שכוסך תשאר מלאה לנצח, שגגך יעמוד לעולם, שתגיע לגן העדן חצי שעה לפני שישמע השטן שמתת אמרה אירית
'חצות' היא בירה נוספת מהליין הקבוע של מבשלת הדובים. יחד עם המכה הראשונה, יונק הדבש, אינדירה ועוקץ.
מידע נוסף על המבשלה ניתן למצוא בסקירה שלי על יונק הדבש.
כמשתמע משמה, חצות היא בירה כהה ואפלולית, אם נצטט את התווית.
חמושה ב-5% אלכוהול בנפח, חצות היא בירת פורטר אנגלית קלאסית- בלי התחכמויות ובלי נסיונות להמציא מחדש את הגלגל. חצות עונה יפה על הקריטריונים ומסמנת בוי את הצבע השחור המזמין (אני לא זוכר מי אמר/ה לי פעם שאוהבי פורטר- סטאוט משוגעים, כי אנחנו שותים משקה שחור, תוך כדי שהוא/ היא מחזיקים בקבוק משקה שחור תוסס-הורס שיניים- מספנסר פלאפליות וקיוסקים), ניחוחות הקלייה בהחלט עולים מן הבירה, אך בצורה מעודנת ומנומסת, וכך גם טעמם.
אם בדרך כלל בירות פורטר יזכירו לי אספרסו, חצות ישר הזכירה לי את האל-נחל'ה החזק והשרוף שרע, חברי לצוות ואיש הציפורים, מכין לנו כל יום בשטח. יש משהו ישראלי ומשמח בזה שבירת פורטר מזכירה לי קפה שחור, ואכן- גם בתיאור שנותנים הדובים באתר שלהם הם משווים לשחור, ולא לאספרסו, כך שאני יכול להיות שקט- החך מתפקד.
אחד הגורמים שמושכים אותי בסגנון הוא הגוף- אני נהנה מהמרקם הקרמי והסמיך שמאפיין הרבה פעמים בירות בסגנון, ולצערי הגוף של חצות הרגיש לי קצת רזה, קצת מיימי. הייתי שמח לבירה שתעטוף יותר את הלשון ותתיישב ותכריז על נוכחות, מה שבהחלט חסר לי.
לפי הדובים, הבירה מתאפיינת ב"קלילות ועידון יחסי שהופכים אותה שער ומבוא גם עבור שותים שאינם צרכנים כבדים של הז'אנר הפורטר-סטאוטי".
אם זו הייתה הכוונה, על מנת להנגיש את הסגנון- אז ברוך הבא לכל הטועמים החדשים. אם זו מדיניות של השלמה ומינוף של "ככה יצא לי"- אז אני חייב להסתייג. אולי כי כבר חינכו אותי בצבא להמנע מ"ככה יצא לי" וחבר מרעיו.
לשמחתי אני יכול לומר בפה מלא שלא התאכזבתי, ושטוב שיש פורטר קלילה וזמינה, כי גם לה תמצא תמיד הסיטואציה המתאימה.
גוף: 2. גוף קליל ומעט מיימי.
גיזוז: 1.5. גיזוז רב הוא לא הצד החזק של הסגנון, וזה אחלה.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5. לא מורגש בטעם או בתחושת פה בזמן השתיה, אבל מורגש לאחר מכן.
כשותיות: 0.5.
ציון כללי: 3.5. נהנתי, ואשתה אותה שוב.
שלכם,
יוחאי
לבלוג של דגן, הברומאסטר
