ביטבורגר פרימיום ביר - ג'יני בבקבוק גרמניה

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

"בירה היא האינטיליגנציה הגרמנית" –פרידריך ניטשה-

לפני מספר שבועות ההורים שלי נסעו לאילת. משהו בין חופשה להשתלמות מהעבודה.
מתוך הכירות שטחית מאוד עם הבארים באיזור- הצעתי להם להדיר רגליהם משם. התוצאה הייתה שהם קנו לעצמם מספר בקבוקים, ומצאו פינת חמד להינות מהם.
אחד הבקבוקים האלו הגיע אלי- ביטבורגר פרימיום ביר, בירת פילזנר– שלא הכרתי לפני כן.

לאחר בירור קצר על הבירה באינטרנט- אני מופתע מאוד שלא שמעתי עליה קודם, ותולה את העניין בפרסום לא טוב לחו"ל.
על פי תיאור הבירה אמור לחכות לי איזה ג'יני בבקבוק: הבירה מיוצרת כבר כ-190 שנה, ומשנת 1975 מחזיקה בתואר הפרימיום פילס הנמכרת ביותר בגרמניה. הבירה מיוצרת, איך לא- בהתאמה לחוק הטוהר הבווארי, במבשלה "ירוקה" שאף זכתה בתואר בזכות שמירה על איכות הסביבה.

הבירה מיוצרת מהחומרים הטובים והטריים ביותר- שני זני שעורה "מובחרת" (לא יודע מה התנאים ל"מובחרת" אבל זה תמיד נשמע טוב) הגדלים בחבל שמפיין בצרפת, פרחי כשות טריים ולא מעובדים, ומי מעיין זכים הנשאבים דרך סינון של שכבת בזלת (האבן, כן? לא הבירה).

אחרי כל ההקדמה הזו- אני כבר מתרגש לטעום. אפילו שבדרך כלל אני מוצא בירות מסוג פילזנר לא מרגשות מספיק.

הבירה, בעלת 4.8% אלכוהול, נמזגת בקול תסיסה שנשמע מוכר מהפרסומות של קוקה קולה.
היא שקופה וצלולה מאוד, ומזכירה במראה משהו של מיץ תפוחים- בלונדיני-זהוב- קש. בהתאמה מושלמת מתלווה אליה ראש שמנמן וצפוף, אך לא ענק,  שמסנוור בלובן שלו.

photo 1

באוויר אפשר להרגיש ניחוח עדין מאוד של לתת וכשות. מין ריח 'קלאסי' של בירה, כשחושבים על בירה.
גם בפה- איזון מאוד טוב בין הטעם המאלטי המתקתק לבין המרירות והרעננות הכשותית.
ופה אני חושב שזו מילת המפתח של הבירה- רעננות. כלל המרכיבים שלה פשוט גורמים לה להיות משקה מרענן ביותר- הגוף הקליל והשתי מאוד, הגיזוז: קופצני אבל לא רב- ככה שלא מפריע לשתיה, הטעמים העדינים והמדוייקים, אחוז האלכוהול הממוצע והלא גבוה…
כל אלו גורמים לה להיות משקה שמתאים מאוד לאדם צמא, ולצריכה בכמויות גדולות.

גוף: 2. קליל מאוד.
גיזוז: 2.5. חד, קופצני, אבל לא צפוף בצורה שתפריע לשתות.
כמות אלכוהול מורגשת: 3. יש מודעות למשקה אלכוהולי, אבל לא משהו מיוחד בריח, בטעם או בתחושה.
כשותיות: 3.5. מרירות טובה ועדינה, ריח נעים מאוד.
ציון כללי- 3.5. יופי של פילזנר.

photo 2

הבירה היא באמת בירה טובה. בירה ש'סגורה על עצמה' כבר הרבה מאוד שנים, ומרגישים את זה.
אני בטוח שבקיץ המתקרב כמה ליטרים שלה ימצאו את דרכם לקיבה שלי, בימים חמים. למרות שבדרך כלל פילזנרים לא מפילים אותי מהרגליים.

 

לרוויה!
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: Bitburgerארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
5 קולות, ציון ממוצע 4.40 (ציון שקול 86%)

ברון ביר אקסטרה - היישר מבלגיה בלגיה

פורסם ב מאת שחף אשכנזי

קצת רקע:

ברון ביר אקסטרה מיוצרת במנזר הטראפיסטי אחל, בעיירה אחל שבבלגיה. המנזר הוא הקטן ביותר מבין שבעת המנזרים שקיבלו את חותמת הטראפיסט, וכמו בכל מנזר טראפיסטי אחר כל ההכנסות מהבירה הולכות אך ורק לקיום המנזר ולצדקה. פרטים נוספים על ההיסטוריה הארוכה של המנזר שהתחיל את דרכו ב1648, 300 שנה לפני קום המדינה, ניתן לקרוא בדף המבשלה.gbnh

סגנון הבירה:

הבירה היא בירת מנזרים טראפיסטית מסוג ברון או דאבל, שהן בירות בעלות אחוז גבוה של אלכוהול, מתיקות רבה יחסית, וצבע חום אדמדם כהה. לבירה זו 9.5 אחוז אלכוהול.

 

thsrsrhsr6thהבירה עצמה:

בירה טראפיסטית שהיא בסגנון ברון, או דובל. צבעה של הבירה הוא אדום כהה שנוטה לחום, צבע שמאפיין מאוד את סוג הבירה. הבירה לא מאוד מוגזת, לשמחתי.
אם בדרך כלל, בבירות מסוג דובל או ברון הטעם שמשתלט על החך לקראת הסוף הוא אלכוהולי ומריר, דווקא בבירה הזאת הטעם מעודן ומאוזן. המתקתקות של הבירה נשמרת לאורך כל הדרך מלבד תחתית הבקבוק בו נמצא משקע השמרים, שלצערי שתיתי אותו והיה מר בצורה בלתי רגילה.
משום מה, ובעצת אנשים אחרים ששתו את הבירה איתי באותו רגע,  החלטתי כי היא מזכירה בארומה ובטעם חמוציות. לא יודע למה, פשוט ככה. הבירה היא קלילה ביותר, ומאוד נהניתי לשתות את הברון הזאת. כן ירבו.

גוף – 3, על אף שהבירה קלילה צבעה די כהה.
גיזוז – 1.5, בועיות קטנות ולא מזיקות.
אלכוהול – 2.5, לא מורגש כמו בבירות רגילות מהסגנון.
כשות – 1, אין פה מרירות כשותית, מה שמאפיין את הסגנון.

 

untitled

סה"כ – 3.5, בירה מצויינת שאשמח לשתות אותה שוב. לצערי הבירה הזו מגיעה במארז היישר מבלגיה, אז אין לי מושג איפה ניתן להשיג אותה בארץ. כל המוצא מתבקש ליצור קשר.

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Achel - אחלארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 2.00 (ציון שקול 58%)

מידן כוסמת - קוסמת? ישראל

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

"שמעתי איש אחד אומר שבירה אינה יכולה להיות דבר רע. אני לא מסכים. יש כמה בירות טובות הרבה יותר!" -א.א. מילן-

בירת מידן היא בירה חדשה ושונה בנוף הבוטיק הישראלי.
הסיבה לכך- הבירה מיועדת לרגישים לגלוטן וצליאקים- ולכן מורכבת משלל מרכיבים שונים ומשונים: לתת כוסמת, לתת קינואה, דבש, סוכר חום, סילאן, דבשה (מולאסיס), ואיך לא- לא מעט כשות.
הבירה, כפי ששמתם לב- אינה מכילה שעורה או חיטה, ונוצרה מתוך הצורך של בריאן מידן, רגיש לגלוטן- לכוס בירה איכותית וקרה.

על ייצור הבירה שמעתי לראשונה כבר לפני שנתיים, עת הייתי חניך במכינה קדם צבאית יחד עם בתו של בריאן- מעיין. לשמחתי, לפני כמה חודשים, ורגע לפני השקת הבירה- ראיתי שהפרוייקט גדל והתפתח- בפוסט בבלוג של דגן בר אילן. שמספר גם על הקשיים בעבודה עם חומרי הגלם הלא שגרתיים.
הבירה הושקה לקהל הרחב בסופו של תהליך ארוך, בערב מיוחד בבירמרקט.

בסופו של דבר, הצלחתי לפנות את הזמן לטעום את הבירה בצורה רצינית (אחרי טעימה קצרה ולא מפוקסת בבירס 2013), בזמן סשן שתיה עם החברים מהמכינה.
אני חייב להודות שניגשתי עם חשש מסויים, כיוון שאנשים רבים אמרו לי שבירות ללא גלוטן, חוץ משחלקם כשרות לפסח- לא טובות לכלום, וגם אנשים שטעמו את מידן אמרו שהיא סבבה- אבל זה לא זה.
בואו נראה.

חברי המכינה חולקים כבוד למשפחת מידן :)
חברי המכינה חולקים כבוד למשפחת מידן

הבירה נמזגת בצבע חום- ענברי בהיר וכתמתם, וראש קצף אוורירי ולא צפוף.
מיד עם המזיגה אפשר להריח את הניחוח העז של הכשות שעולה מן הבירה: ריח הדרי- מריר- חמצמץ שמזכיר אשכוליות, ונותן איזו אסוציאציה בכלל ל- IPA, ואיתו ריח מתקתק של דבש.
הגיזוז של הבירה בינוני, ויחד עם הגוף הקליל שלה, עוזר להעביר את רכבת הטעמים שלה בזריזות על הלשון.
ובאמת- הבירה מכילה עושר טעמים מפתיע- מרירות כשותית מרעננת, יחד עם סוגים שונים של מתוק- משהו שמזכיר מאפים, משהו שמזכיר דבש, או פרי שכבר מאוד בשל, ואיזו חמצמצות שבאה והולכת.
דווקא החמצמצות הזו בבירה הפריעה לי, ואני זוכר אותה גם מהטעימה בבירס. אז- בריאן אמר שאולי היא מהמולאסיס. כיוון שלא זכור לי ששתיתי בירות אחרות עם מולאסיס- קשה לי לקבוע בעצמי.

photo 2 (2)

לרוב הייתי אומר שבירה שמכילה כל כך הרבה  טעמים שונים צריכה גם גוף כבד שיחזיק אותם, ושכל לגימה תשב קצת זמן בפה, אבל פה- התוצאה כייפית מאוד.
הבירה מרעננת, שתייה ביותר, מעניינת, ובאמת שהיא בירה טובה. וטובה גם יותר מבירות שעורה שונות שטעמתי.
למרות זאת, אני חייב להסכים עם האנשים שאמרו שהיא איכשהו מרגישה כמו לא- בירה. איפה שהוא בתמהיל הזה  חסר לי הטעם הלתתי- לחמי, וגם משהו במרקם, אבל לשמחתי קל להתעלם מעניין הזה והוא מוסתר היטב על ידי הכשות, שנותנת תחושה מוכרת של בירת בוטיק נועזת.
meadan

גוף: 2.5- קל ומרווה, אבל ממש לא מיימי.
גיזוז: 2.5- עדין. שם- אבל לא תופס תשומת לב.
כמות אלכוהול מורגשת: 1.5 מוחבא בין הטעמים, לא נותן תחושה בפה או בראש.
כשותיות: 3.5- ארומה מורגשת מאוד, טעם מורגש. משחקת תפקיד מפתח בבירה הזו.

ציון כללי: 4. באמת משקה מעניין, שאני בטוח שאמליץ אליו לרגישים לגלוטן, וגם לסתם אנשים. רגילים ומשעממים שכמונו.
אני בטוח שאשתה אותה שוב בהזדמנויות שונות.

לרוויה,
ופה גם- לבריאות,

יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: מידןארץ מוצא: יצרן: מבשלת העםשנת השקה: 2012
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 4.00 (ציון שקול 78%)

ג'קס וינטר אייל - ג'ק עשה עבודה מעולה ישראל

פורסם ב מאת שחף אשכנזי

קצת רקע:

ג'קס וינטר אייל היא בירה במהדורת חורף מיוחדת, שהושקה בתערכות Beers2012.
הבירה מבושלת במבשלת שפירא, שנמצאת בשורק והוקמה ע"י שני האחים דני ואיציק שפירא. הם התחילו לבשל מזמן בביתם בירושליים, אך רק ב2011 גדלו והקימו את מבשלת שפירא באיזור התעשייה שורק. ניתן לקרוא קצת יותר כאן.
photo 1 (1)

סגנון הבירה:

ג'קס וינטר אייל היא בירה חזקה ומחממת בצבע חום-אדמדם, שקצת מזכיר אמבר אייל. מה שמיוחד בבירה הזו, הוא שהיא מיושנת עם שבבי עץ שהושרו בוויסקי ג'ק דניאלס. נשמע מפחיד. קצת קשה לאפיין את הבירה הזו ולהכניס אותה לקטגוריה מסויימת של אייל, ולכן אגדיר אותה כמיוחדת.

בבירה יש 7.8% אלכוהול.

photo 2 (1)

על הבירה:

את הבירה טעמתי לראשונה מבקבוק, ולאחר מכן גם טעמתי אותה בBeers2013 מהחבית, ואני חייב להגיד שלדעתי אלה שתי בירות שונות לגמרי, כשאני נוטה יותר לחבב את הגרסה המבוקבקת.
נתחיל מהארומה של הבירה. הארומה כבדה, מתוקה וגם מעט אלכוהולית. הצבע הנהדר של הבירה הוא חום אדמדם, יותר לכיוון החום ויותר כהה מאמבר אייל. והשלוק. אוי, השלוק. מתחילתה ועד סופה הבירה מתוקה, ומזכירה לי מעט דאבל בוק. מרקם קרמי פנטסטי, שמחליק על הלשון ובמורד החך בקלילות, למרות שהיא די כבדה. ולמרות שהיא כבדה, לפני שאני מסיים את השלוק נוצר חשק עז לשתות עוד ועוד.
הגיזוז של הבירה עדין ביותר, עם בועיות קטנות ונחמדות שלא מעקצצות על הלשון.
לאורך כל השתייה יש תחושה של בירה אלכוהולית, אבל אין יותר מידי טעם אלכוהולי. כלומר, מרגישים אותו שם, אבל הוא לא מחמם מי יודע מה את הגרון, והוא לא גורם לעווית בפנים כמו כששותים יין. קצת קשה להסביר במילים. ואולי אלה השבבים שהושרו בוויסקי לפני הכנסתם למיכל התסיסה, שנותנים את אותותם.

גוף – 3.5, אך עדיין היא לא מאוד כבדה.

גיזוז – 1.5, כיפי ופשוט.
אלכוהול – 3.5, מורגש מאוד, אך לא מפריע לשתות הרבה.

כשות – 1, ממש לא מורגש.

photo 3 (1)

סה"כ אני מדרג את הבירה 4.5, והיא מקבלת אצלי בירבלוג'ס צ'ויס בוודאות. לצערי הרב זוהי בירה במהדורה מוגבלת לחורף בלבד, שיוצאת פעם בשנה. בהחלט אשמח לשים עליה את ידי בכל מקום בו אתקל בבירה הנהדרת הזו, ואני ממליץ לכל מי שאוהב בירות לפחות לנסות אותה, אפילו אם זה לא הסגנון שלכם.
beer_blog_choice

לחיים,

שחף.

 

דעה שניה- יוחאי

כמו שחף, אני מסכים שיש הבדלים מורגשים בין הבירה בבקבוק ובחבית, אך אני העדפתי יותר את הגרסה המבוקבקת שטעמתי בבירס. הטעם המתוק של הבירה משתלב נהדר עם טעם והריח המרומזים של הוויסקי, והאפטר טייסט נשמר לאורך הרבה זמן בפה עם תחושה עוקצנית של משקה חריף. שלא כמו שחף, אני חושב שהאלכוהול נוכח הן בריח, בתחושה ובטעם, וכמה דק' לאחר השתיה (על בטן ריקה)- גם בראש. למרות זאת העניין משתלב בצורה מאוד סימפטית. הגיזוז העדין, לטעמי עדין מידי, והייתי שמח אם הייתה קצת יותר מוגזת. אני מאמין שזה גם היה משתלב טוב עם הגוף היחסית כבד וקרמי (ונהדר) של הבירה. אחלה בירה!

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: שפיראארץ מוצא: יצרן: שפיראשנת השקה: 2013
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
7 קולות, ציון ממוצע 3.71 (ציון שקול 74%)

ברוקלין בראון אייל - חום זה השחור החדש ארה"ב

פורסם ב מאת ניצן זיצר

קצת רקע

כבר הרבה זמן לא שתיתי בירה של ברוקלין, מאז אותה בלאק צ'וקולט סטאוט שהתאהבתי בה מיידית. לפני כמה ימים עשיתי קניות, והבירה קרצה אלי ממעבר לדפי גבינות עמוסים. הגיע הזמן.

סגנון הבירה

הבירה היא בסגנון בראון אייל, סגנון שמאופיין בטעמים קרמלים אך עם זאת שומרים על טעמי קלייה בינוניים + (לא בדיוק סטאוטים או פורטרים, אבל המרירות הלתתית משם). הסגנון אהוב במיוחד על שחף, בעוד שיוחאי מגדיר אותו כ"סגנון בלי פאנץ'". הבירה של ברוקלין מכילה 5.6% אלכוהול ומתוארת כ"בירה חזקה" (הגדרה שרואים בדר"כ על בירות עם אחוזים גבוהים יותר).

הבירה עצמה

הבירה נמזגת עם ראש קצף שנעלם בין רגע כלומר, לא ממש שווה התייחסות.
הבירה בצבע חום כהה , נושקת לשחור, והרבה יותר כהה למשל מניוקאסל, שמייצגת את הסגנון בצורה מצוינת. בשונה מניוקאסל, שהיא טעימה ללא ספק ואחלה סשן ביר (session beer, בירה לשתיה עם החבר'ה), לברוקלין טעמים הרבה יותר מודגשים של קפה ושוקולד ואנשים שנמשכים יותר לסטאוטים ולתענוגות המרירים בחיים (קפה למשל) יאהבו את העומק הזה.
אנשים שנשמשכים לחד גוניות לתתית וקרמלית, לצערי, יתאכזבו. אפשר להגיד שהבראון אייל הזאת היא בראון אייל שרוצה להיות מרירה יותר, חזקה יותר, ולתת את הבעיטה הזו שאנחנו לא מצפים לקבל מבראון אייל ברוב המקרים.
נעבור לסוגיה שונה שהטרידה אותי, בירות שמתהדרות בתואר Strong Beer, מתהדרות בד"כ גם באחוזי אלכוהול יותר גבוהים מ5.6% (דיי ממוצע) , ובטעמים עמוקים מאוד שמחביאים את האלכוהול הרב הטמון בתוכן. אז הנה הפתעה, הבראון אייל אמנם לא מכילה המון אלכוהול, אבל איכשהו היא גורמת לאותן תחושות של בירות עם אחוזים גבוהים למדי: חמימות בגרון, רצון למאנצ'יס, ודחף בלתי נשלט למוזיקת גראנג'. היא מציגה גוף כבד יחסית לבירה שאמורה להיות , ע"פ הגדרתו של יוחאי "חסרת פאנץ'", טעמים מעניינים, וטעמי לוואי של שוקולד וקפה (מתחיל משוקולד ונגמר במרירות דומיננטית של קלייה עמוקה). האלכוהול, כפי שאמרתי קודם, בשונה לגמרי מרוב הסיקורים שלנו כאן בבירבלוג, מורגש כאילו הוא הרבה יותר ממה שכתוב על התווית, אכן בירה חזקה.

מבחן הטעימה

גוף-3.5 – הבירה הרוויחה את התואר בירה חזקה, הצבע שלה (לדעתי) פשוט מדהים (כמו שולחן כתיבה עתיק).

גיזוז-2.5-מורגש היטב בזמן השתיה.

כמה האלכוהול מורגש -3.5- להפתעתי, הרבה יותר משכתוב על התווית.

כשותיות – 2- מורגשת בין כל הטעמים של הקליה איזשהי מרירות כשותית, ולבירה ארומה כשותית נהדרת משולבת עם ריחות קלייה נהדרים.

ציון כללי – 3.5 – בירה לטעמי, ללילות חורפיים עם עוגית שוקולד צ'יפס בצד.

 

שלכם,

ניצן.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: ברוקליןארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 2.00 (ציון שקול 58%)