קלרה טריפל - חזק חזק ונתחזק ישראל

קצת רקע

את הבירה הזו ראיתי לראשונה בבירמרקט.  זו מבשלה שלא שמעתי עליה בחיים, והופתעתי לגלות שהיא זכתה בתואר המבשלה הקטנה הטובה ביותר בישראל ב2011, העמסתי כמה בירות שלהם, ויצאתי לדרך.

374329_208254935930368_1222399601_n

סגנון הבירה

הבירה היא בסגנון טריפל בלגי , ומתוארת כבירה חזקה ומתוקה ע"ג התווית. הבירה מתוארת כ"בירה מתוקה המסתירה בחינניות אחוזי אלכוהול גבוהים. בעלת טעמים פירותיים, עשויים להזכיר בננה". עד כמה זה נכון? עוד נראה.

הבירה נמזגת, כמעט חסרת גיזוז, עם ראש קצף מינימלי שנעלם תוך שניות מעטות, וצבעה חום בהיר עכור, כיאה לבירה לא מסוננת. בתחתית הבקבוק (ולאחר המזיגה, בתחתית הכוס), נמצא משקע שמרים יפה. מכילה 8% אלכוהול, מומלצת לשתיה בטמפרטורה של 10-12 מעלות צלזיוס.

הבירה עצמה

ממבשלה שזכתה בתואר המבשלה הקטנה הטובה ביותר בישראל ציפיתי ליותר. אמנם זאת בירה טובה, אבל יש הרגשה שמשהו התפספס. הבירה, בשונה לגמרי מהתיאור שמתנוסס על תוויתה, מרגישה מאוד מאוד אלכוהולית (יכול להיות שזה בגלל שזה בקבוק ישן). שתיתי את הקלרה ואת הטריפל של עמק האלה  בסמוך אחת לשניה, ובשונה לגמרי מהטריפל של עמק האלה, בה האלכוהול כמעט ואינו מורגש, הקלרה מחממת את הגרון בדרכה למטה ומעוררת חוויה אלכוהולית למדי. היא בעלת גוף בינוני-קליל,  באיזשהו מקום טוב באמצע, אבל גם הקלילות היחסית הזאת לא עוזרת להפוך אותה קלה יותר לשתיה, כשכל שלוק מלווה במרירות אלכוהולית חזקה. לבירה יש טעמים מאלטים וקרמלים בהתחלה, וככל שהשתיה מתקדמת, ככה יותר נוצרת ההרגשה שאנחנו שותים אלכוהול ולא בירה חביבה. וזה באמת חבל, כי לבירה יש פוטנציאל עצום ,אם היא תצליח להסתיר במעט את האלכוהול, הוא פשוט משתלט על כל הטעמים. הטעמים שיש כאן, ושמרגישים בזמן שהאלכוהול לא משתלט, הם טעימים, הם עמוקים, ובעיקר עושים חשק לשתות עוד. הטעם הלוואי הנוראי הזה (מבחינתי) שמשאיר האלכוהול וגורם לכל לגימה להרגיש כמו קרב קטן, הוא עקב אכילס של הבירה. הבירה בכלליות היא בירה מאוד נכונה לסגנון שלה, והארומה (המאלתית המתקתקה) שלה נפלאה, רק חבל שהאלכוהול הורס. מה שנקרא באנגלית overpowering.

3713606-9582

מבחן הטעימה

גוף-2.5- לא קלילה מאוד וגם לא כבדה מאוד, בעלת טעמים עמוקים.

גיזוז-1.5- מאוד עדין, מתאים מאוד לסגנון.

כמה האלכוהול מורגש-4- הרבה יותר מדי, אם היו מצליחים להסתיר קצת יותר, זאת היתה בירה הרבה הרבה יותר טובה.

ציון כללי -3 – בירה שיכולה להיות הרבה יותר ממה שהיא, חבל שאלכוהול מסתיר הכל.

 

שלכם,

ניצן.

 

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: קלרהארץ מוצא: יצרן: מבשלת העםשנת השקה: 2011
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 3.00 (ציון שקול 68%)

Big Eye IPA - עיניים גדולות לצמא גדול ארה"ב

We thank our hops every day that the English loved their bitters—or else the IPA style may not have been born to help the beer survive the journey from Cape Hope to India back in the 18th century. ~ Ballast Point Brewing Co.

קצת רקע

את הבירה קיבלתי מכמה חבר'ה שהיו בארה"ב , לאחר תחנונים רבים.

DSCN1031

סגנון הבירה

הבירה היא בסגנון IPA, סגנון עתיר כשות ומרירות. הבירה הזו מכילו 2 סוגי כשות מרכזיים, סנטניאל, וקולומבוס, שניהם זני כשות הידועים בארומה הפירותיות/הדריות שלהם. הבירה מכילה 7% אלכוהול , ורמת המרירות שלה נתונה כ75 IBU.
DSCN1040

הבירה עצמה

הבירה נמזגת בצבע ענברי עמוק, עם ראש קצף שנעלם באותה מהירות שהוא מגיע. מהשלוק הראשון , מרגישים את הטעמים הכשותיים שכל כך מייחדים את הכשות הצפון אמריקאית, מתקתקות שמתחלפת מהר מאוד במרירות שנשארת המון זמן. וזה סוד הבירה, המרירות הגדולה גורמת לכם לרצות לקחת עוד שלוק בשביל להעביר אותה, שוב להנות מהטעמים הנהדרים , ושוב לצלול לתוך תהום כשותית ומרירה. אין ספק שמשימתם של החבר'ה מסן דייגו, ליצור IPA על טהרת הכשות האמריקאית, הצליחה להם ובגדול. כל הדברים הטובים שמביאה הכשות האמריקאית נמצאים פה, אם זה המרירות העוקצת שלאט לאט מתעדנת , או הטעמים והארומה ההדרית הנהדרת. מבחינת אלכוהול, הכשות עושה הכל בשביל להסתיר כל זכר של אלכוהול, ומצליחה ללא עוררין, הוא לא מורגש בכלל. הגיזוז בינוני- חזק ותוקף את בלוטות הטעם ביחד עם המרירות הכשותית הלא מרחמת, בקיצור, IPA כמו שצריך.

DSCN1036

מבחן ההטעימה

גוף -2- לא קליל ולא כבד, תומך את המרירות כמו שצריך.

גיזוז- 3.5- עוזר לכשות לתקוף את חלל הפה.

כמות אלכוהול מורגשת – 0.5 – בחיים לא תנחשו שזה 7%.

כשותיות -4.5- כמו שצריך.

ציון כללי – 4- IPA כמו שIPA אמריקאית צריכה להיות, צועקת כשות, מרירה, ועם הרבה פוטנציאל לhop burp.

ניצן.

 

 

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: Ballast Pointארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

מארסטונ'ס אויסטר סטאוט - פנינים אין בה אנגליה

"העבודה היא הקללה של המעמדות השותים"אוסקר ווילד.

 

אויסטר סטאוט. סטאוט צדפות.
למי שלא יודע- אני שומר כשרות. אז זה נשמע כמו ניגוד אינטרסים קל, לא?
לא.

פעם, כן, באמת היו מוסיפים רכיבי צדפות לסטאוט שכזה. קטע (מוזר לדעתי- להוסיף רכיבים מן החי לבירה) שמקורו בניו- זילנד, ושהיגר לבריטניה. כיום ככל הידוע לי כבר אין רכיבי צדפות באויסטר סטאוטים, אבל סביר להניח שפה ושם נמצא חריגים שדבקים במסורת. צריך קצת לחקור את גוגל כשאמצא זמן פנוי.
אז מה הקטע? אויסטר סטאוט בלי האויסטרס?
אז הקטע הוא שרוב הבירות שמסתובבות היום עם השם המוזר הזה הם או "מתאימות במיוחד לארוחת צדפות", או בירות מחווה לסגנון, או אולי אפילו התגלגלות של אויסטר סטאוטס מפעם, שפשוט הפסיקו להטביע בהם רכיכות.

photo 1

אז בואו נטעם, ונראה אם יש בה משהו מטלטל, ואם היא בכלל שונה מסטאוטים רגילים.
מזיגה.
נראה שיש גוף סמיך וכבד, כמו מרקם של חלב. ראש קצף עבה יחסית לסטאוטים, סמיך, צפוף, בצבע חמאה. ריח קלוי קל, חמצמץ קל, קצת מזכיר עץ רטוב; באופן כללי ריח עדין מאוד שצריך להתרכז בו. גיזוז עדין למדי- מעין בועות שמנמנות ומפוזרות שמתנהלות כלפי מעלה בכבדות.

טעימה. 
טעם קלוי, מריר ומתוק ביחד. גם הטעם מאוד עדין וחלש, ומרגיש באיזו צורה כאילו לקחו בירה עם גוף כבד וטעם עשיר- ואז הורידו את הווליום רק בטעם. קצת מוזר להרגיש המון נוכחות של בירה כבדה בפה, אבל איכשהו להרגיש כאילו הטעם הוא האפטר טייסט מהלגימה הקודמת.

אז אם רצינו לבדוק אם יש בה משהו מטלטל- אין.

photo 2

גוף: 4. סמיך, עשיר, כבד. דומה לתיאור שמפאר הבקבוק.
גיזוז: 2. כמו צי של בלונים פורחים- בועות שמנות ודלילות, שלדעתן לא משלמים להן מספיק בשביל להגיע למעלה.
כמות אלכוהול מורגשת: 1. כתוב 4.5%. מצד שני גם כתוב אויסטר. כנראה שאת שניהם לא אמורים להרגיש.
כשותיות: 2. משהו בריח החורפי הרטוב הזה מזכיר לי את הניחוחות של כשות הפוגלס בסדנאת טעימות ב-Beer&Beyond.
ציון כללי: 2.5. יש סטאוטים הרבה יותר מרגשים. ולכך היא טובה- כשלא מחפשים סטאוט מרגשת.

אחלה סטאוט לשתיה בצד אוכל, כשמחפשים בירה שלא תיקח את כל תשומת הלב של בלוטות הפעם בכל פעם שתחלוף בחלל הפה.

לרוויה,
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: Marston'sארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 2.00 (ציון שקול 58%)

ההיסטוריה של הבירה

שערלחצו על התמונה כדי לעיין בציר הזמן של ההיסטוריה של הבירה

 

לף וייל קאווה - תעלומה בכוס בלגיה

פשפוש באחורי סליק הטעימות שלי העלה בקבוק ישן של לף ששכב (עמד) שם.
לף וויל קאווה.
אני זוכר אותה! היו לי כמה בקבוקים שלה. אני לא זוכר מאיפה… היה עליה משהו מעניין באתר של לף- אני אכנס לבדוק.
היא לא מופיעה באתר. היא כן מופיעה בוויקיפדיה. היא כן מופיעה באתרי דירוגים.
אני לא מוצא אזכור למתי הפסיקו לייצר אותה… משהו פה מוזר.

photo 2

טוב- נשתה בכל זאת. בירת מנזרים בלגית בעלת 8.2% אלכוהול- בטוח מתאימה ליום חורפי וסחוף רוחות שכזה.

מכיוון שלא הצלחתי למצוא את הסרטון היפה באתר של לף שמהלל את הבירה- אני אספר לכם מה שאני זוכר.
משמעות השם- יין ישן. הבירה היא אחת מבירות הפרימיום שמיוצרות תחת המותג לף, וכמובן שפחות מוכרת בארץ מאשר אחיותיה- הברון והבלונד.
אליה מצטרפות לף 9, לף טריפל, לף רדיוס, ולף רובי (אולי אחת מהן היא הויל קאווה בשם חדש? מי שיודע שירים יד).

photo 3

הבירה, שנמזגה ונשתתה אחרי תקופה של כשנה בסליק (מה שמצביע על גיל בקבוק שכנראה נושק לשנתיים)- הייתה טובה להפליא, ונראה שהזמן עשה לה טוב.
הגיזוז של הבירה היה עדין מאוד- בועות שמנמנות ולא צפופות בכלל, שנעו בגוף סמיך וסירופי. ראש הקצף של הבירה, בצבע קרמי- היה נמוך, צפוף, ונשאר יציב לאורך כל השתיה; במהלכה שיחרר בקדחתנות ניחוחות של קרמל, תבלינים ואלכוהול.
הניחוחות האלה נכונים גם בטעם- טעם מתקתק קרמלי, סירופי, עם טעמים מתובלים של ציפורן, ואיזו ספייסיות שאופפת את הפה, מלווים כולם בטעם אלכוהולי עדין, ותחושה אלכוהולית באף.
בירה מורכבת שבהחלט מתאימה לשתייה איטית, ביום חורפי וקריר.

photo 1

גוף: 3.5. סמיך ועוטף.
גיזוז: 1. לאט לאט.
כמות אלכוהול מורגשת: 3.5. אופף את כל השתייה.
כשותיות: אין מרירות מורגשת, אין יובש בפה או עפיצות. כנראה שאחראית על חלק מהטעמים.
ציון כללי: 3.5. לזכור לחורף הבא.

בשורה התחתונה זו בירה שאני אשמח לשתות שוב בחורף, וגם אמליץ עליה לאנשים- אם אצליח להבין מאיפה היא באה אלי- ולאן היא נעלמה.

לרוויה,
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: leffeארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
3 קולות, ציון ממוצע 4.00 (ציון שקול 79%)