עוקץ - נתפסה ברשת ישראל

בבית ישנם שני מדפים- האחד עם בקבוקים מלאים, מחכים לטעימה וסיקור, ואחד עם בקבוקים ריקים, בשורה ארוכה.
עכשיו עבר הבקבוק האחרון של החמישייה הקבועה של הדובים למדף הריקים: 'עוקץ'- בירת ביטר אנגלית.

סגנון הביטר היה במשך שנים הסגנון הפופולארי ביותר של אייל בבריטניה, וגם היום יש לו תפוצה נרחבה.
בירות בסגנון זה אינן, למעשה, מרירות בצורה קיצונית, והן מכילות מידה יפה של כשות, צבע ענברי בדרך כלל, וארומות חמצמצות.

'עוקץ' מתאפיינת בצבע בלונדיני למדי, ופחות ענברי. טעמה מתחיל מתוק ולתתי, עם גוף נעים שממלא את חלל הפה.
לאחר הבליעה מרגישים את המרירות מתפתחת, ואת העפיצות הכשותית מתחילה להיבנות בפה.
כך מתנהלת כל לגימה, כשמאחת לאחת מתחילה להצטבר המרירות בפה ולהפוך לקבועה.

לבירה 4.6% אלכוהול, שאמנם לא מורגשים מבחינת הטעמים, אבל מורגשים בתחושת הפה.

גוף: 2. נעים, לא דליל מידי אך לא קרמי וכבד.
גיזוז: 2.5.
כמות אלכוהול מורגשת: 3. מורגש בתחושה ובנשימה, לא בטעם.
כשותיות: 1.5
ציון כללי: 3.5.
בסך הכל בירה עדינה, לא דומיננטית או מוחלטת לכיוון כלשהו.
בירה שיכולה ללות בקלות ארוחה או ישיבה מול הטלוויזיה, ושניתן לשתות ממנה לא מעט ולאורך זמן בלי שהיא תתיש את השותה.
אשתה אותה שוב בשמחה, אך בדרך כלל אעדיף בירה אחרת של הדובים.

לבלוג של דגן, הבראומאסטר

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: הדוביםארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

חצות - כשסינדרלה הופכת לבירה ישראל

שכוסך תשאר מלאה לנצח, שגגך יעמוד לעולם, שתגיע לגן העדן חצי שעה לפני שישמע השטן שמתת אמרה אירית

'חצות' היא בירה נוספת מהליין הקבוע של מבשלת הדובים. יחד עם המכה הראשונהיונק הדבשאינדירה ועוקץ.
מידע נוסף על המבשלה ניתן למצוא בסקירה שלי על יונק הדבש.

כמשתמע משמה, חצות היא בירה כהה ואפלולית, אם נצטט את התווית.
חמושה ב-5% אלכוהול בנפח, חצות היא בירת פורטר אנגלית קלאסית- בלי התחכמויות ובלי נסיונות להמציא מחדש את הגלגל. חצות עונה יפה על הקריטריונים ומסמנת בוי את הצבע השחור המזמין (אני לא זוכר מי אמר/ה לי פעם שאוהבי פורטר- סטאוט משוגעים, כי אנחנו שותים משקה שחור, תוך כדי שהוא/ היא מחזיקים בקבוק משקה שחור תוסס-הורס שיניים- מספנסר פלאפליות וקיוסקים), ניחוחות הקלייה בהחלט עולים מן הבירה, אך בצורה מעודנת ומנומסת, וכך גם טעמם.

אם בדרך כלל בירות פורטר יזכירו לי אספרסו, חצות ישר הזכירה לי את האל-נחל'ה החזק והשרוף שרע, חברי לצוות ואיש הציפורים, מכין לנו כל יום בשטח. יש משהו ישראלי ומשמח בזה שבירת פורטר מזכירה לי קפה שחור, ואכן- גם בתיאור שנותנים הדובים באתר שלהם הם משווים לשחור, ולא לאספרסו, כך שאני יכול להיות שקט- החך מתפקד.

אחד הגורמים שמושכים אותי בסגנון הוא הגוף- אני נהנה מהמרקם הקרמי והסמיך שמאפיין הרבה פעמים בירות בסגנון, ולצערי הגוף של חצות הרגיש לי קצת רזה, קצת מיימי. הייתי שמח לבירה שתעטוף יותר את הלשון ותתיישב ותכריז על נוכחות, מה שבהחלט חסר לי.
לפי הדובים, הבירה מתאפיינת ב"קלילות ועידון יחסי שהופכים אותה שער ומבוא גם עבור שותים שאינם צרכנים כבדים של הז'אנר הפורטר-סטאוטי".
אם זו הייתה הכוונה, על מנת להנגיש את הסגנון- אז ברוך הבא לכל הטועמים החדשים. אם זו מדיניות של השלמה ומינוף של "ככה יצא לי"- אז אני חייב להסתייג. אולי כי כבר חינכו אותי בצבא להמנע מ"ככה יצא לי" וחבר מרעיו.

לשמחתי אני יכול לומר בפה מלא שלא התאכזבתי, ושטוב שיש פורטר קלילה וזמינה, כי גם לה תמצא תמיד הסיטואציה המתאימה.

גוף: 2. גוף קליל ומעט מיימי.
גיזוז: 1.5. גיזוז רב הוא לא הצד החזק של הסגנון, וזה אחלה.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5. לא מורגש בטעם או בתחושת פה בזמן השתיה, אבל מורגש לאחר מכן.
כשותיות: 0.5.
ציון כללי: 3.5. נהנתי, ואשתה אותה שוב.
שלכם,
יוחאי

לבלוג של דגן, הברומאסטר

מידע על הבירה

סוג: , , מבשלה: הדוביםארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

דאבל אס - דאבל פאן ישראל

"זה גרעין דגן, שכל אידיוט יכול לאכול, אבל הבורא הכין עבורו ייעוד רם ונעלה… בירה!"
רובין הוד

אל הבירות של גל, או Gal's creft beer התוודעתי לא מזמן, דרך תגובה של גל עצמו כאן אצלנו בבלוג.
אחרי שיטוט באתר של גל, וקריאה על הבירות, המבשלה והאדם, כבר הייתי להוט לטעום ולנסות.

לשמחתי, לא מזמן התקיים פסטיבל בירות בוטיק ביריד האוכל של דיזינגוף סנטר, שהתהדר בין היתר בדוכן של גל.
לצערי לא יכולתי להגיע עקב מחויבות קודמת לצבא ההגנה לישראל, אך שתי שליחותי הנאמנות- אמי ואחותי מלאו את מקומי.

לאחר הכירות ושיחה קצרה, עזבה אימי את הדוכן ובאמתחתה שתי בירות- הדאבל אס, שהיא סוויט סטאוט, ובקבוק נוסף שלמרבה המוזרות- חוץ מהעובדה שמדובר באייל לא נמסרים פרטים מהתווית.
אמתחתה, גילוי נאות, הייתה קרטון שישיה שקיבלה מגל על מנת שתוכל לסחוב עוד בירות מהיריד, למרות שמגל קנתה רק שתים.

צבעה של הדאבל אס בהיר יותר מסטאוטים אחרים שעברו בכוסי, ומזכיר גוון של שוקולד מריר איכותי מאשר את השחור העמוק המוכר.
יחד עם זאת ניתן לומר שהיא לא סטאוט קלאסי- אלא סוויט סטאוט, ומותר אולי לוותר לה. מה שכן- היא באמת סוויט. הבירה מתאפיינת בהחלט בטעם לתתי מתוק ועשיר, שלא מרגיש מעושה או מכוון כלל ועיקר.
את מתיקות הלתת מלווים טעמי קלייה לא מוגזמים, טעמי שוקולד (דווקא חלב, לא מריר) וקפה. בתור אחד ששותה קפה בלי סוכר- אז אפשר אפילו לומר קפה עם סוכר. העניין הזה של הסוויט באמת נמצא באנדרליין של כל לגימה.
המרקם קטיפתי ורך, ומזכיר קצת את המרקם של שרידנס.

כידוע, בבירות בוטיק וביתיות, לרוב יימצא משקע השמרים בתחתית הבקבוק.
יש אנשים, כמוני, שנהנים למזוג כשני שליש מהבקבוק, להרחיף בעדינות את המשקע לתוך הנוזל שנותר- ורק אז לסיים את המזיגה.

להפתעתי משקע השמרים בדאבל אס לא התמוסס בקלות לשאר המשקה, ונשאר בגושים קטנים שנראו כמו גרגרים של קפה נמס טייסטרסצ'ויס שצפו והסתובבו להם בכוס שלי, עד שטבעו בחזרה בתחתיתה.
עניין מעניין ומוזר למדי, אך לא יותר מזה- הטעם לא נפגם וגרגרי השמרים לא צפו והפריעו לשתות. שווה בדיקה עם בקבוק נוסף.

  גוף: 3.5. סמיכה וקרמית.
גיזוז: 2. גיזוז רך ואוורירי.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5. מרגישים תחושה אלכוהולית בפה בזמן נשימה.
ציון כללי: 3.5.

בסך הכל אשמח מאוד אם תהיה יותר נגישה ובהחלט אשתה אותה שוב.
בנוסף אמליץ בעתיד להמנע משמות שיכולים להזכיר את כוחות הביטחון האלימים של משטרים טוטליטריים אפלים כאלו ואחרים.

מידע על הבירה

סוג: , , , מבשלה: גל'סארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 2.00 (ציון שקול 58%)