ניוקאסל בראון אייל - הבראון אייל הכי טובה שיש

"Here's to a long life and a merry one, A quick death and an easy one
A pretty girl and an honest one, A cold BEER and another one!"

~ אלמוני

קצת רקע :

בירה ניוקאסל בושלה לראשונה בשנת 1925 ע"י הקולונל ג'יימס הרברט פורטר. פורטר נולד בשנת 1892, והיה דור שלישי למבשלי בירה. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה, ולאחריה השתקע בעיר ניוקאסל באנגליה. במשך שלוש שנים עבד ושיפר את המתכון, עד שיצר את הטעם של הבירה שנשאר זהה עד היום. הבירה בושלה לראשונה במבשלות טיין ב1928. עובדה משעשעת – על פי המסורת בעיר ניוקאסל, בלילה הראשון שבו נמכרה הבירה היא הצליחה בצורה מסחררת, עד כדי כך שהמשטרה פנתה יום למחרת למבשלה בבקשה להקטין את כמות האלכוהול, כי תאי המאסר עדיין היו מלאים בשיכורים מהלילה הקודם (עובדה שמעידה כנראה על יכולת השתייה של האנגלים. די חלשים הייתי אומר. או שבעצם זו רק אגדה?). בשנה הראשונה לקיומה, הבירה זכתה בשלוש מדליות בתחרות המבשלות הבינלאומית לאותה שנה. מדליות אלה מעטרות את המשקה עד היום. באותה שנה גם הושק הלוגו עם הכוכב הכחול (מסתבר שהרבה מבשלות רוצות כוכב בסמל שלהן), שצבעו לקוח מנהר הטיין המקומי, וחמשת קצוותיו מסמלים את חמשת המייסדים של המבשלה.

מבשלות ניוקאסל התמזגו עם Scottish Brewers בשנת 1960, ומשם הפכה החברה ל"סקוטיש & ניוקאסל". ב2005 יוצרה הבירה האחרונה במבשלה בטיין, שהוקמה ע"י הקולונל ג'יימס, ועברה מטיין לאתר מבשלות בדאנסטון. ב2008 נקנתה החברה ע"י הייניקן, בעסקה משותפת עם קרסלברג.

לאורך השנים המבשלה מדגישה את הערך האורבאני, שהפך לאחד מסמלי ההיכר שלה, כולל בכל מיני פעילויות בישראל הכוללות עידוד ותמיכה של יצירה עירונית מקומית.

סגנון הבירה :

ניוקאסל בראון אייל (או Newcastle Brown Ale) היא בירת אייל בריטי חום מסורתי, העשויה מתערובת של מספר סוגי לתת, שעורה וחיטה המותססים כיאה לאיילים בתסיסה עילית. הצבע הוא כמובן חום עמוק, על גבול השחור, כמו שניתן להבין מהשם. הבירה מתאפיינת במרירות נמוכה במיוחד, ובארומות וטעמי דגנים, ביסקוויט, אגוזים וקרמל. לבירה

הבירה עצמה:

ניוקאסל. איי, ניוקאסל. ראיתי את הבירה הזאת במספר ברים, אבל אף פעם לא ייחסתי לה חשיבות מיוחדת. בכל זאת, האנגלים לא ידועים בבירות שלהם. פעם ראשונה שטעמתי אותה היה בבר בפלורנטין, בשם שטרן 1. הבר הציע מגוון מסלולים שבהם ניתן לטעום מכמה בירות (מומלץ להגיע לבר הזה, ישנם בערך 100 בירות מהחבית בו). קיבלנו כוס קטנה של 160 מ"ל, ומהשלוק הראשון התאהבתי. אני לא חובב בירות כהות, ולכן חשדתי, אך השלוק הראשון ירד בקלות, ומיד כשהבירה נכנסה לפה, החך התמלא בסוג של ביסקוויט שוקולד, בלי שום מרירות של בירה. בכלל. מצד אחד היא מתוחכמת ומעניינת בטעם ובצבע כמו בירות בלגיות כהות, ומצד שני קלילה ופשוטה כמו פייל אייל בהירות. צבע גוף יפה, עם קצף לבן ומלא בדיוק בצבע הנכון. הטעם שלה, שנמצא גם בשתייה וגם אחרי שגמרת לשתות, נשאר, ונשאר להרבה זמן. יצא לי לשתות אותה המון פעמים מאז, והבעייה היחידה שיכולתי למצוא היא שהבירה מעולה כל כך אך ורק מחבית. כאשר שותים אותה מבקבוק מקבלים בירה אחרת לגמרי, ואני ממש לא ממליץ לשתות אותה מבקבוק. אולי זה נותן לבירה סוג של ייחוד, בירה כזאת שאפשר להינות ממנה רק כשמשקיעים ויוצאים לאיזה בר, ולא סתם ככה בבית.

מבחן הטעימה:

קלילות – 4, חלקה וקלילה, ניתן לשתות כמות גדולה של הבירה בלי להרגיש.

רמת תסיסה – 1.5, מרגישים גיזוז עדין מאוד, אך הוא באמת רק מוסיף, ואני אחד שלא אוהב גזים בכלל. בדיוק הרמה הנכונה.

כמה האלכוהול מורגש – 1, אני באמת לא יודע על מה האנגלים התלוננו ב1928 – אם לא היו מספרים לי שיש בה אלכוהול, לא הייתי מנחש.

כשותיות  – 1.5, לא מפריע בכלל.

ציון כללי – 5 – בירה מדהימה, שפשוט מושלמת לכל אירוע, כל עוד מצליחים להביא חבית שלה.

גולדסטאר או ניוקאסל? ניוקאסל. ועוד ניוקאסל. ועוד אחת. אני חושב שהבהרתי את העמדה שלי. רק תנו לי עוד ניוקאסל.

זו בירה שמבחינתי מקבלת את הבירבלוג'ס צ'ויס, ועד עכשיו עוד לא שתיתי אף בירה שמגיעה לרמה שלה. ממליץ בכל לשון של המלצה.

לחיים,

שחף.

דעה שניה: ניצן.

אני מסכים עם שחף, זאת בהחלט בירה ממש טעימה, שתמיד מתחרה על הכסף שלי בכל בר שבו אני יושב.

לפני שנתיים בערך, הריצו בניוקאסל (השלוחה האמריקאית) , תחרות לעיצוב התווית של ניוקאסל המשווקת בארה"ב. חלק מהתוצאות של התחרות, אגב, כאן בכתבה.

זאת בהחלט בירה מצוינת, אני מתלהב ממנה קצת פחות משחף, אבל עדיין בירה ששווה 4

שלכם,

ניצן