home alone II - מותק, הילדים השתגעו ישראל

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

"זה השותה כפי שצריך- ישן היטב. זה הישן היטב- אינו חוטא. זה שאינו חוטא- מגיע לגן עדן. אמן." (פתגם גרמני)

אחרי שסיימנו לסקר את כל הבירות הקבועות של הדובים, הגיע הזמן לסקר את הבירות המתחלפות- המהדורות המוגבלות וליין ׳אחת בחודש׳

אצל החבר׳ה ב׳מבשלת העם׳, שם מבושלות הבירות של הדובים, החלה להתבסס מסורת חדשה.
כשדגן, הברומאסטר של המבשלה, טס לו אל על, מתחילים החבר׳ה במבשלה לקחת את העניינים בידיים.
אשל, אח נוסף בכנופיית בר אילן, אחראי אף הוא על הבישול, ומנצל את ההזדמנות לעשות ניסויים.

התוצר הנוכחי של הניסויים האלה היא ה-home alone II. בירת פריסטייל.
לא מזמן, כשנפגשתי עם דגן כדי להתחדש בבקבוק (וגם בקבוק של גריזלי), שאלתי אותו מה הוא יכול לספר לי עליה.
אם ההסבר על הגריזלי היה מעמיק ומפורט (ומעניין לאללה), ההסבר על ההום אלון היה קצת קצר יותר. אחרי הכל, יכול להיות שהייתי צריך לפנות לאשל איכשהו.

כאן המקום לתת הסבר שבירגיקס בוודאי מכירים, אך השותה הממוצע- פחות.
השימוש בכשות בהכנת בירה יכול להתבטא בשני אופנים עיקריים- בשלב הבישול (ההרתחה) או בסוף התהליך.
כשות שתתווסף בשלב ההרתחה תשחרר אל הנוזל את חומצות האלפא שבה, ותתרום למרירות, שכן חומצות האלפא משתחררות ברתיחה. כשות שנטביע בסוף התהליך, תוסיף לנו בעיקר ארומה. משתמשים בסוגים שונים של כשות לצרכים אלו.

כפי שנוהגים הדובים בדרך כלל, גם בהום אלון הייתה היד קלה על ההדק, והכשות זרמה פנימה; בשינוי אדרת קל- בעיקר כשות לארומה.
ואיזו ארומה!

צילום: הדובים

עם ההרחה הראשונה היה אפשר מיד להריח ניחוחות של אדמה, עשב ופירות טרופיים והדרים (לדעתי) או צמחי תה (לדעת אחותי).
הצבע הבלונד-ענברי שלה מושך מאוד, ואפילו צובע קצת את ראש הקצף (שנעלם די מהר).
טעימה של הקצף מאשרת מיד שגם בתחום המרירות הבירה הזו לא נופלת.
בלגימה הראשונה ניתן לחוש בבירור טעמים פירותיים, ויחד עם הגוף הנעים אפשר ממש לחשוב שהבירה הזו מבוססת על נקטר טרופי כלשהו.
המרירות שלה מרחפת מעל הטעמים הפירותיים ונשארת בפה, ועפיצות כשותית קלה מעקצצת באף.
יחד עם זאת, המרירות והכשותיות לא נשארות לאורך זמן, מה שהתאים לי מאוד, בתור חובב של ז׳אנרים כשותיים פחות.

במילה אחת אני חושב שניתן להגדיר את הבירה כמעניינת. יש בה אלמנטים שלא הזדמן לי לעמוד עליהם פעמים רבות. הייתי שמח אם הבקבוק היה גדול יותר, כדי שאוכל לנסות עוד הבעות פנים חוץ מגבות מורמות ומצח מקומט.

גוף: 3. חלק ונעים. ממלא את הפה.
גיזוז: 2. עדין.
כמות אלכוהול מורגשת: 0.5. לא מורגשת במיוחד.
כשותיות: 2. בגזרת המרירות: מרה אבל לא בועטת, בגזרת הארומה: יורה ניחוחות לאוויר.
ציון כללי: 4. בירה שגורמת לסקרנות ועניין לשותים, מגיע לה.

מקווה לעוד ניסויים מעניינים כאלה- מבחינתי- בירבלוג צ'ויס!

לרוויה.
יוחאי.

אגב, על הטיול של דגן לחו״ל, אתם מוזמנים לקרוא בבלוג שלו

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: הדוביםארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

שפאטן מינכנר - הגרמנים והחוקים שלהם גרמניה

פורסם ב מאת שחף אשכנזי

Whiskey and Beer are a man's worst enemies… but the man that runs away from his enemies is a coward!"

–Zeca Pagodinho

רקע:

שפאטן מינכנר הל (או Spaten Munchnr hell) מיוצרת במבשלת שפאטן-פראנסיסקאנר במינכן שבגרמניה. המבשלה הוקמה כנראה בשנת 1397 (אין יודעים שנה מדויקת, אך זהו האזכור הראשון למבשלה במסמך מיסים כלשהו במינכן). עד 1854 הבעלים של המבשלה התחלפו הרבה, עד שהמבשלה עברה למקום בו היא יושבת עד היום. ב1909 התחילה המבשלה לייצא בירות לצפון אמריקה, וב1922 התאחדו שפאטן ופרנסיסקאנר (מותג בירה גרמני מפורסם נוסף) למבשלה אחת שמייצרת עד היום את שני המותגים. יותר מאוחר החברה נקנתה ע"י אנהייזר בוש הבלגית. שפאטן בגרמנית משמעותו יעה או את חפירה, ואכן סמל המבשלה כמעט מאז ומתמיד היה את חפירה בו משתמשים ללתת.

עובדה מעניינת: שפאטן היא הבירה הראשונה שנמזגת בכל אוקטוברפסט – אירוע הבירה הגדול בעולם המתקיים בגרמניה.

סגנון הבירה:

הבירה היא לאגר פשוט ורגיל. לאגר נעשה בתסיסה תחתית בטמפרטורות נמוכות, והוא בעל טעם מריר יותר מבירות מסוג אייל. פרטים נוספים תוכלו למצוא במילון המושגים שלנו (לחצו כאן)

הבירה עצמה:

זוהי בירת לאגר בהירה (מאוד) שעומדת בכל הסטנדרטים הדרושים לבירת לאגר, וכמובן גם מיוצרת לפי חוק טוהר הבירה הגרמני מ1516. הבירה קלילה מאוד ובעלת טעם וארומה חזקים של לתת. לבירה גוף בהיר מאוד עם מעט קצף לבן. השלוק מעט מריר, והסיומת קרמלית מאוד, שממלאת את חלל הפה ונשארת לאורך זמן. מעבר לעובדה שהבירה הזאת קצת מוגזת מידי לטעמי, היא בירת לאגר רגילה שמגיעה מגרמניה – בירת הלאגרים.

מבחן הטעימה:

בהירות – 4.5, הבירה השנייה הכי בהירה שאני מכיר מיד אחרי קורונה.

גיזוז – 4. יותר מידי לטעמי.

קלילות – 4, מאוד קלילה וניתן לשתות ממנה הרבה ולאורך זמן.

כשות – 2, מרגישים מעט תוך כדי לגימה, לא יותר מידי.

לסיכום, אני נותן לבירה ציון כללי 2.5. אם מכוונים ללאגר פשוט וממוצע בלי להסתבך יותר מידי אך לא רוצים את הפשוטים והרגילים כמו קרלסברג, זו הבירה בשבילכם. אם היו נותנים לי לבחור בין שפאטן לגולדסטאר, הייתי לוקח גולדסטאר, כי יש בה משהו שאין בשפאטן. אולי הישראליות.

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: שפאטן-פרנסיסקאנרארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 4.00 (ציון שקול 78%)

עוקץ - נתפסה ברשת ישראל

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

בבית ישנם שני מדפים- האחד עם בקבוקים מלאים, מחכים לטעימה וסיקור, ואחד עם בקבוקים ריקים, בשורה ארוכה.
עכשיו עבר הבקבוק האחרון של החמישייה הקבועה של הדובים למדף הריקים: 'עוקץ'- בירת ביטר אנגלית.

סגנון הביטר היה במשך שנים הסגנון הפופולארי ביותר של אייל בבריטניה, וגם היום יש לו תפוצה נרחבה.
בירות בסגנון זה אינן, למעשה, מרירות בצורה קיצונית, והן מכילות מידה יפה של כשות, צבע ענברי בדרך כלל, וארומות חמצמצות.

'עוקץ' מתאפיינת בצבע בלונדיני למדי, ופחות ענברי. טעמה מתחיל מתוק ולתתי, עם גוף נעים שממלא את חלל הפה.
לאחר הבליעה מרגישים את המרירות מתפתחת, ואת העפיצות הכשותית מתחילה להיבנות בפה.
כך מתנהלת כל לגימה, כשמאחת לאחת מתחילה להצטבר המרירות בפה ולהפוך לקבועה.

לבירה 4.6% אלכוהול, שאמנם לא מורגשים מבחינת הטעמים, אבל מורגשים בתחושת הפה.

גוף: 2. נעים, לא דליל מידי אך לא קרמי וכבד.
גיזוז: 2.5.
כמות אלכוהול מורגשת: 3. מורגש בתחושה ובנשימה, לא בטעם.
כשותיות: 1.5
ציון כללי: 3.5.
בסך הכל בירה עדינה, לא דומיננטית או מוחלטת לכיוון כלשהו.
בירה שיכולה ללות בקלות ארוחה או ישיבה מול הטלוויזיה, ושניתן לשתות ממנה לא מעט ולאורך זמן בלי שהיא תתיש את השותה.
אשתה אותה שוב בשמחה, אך בדרך כלל אעדיף בירה אחרת של הדובים.

לבלוג של דגן, הבראומאסטר

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: הדוביםארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

חצות - כשסינדרלה הופכת לבירה ישראל

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

שכוסך תשאר מלאה לנצח, שגגך יעמוד לעולם, שתגיע לגן העדן חצי שעה לפני שישמע השטן שמתת אמרה אירית

'חצות' היא בירה נוספת מהליין הקבוע של מבשלת הדובים. יחד עם המכה הראשונה, יונק הדבש, אינדירה ועוקץ.
מידע נוסף על המבשלה ניתן למצוא בסקירה שלי על יונק הדבש.

כמשתמע משמה, חצות היא בירה כהה ואפלולית, אם נצטט את התווית.
חמושה ב-5% אלכוהול בנפח, חצות היא בירת פורטר אנגלית קלאסית- בלי התחכמויות ובלי נסיונות להמציא מחדש את הגלגל. חצות עונה יפה על הקריטריונים ומסמנת בוי את הצבע השחור המזמין (אני לא זוכר מי אמר/ה לי פעם שאוהבי פורטר- סטאוט משוגעים, כי אנחנו שותים משקה שחור, תוך כדי שהוא/ היא מחזיקים בקבוק משקה שחור תוסס-הורס שיניים- מספנסר פלאפליות וקיוסקים), ניחוחות הקלייה בהחלט עולים מן הבירה, אך בצורה מעודנת ומנומסת, וכך גם טעמם.

אם בדרך כלל בירות פורטר יזכירו לי אספרסו, חצות ישר הזכירה לי את האל-נחל'ה החזק והשרוף שרע, חברי לצוות ואיש הציפורים, מכין לנו כל יום בשטח. יש משהו ישראלי ומשמח בזה שבירת פורטר מזכירה לי קפה שחור, ואכן- גם בתיאור שנותנים הדובים באתר שלהם הם משווים לשחור, ולא לאספרסו, כך שאני יכול להיות שקט- החך מתפקד.

אחד הגורמים שמושכים אותי בסגנון הוא הגוף- אני נהנה מהמרקם הקרמי והסמיך שמאפיין הרבה פעמים בירות בסגנון, ולצערי הגוף של חצות הרגיש לי קצת רזה, קצת מיימי. הייתי שמח לבירה שתעטוף יותר את הלשון ותתיישב ותכריז על נוכחות, מה שבהחלט חסר לי.
לפי הדובים, הבירה מתאפיינת ב"קלילות ועידון יחסי שהופכים אותה שער ומבוא גם עבור שותים שאינם צרכנים כבדים של הז'אנר הפורטר-סטאוטי".
אם זו הייתה הכוונה, על מנת להנגיש את הסגנון- אז ברוך הבא לכל הטועמים החדשים. אם זו מדיניות של השלמה ומינוף של "ככה יצא לי"- אז אני חייב להסתייג. אולי כי כבר חינכו אותי בצבא להמנע מ"ככה יצא לי" וחבר מרעיו.

לשמחתי אני יכול לומר בפה מלא שלא התאכזבתי, ושטוב שיש פורטר קלילה וזמינה, כי גם לה תמצא תמיד הסיטואציה המתאימה.

גוף: 2. גוף קליל ומעט מיימי.
גיזוז: 1.5. גיזוז רב הוא לא הצד החזק של הסגנון, וזה אחלה.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5. לא מורגש בטעם או בתחושת פה בזמן השתיה, אבל מורגש לאחר מכן.
כשותיות: 0.5.
ציון כללי: 3.5. נהנתי, ואשתה אותה שוב.
שלכם,
יוחאי

לבלוג של דגן, הברומאסטר

מידע על הבירה

סוג: , , מבשלה: הדוביםארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)