"לאגר" היא משפחת הבירות אשר מתאפיינת בתסיסה תחתית, על ידי שמרי בירה התוססים מתחת לפני הנוזל, בטמפרטורות קרות יחסית.
בירות הלאגר יאופיינו, באופן כללי, בטעמים "נקיים" יותר משל בירות אייל, קלילים וקריספיים יותר. גם הגשת בירות אלו, לרוב, בטמפרטורות קרות יותר – מסייעת לתחושת הטעם העדינה.
שמרי הלאגר הם המודרניים יותר, ובודדו על ידי לואי פסטר במעבדות מבשלת קרלסברג, אשר בחרה שלא לשמור את התגלית לעצמה אלא לחלוק אותה עם שאר היצרניות. בתחילה נקראו השמרים על שם מבשלת קרלסברג, אך כיום נקראים על שמו של פסטר (Saccharomyces pastorianus).
משמעות המילה "לאגר" בגרמנית – "לאחסן". ואכן – בירות אלו הותססו ועברו איחסון במרתפים ומערות קרירות (בטמפרטורות קרובות לאפס). התסיסה וההתבגרות בקור, בנוסף לגנטיקה של השמרים, מסייעות לפיתוח הטעמים העדינים ולקבלת משקה צלול ויחסית נטול משקעים.
כיום בירות ממשפחת הלאגר הן השולטות בשוק הבירה, כשלרוב מדובר על מוצרים שאינם מיוצרים בשיטות המסורתיות וגם עוברים תהליכי סינון ופיסטור לצורך ייצוב המוצר ושמירה על חיי מדף.