בדרך כלל, כשקרובים או חברים טסים לחו"ל, מה מבקשים מהם? שיבדקו בשבילנו מכשיר סלולרי, או שיביאו m&m's מהדיוטי-פרי.
אנחנו מבקשים בירות.
את הבקבוק הזה קיבלתי מחברה של אחותי שהגיעה לארץ מבלגיה, בלי הכוונה ספציפית לאיזו בירה אני רוצה. פשוט שתביא.
למזלי- זו אחת משתי הבירות שהגיעו.
לצערי- נדמה ששתיתי אותה מוקדם מדי.
רושפורט 10 היא הבירה השלישית, והחזקה מכל הבירות המיוצרות במבשלת מנזר סנט רמי. היא בעלת 11.3% אלכוהול (קואדרופל), ונאמר עליה שהיא יכולה להתיישן ולהשתבח עד חמש שנים. עכשיו אני מצטער שלא שמתי אותה בצד שתעלה אבק.
אבל אם כבר היא ירדה בגרון, אני אספר איך היא הייתה.
הבירה נמזגה לכוס בצבע כהה מאוד- חום אטום ובוצי. מעוטרת בראש דק, סמיך וצפוף, בצבע חמאה. לוק קלאסי של בלגית כבדה ומתקתקה.
הריח מתוק, עם אלכוהוליות ליקרית מורגשת. משהו בריח מזכיר רוטב של קינוחים, שוקולדי משהו.
גוף קרמי וסמיך למדי, שאפשר לנחש שיהיה כזה כבר במזיגה. סמיכות של נקטר פירות, עם גיזוז מאוד עדין ומעקצץ.
הבירה, באופן כללי, מתוקה. ישנה מרירות עדינה מאוד בזמן שהיא בפה, אך לאחר הבליעה היא נעלמת ומשאירה מקום למתיקות האלכוהולית.
המתיקות של הבירה מורכבת בעצמה מכמה מרכיבים וטעמים- שוקולדיות (או יותר כמו ליקר שוקולד), פירות יבשים (שזיף, שבתור פרי יבש אני לא באמת נהנה ממנו, צימוקים שחורים), משהו מעט עצי (תחשבו על הטעם שנשאר בפה אחרי המקל של שלגון (כן, שלגון) מאגנום, או שימוש בקיסם שיניים), ומשהו מעט טוסטי.
באתרי דירוג בירה, כמו ratebeer ו-beeradvocate, הבירה מקבלת ציונים מאוד גבוהים, וקומפלימנטים אין קץ. אני לא בהרכח מתחבר לכל התיאורים שנותנים שם (בננה? לא הרגשתי), אבל יכול להיות שאם הם צודקים, אני עוד צריך להשתפר.
מה שבטוח, הוא שאני מצטרף למחמאות.
גוף: 4. קרמי וחלק.
גיזוז: 1. כמעט ולא מורגש, אך אם לא היה נוכח היה חסר.
כמות אלכוהול מורגשת: 4. מורגשת בריחות ובטעמים, ואני בטוח ששליש מזה יגרום גם לגברתן שבחבורה להרגיש את הראש.
כשותיות: 1. מרירות עדינה שבאה לסמן וי. הלו, זו בירה פה.
ציון כללי: 4. חשבתי לתת 4.5, אבל זה היה הורס את רצף הדירוגים. בירה נהדרת. מומלצץ בחום, לשתות כשלא חם. בירה ליום סגרירי וחורפי.
לרוויה,
יוחאי.