קצת רקע
בזמן האחרון אני יותר ויותר שותה IPA. אני לא יכול בדיוק לשים את האצבע על מתי זה התחיל אבל אפשר להגיד שנקודת המפנה הגיעה בפסטיבל ה-IPA שנערך בנינאקסי לא מזמן, ובו באמת למדתי להעריך את טעמי הIPA. עת שביקרתי בבירמרקט , גיליתי את הבירה, והמדבקה המרשימה המודיעה על זכייתה בBIRA 2011 במדלית הזהב, קרצה לי והייתי חייב לטעום.
סגנון הבירה
הבירה היא מסגנון IPA כמו שמעיד הבקבוק, והגדילה לעשות מבשלת קלרה, ואפילו כתבו את סוג הכשות שניתן למצוא בבירה הזאת. הכשות היא כשות יפנית שנקראת Sorachi Ace, שמקנה טעם חמצמץ ולימוני ברקע , ועל כן שמה של הבירה Ace.
הבירה עצמה
הבירה נמזגת עם ראש קצף יפהפה שנעלם תוך כמה רגעים, לא לפני שהפיץ ריחות מעוררי תאבון. יש לה ארומה מתוקה שמזמינה לעוד. בטעימה הראשונה מורגשים הטעמים הלימוניים בבירה, שמגיעים מהכשות היפנית. אחרי החמצמצות הרגעית מגיע טעם מתקתק, שלאחריו טעם לוואי מריר , בכל זאת IPA. הבירה עצמה נורא עדינה, לכך תורם הגיזוז העדין מאוד, והטעמים המרגיעים (תראו איך אתם נרדמים אחרי תה עם לימון), ויוצרים בירה שנורא מרגיעה וכיף לשתות. הבירה מכילה 6% אלכוהול. אם זה לא היה כתוב על התווית באמת שלא הייתי יודע. כחלק מהיותה בירה שנורא נעימה לשתיה, אין נוכחות אלכוהולית בכלל. אמנם יש התחממות באזורים הנכונים, אבל הם באים רק זמן מרובה ולא מפריעים לשתיה עצמה. הטענה היחידה שיש לי לבירה היא שהטעמים שלה נשארים בפה מעט מאוד זמן. ז"א אם שתיתי עכשיו שלוק של הAce, אחרי 2 דקות כבר אין לי תחושה ששתיתי אותה קודם. זה תורם מאוד לקלילות שלה ולDrink-ability או בעברית , כמה אני יכול לשתות לפני שאני מרגיש שאני לא מסוגל יותר, אבל בסופו של דבר זה מקצץ את חוויות השתיה שלנו לזמנים מאוד מוגבלים. אם אני שותה את הבירה במשך רבע שעה, כנראה שאני ארגיש את הטעמים העזים רק בשניות הראשונות של כל שלוק, ובין לבין יהיו חללי טעם שמותירים טעם של עוד. יחסית לIPA, הטעמים הכשותיים יחסית ברקע והייתי מצפה מהם להיות יותר דומיננטים , למרות שהארומה הכשותית ממש מורגשת. בסופו של דבר הבירה היא בירה טובה ואשמח לשתות אותה שוב.
מבחן הטעימה
גוף- 2- הבירה מאוד קלילה ועם זאת מורכבת מטעמים עמוקים, חבל שהם נמשכים זמן קצר
גיזוז- 1- עדין מאוד, מתאים מאוד לבירה
כמה האלכוהול מורגש – 0.5- לא מורגש בכלל
כשותיות -2.5- איפשהו ברקע, ארומה נפלאה
ציון כללי- 3.5- בירה נחמדה, מייצגת את הסגנון.
שלכם,
ניצן.
טעימה נוספת- יוחאי.
לדעתי מדובר בבירה עדינה ביותר. הארומה שלה נעימה ורגועה, הגיזוז והגוף קלים, והמרירות חלשה הרבה יותר ממה שהייתי מצפה מ-IPA. במזיגה אצלי ראש הקצף היה שמנמן ויציב, ושרד כמעט עד סוף הכוס. אני בהחלט מסכים עם ניצן על הרצף של חמוץ-מתוק-מר, וקצת פחות עם התווית שטוענת לאשכוליתיות. השימוש בסוראצ׳י אייס בבירה הזו מספק ניחוחות קלילים שמתאימים מאוד לתחושה העדינה של הבירה, שאפשר בקלות לכלות ממנה כמויות גדולות. לדעתי החוויה מזכירה יותר עשב לימונית מאשר אשכולית.
