בית המרזח פייל אייל - בירת הבית ישראל

"עדיף לישון ולנחור מאשר לשבור את הראש, והרבה יותר טוב לשתות כוס בירה בנחת מאשר לחשוב ולהתפלסף" – רוברט ואלזר

בית המרזח הוא שם מוכר למדי בקרב תושבי הצפון, שכן מאז שנת 2000, בה הוקם, הוא מהווה את אחד ממוסדות האלכוהול המרכזיים בזירה.
בבית המרזח ניתן למצוא למעלה מ-30 ברזי בירה שונים (מגמה שלשמחתי מתחילה לתפוס תאוצה- אט אט צצים עוד ועוד פאבים עם מגוון ברזים רחב).
הברזים הללו שואבים את הבירה מחביות המאוחסנות בחדר קירור ייחודי (כך לפי הרב גוגל), וניתן למצוא בהם בירות מהעולם ומישראל, ומכל גווני הקשת-בירות בלגיות, לאגרים שונים, בירות חיטה, פייל אייל ועוד… חוץ מבירות אפשר לשתות שם משקאות אלכוהולים חריפים, ולהינות גם מאוכל.

כמו פאבים רבים המכבדים את עצמם, גם בבית המרזח התעורר הרצון לבירת הבית.
כבר יצא לי להתקל לא פעם ולא פעמיים ב'בירות הבית' שהן בירות מסחריות רגילות ומוכרות, ששמן נשדד מהן לטובת התואר "בירת הבית". נראה שזה הנוהל הרגיל.
אך מה עושה בית עסק המחפש בירה ייחודית, שתהיה באמת בירת הבית? הוא מבשל אחת.
ומה אם אין לו את היכולת? כאן נכנסת לתמונה מבשלת העם, באבן יהודה, שעוזרת לבנות את המתכון, וכן מבשלת ומבקבקת את הבירה.

הבירה אותה בנו צוות המרזח ומבשלת העם היא בירה מסוג פייל אייל אמריקאי, בעלת 5.2% אלכוהול.
היא נמזגת בצבע מפתיע למדי- פייל- משמע חיוור, ובדרך כלל נפגוש בירה כתמתמה- אדמדמה לא כהה בכלל. גם על פי התיאור של הבירה באתר בית המרזח מדובר בבירה אדמדמה. זו שאני מזגתי- הייתה פשוט חומה. כהה מהמצופה.
ראש הקצף– לבן ובהיר, בינוני, צפוף ויציב, שנשאר לאורך רוב השתיה. הראש ממש מדיף ניחוחות, וזה מצויין.
ארומות של דשא קצור, פרחוניות וכשותיות. מרענן וכייפי.
הגוף– קליל וחלק, עם גיזוז יחסית גבוה- עוד אלמנטים של רעננות.
imageהבירה יותר מתקתקה מאשר מרה, עם טעמים מודגשים של הלתת, שאיכשהו מרגישים יותר קלילים מהמצופה, כשמראה הבירה כהה ונראה כבד ועשיר.
לאחר הלגימה- סיומת מתוקה קצרה בפה, שמתחלפת במרירות עדינה שמזמינה לעוד לגימה.

בירה מרעננת, טובה וטעימה, שבנויה בצורה מאוד טובה, לדעתי, כמה שמכונה 'סשן ביר'- בירה לחבר'ה.
אפשר לשבת איתה, להינות, ולא ממש לשים לב כשהיא נגמרת.
בירה שכיף לשתות, אך לרוע המזל לא ממש מצדיקה את המחיר שלה, כשעל המדף שחקניות נוספות, שייתנו חוויה הרבה יותר מספקת.

גוף: 2.5. קליל וזורם, כמו משקה קל.
גיזוז: 4. יחסית מוגזת, לא תקחו ממנה לגימות ענקיות.
כמות אלכוהול מורגשת: 2. לא משהו שתופס את התודעה.
כשותיות: 3. אחראית על רוב הארומה המרעננת והכיפית.
ציון כללי: 3. את אחלה, ואת חמודה.

לרוויה!
יוחאי.

לאתר בית המרזח

מידע על הבירה

סוג: ארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

אבשי חיטה - do the twist ישראל

"לבירה של אבשי יש טעם מעודן. כולם רוצים לטעום- מאילת מעד דן" מתוך עלון פרסומת של המבשלה.

אבשי הינה מבשלת בוטיק, או מבשלה ביתית (תלוי איך מסתכלים על זה) קטנה מהוד השרון. המבשלה קרויה על שמו של הבעלים- אבשלום בן צור.
לרוב, כששואלים אותי על בירות חיטה ישראליות, ההמלצות שלי ינטו לבזלת חיטה, והחיטה הבווארית של עמק האלה.
למה? כי בעיני אלו שתי בירות חיטה מסורתיות, ברמה גבוהה, שיתנו לשותה את תחושת החו"ל המבוקשת.
עכשיו אני מאמין שנכנסת לרשימת ההמלצות גם בירת החיטה של אבשי- כי היא אחרת. עם טוויסט.
ונכון, יש עוד בירות חיטה מיוחדות בארץ- כמו החיטה המחוצפת של רונן, אבל באופן שונה.
photo 2

אבשי חיטה מבושלת מ-50% לתת חיטה ו-50% לתת שעורה, ומתובלת בכוסברה (בדומה לבירת חיטה בלגית), ובפירות יער.
לבירה צבע כתמתם, בצקי ועכור- מראה קלאסי לבירת חיטה; קצת כהה יותר מווינשטפן המפורסמת.
הנוזל הצהבהב הזה מעוטר בראש קצף לבן, גדול ומרשים, אוורירי למדי. הראש הולך ונמוג אט אט, אך נשאר שם, ומלווה אותנו לאורך כל השתיה.
גם בראש הלבן, וגם בנוזל בצבע הכתום הבהיר, ניתן להבחין ברמז, במעין גוון עדין של וורדרדות. יכול להיות שאני קצת הוזה כי אני יודע שהבירה מתובלת בפירות יער. נבדוק בעתיד עם עוד בקבוק.

כמו קצף אמבט
כמו קצף אמבט

ריח הבירה מאלטי למדי, אך גם מתובל- רמזים לספייסיות עוקצנית וקצת דבש. 
הטעם- מתוק חמצמץ, כמצופה מבירת חיטה. גם בטעם אפשר לחוש באותה תיבוליות ספייסית- משהו דמוי ציפורן, וחיספוס שלא ממש זיהיתי- אולי מהכוסברה?
טעם עדין אך מורגש של פירות יער. מגניב מאוד, ומוסיף טוויסט מרגש וביתי. בנוי במינון מאוד טוב.
עם ניעור תחתית הבקבוק והוספת משקע השמרים- המתיקות, והספייסיות- מתגברות.
photo 4
הסיומת של הבירה מרירה קלות, יבשה, ונעלמת מהר יחסית, עם התפוגגות הגיזוז הבינוני והנעים מהפה. זה גם המקום היחיד שהרגשתי בו תחושה כלשהי של נוכחות כשותית- במרירות, בגזרת הארומה והטעם- שחקנים אחרים במגרש מקבלים במה משמעותית יותר. גם בתחום ההרגשה האלכוהולית אין נוכחות מרעישה, והאלכוהול שמהווה 5.3% מהבקבוק- לא ממש מורגש.

גוף: 2.5.
גיזוז: 2.
כמות אלכוהול מורגשת: 1.
כשותיות: 1.5.
ציון כללי: 3.

בקיצור- הבירה הזו מעניינת, בעיקר בשל טוויסט פירות היער שבה. אני מוצא את זה מאוד מרגש שתוספת כזו קטנה יכולה לעורר אופי שלם וחדש בכוס משקה.
בהחלט אמליץ עליה לחברים בקיץ המתקרב, וגם לכם אני ממליץ להצטייד בבקבוק ולטעום.

לרוויה,
יוחאי.

נ.ב
תחזרו רגע לתמונה של הקצף ותאמרו לי אם אתם רואים גוון וורדרד. היא לא ערוכה. נשבע.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: אבשיארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
2 קולות, ציון ממוצע 3.00 (ציון שקול 65%)

גולדסטאר Unfiltered - בירה ביתית ישראל

לאחרונה החלה מבשלת טמפו אשר מבשלת את הבירה גודלסטאר להכין משהו חדש,  משהו יותר "ביתי"- ולכן היא התחילה לבשל את הבירה ובסוף לא לסנן אותה אלה לבקבק אותה ללא סינון (סינון זה חלק מהתהליך שבו מוציאים מהבירה את כל המוצקים, דבר אשר משנה את טעם הבירה).

הבירה היא בירת לאגר כהה מעוננת אשר בסוף תהליך הבישול מבקבקים אותה ללא סינון ולכן בתחתית הבקבוק ניתן לראות שאריות שמרים. לפי הכתוב על הבקבוק, רצוי להפוך את הבירה בעדינות על מנת לתת לשמרים להתערבב במשקה עצמו.

סוף סוף הבירה הגיעה אל הסופר, ומכיוון שאני חוזר פעם בשבועיים הביתה- התעכבתי קצת בכתיבת הסיקור.
בסופר היה דוכן טעימות. טעמתי. נהנתי. קניתי שישיה.  כבר באותו יום שתיתי שליש בארוחה ועוד ליטר מהחבית. הרבה קלוריות- אבל שווה את זה.

קרדיט ל: דן פרץ- צלם
קרדיט ל: דן פרץ- צלם

לקחתי שלוק- הטעם היה מוכר, אך שונה מהרגיל. מדובר בבירה מעוננת ולא צלולה אך זה לא פוסל אותה.
עוד לגימה והגרון מתחיל להתרגל לטעם האהוב של גולדסטאר אך עם טוויסט. מדובר באותו בירת לאגר כהה האהובה על כולנו אך יותר בטעם של בית וזה מה שגרם לי לאוהב אותה מאוד.
אני ושאר חברי בירבלוג גם מבשלים בבית, ולכן בזמן האחרון אני מאוד אוהב בירות בוטיק איכותיות, ופה נכנסת לתמונה הגולדסטאר לא מסוננת, היא אכן כזו.
טעמה המאוד בוטיקי (בניגוד לפס הייצור הרחב שלה) נותן תחושה שהמבשלה מכינה את הבירה במיוחד לחובבי בירות הבוטיק- ויש לא מעט כאלה.
המרירות של הגולדסטאר הרגילה לא מופיעה פה והמרירות בבירה הזו היא נמוכה יותר. בירה מאוד קלה, לכן היא מאוד מומלצת מבחינתי לעונת הקיץ הבאה עלינו לטובה. מבחינת הגיזוז היא נהדרת, גיזוז נמוך יותר מאשר הגולדסטאר הרגילה.

גוף- 3, לא כבד ולא קל, בהחלט יושב טוב באמצע

גיזוז- 2.5, עידן יותר מהגולדסטאר הרגיל.

כשותיות-1, לא מורגשת מרירות חריפה.

ציון כללי- 3.5- בירה נהדרת לקיץ שבא עלינו לטובה לאחר עונת החורף שהתארכה מאוד השנה.

 

שלכם, רן

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: טמפו משקאותארץ מוצא: שנת השקה: 2013
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
9 קולות, ציון ממוצע 2.89 (ציון שקול 59%)

לפנק.. לפנק.. לפנק..

אתר בירבלוג ומבשלת הגולן שמחים להעניק לקוראים מתנה!

ספרו לנו בעמוד הפייסבוק מה הסיבה שלכם הכי מגיע לזכות.

הקורא או הקוראת עם הסיבה הטובה והמגניבה ביותר- יהנה ממארז שי מפנק מתנת מבשלת הגולן!

אלנבי - לאגר מתוחכם ישראל

קצת רקע:

אלנבי מבושלת במבשלת אחוזת בית, שהוקמה לה בשנת 2010. את המבשלה הקים איש עסקים ששכר ברומאסטר, ויחד הם החליטו להישק ליין של בירות לאגר (בעיקר), שיהיו מתאימות לחיים האורבאניים במדינה. פרטים נוספים ניתן לקרוא בדף המבשלה.

AchuzatBait

סגנון הבירה :

אלנבי היא בירת לאגר אדמדמה בסגנון בווארי. צבעה כמו שנכתב בתיאור על הבקבוק הוא אדמדם, ענברי ועכור. ראש הקצף שלה לא גדול במיוחד, אבל לי זה בהחלט מספיק. הבירה מיוצרת על פי כל החוקים של הסגנון הבווארי הישן הזה, והיא מכילה 5.3% אלכוהול, כיאה לסגנון.

הבירה עצמה:

באלנבי פגשתי בפעם הראשונה בחנות משקאות שנמצאת על אחוזה, הרחוב הראשי של רעננה, מה שמהווה צירוף מקרים משעשע.

זה היה כבר לפני כמעט שנה, ומהרגע הראשון התאהבתי בבירה. הבעייה היחידה היא שהצלחתי למצוא את הבירה הזו רק בעוד מקום אחד, וגם אז לא היו הרבה בקבוקים. לכן לא יצא לי לשתות אותה יותר מידי עד בירס 2013.
בתערוכה הגעתי לדוכן המבשלה ודיברתי עם הברומאסטר- רועי כהן. קצת כעסתי עליו אפילו שלא ניתן להשיג בקבוקים של הבירה, בעיקר כי הם היו עד אז במהדורת חצי ליטר בלבד, מה שמנע ממנה להימכר בבירמרקט.
תשובתו הייתה שהם בדיוק מתחילים לשווק את הבירה בבקבוקים של שליש, ואני הבטחתי שמיד כשהיא תגיעה לבירמרקט אני אסקר אותה. אז לקח לסיקור מעט זמן להגיע, אבל שבוע אחרי התערכוה כבר זלגו לבטני מספר לא קטן של בירות אלנבי של אחוזת בית.

כמו שציינתי כבר, צבע הבירה הוא אדום זהוב כמו שמובטח על הבקבוק. צבע סקסי לבירה. לבירה ריח מתוק וכיפי.
השלוק עצמו מורכב בעיקר מגיזוז של בועיות קטנות שתוקפות את הלשון מחד, ומטעם לתתי מובהק שמתאים ללאגר טוב מאידך.
טעם הלוואי מתוק יחסית, ומשאיר לי חיוך על הפנים עם רצון עז לשתות עוד.
טעם הלוואי מעולה ושונה מטעם לוואי רגיל של לאגר, מה שבעצם מייחד את הבירה הזו מאוד בעיני. יש רמיזה לפרי כלשהו, רק שעוד לא הצלחתי להבין איזה. לפעמים אני חושב שזה ענבים.
קלילות הבירה נותנת אפשרות לשתות הרבה ממנה.

גוף – 2, קליל, בהיר וכיף.

גיזוז – 3, למרות שאמרו לי אחרים שלדעתם יותר.

אלכוהול – 1.5, לא מורגש.

כשות – 1, לא מורגש.

סה"כ – 4.5 והבירה בהחלט מקבל את חותם הבירבלוג'ס צ'ויס.

אני ממליץ בחום לכולם לשתות את הבירה הזו. אלה שמכירים את סצנת הבוטיק בארץ מוזמנים להינות מעוד גיוון לסגנון שדי קשה לגוון בו, ואלה שלא- מוזמים לנסות בירה שכן דומה לבירות המסחריות אבל גם מביאה טויסט משלה.
beer_blog_choice

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: אחוזת ביתארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)