People who drink light 'beer' don't like the taste of beer; they just like to pee a lot.
-Capital Brewery, Middleton, WI
מבלי לדעת אפילו, הגעתי לניו יורק בשבוע הבירה שלה. העיר חוגגת את מסורת הבירה שלה (זאת השנה השניה בלבד) ע"י הרחבת השעות השמחות בבארים, הגשת ארוחות המותאמות לבירות בכל מיני מסעדות בעיר, וכמובן אירוע הדגל, פסטיבל הקראפט בנשקיית לקסינגטון (ובלעז, Lexington Armory).
האולם הענק מתאים בדיוק לאירוע מהסוג הזה, כשמינוס עשר מעלות (צלזיוס כן?) בחוץ, ובערך 30 מעלות בפנים, נדרשת כמות יפה של בירה בשביל להתרענן. וזו כמובן מטרת הפסטיבל: לטעום כמה שיותר סגנונות מכמה שיותר מבשלות.
בפסטיבל התארחו 75 מבשלות, רובן מהחוף המזרחי של ארה"ב (ניו יורק, מאסאצ'וסטס, קונטיקט, פנסיבלניה) וכמה מהווסט קואסט (כמה מאורגון, וושינגטון ובעיקר קליפורניה).
החוויה מתחילה (איך לא) בבדיקת ת"ז\דרכון\רישיון, העיקר שאתם בני 21, ולאחר מכן הצגת הכרטיסים (55$ דולר לאדם לאחד משלושת הסשנים היומים, כאשר כל סשן הוא שעתיים וחצי של הנאה צרופה, או 65$ לחבילת הVIP שנותנת לכם עוד שעה בתוך האולם).
לאחר הצגת הכרטיסים אתם מקבלים כוס של 2 אונקיות (או 60 גרם לערך) שבה תטעמו כל יחפוץ כבדכם.
הטריק די פשוט: הולכים לדוכן, ומבקשים מהמוזג לטעום את אחת משתי הבירות שהביא לתערוכה (היו כמה מבשלות שהביאו רק בירה אחת, אבל הן היו שוות את זה). אין צורך להגיד שאפשר לשתות כמה שרוצים מכל בירה שרוצים, אבל אני באתי לפסטיבל עם מטרה אחת, לטעום כמה שיותר בירות מכמה שיותר מבשלות, חלק בשביל השראה לבישולים שלנו, וחלק פשוט בשביל להעריך את יד האמן של המבשלים הנוכחים בכנס.
בסופו של דבר הגעתי לבערך 50 בירות שונות, רובן IPA אמריקאיות מרירות וארומטיות, עם כמה סאיזונים ופורטרים מעושנים בין לבין. לא היו יותר מדי הפתעות (חוץ מסטאוט אוכמניות שהיה מעניין (לא אמרתי טעים), בארלי ווין שיושן בחביות ברבן (טעים), וIPA מבוססת שיפון (עדיין חלוק בנושא)).
ה-IPA התחלקו לכמה קטגוריות – מרות מאוד, ארומטיות מאוד, וכשותיות מאוד, ולעיתים רחוקות , כל השלוש.
הטובות ביותר שטעמתי היו:
– Jai Alai -של Cigar City , אותן אחת מהמבשלות שהביא רק בירה אחת, אבל הבירה הזו היתה מעולה.
– Sculpin של Ballast Point, כבר פעם שלישית או רביעית שאני שותה את הבירה הזאת וכל פעם מחדש אני מתפלא איך אפשר לייצר בירה כל כך עמוסה בטעמים פירותיים נפלאים מבלי מרירות שולטת-. למחברת הבישולים הביתיים.
– Centenial IPA של מבשלת Founders המכילה את הכשות שעליה היא קרויה נתנה פייט ענק אבל נכנעה ל…
-Two Hearted Ale של מבשלת Bell´s המתהדרת באותו זן כשות בדיוק, עם קצת יותר פירותיות, מרירות מעודנת יותר, וגוף בינוני ומדויק.
כמובן שאי אפשר לסיים רשימת IPA בלי מבשלת Lagunitas. טעמתי את הLittle Sumpin Sumpin שלהם שהיתה פשוט מעולה.
עוד הפתעות טובות היו Plasma של מבשלת Element (שזה המפגש הראשון שלי איתם), בירת IPA המעורבבת עם סאקה יפני, שילוב מעניין ואחד שספק אם מישהו חשוב עליו קודם, ולגמרי שווה טעימה (ואולי אפילו קניית בקבוק מהודר).
גם הבראון אייל של Rogue היתה שינוי אווירה מרענן לאחר כל כך הרבה בירות כשותיות, ועזרה לאזן קצת את הפסטיבל הסופר כשותי הזה.
מילה על תעדופי הבירות של האמריקאים: היו פה יותר מדי IPA, אני יודע שזה לא דבר פופולרי מדי להגיד, במיוחד כשאתה מגיע ממדינה כמעט נטולת תרבות IPA ובירה בכלל, ועדיין, חוסר המגוון גרם לכך שהמעבר בין בירה לבירה היה רק מעבר בין זן לזן כשות (ולפעמים אפילו לא זה), ואחרי טעימת עשרות IPA שונות מבדילים את הטובות באמת, לאלו שהן "סתם IPA", ובעולם שבו החדשנות הכשותית משתנה מרגע לרגע, זה יכול לקרות מהר.
בסה"כ הפסטיבל היה נהדר, הרבה בירות נטעמו, חלקן טובות יותר, חלקן טובות פחות, וחלקן אפילו לא טובות כמו מקבילותיהן בארץ. המחסור בבירות בלגיות ופיילים לא סופר כשותיים גרמה לכך שכל הפסטיבל הרגיש כמו IPA day, לא שזה דבר רע, רק שיש גבול מסוים לכמה אפשר לטעום מאותו סגנון עד שהחך כבר לא יודעת להבדיל בין הא לדא ובין קסקייד לאמרילו מרוב מרירות.
המוזגים היו נחמדים, והמבשלות הקרובות יותר (כל אלו שנמצאות בניו יורק) הביאו אנשים מהמבשלה עצמה (שמוזגים בחדר הטעימות באותה מבשלה) וידעו הרבה יותר מרק להגיד מה סגנון הבירה ומה מאפיין אותה (ובנינו, שיחות על בירה הופכות להיות דיונים פילוסופים עמוקים ככל ששותים יותר).
ממליץ לכל מי שנמצא באזור של פסטיבל בירה בארה"ב, לא משנה איפה, לקפוץ ולהנות, עד כמה שפסטיבלי הבירה שלנו בארץ מתפתחים משנה לשנה, עדיין אין משהו שמשתווה לגרנדיוזיות האמריקאית הטיפוסית, וכן, שעתיים וחצי זה לא מספיק זמן בשביל לעבור על 75 מבשלות, אבל ש40% מהבירות הן אותה גברת בשינוי אדרת, זה בהחלט מספיק, רק חבל שלא היה יותר גיוון (איפה הבירות הנועזות? נרשמה העדרות כללית של בירות חמוצות\מוגזמות\מיושנות\מאתגרות\ניסיוניות).
עד כאן שליחנו בניו יורק,
ניצן.