שפירא סיטרה IPA - שוב אנחנו כאן

את חוות דעתי על הבירה ההיא אתם יכולים לקרוא כאן.

השנה, החליטו בשפירא לפתוח במסורת של משחק הכיסאות (או הכשותאות)- ולהחליף את זן הכשות שבדרייהופ (אחראי על הארומה) בהוצאה המחודשת של ה-IPA שלהם: שפירא סיטרה IPA!

כמצופה מכשות הסיטרה, לבירה ריחות של מנגו, פסיפלורה, ליצ'י, אפילו מעט עשבוני. הארומות אמנם לא עוצמתיות כמו ש-IPA אמריקאי יכול להגיע אבל לחלוטין מורגשות ובולטות.

בירה בצבע נחושת צלול להפליא. ראש קצף לבן, דחוס ויציב.

לבירה איזון טוב בין מרירות למתיקות עם סיומת מתקתקה המשלבת נגיעה של קרמל וטעמים פירותיים. מרירות נמוכה מהמצופה מסגנון זה אף על פי שמאוזנת. סיומת קצרה ומתוקה. טעמי מנגו, אפרסק, משמש, אפילו רמז לממתקי גומי. רמז לפנולים חבויים.

גוף מעט כבד לקיץ אך צפוי מבירה בעלת 6.5% אלכוהול. מעט חמימות אלכוהולית. ללא עפיצות. גיזוז עדין אך נוכח.

בירה טריה. קלה מאוד לשתיה. טעימה. מאוזנת. לא מספיק נועזת בהשוואה ל-IPA של מבשלות אחרות.

האם אני מופתע? לא.

למה? ככה.

עכשיו באמת וכמו שטענתי גם בעבר: מבשלת שפירא מתרגמת לדעתי הלכה למעשה את הסלוגן שלהם- ״בירה לכולם״ ומוציאים תמיד בירות מעודנות, רגועות, שכל אחד יכול להתחבר אליהן. הבירות של שפירא, לדעתי, מהוות פתח וגשר לעולם בירות הבוטיק למי שלא שתה מעולם, ומספקות נחיתה רכה ללא זעזועים.

ולמי שמחפש דברים יותר משוגעים ונועזים- לא חסר, ברוך השם.