שניט – קפיצה קטנה לחו"ל – בישראל
אני רוצה לספר לכם על השניט – הברופאב החדש שנפתח ברחוב הארבעה בתל אביב.
לקח לי קצת זמן להגיע לשם ולהגיע לכתוב, כי רציתי לחכות עד שהמקום ירוץ באופן מלא כדי שאוכל לדווח על החוויה כמו שבאמת תחוו אותה.
נתחיל בקצת רקע, נמשיך בהסבר על מה זה ברופאב בכלל, אספר מה מייחד את השניט ואיך הם הצליחו להיות חלוציים בכמה מובנים, ואסיים במה תוכלו למצוא במקום כשתגיעו.
כתבה זו היא הגרסה המורחבת לפוסט שעלה בקבוצה שלנו – בירה בישראל. אוהבי בירה מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו גם בפייסבוק.
קודם כל, מה זה שניט בכלל?
המשמעות המילולית של המילה הגרמנית "שניט" היא "לחתוך". זה לא באמת עוזר לנו להבין מה זה אומר… אני חושב שתרגום שיכול להתאים פה לסלנג הישראלי הוא "בקטנה". אם אתה רוצה ללגום בירה בקטנה – זה שניט. לנשנש משהו – זה שניט.
האם זו הסיבה שבגללה בחרו בשם? לא. אבל זה עובד יופי 😉.
ברופאב
אז סגרנו את פינת הסקרנות לגבי השם. אבל מה בנוגע לברופאב?
"ברופאב" = מבשלה שהיא פאב, או פאב שמבשל את הבירה במקום.
למעשה המילה משמשת לתיאור של מקומות שמייצרים בירה ומוכרים אותה במקום בלבד, או כמעט בלבד.
לא מדובר על מפעל שמייצר את הבירה להפצה – בבקבוקים ובחביות, ובכך "מחוייב" כמעט תמיד לייצר את אותם מוצרים, להחזיק את אותם חומרי גלם ולשמור על אחידות גבוהה. מדובר על מקומות שמייצרים בירה בכמויות קטנות ומוכרים את הכל במקום.
זה בדרך כלל מאפשר גמישות הרבה יותר גבוהה מבחינת ההיצע, וכמובן – טריות שאין שניה לה.
בישראל לא היו עד עכשיו ברופאבים במשמעות הזו באמת. יש הרבה מבשלות שיש להן מרכז מבקרים, חדר טעימות, בר במבשלה, אבל הן כולן עדיין מפעל שאורז אז הבירה ומשווק אותה החוצה.
בשניט – המזיגה היא במקום בלבד.
מעבר לחלוציות שבפתיחת ברופאב אמיתי בישראל, שניט גם החליטו לבחור בשיטת מזיגה שעוד לא נראתה בארץ: הישר ממיכלי ענק, ולא מחביות מזיגה.
תחשבו על זה: אם כל הבירה נמזגת במקום, אין שום יתרון בעצם למלא אותה בחביות, שתופסות המון מקום, שצריך להחליף כל רגע, לאחסן, לנקות, למלא במשך יום שלם…
אז מה עושים בשניט? מה שעושים בברופאבים רבים ברחבי העולם: מעבירים את *כל* הבירה ממיכל התסיסה ישירות למיכל מזיגה, ומשם – הישר לברז.
המערכת הזו גם שומרת על טריות הבירה ברמה הטובה ביותר: מערכת סגורה, ששומרת על הטמפרטורה באופן אישי לכל בירה, שומרת על רמת ההגזה – ומאפשרת ללקוחות להינות מבירה ברמת תחזוקה הגבוהה ביותר.
אוקיי. וואו. מי האנשים האלה?
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם (או עצמכן) – מי המשוגעים האלה, שככה משום מקום מחליטים לא רק לפתוח מבשלה (שזה בכלל טירוף), אלא עוד מבשלה שלא משווקת החוצה, בתל אביב, ובלי מקום לגדול? מאיפה הם צצו?
אז זהו, שלא מדובר על משוגעים שצצו משום מקום, אלא על משוגעים עם ותק ותעודות. החבורה שעומדת מאחורי השניט אחראית, יחד ולחוד, להרבה ממה שקרה מאחורי הקלעים בתרבות הבירה בישראל, בין אם מדובר על הקמה וניהול של בתי ממכר בירה איקוניים כמו הנורמן, הנורמה ג'ין והפורטר אנד סאנס, לבין יבוא שלל בירות (הרבה מהן מסוקרות באתר זה) תחת חברת היבוא "נורמן פרימיום" ואח"כ הכרם, ועד החזקה של או עבודה במבשלות רבות בארץ כמו נגב, שפירא, ג'מס ואלכסנדר. אז אפשר להיות רגועים בנוגע להבנה של החבר'ה האלה בבירה, ובמקומות שמוכרים בירה, ובמקומות שמייצרים בירה. בקיצור – אפשר להיות רגועים.
הבירות
אז איזה בירות בכלל מבשלים בשניט? יתרון אדיר שיש לברופאב על פני מבשלה שמשווקת החוצה, הוא שאין צורך להתחייב לפורטפוליו בירות קבוע, ואפשר כל הזמן לשחק, להחליף, ולבדוק רעיונות חדשים. יצא טוב? אפשר לייצר את הבירה הזו שוב בעתיד. לא יצא טוב ופחות התחברו? לא נורא, יש רק באץ' אחד ואפשר ללמוד ולהשתפר לפעם הבאה.
בשניט תוכלו למצוא בירות מכל קצוות ההיצע: מבירות אירופאיות קלאסיות (כמו קולש), דרך סגנונות אמריקניים מובהקים (כמו פייל אייל ו-IPA) ועד טוויסטים אופנתיים כמו בירות עם תוספות משוגעות יותר או פחות (בירה חמצמצה עם סברס, בירת חיטה עם קקאו, בירה עם ורדים והיביסקוס ועוד).
מה שבטוח: אלא אם תבואו כל שבוע – תמצאו משהו חדש ומעניין כמעט תמיד, בלפחות אחד מבין 16 הברזים שיש לשניט.
לשניט 12 ברזים שמחוברים אל מיכלי המזיגה, ועוד 4 ברזים שמיועדים לחביות – אם זה טוויסטים על הבירות הקיימות שלהם, או בירות אורחות.
בואו נדבר אוכל
השניט הוא ברופאב באווירה צעירה, קלילה ומודרנית (בהשוואה לאחות הגדולה – מסעדת פורטר אנד סאנס הידועה).
מעבר לתפריט הבירה העשיר, תוכלו למצוא תפריט אוכל מאיזור הדרום של ארצות הברית, שאמנם אינו מתחלף, אבל עשיר לא פחות.
ויותר מזה: גם עם הרבה אופציות לטבעונים!
אנחנו סיירנו במקום במשך קרוב לשלוש שעות עם אמיר (אחד הבעלים והיזמים) ואלון (הברומאסטר) ואמנם אכלנו להם את הראש, אבל זה לא השביע את הרעב שלנו.
לכן כשנפתח המטבח החלטנו ללכת על רוב התפריט, ואפשר לומר באופן די ברור שלא תתאכזבו!
המנות יפות, טעימות ומשביעות, והמחירים (גם באוכל וגם בבירה) הם על הכיפאק באופן כללי ובייחוד בהשוואה למה שלפעמים אפשר למצוא בתל אביב. וכן, מלפפון חמוץ מטוגן אולי נשמע כמו פריט שנכנס לתפריט אחרי ישיבת צוות שכללה יותר מדי בירה, אבל בחיי שזה טעים! (ואיך לא קראו לכריך קריספי צ'יקן "שניטצל"??).
במקום תוכלו למצוא 3 איזורי ישיבה עיקריים: שולחנות וספסלים בחלק המרכזי (ליד במה קטנה להופעות חיות שיצטרפו בהמשך), חדר צדדי (שיכול לשמש גם לאירועים פרטיים) ועוד שולחנות וספסלים בחוץ, בצד שפונה לכיכר גדעון. השירות הוא עצמי: מזמינים בדלפק, ומקבלים הודעת סמס כשהמנה מוכנה לאיסוף. את הבירות מקבלים מיד עם ההזמנה.
מבחינת כשרות – למבשלה עצמה – המופרדת מהמסעדה – כשרות צהר, והבירות אינן מבושלות בשבת. המסעדה פועלת ומגישה בשבתות, ולכן אינה נושאת בתעודת כשרות, אך המטבח כשר בהווייתו (רכיבים, הכנה וכיוצ"ב).
דבר נוסף שבו השניט החליטו להיות חלוציים הוא אופציית הבירה טו גו.
נקודות מכירה של בירה המאפשרות מילוי בירה בבקבוקי פלסטיק – החלו לצוץ בישראל לפני מספר שנים וחוו בום מטורף שקצת נרגע, אבל עדיין נפתחות עוד ועוד כאלה. בעבר ראינו גם מקומות שאיפשרו מילוי בירה בגראולרים קלאסיים מזכוכית – כמו בארה"ב.
השניט, שגם ככה הם הראשונים בארץ לעבוד עם מיכלי מזיגה כמו בחו"ל, יציעו גם חווית טו גו כמו בחו"ל: ה-crowler: שילוב בין פחית (can) וגראולר. בשניט ימלאו לכם בירה טריה אל פחית ממותגת, ויאטמו אותה במקום. חשוב לציין שנכון לכתיבת שורות אלו השירות עוד לא קיים, אבל יתחיל בקרוב.
אפשר לכתוב פוסט שלם רק על פחיות, אבל בקצרה רק צריך לומר שפחית היא האריזה הטובה ביותר לבירה, מבחינת על שמירה על איכות המוצר, וגם אפשר לקחת אותה לים בלי לחשוש!
אז בירה קראפט ישראלית בפחית (שבאמת מיוצרת בישראל) – צ'ק!
לסיום
אחרי שהייתי פעם אחת, כבר חזרתי שניט, ובטח בקרוב אחזור שוב – אני ממליץ מאוד להגיע, לשתות, לאכול, וגם לשאול!
השניט מאמינים בכיף, בקלילות ובזרימה. מי שרק רוצה לבוא ולשתות בירה בלי להתפלסף יותר מדי – נהדר. ומי שרוצה לדעת יותר – רק צריך לשאול, ולגלות כמה תשוקה ועניין יש מאחורי הכל.
עכשיו תקליקו כאן ותקראו בטוויטר את החוויה של ניצן 🍺
נאחל לחברים בשניט הרבה הצלחה והרבה בירות טובות,
לחיים,
יוחאי