People who drink light 'beer' don't like the taste of beer; they just like to pee a lot.

-Capital Brewery, Middleton, WI

מבלי לדעת אפילו, הגעתי לניו יורק בשבוע הבירה שלה. העיר חוגגת את מסורת הבירה שלה (זאת השנה השניה בלבד) ע"י הרחבת השעות השמחות בבארים, הגשת ארוחות המותאמות לבירות בכל מיני מסעדות בעיר, וכמובן אירוע הדגל, פסטיבל הקראפט בנשקיית לקסינגטון (ובלעז, Lexington Armory).

האולם הענק מתאים בדיוק לאירוע מהסוג הזה, כשמינוס עשר מעלות (צלזיוס כן?) בחוץ, ובערך 30 מעלות בפנים, נדרשת כמות יפה של בירה בשביל להתרענן. וזו כמובן מטרת הפסטיבל: לטעום כמה שיותר סגנונות מכמה שיותר מבשלות.
בפסטיבל התארחו 75 מבשלות, רובן מהחוף המזרחי של ארה"ב (ניו יורק, מאסאצ'וסטס, קונטיקט, פנסיבלניה) וכמה מהווסט קואסט (כמה מאורגון, וושינגטון ובעיקר קליפורניה).

החוויה מתחילה (איך לא) בבדיקת ת"ז\דרכון\רישיון, העיקר שאתם בני 21, ולאחר מכן הצגת הכרטיסים (55$ דולר לאדם לאחד משלושת הסשנים היומים, כאשר כל סשן הוא שעתיים וחצי של הנאה צרופה, או 65$ לחבילת הVIP שנותנת לכם עוד שעה בתוך האולם).
לאחר הצגת הכרטיסים אתם מקבלים כוס של 2 אונקיות (או 60 גרם לערך) שבה תטעמו כל יחפוץ כבדכם.
הטריק די פשוט: הולכים לדוכן, ומבקשים מהמוזג לטעום את אחת משתי הבירות שהביא לתערוכה (היו כמה מבשלות שהביאו רק בירה אחת, אבל הן היו שוות את זה). אין צורך להגיד שאפשר לשתות כמה שרוצים מכל בירה שרוצים, אבל אני באתי לפסטיבל עם מטרה אחת, לטעום כמה שיותר בירות מכמה שיותר מבשלות, חלק בשביל השראה לבישולים שלנו, וחלק פשוט בשביל להעריך את יד האמן של המבשלים הנוכחים בכנס.

בסופו של דבר הגעתי לבערך 50 בירות שונות, רובן IPA אמריקאיות מרירות וארומטיות, עם כמה סאיזונים ופורטרים מעושנים בין לבין. לא היו יותר מדי הפתעות (חוץ מסטאוט אוכמניות שהיה מעניין (לא אמרתי טעים), בארלי ווין שיושן בחביות ברבן (טעים), וIPA מבוססת שיפון (עדיין חלוק בנושא)).
ה-IPA התחלקו לכמה קטגוריות – מרות מאוד, ארומטיות מאוד, וכשותיות מאוד, ולעיתים רחוקות , כל השלוש.

קרא עוד »

מכירים את זה שאתם חייבים לשבור שגרה, לעלות על מטוס, ולהתעופף לחו"ל? זהו סיפור שמתחיל בדיוק בהרגשה הזאת ושהתפתח לטיסה לברצלונה, העיר השלישית הכי מתוירת בעולם, ואם תשאלו אותי, עיר בירה מופלאה.

אז אחרי שתכננו את מסלול הטיולים הכל כך צפוי בברצלונה (פארק גואל, סגרדה פאמיליה, הרובע הגותי וכו'), חיפשנו את הברים הכי טובים ליד כל אחד מהם (או אפילו במרחק הליכה יחסית סביר). למזלנו, אתר רייטבייר המעולה אץ לעוזרנו ומצאנו את עצמנו עם רשימה נכבדת של מקומות שחייבים לבקר.

כאן מונחים לפניכם אותם ברים שבהם ביקרנו (חלק אפילו יותר מפעם אחת), ומחשבותינו עליהם, ואם אתם מגיעים לברצלונה, יש כמה שחבל לפספס.

BierCab – גולת הכותרת של ברי הבירגיקס בברצלונה, וכנראה אחד הברים הטובים ביותר שביליתי בהם בחיים. הבר נמצא באזור קרוב למרכז (כ15 דקות הליכה מכיכר קטלוניה), וטומן בחובו 30 ברזים מתחלפים המחוברים למערכת דיגיטלית מתוחכמת. בכל רגע נתון אפשר לדעת מה יש בכל ברז, של איזו מבשלה, אחוזי אלכוהול וIBU. בשני הביקורים שלנו שם (פשוט היינו חייבים לבקר שם שוב) ישבנו על הבר. בפעם הראשונה שלנו שם, חשבנו לשבת על הבר ולפתח שיחה עם הברמן (שהיה ברמן נחמד, אדיב ומקצועי), אך לצערנו האנגלית שלו היתה קצת לוקה בחסר בשביל שיחה עמוקה ואמיתית על תרבות הבירה בישראל. למזלנו, pinta ופיינט הן מילים תאומות, ובשביל להזמין פיינט מהחבית לא צריך להתאמץ יותר מדי. בבר יש גם מגוון גדול של בירות מבקבוק ,המון בקבוקים מקומיים שאליהם מצטרפים בקבוקי קראפט אמריקאים כמו rogue, green flash וגם בקבוקים אירופאים אחרים כמו mikeller וevil twin. מבחר הבירות מהחבית היה אדיר, כל דבר שאתם יוכלים לחשוב עליו החל מקוואד מיושנת בחביות אלון (2012  De Struise Pannepot Reserva – בירה פשוט מדהימה, הטובה ביותר בטיול) ועד 4 סוגים שונים של DIPA (של מבשלות Nogne, Naparbier ועוד מבשלה מקומית שאינני זוכר). המון פייל איילים כשותיים ונחמדים, כמה סאיזונים (שוב Nogne מככבת), ובנוסף גם כמה סוגים שזאת היתה הפעם הראשונה שאני טועם אותם, למשל Imperial India Pilsner או Imperial Rye Porter או אפילו Wet Hop Ale (שהיה כשותי מאוד וכמעט נעדר מרירות , בירה מוזרה מאוד). האוכל בבר נחשב טוב, אם כי אנחנו לא טעמנו שום דבר מעבר לקרוקטים עם הירקות שהברמן הביא לנו על חשבון הבית. השירות היה מעולה, כל הברמנים (שלושה בסה"כ) היו מקצועיים, נתנו לנו לטעום מכל מה שרצינו לפני ההחלטה על פיינט או חצי פיינט כזה או אחר. האווירה מעולה, עם מוזיקה נינוחה ברקע, וכל הבר מעוצב בסגנון עכשווי מאוד- הרבה עץ, מראה מאוד אורגני. אנחנו בילינו שם ב30 בינואר ובראשון בפברואר, חשוב לציין שב31 בינואר התקיים Tap Takeover של מבשלת Nogne על הבר, וכי הברמן היה נוכח במקום,. לצערנו פספסנו אותו, אבל היינו שם למחרת ונהננו מעשרות בירות של Nogne שנשארו מהיום החולף (בניהן Nogne 500 וSai המעולות). בקיצור אם אתם בברצלונה, זה הבר להיות בו. פיינט (470 מ"ל) של בירה ממוצעת עולה 5 יורו שזה בקירוב 24 שקלים שזה בקירוב זול. בנוסף אפשר למצוא פה גם בירות נדירות מאוד בבקבוק (נניח בארלי ווין משנת 98 של rogue), והמחיר בהתאם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קרא עוד »