אני רוצה בירה מסוג עם גוף , וגיזוז .

אני רוצה שתחושת האלכוהול תהיה , והמרירות .

המרה - בשורות טובות ישראל

פורסם ב מאת יוחאי מיטל (4/5)

'המרה' היא הבירה החדשה מבית מבשלת 'הבשורה' של מתי רוזן. אחיותיה הגדולות הן 'בטי' ו'דולסה'.
הבירה נכנסת לקטגוריית ה-ESB, בעלת 4.5% אלכוהול.

את הטעימה הראשונה של הבירה יצא לי לערוך במפתיע, בעת הטיול שלנו לעמק האלה, ומפגש המבשלות אצל גל'ס.
שם מתי הציג את בטי ואת דולסה, שאף המתכון שלה עבר שינוי מאז הפעם הראשונה ששתיתי אותו, כדי לקלוע יותר לטעמה של אשתו. כמו שצריך. גם ווישניאק פרי ידו היה שם.
באותה הזדמנות החליט מתי לתת לנו לטעום מבישול חדש, שעוד לא סגור על עצמו.
הבירה ששתינו אז הציגה צבע כתום, גיזוז חד וקופצני, גוף יחסית קל, ומרירות כשותית מורגשת אבל לא מפוצצת (אולי גם בגלל ששתיתי את ההודית המכוערת ואת הבלאק בירד קודם…) המלווה בריחות כשותיים של דשא קצור ופרחים (כל פעם שאני כותב את זה אני מרגיש כאילו אני מספר על מטהר אוויר).
מתי סיפר שזהו מתכון חדש, שונה ממה שבישל עד עכשיו, ושהוא עוד בתהליך יצירת הבירה, ובעיקר ביקש לדעת מה דעתנו. בירה טעימה, מעניינת, אבל עדיין עם 'פינות חדות' במאפיינים שלה.

לשמחתי, לא חלפו עידנים והמתכון שוכלל ועודן, והבירה הושקה (והושקתה) במסיבת סוף הקיץ בנינקאסי.
הבקבוק שאני מסקר בכתבה הזו בושל, אני מאמין, בבאצ' מאוחר יותר ונקנה בתערוכת 'בירס 2013', והיה הבקבוק היחיד שרכשתי שם.

photo 3

הפעם הצבע של הבירה הפך מכתום לגמרי למעין כתום- חום- נחושתי ואטום, שנותן תחושה נוסטלגית משהו…
ראש הקצף מבזיק כמו פלאש- נוצר במזיגה ודועך עד שמספיקים לצלם, ומותיר אחריו טבעת לבנה דקה על פני הנוזל.
הגיזוז התעדן, ואפשר עכשיו להינות מבועות רכות, ולא אגרסיבות ונושכניות, אלה כאלו שמרעננות את המשקה ואת הפה.
דבר נוסף שתורם רבות לרעננות שהבירה הזו יוצרת הוא הכשות שבה.
על אף השם ESB (אקסטרה סטרונג/ ספיישל ביטר) לא כל הבירות מהסגנון הזה חייבות להיות מרירות מאוד, אלא דווקא ייתו לאיזון בין המרירות למתיקות.

photo 2
המרה מציגה פן מריר יותר, אבל לא כזה  שחוטף אותך לכל כך הרבה זמן עד שאתה מפתח תסמונת שטוקהולם. מרירות מורגשת, אבל זמנית, שמתחתיה כל הזמן מתיקות נעימה.
פן נוסף שהכשות נותנת לנו הוא כמובן הארומה. כאן ניתן להינות מאותם ריחות שתיארתי קודם- ריחות של אביב, פריחה, ומשהו שמזכיר לי תה צמחים. אולי לואיזה. לא בטוח.
מבחינת האלכוהול- מרגישים שמץ של טעם אלכוהולי, ואיזשהו עקצוץ בפה, אבל אין תחושה מאוד אלכוהולית בגרון או אחרי השתיה.

photo 1

את הבירה שתיתי לצד ארוחה גדולה, והיא בהחלט מהווה משקה שעוזר לרענן את הפה מידי פעם. דבר שגם נתמך בעזרת הגוף שלה, שהוא לא כבד וקרמי אלא דיי קליל. לא מיימי.
למרות זאת, הייתי מעדיף להינות מהבירה הזו דווקא בחוץ- בחצר, בטיול..

גוף: 2
גיזוז: 3
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5
כשותיות: 3.5
ציון כללי: 4

בשורה התחתונה זו בירה שנהנתי ממנה מאוד. היא נותנת יופי של מענה למספר דרישות, שבדרך כלל לא באות יחד- מתיקות, מרירות, קלילות, תחושה לא מאוד אלכוהולית.
אפשר למצוא את כל אלו גם ב-IPA חלשה.. אבל זה בהחלט פחות כיף.

לרוויה,
יוחאי.

בניית הבירה בבלוג של מתי
השקת הבירה בבלוג של מתי

 

 

 

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: הבשורהארץ מוצא: שנת השקה: 2012
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 4.25 (ציון שקול 82%)

השאר תגובה