"מדינה אינה נחשבת אם אין לה בירה מתוצרתה וחברת תעופה לאומית. זה עוזר במשהו אם יש לה קבוצת כדורגל לאומית, או מעט נשק אטומי, אבל המינימום הוא בירה" פרנק זאפה.
הג'ופר, או 'סנאי כיס' בעברית צחה, הוא מכרסם אמריקאי קטן וחמוד. הוא ניזון בעיקר מגרגרי דגנים, ונפוץ בארצות הברית של אמריקה.
הג'ופר גם מעטר את התווית הנהדרת של הבירות של ג'ופרס- בירת בוטיק ישראלית.
בתור חובב גרפיקה ועיצוב, עיקר המשיכה שלי לבירות של ג'ופרס היה העיצוב המעניין- את התווית מעטרת תמונה של שלושה מכרסמים גוצים, סביב גרגרי דגן פריכים. ציור שנראה כמו ציור שמן ישן על קנבס, אך מוקף בפונטים מודרניים ולוגו חמוד. נותן מראה מקצועי ומלא מחשבה. התווית אגב, עוד לפני הבירה שמאחוריה, זכתה בתחרות תוויות בירה של מגזין BYO האמריקאי. לתומי אני לא יודע על איזה מגזין מדובר, אבל אני מאמין לאתר של ג'ופרס.
את האחריות לבירות, לקחו סשה כנוביץ ואשתו, והן מבושלות כיום במבשלת העם. את תחילת הבישול והנסיונות ביצע סשה בביתו, ולאחר פידבקים חיוביים השתתף בתחרותלונגשוט, ומשם העסק התחיל להתגלגל בפן מקצועי יותר.
אחד מהסנאים שמבשלים ג'ופרס, היא הקלובסקה- בירה כהה ומעושנת, בהשראת נקניק צ'כי. נשמע מוזר? לא למי ששתה את השלנקרלה…
לבירה באמת טעם מעושן, עשיר ומעט חמצמץ. גוף קרמי למדי וניחוחות לתת קלוי נעימים שמרחפים מסביב לכל לגימה.
כשות כמעט ואינה מורגשת במשקה, וגם אלכוהול. היעדר שני האלמנטים האלה נותן במה מרכזית יותר לטעמי העישון והקליה.
הגיזוז של הבירה לא אגרסיבי מידי, אך נעלם בשלב מוקדם מידי, וזה קצת מאכזב.
טעמי העישון והקליה נעלמים בתחילה די מהר מחלל הפה, ולא משאירים אותך הלום קרב, כמו בבירות מעושנות אחרות, אך לאט לאט, מבלי לשים לב, הבקבוק נגמר כשבפה טעם טוב של עוד, שנשאר לפרק זמן לאחר שסיימנו לשתות.
לצערי, אחד הדברים שהפריעו לי הוא שלא ידעתי לשים את האצבע על מה מעט מוזר בטעם, מה גורם לתהות? אני חושב שהעניין נבע מאיזו מחשבה לא מוסברת שטעמה המעושן של הבירה נתן תחושה כאילו הוסף בשלב מאוחר. כמעט כאילו עישנו את הבירה בדרך כלשהי, ולא את הלתת.
אולי זו רק תחושה, ואולי באמת יש כאן משחק עם גורמי הטעם, אבל העניין לא פגע יותר מידי מההנאה שלי מהמשקה.
גוף: 3. חלקלקה וקטיפתית.
גיזוז: 2. ממש לפי המינון שלטעמי, אך נעלם פתאום.
כמות אלכוהול מורגשת: 1.5.
כשותיות: 1. מי ואיפה?
ציון כללי: 3. יותר טובה ממעושנות אחרות שטעמתי בארץ, אך לא הייתי שותה כמות גדולה יותר בכוס אחת, שליש זה מספיק.
מקווה להתנסות בקרוב בבירות נוספות של הסנאים.
עד אז- לרוויה.
יוחאי.
