"Give my people plenty of beer, good beer, and cheap beer, and you will have no revolution among them."
~ Queen Victoria
החיבור המיוחד שלי לאיילים בריטיים היה דבר מיידי. אני מוצא המון עניין בבירות מן הסוג הזה – בירות שעלולות להתפס כפשוטות (ויש שיוסיפו משעממות) עבור סף הריגוש הגבוה ואולי אף מעט שחוק שלנו. בעוד שבסצנה האמריקאית ממציאים את הגלגל בכל יום מחדש, ברוב המקרים, אני נותר מלא הערכה אל הדברים הפשוטים. אינני שמרן (טוב, אולי מעט) כשזה מגיע לבירה – ככל הנראה לא אסרב ל-IPA אמריקאי פריך בתוספת ליצ'י, או אימפיריאל סטאוט חלבי בתוספת קוקוס ושוקולד, אבל בסופו של יום, הבירות שהכי קרובות לליבי הן בירות דרינקאביליות – כאלה שנעים לשתות, ורצוי אחת אחרי השניה.
זה בדיוק מה שגרם לי להתאהב באיילים בריטיים – בירות שעושות כבוד לחומרי הגלם, למסורת ולמי ששותה אותן. כמבשל בירה ביתי, אני מוקסם מבירות שלא ניתן לשים בדיוק את האצבע על מה הופך אותן לכל כך טובות.
לאחרונה חזרתי מלונדון שהייתה פשוט חגיגה לחך שלי בכל הקשור לבירה. ביקרתי במבשלת Griffin (Fuller, Smith and Turner) המקסימה שנמצאת ב-Chiswick, ובפאבים אנגליים מסורתיים רבים. לטעמי, איילים אנגליים יומיומיים מהדהדים בדיוק בתדר המושלם שאליו התכוונו, כאשר הם נמזגים מ-Cask, או בלשון העם – Real Ale.
על קצה המזלג – Cask Ale היא בירה חיה שהועברה טרם סיום תסיסתה לחביות שנקראות Cask, וכך קיבלה את הגיזוז העדין. הבירה נמזגת כשהיא קרירה בלבד (טמפ' מרתף, לרוב בין 11-13°) והיא איננה מסוננת משמרים או מפוסטרת. תכונות אלה הופכות את הבירה לקלה מאוד לשתיה, ומאפשרות לשותה לחוש במלוא טעמה. בבירות מסוג זה טריות היא שם המשחק ועל כן תוקפן קצר מאוד.
נכון להיום, מי שהסתקרן ורוצה לשתות בירה בשיטת המזיגה הייחודית המדוברת, יכול לעשות זאת במקום אחד בארץ – Benny's Cask Ale Pub הנפלא, המוזג בירות Cask Ale ישראליות באטמוספירה אנגלית אותנטית. יש הטוענים (אני למשל) שזהו אחד הפאבים הטובים בארץ.
עוד על Cask Ale, Real Ale ולמה לדעתי הן מושלמות גם לצרכן וגם למזג האוויר הישראלי – בכתבה אחרת 🙂
אז מה כל ההקדמה הזו קשורה לבירה שבכותרת?
הו. אז עכשיו כשאנחנו יודעים מה זה Real Ale, אני שמח לשתף אתכם בהמלצה לבירה שלטעמי ממוקמת בקלות ברשימת 10 הבירות הטובות ביותר שזמינות בישראל.
Fuller’s 1845 היא בירה מסוג British Strong Ale אשר לא מיובאת לישראל בשוטף, אך כמות מוגבלת ממנה יובאה השנה במיוחד ע"י חברת הכרם עבור Beer & Beyond.
הבירה, כפי שמרמז שם הסגנון, הינה בעלת חוזק אלכוהולי מעט גבוה מהסטנדרטי (6.3% אלכוהול בנפח), הנארזת בבקבוקים לקראת סיום תסיסתה (בדומה לתהליך אריזת Casks) ומקבלת את הגזתה ע"י תסיסה שניה המתרחשת בבקבוק.
זוהי אחת מן הבירות הבודדות שהמבשלה אורזת באופן זה (להבדיל מהצורה הפופולרית – סינון והוספת CO₂ באופן מלאכותי). טרם שחרורה מהמבשלה אל המדף, הבירה מיושנת 100 ימים על מנת שתתבגר ותגיע לשיאה.
סקירת הבירה
ארומה: ריחות לתתיים מובהקים – קרמל ענברי, טופי, פירות יבשים ואגוזים קלויים.
פרחוניות כשותית אסרטיבית ומחמיאה לצד ריחות שמריים אנגליים קלאסיים – אגס ותפוח בשל.
צבע: ענברי-ברונזה עמוק ומשגע. ראש קצף צהבהב.
טעם: England in a glass. טופי, אגוזים ועוגת פירות אנגלית.
מתיקות בולטת בהחלט, שמאוזנת ע"י טעם כשותי ירקרק ומרירות גבוהה (52 IBU למיטיבי לכת) המסייעת בשתיית הבירה.
תחושת פה: גיזוז בינוני, גוף בינוני-מלא ומחמם.
זוהי ככל הנראה לא ה-בירה לשתות בים באוגוסט, אבל בהחלט בירה לשתות בבית הממוזג אחרי יום עבודה קשה.
הבירה תלווה באופן מקסים מנות בשר מגוונות, תבשילים ומאפי פאי שונים, אך תהווה התאמה נעימה גם למאפים מתוקים וקינוחי פירות שונים.
על מנת שתוכלו להנות מאופיה העשיר בצורה מלאה ולא מאולחשת, אמליץ לשתות אותה מעט פחות קרה מהרגיל – להוציא את הבקבוק מהמקרר כ-15 דקות טרם המזיגה אל הכוס. בנוסף, מומלץ שלא למזוג את הס"מ האחרון של משקע השמרים בבקבוק.
חושבים שמונטי פייתון צדקו באמירתם?
לא השתכנעתם ועדיין חושבים שהבירה האנגלית היא שטוחה וחמה?
אשמח לשמוע בתגובות.
לרוויה,
תמיר.