ארץ זבת חלב
חלב ודבש… ~ עממי
אז אחרי שכבר טעמנו את האימפיריאל סטאוט של אלכסנדר, הגיעה העת לנסות בירה חורפית נוספת שלהם. מילק אנד האני הוא שיתוף פעולה בין אלכסנדר למבשלה הנודדת "מיקלר" (הלא הוא מיקל בורג ביורגסו), ליצירת בירה שהושקה בפסטיבל הבירה BEERS 2016. הבירה היא בסגנון מילק/ סוויט סטאוט (מחוזק- מכילה 8.4%), וכחלק מהרעיון להפוך את הבירה למשהו שמייצג את הארץ (חלב ודבש זה האובייס, אבל יש כאן גם תפוזים – רמז לתקופה שבה היינו מעצמת פירות הדר בקנה מידה עולמי).
הבירה, שלדעתי היא הבירה היחידה בארץ בעלת הכשר "כשר חלבי", מכילה לקטוז, סוכר שאיננו ניתן לפירוק על ידי שמרי הבירה, ומקורו בחלב. כמובן שיש ז'אנר שלם של סטאוטים עם לקטוז – ה-"מילק סטאוט", בו השותה מצפה לקבל בירה מתוקה בעלת גוף כבד (בגלל הסוכרים העודפים) וטעמי שוקולד חזקים – ממש המקבילה של שוקו למבוגרים. היות והבירה הזו חורגת מההגדרה היבשה (שע"פ הגדרת הסגנון מגיע רק עד 6% אלכוהול), הרי שכאן מדובר ב"אימפיריאל" מילק סטאוט, הראשונה מסוגה בארץ. מרגש!
הבירה נמזגת לכוס, צבעה כמעט שחור, אטום. ראש הקצף החום שנוצר נעלם כמעט מידית, ומותיר אחריו נוזל שחור, שקצת מזכיר נפט גולמי בכוס בירה. בארומה, ריחות של לתת קלוי, המון שוקולד, ליקריץ, ומעט אלכוהול. בטעם מתקבלת תמונה רחבה יותר.
כן, טעמי השוקולד עדיין שם, אבל פתאום מצטרפת המתיקות ומעניקה איזשהו גוון חדש. הטעם הוא כמעט כמו של סירופ שוקולד, כמו זה שהייתם שופכים בנדיבות על הפנקייקים כילדים.
לאחר לגימה נוספת מתגלות קליפות התפוזים במעומעם, אך הטעם השוקולדי הוא הטעם הדומיננטי העיקרי. על אף שלבירה גוף קרמי ברמת המילקשייק, היא לא מכבידה או אלכוהולית ברמה שקשה לשתות אותה. עוזר לכך הגיזוז הנמוך (מאוד), וכנראה גם הלגימה האיטית והמדודה שלי.
הבירה משאירה מן הרגשה חלקלקה כזו על הלשון, אפילו מעט שמנונית, כנראה עדות לסוכרים שלא התפרקו בבירה.
אם באימפיריאל סטאוט הבעיה העיקרית היתה הנוכחות הדומיננטית של אלכוהול והיעדר הגוף לחפות עליו, כאן הבעיה לא מופיעה כלל. הגוף מספק תמיכה רחבה לכמות האלכוהול בבירה, ואילו הייתם אומרים לי שמדובר בבירה בעלת 6% אלכוהול ולא 8.4% כמו שהיא באמת- הייתי מאמין.
לסיכום, מילק אנד האני, או בשמה המלא "דה ביר אוף מילק אנד האני", היא אימפיריאל (מילק) סטאוט מעולה, שאני מקווה שמהווה יותר מסתם קוריוז ותמשיך להגיע אלינו מדי פעם (אולי בחורפים?) אני חייב להגיד שכבר המון זמן שלא היה קולאבורישן (collaboration) בין מבשלות ישראליות ומבשלות מחו"ל שניתן להשיג בארץ (למרות ש-happy hour in sodom של הדאנסינג קאמל הגיעה אלינו לא מזמן בגרסתה שבושלה בארץ במקביל). את הקולאבוריישן של קרו רפאבליק והרצל מעולם לא יצא לי לטעום, וכך גם חלק מהקולאבוריישנס לכבוד 10 שנים לדאנסינג קאמל.
מבשלות ישראליות, תעשו collab-ים! אני זוכר לטובה את הבירה הנפלאה שג'מס והדובים בישלו לנו לפני מס' שנים, ורוב המבשלות במרחק של נסיעה קצרה (במונחים עולמיים) אחת מהשניה, לעבודה!
גוף – 4 – קרמית ונהדרת
גיזוז – 0.5 – לעיתים מרגישה חסרת גיזוז
כמות אלכוהול מורגשת – 2 – you fooled me
כשותיות – 0
ציון כללי – 4 – בירה נהדרת, מעט בצד המתוק, אבל נשמח אם יהיה יותר כאלה בארץ.
3 תגובות למילק אנד האני