"העבודה היא הקללה של המעמדות השותים"– אוסקר ווילד.
אויסטר סטאוט. סטאוט צדפות.
למי שלא יודע- אני שומר כשרות. אז זה נשמע כמו ניגוד אינטרסים קל, לא?
לא.
פעם, כן, באמת היו מוסיפים רכיבי צדפות לסטאוט שכזה. קטע (מוזר לדעתי- להוסיף רכיבים מן החי לבירה) שמקורו בניו- זילנד, ושהיגר לבריטניה. כיום ככל הידוע לי כבר אין רכיבי צדפות באויסטר סטאוטים, אבל סביר להניח שפה ושם נמצא חריגים שדבקים במסורת. צריך קצת לחקור את גוגל כשאמצא זמן פנוי.
אז מה הקטע? אויסטר סטאוט בלי האויסטרס?
אז הקטע הוא שרוב הבירות שמסתובבות היום עם השם המוזר הזה הם או "מתאימות במיוחד לארוחת צדפות", או בירות מחווה לסגנון, או אולי אפילו התגלגלות של אויסטר סטאוטס מפעם, שפשוט הפסיקו להטביע בהם רכיכות.
אז בואו נטעם, ונראה אם יש בה משהו מטלטל, ואם היא בכלל שונה מסטאוטים רגילים.
מזיגה.
נראה שיש גוף סמיך וכבד, כמו מרקם של חלב. ראש קצף עבה יחסית לסטאוטים, סמיך, צפוף, בצבע חמאה. ריח קלוי קל, חמצמץ קל, קצת מזכיר עץ רטוב; באופן כללי ריח עדין מאוד שצריך להתרכז בו. גיזוז עדין למדי- מעין בועות שמנמנות ומפוזרות שמתנהלות כלפי מעלה בכבדות.
טעימה.
טעם קלוי, מריר ומתוק ביחד. גם הטעם מאוד עדין וחלש, ומרגיש באיזו צורה כאילו לקחו בירה עם גוף כבד וטעם עשיר- ואז הורידו את הווליום רק בטעם. קצת מוזר להרגיש המון נוכחות של בירה כבדה בפה, אבל איכשהו להרגיש כאילו הטעם הוא האפטר טייסט מהלגימה הקודמת.
אז אם רצינו לבדוק אם יש בה משהו מטלטל- אין.
גוף: 4. סמיך, עשיר, כבד. דומה לתיאור שמפאר הבקבוק.
גיזוז: 2. כמו צי של בלונים פורחים- בועות שמנות ודלילות, שלדעתן לא משלמים להן מספיק בשביל להגיע למעלה.
כמות אלכוהול מורגשת: 1. כתוב 4.5%. מצד שני גם כתוב אויסטר. כנראה שאת שניהם לא אמורים להרגיש.
כשותיות: 2. משהו בריח החורפי הרטוב הזה מזכיר לי את הניחוחות של כשות הפוגלס בסדנאת טעימות ב-Beer&Beyond.
ציון כללי: 2.5. יש סטאוטים הרבה יותר מרגשים. ולכך היא טובה- כשלא מחפשים סטאוט מרגשת.
אחלה סטאוט לשתיה בצד אוכל, כשמחפשים בירה שלא תיקח את כל תשומת הלב של בלוטות הפעם בכל פעם שתחלוף בחלל הפה.
לרוויה,
יוחאי.
