילו היא לכודה בתוך שכונת מגורים, ומבין בתי העץ הקטנים בפרבר העיר בוסטון ניתן לראות בניין לבנים ישן המכיל את המבשלה המפורסמת.
IMG-20140222-WA0014

סיורי המבשלה  (אנחנו הגענו בשבת) יוצאים החל מ-10 ורבע כל רבע שעה, עד 2 בצהריים. הסיור מתחיל במבואה גדולה המכילה את כל ההיסטוריה העשירה של סמואל אדאמס מ1984 ועד היום, הכוללת את הבקבוקים הראשונים של בירת הדגל של המבשלה, בוסטון לאגר, עדיין ללא התווית, ואת כל עדכוני התוווית שנעשו בשנים האחרונות.

לאחר כניסתכם (במידה ואתם בני 21 ומעלה, והראתם צילום דרכון, הרישיון לא תופס כאן), תקבלו חותמת המבטיחה לכם 3 טעימות של 200 מ"ל מ3 בירות שמדריך הסיורים שלכם יבחר. (במקרה שלי Reebel IPA, Cold Snap, וכמובן בוסטון לאגר בירת הדגל).
IMG_20140222_172108 (1)

הסיור עובר דרך חדר הבישול (שהוא גם חדר התסיסה). בשנים האחרונות קנתה סמואל אדאמס 2 מבשלות גדולות ששם מתרחשים הבישולים המרכזים, ואילו במבשלה הישנה מתבשלים בעיקר דברים ניסויניים (בירות חמוצות) או דברים מיוחדים מאוד (יוטופיא למשל, שגם ניתנת כפרס לזוכים בתחרות סמואל אדאמס לונגשוט, כאן בישראל).

קרא עוד »

בירצלונה – טיול בירה בבירת קטלוניה

מכירים את זה שאתם חייבים לשבור שגרה, לעלות על מטוס, ולהתעופף לחו"ל? זהו סיפור שמתחיל בדיוק בהרגשה הזאת ושהתפתח לטיסה לברצלונה, העיר השלישית הכי מתוירת בעולם, ואם תשאלו אותי, עיר בירה מופלאה.

אז אחרי שתכננו את מסלול הטיולים הכל כך צפוי בברצלונה (פארק גואל, סגרדה פאמיליה, הרובע הגותי וכו'), חיפשנו את הברים הכי טובים ליד כל אחד מהם (או אפילו במרחק הליכה יחסית סביר). למזלנו, אתר רייטבייר המעולה אץ לעוזרנו ומצאנו את עצמנו עם רשימה נכבדת של מקומות שחייבים לבקר.

כאן מונחים לפניכם אותם ברים שבהם ביקרנו (חלק אפילו יותר מפעם אחת), ומחשבותינו עליהם, ואם אתם מגיעים לברצלונה, יש כמה שחבל לפספס.

BierCab – גולת הכותרת של ברי הבירגיקס בברצלונה, וכנראה אחד הברים הטובים ביותר שביליתי בהם בחיים. הבר נמצא באזור קרוב למרכז (כ15 דקות הליכה מכיכר קטלוניה), וטומן בחובו 30 ברזים מתחלפים המחוברים למערכת דיגיטלית מתוחכמת. בכל רגע נתון אפשר לדעת מה יש בכל ברז, של איזו מבשלה, אחוזי אלכוהול וIBU. בשני הביקורים שלנו שם (פשוט היינו חייבים לבקר שם שוב) ישבנו על הבר. בפעם הראשונה שלנו שם, חשבנו לשבת על הבר ולפתח שיחה עם הברמן (שהיה ברמן נחמד, אדיב ומקצועי), אך לצערנו האנגלית שלו היתה קצת לוקה בחסר בשביל שיחה עמוקה ואמיתית על תרבות הבירה בישראל. למזלנו, pinta ופיינט הן מילים תאומות, ובשביל להזמין פיינט מהחבית לא צריך להתאמץ יותר מדי. בבר יש גם מגוון גדול של בירות מבקבוק ,המון בקבוקים מקומיים שאליהם מצטרפים בקבוקי קראפט אמריקאים כמו rogue, green flash וגם בקבוקים אירופאים אחרים כמו mikeller וevil twin. מבחר הבירות מהחבית היה אדיר, כל דבר שאתם יוכלים לחשוב עליו החל מקוואד מיושנת בחביות אלון (2012  De Struise Pannepot Reserva – בירה פשוט מדהימה, הטובה ביותר בטיול) ועד 4 סוגים שונים של DIPA (של מבשלות Nogne, Naparbier ועוד מבשלה מקומית שאינני זוכר). המון פייל איילים כשותיים ונחמדים, כמה סאיזונים (שוב Nogne מככבת), ובנוסף גם כמה סוגים שזאת היתה הפעם הראשונה שאני טועם אותם, למשל Imperial India Pilsner או Imperial Rye Porter או אפילו Wet Hop Ale (שהיה כשותי מאוד וכמעט נעדר מרירות , בירה מוזרה מאוד). האוכל בבר נחשב טוב, אם כי אנחנו לא טעמנו שום דבר מעבר לקרוקטים עם הירקות שהברמן הביא לנו על חשבון הבית. השירות היה מעולה, כל הברמנים (שלושה בסה"כ) היו מקצועיים, נתנו לנו לטעום מכל מה שרצינו לפני ההחלטה על פיינט או חצי פיינט כזה או אחר. האווירה מעולה, עם מוזיקה נינוחה ברקע, וכל הבר מעוצב בסגנון עכשווי מאוד- הרבה עץ, מראה מאוד אורגני. אנחנו בילינו שם ב30 בינואר ובראשון בפברואר, חשוב לציין שב31 בינואר התקיים Tap Takeover של מבשלת Nogne על הבר, וכי הברמן היה נוכח במקום,. לצערנו פספסנו אותו, אבל היינו שם למחרת ונהננו מעשרות בירות של Nogne שנשארו מהיום החולף (בניהן Nogne 500 וSai המעולות). בקיצור אם אתם בברצלונה, זה הבר להיות בו. פיינט (470 מ"ל) של בירה ממוצעת עולה 5 יורו שזה בקירוב 24 שקלים שזה בקירוב זול. בנוסף אפשר למצוא פה גם בירות נדירות מאוד בבקבוק (נניח בארלי ווין משנת 98 של rogue), והמחיר בהתאם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קרא עוד »

מלכה הינדי ישראל

״תן לאנשי הרבה בירה, בירה טובה, ובזול- ולא תחווה מרד מצידם״

-המלכה ויקטוריה-

את הבירות של מלכה רבים מהציבור מכירים.

ובצדק, לדעתי. אף על פי שאינם מפרסמים בנמרצות- הטעם עושה את העבודה לרוב. הבירות של מלכה מתאפיינות בטעם שיכול לקלוע לחך של כמעט כל ישראלי וישראליה. לא מנסות לשנות לך את העולם, פשוט להיות בירות טובות.

לכן- אפשר להבין כשהמבשלה לא מלאה חידושים והפתעות ומשחקים, ושומרת על רפרטואר דיי קבוע של ארבע בירות.

אז נכון- בתערוכת בירס 2013 זכינו לטעום את מלכה ווינטר ביטר הכייפית, שאני מצטער שלא יצאה כאיזו בירה חורפית עונתית.

והנה, ככה פתאום- החליטו במלכה לעשות איזה ניסוי- גישוש, אם תרצו- לעבר בירה חדשה.

ואיזה כיף, היא עוד IPA 🙂

טוב- אז איפה אני יכול למצוא את המרקחת הזו ולטעום אותה? אחלה- מזיגת ניסיון בבירמרקט בנמל יפו.

רגע, אני לא יכול להגיע. יש עוד מערכות יחסים להשקיע בהן מעבר לבירה 🙂

אז איזה מזל שאחותי ובעלה היקרים נוסעים לנמל. תופס גראולר (בקבוק עם פקק קבוע על ציר) מהמדף- ושולח עם הרצים.

הגיע הערב- והנה הבקבוק הקר.

לוחץ על הציר, פופ חזק נשמע, והאף מתמלא ישר בניחוחות מעולים.

ריח כשותי חזק וקצת חריף. פרחוני, קצת דשא קצור. פחות הטרופי/ גויאבה/ ליצ׳י שיצאתי מנקודת הנחה שאריח.

מזיגה.

הבירה בגוון נחושתי/ חלודה עשיר, נקי. המון בועות, נראה כמו גיזוז רציני, וכיפת קצף דקה בצבע קרם. עכשיו אפשר לחוש גם ריח אלכוהולי מרחף.

שלוק.

photo 2

מתוק פירותי נעים ברגע הראשון, ואז מרירות חלקה (לא צורמת) אבל חזקה, שהופכת מתונה מהר, ומשתלבת בחזרה עם מתיקות לתתית גרעינית נעימה.

הטעם מאוזן מאוד, משחק יפה על הלשון, ומשאיר בפה תחושה שאומרת: עוד לא סיימתי לטעום; נא הכנס לגימה נוספת.

photo 3

שוב- מלכה מוציאים בירה צנועה. בירה שלא באה להפוך עולמות, אלא פשוט להיות טובה. כיף לשתות אותה, כל אחד יכול להנות ממנה, וזה מה שחשוב. מקווה שתהפוך למוצר מדף.

לא מדובר באיזו IPA מפלצתית לראשי כשות מכורים, אלא לבירה נוספת לצרכן הממוצע, שרוצה להנות ממוצר ישראלי טוב.

כיף למלכה, שהשם שלהם כבר יחסית מוכר, כי עוד מעט כבר לא יוכלו לפרסם, עם החוקים השחורים שנופלים עלינו.

לרוויה, יוחאי.

 

גוף: 2.5. בינוני. היה יכול להיות מעט יותר מלא.

גיזוז: 2. האמת? על הלשון מרגיש פחות ממה שנראה בעין.

כמות אלכוהול מורגשת: 3.5. מרגישים בריח, מרגישים בתחושה. על הבקבוק כתוב 5%, אבל זה היה בקבוק של גרולש. אמרו לי שהיא 7%.

כשותיות: 4. ריח, טעם, מרירות. על הכיפאק.

ציון כללי: 4. פשוט נחמד לשתות אותה.

 

נ.ב

א. יש מצב שאני הראשון ששותה מלכה IPA מבוקבקת?

ב. כשכתבתי כיפת קצף דקה אני חושב  שהמצאתי שיטה חדשה למדוד ראש קצף: בהשוואה לגדלי כיפות- משטריימל עד סרוגה קטנה של חיילים.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: מלכהארץ מוצא: שנת השקה: 2014
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 4.00 (ציון שקול 78%)

סנט פוליאן ברון ריזרב - דובל עם תמרים בלגיה

סנט פוליאן ברון ריזרב היא בירת דובל בלגית (אם לא ניתן היה להבין משמה) שמיוצרת בבלגיה כמובן, במנזר בשם "מנזר סנט פוליאן שברול". את הבירה הזו פגשתי בחנות ביר אנד ביונד בתל אביב, ועקב האהבה שלי לסגנון והכוס היפה של המבשלה, החלטתי לקנות ולטעום. והרי הרשמים:

.jhhgfjhfd

אחד הסמלים של המבשלה , מעבר לסמל הבלגי המסורתי שלה, הוא נווד שהולך עם מוט עץ שמחובר אליו שק (כמו בסרטים מצויירים). את הנווד ניתן למצוא בין השאר באתר המבשלה, כשהוא הולך מסביב לשם המבשלה בתחתית העמוד, על הכוס הממותגת (שם הוא נמצא בחיבור בין הרגלית לגוף הכוס) ועוד. דמות הנווד מזכירה את סיפורו של הנזיר האירי סנט פוליאן, שהיה נווד שהקים כנסייה בבלגיה על מנת להפיץ את הבשורה, ועל שמו נקראים המנזר והמבשלה.images

ונעבור לבירה עצמה. מיד עם פתיחת הבקבוק הבירה געשה מעט, אבל עם רפלקסים מהירים הצלחתי למזוג מיד את מה שיצא לכוס, ולכן הצלתי את רוב הבירה. ככל הנראה הגעישה קרתה עקב טלטול הבירה במכונית בדרך הביתה.

בנוסף, עם פתיחת הבקבוק מיד הרשגתי ארומה של תמרים, מה שהמשיך לאורך כל שתיית הבירה. מעבר לארומה החזקה של התמרים ניתן להרגיש את המתיקות המאלטית העשירה עם מעט קרמל, האופיינית לדובלים בכללי. בנוסף, ניתן היה להריח מעט ארומה אלכוהולית רכה, שמרמזת על בירה בעלת 8.8% אלכוהול. ארומה כשותית לא קיימת.מפתח

מבחינת מראה, הבירה בצבע ענברי כהה ואפילו חום, עם עומק אדמדם. לא צלולה מאוד אך גם לא עכורה. הבירה קיבלה ראש קצף גדול מאוד ויפה מאד בצבע שמנת כהה, שנשאר לאורך זמן. הכוס עצמה מיועדת להכיל ראש קצף גדול מאוד, שכן ניתן להכניס חצי ליטר נוזל בתוך כוס שמיועדת בבירור ל1/3! (ישנו קו מידה המציין זאת).

טעם הבירה רגיל לסגנון, מלבד קצת טוויסט של תמרים שמרגישים גם בטעם. מתיקות מאלטית עם טעמי תמרים בולטים לכל האורך, בעיקר באחורי החיך, בעלת סיומת יבשה יחסית. מרירות אלכוהולית נמוכה בלבד שמתמזגת די מהר לתוך המתיקות, אך כן מחממת (מה שבוודאי נחמד בליל חורף קריר). מרירות כשותית אינה מורגשת.

למרות שהיא דובל, הבירה בעלת גוף בינוני-קל וגיזוז די גבוה, חלקה מאוד ונוחה לשתייה. למרות האחוז הגבוה שלה, אני הייתי מסוגל לשתות כמות גדולה יחסית שלה.iiiiiiiiiii

ובמספרים:

גוף – 3, לא כבד יותר מידי ויותר קל מהרגיל לסגנון.

גיזוז – 3.5, מורגש ומשפיע על תפישת הבירה ועל ראש הקצף הגדול והעמיד שלה.

כמות אלכוהול מורגשת – 3.5, מרגישים אלכוהול אך לא מפריע לשתייה ולטעמי מוסיף וכיף.

כשותיות – 1, לא מורגש.

סה"כ – 3.5. בתור אחד שאוהב דובל, מאוד נהניתי לשתות אותה ובהחלט אזמין אותה בבר, על אחת כמה וכמה אם תוגש מחבית. מומלץ בחום.

לחיים,

שחף.

 

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: סנט פוליאןארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)