אוקטוברפסט ביר - קצר וקולע גרמניה

בשנת 1810 חגגו בעיר מינכן את נישואיהם של הנסיך הבאוורי לודוויג (שם קצר) והנסיכה תרזה פון סקס- הילדבורגהאוזן (שם ארוך).
לחגיגה הובאו כמויות אדירות של בירה מקומית, שנחשבה לאיכותית יותר מהבירה שבושלה כל אותה שנה.
חגיגות החתונה נמשכו ונמשכו- 16 ימים.
לאחר שנה, החליט הזוג הצעיר לציין את יום נישואיו הראשון בחזרה על אותה חגיגה- ובלגימת אגם קטן של בירה על ידי החוגגים.
מאז ועד היום מתקיים הפסטיבל, בשדה מחוץ לעיר הנקרא על שמה של תרזה.
פסטיבל האוקטוברפסט נחשב לגדול פסטיבלי הבירה בעולם, עם נוכחות של למעלה משישה מליון חוגגים בכל שנה.
כמיטב המסורת, הבירות היחידות הנמזגות בפסטיבל מבושלות במבשלות הדגל המקומיות, כאשר לרובן גם בירות מיוחדות לרגל האוקטוברפסט.
אך גם כשמדובר על יותר משמונה מליון ליטרים של בירה, אין כמו הלגימה הראשונה, אותה שותה ראש העיר בקריאת "O'zapft is!"- בירה מהחבית! (בניב הבווארי)

20121002-082342.jpg
בחגיגת האוקטוברפסט המקורית, חגגו המקומיים עם בירות מרצן שעברו יישון, ונחשבו למצויינות.
לרוע המזל, כשהתקרבו החגיגות בשנה הבאה, גילו כי המלאי כבר חוסל, ולכן התחילו לבשל מתכונים ייחודיים לאוקטוברפסט.
בירות האוקטוברפסט יהיו בדרך כלל זהובות, בעלות אחוז אלכוהול גבוה, ומתוקות יחסית.

אליי הגיע ממינכן מארז מתנה של פאולנר- כוס מאג (ליטר) ופחית ליטר של אוקטוברפסט ביר- שם קצר וקולע.
הבירה, שמבושלת כמובן לפי חוק הטוהר הבווארי, היא בירה מסוג לאגר בעלת תכולת אלכוהול מעט גבוהה יותר- שישה אחוז. אחרי הכל… יש עוד מטרה לאוקטוברפסט. אתם יודעים- כמה אתה מוציא, וכמה נכנס- חישוב קצר, וקולע.

20121002-082437.jpg
הבירה זהובה וצלולה, עם ראש קצף שמנמן ובוהק, ומספקת מראה קלאסי שמכניס אותך לאווירה.
הגיזוז עדין יותר מהלאגר הממוצע (גולדסטאובורג). מבחינת הטעם- בשניה הראשונה מרגישים מרירות, אך ברגע שהבירה מתיישבת בפה- הטעם מתחלף מהר מאוד למתיקות לתתית. העניין הוא שיש תחושה שהטעמים האלה דהו איכשהו.
מה זאת אומרת? הטעמים עדינים מאוד, ולא נשארים לאורך זמן. כל לגימה מציינת את הטעם, ונעלמת. קצרה.. וקולעת.
גם הסיומת הלתתית המתקתקה נשארת רק למספר שניות, ונעלמת. תכונה שיכולה להיות לא רעה לבירה ששותים ליד מאכל עם טעם דומיננטי מאוד, כדי לנקות את הפה.

20121002-082539.jpg

קלילות – 1.5, מהבירות שרואים אנשים עושים איתן ״ג׳אג! ג׳אג! ג׳אג!״

גיזוז -2, לא אלים, מספיק.

אלכוהול- 2, למרות שהיא 6%, הוא לא מאוד מורגש.

כשות – 1. תחושה מהירה ורגעית בזמן הלגימה.

סה"כ ציון כללי 3.
בירה נחמדה, לא יותר, שמתאימה לרוח הפסטיבל. למי שרוצה לטעום את הבירה הזו השנה, אני יכול להמליץ להגיע ברביעי חמישי של חול המועד סוכות לבירגארדן של פאולנר במתחם התחנה בתל אביב.
בנוסף, ראיתי אותה בתפריט האוקטוברפסט של פורטר אנד סאנס בתל אביב.

O'zapft is!
יוחאי

מידע על הבירה

סוג: , , מבשלה: פאולנרארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 4.00 (ציון שקול 78%)

ארבעת המינים

1906 רזרבה אספסיאל - אולה! ספרד

קצת רקע:

בסוף המאה ה19, כשחזר ממקסיקו, הקים חוזה ריברה קורל את המפעל "לה אסטרייה דה גליציה" (La Estrella De Galicia), שבה ייצר בירה וקרח. שילוב מוזר שכזה. המבשלה הוקמה בשנת 1906 (ומפה גם לקוח שמה של הבירה), בעיר קורוניה שבספרד. מאז ועד היום היא מנוהלת על ידי משפחת ריברה, במשך 4 דורות שלמים. כיום המפעל עוסק גם בייצור מים מינרלים, ברנדי, סיידר, יין ועוד. כמו כן המבשלה נותנת חסות לקבוצת כדורסל, להרכבים מוזיקליים שונים ולמכוניות מרוץ, והיא בין מבשלות הבירה הגדולות בספרד.

החברה מייצרת מספר מותגים של בירה, הכוללים את אסטרייה גליציה ספיישל, אסטרייה גליציה 0%, אסטרייה גליציה פילזנר, אסטרייה גליציה שנדי, וכמובן אסטרייה גליציה 1906 רזרבה אספסיאל.

סגנון הבירה:

1906 רזרבה אספסיאל היא לאגר עשירה וזהובה מאוד שנקראת על שם השנה שבה הוקמה המבשלה, והיא בעלת 6.5% אלכוהול. ייחודה של הבירה ע"פ המבשלה היא שבהכנה משתמשים בכמות כפולה של לתת קלוי, ובתערובת מיוחדת של כשות על מנת להגיע לטעם שלה. פירוט נוסף על הסגנון תוכלו למצוא במילון המושגים שלנו.

הבירה עצמה:

הבקבוק של הבירה הוא בהחלט מיוחד ויפה, ונותן הרגשה של בקבוק ישן-נושן, מה שמדגיש יותר את שמה של הבירה (1906). צבעה של הבירה בהחלט זהב עמוק כמו שמבטיחים, צבע בהחלט יפה והולם לבירה מהסוג הנ"ל. לדעתי מה שמיוחד בבירה הזאת היא שהספרדים הוסיפו לה תירס. במרכיבים על הבירה רשום שיש בה תירס. אם הבירה הייתה מיוצרת בגרמניה, כמה ראשים היו נכרתים. הדבר הראשון שמרגישים בעת טעימה הוא הגיזוז של הבירה. רק כאשר מתרגלים לפצפוץ הגזים בפה נין להבחין בטעם משולב של לתת עם תירס, כאשר יש עקצוץ כשותי בסוף הלגימה. בנוסף, ובאופן די מפתיע, האלכוהול מורגש בצורה די רצינית, מה שבדרך כלל לא מאפיין לאגרים רגילים. ייתכן שזה נובע עקב אחוז האלכוהול בבירה, שהוא גבוה ביחס ללאגרים אחרים (כ-1.5% יותר).

מבחן טעימה:

קלילות – 3.5, בהחלט קלילה.

גיזוז – 4, יותר מידי לטעמי.

אלכוהול – 3.5, בהחלט הרבה יותר מידי.

כשות – 2.5, לא מפריע להנות מהבירה.

בסה"כ ניתן להגיד שזוהי לאגר מודגשת וקיצונית, ואני נותן לה ציון כללי של 3. אם תינתן לי האפשרות לבחור בינה לבין גולדסטאר, ייתכן מאוד שהייתי מנסה שליש של 1906 רזרבה אספסיאל.

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: אסטרייה גליציהארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 2.00 (ציון שקול 58%)

ברוכים הבאים לאתר החדש!

האתר החדש של בירבלוג עלה לאוויר!

האתר הזה מהווה שינוי עיצובי משמעותי מהאתר הקודם שלנו ומציע שלל תכונות חדשות. האתר הוא פרי של מספר חודשי עבודה של הצוות, ואנו מקווים מאוד שתהינו מהשימוש בו, ואולי אפילו תלמדו משהו חדש או תכירו בירה חדשה.

ביצירת האתר החדש, עמדה תמיד נגד עינינו המטרה של קידום תרבות הבירה בישראל, הן בכל הקשור להרחבת הידע בנושא, חשיפה לבירות מכל העולם, וחשוב מכל, הפצה וביסוס מעמדן של הבירות המקומיות שלנו שחוות פריחה משמעותית בשנים האחרונות.

אנו ממליצים לכולם להסתובב באתר ולהכיר אותו, אך ניתן גם למצוא פירוט לתכונות החדשות של האתר בהמשך הפוסט.

קרא עוד »

חיטה בווארית - עמק האלה ישראל

"אני מרחם על אנשים שלא שותים. הם קמים בבוקר עם ההרגשה הכי טובה שתהיה להם כל היום" – פרנק סינטרה.

מבשלת "עמק האלה":

בשנת 2011 שתי המבשלות, מבשלת "רונן" ומבשלת "עמק האלה" החליטו לאחד כוחות ולהקים ביחד מבשלה משותפת, התוצאה היא "מבשלת שריגים".

המבשלה הוקמה ע"י שני חובבי בירות אשר הם אנשי הייטק שבמהלך הקריירה שלהם נחשפו לבירות מרחבי העולם והחלו לבשל בירות שאהבו בשעות הפנאי.

המבשלה יושבת בישוב שריגים ומציעה שני סדרות בירות, האחת סדרת "עמק האלה" אשר אלה בירות קלאסיות בסגנון אירופראית, והשניה, "רונן" סדרה בסגנון אמריקאית עשירה בטעמים.

סגנון הבירה, הוא כמו השם שלה ואופי הסדרה, חיטה קלאסית לגמרי,אך בנוסף יש נגיעות רכות של כשות אשר מוסיפות המון.

(על סגנונות ועוד ניתן לראות פה)

איזה יופי של צבע

מבחן הטעימה: כאשר מזגתי את הבירה לכוס אמרתי לעצמי ולחברי יוחאי "ואו איזה צבע" לא עברה שניה והבירה הייתה כבר בפה שלי. בתור חובב בירות חיטה אני חייב להגיד, זאת בירה מאוד מאוד מוצלחת. הגוון המעט אדמוני שלה נותן מסתוריות לטעם שלה, הרי בד"כ בירות החיטה שאנחנו מכירים כמו הוגרדן ופאולנר הן בצבע צהבהב שקוף כזה, פה אנו מקבלים בירה שמראה נוכחות, היא צועקת "אני פה" ובצדק, ההבדל הזה בצבעים מראה שהיא אחרת, מיוחדת, והיא כזאת. הטעם המתוק והנהדר של החיטה הרעננה נותן בפה מין תחושה של אושר ולאחר מכן יורד חלק בגרון ובסופו מרגישים את הכשות המרירה אשר נותנת עיקצוץ חלש בלשון אשר נשאר בפה ומזכיר לנו "אני פה". לא עבר זמן רב בכלל וסיימתי לשתות את הבירה הנהדרת הזאת ואני חייב להגיד, היא מיוחדת. ריח החיטה העולה ממנו נהדר ואכן אפשר לנשום אותו כל היום. הקלילות של הבירה מאוד גבוה ואפשר לשתות אותה בכמויות רבות ולא להרגיש. במילה אחת על הבירה: כן. לא משנה מתי אני אראה את הבירה הזו, אני אקח אותה, בירה מיוחדת מאוד ופשוט שווה את זה.  היא  מראה נוכחות, בכל המובנים, בטעם, בארומה ובריח, ובמקרה הזה, שאר הבירות צריכיות לפחד, היא פשוט טובה, נקודה.

קלילות- 5, פשוט כל היום אפשר לשתות בלי להרגיש.

רמת תסיסה- 2, בירה ללא גיזוז רב מידי, מה שעושה אותה נפלאה לאנשים שלא אוהבים בירה.

כשותיות- 1, העדינות בסוף פשוט נותנת את העבודה.

אלכוהול- 1, רשום 5.1% אלכוהול, לא מרגישים אותם אבל הם שם.

ציון כללי: 4.5 , בירת חיטה נהדרת!!!

לאחר הנתונים המרשימים היא בהחלט, ביר בלוג צ'ויס!!!

גולדסטאר או עמק האלה חיטה בווארית? את הבווארית בבקשה!

שלכם, רן.

נ.ב

את הבירה הנהדרת כמובן שאפשר למצוא בביר מרקט- חנות בירות בוטיק בנמל יפו.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: שריגיםארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
3 קולות, ציון ממוצע 5.00 (ציון שקול 94%)