אני רוצה בירה מסוג עם גוף , וגיזוז .

אני רוצה שתחושת האלכוהול תהיה , והמרירות .

טעימה השוואתית: דיוגנס 2012 נגד 2013 ישראל

פורסם ב מאת יוחאי מיטל (3/5)

״זרקתי את הספל כאשר ראיתי נער שותה מן השוקת באמצעות כפות ידיו״ דיוגנס.

אז אנחנו לא שתינו אותה בכפות הידיים, אלא מספלים. השוואה בין ״דיוגנס 2012״ ו-״דיוגנס 2013״ של הדובים, here we go.

דיוגנס היה פילוסוף יווני, ציניקן, ונחשב לעמוד תווך באסכולה זו.

דיוגנס דגל בפשטות, בערכיות, בהסתפקות במועט, והתנגד קשות לנהנתנות ולחיי העושר באתונה. מעניין מה היה חושב על העולם כיום.

דיוגס חי את חייו ברחובות, וביתו היחיד היה חבית גדולה, בה בחר לגור.

אם כך- אפשר להבין בקלות למה בחרו הבחורים מהדובים לקרוא לבירה שלהם, המיושנת בחבית עץ אלון על שמו.

את החבית, במקור, השמישו במבשלה בפרוייקט הבירה ״Keller"- בירת ייננים (עליו אתם יכולים לקרוא עוד, בבלוג של דגן, הברומאסטר). אי אז בעבר הכילה החבית יין מרלו. מאז- עברו בה דיוגנס 2012,  והשנה- דיוגנס 2013. הרבה טעמים לספוג מהעץ, אם לא עבר טיפול.

הבירה, ממנה יוצרו כ-600 בקבוקים בלבד, עשויה מבלנד- ערבוב- בין שתי אצוות שונות, מה שרק מוסיף למורכבות, ומתובלת בדבש ובציפורן.

שמרנו בקבוק משנה שעברה, כדי להשוות (ובשנה הבאה- השוואה משולשת)- וגילינו שתי בירות שאף על פי שידענו שהן שונות- היו בהחלט אחרות. אותה האדרת, בשינוי הגברת.

דיוגס 2013 הייתה בעלת צבע חום אדמדם, ויחסית צלולה. ראש הקצף כבר חלף עם הגשמים של השנה שעברה, ולא קפץ לומר שלום.

הריח (שהתחזק ככל שהתחממה הבירה, קיררנו את הבקבוקים במרפסת, בקור) היה בעל ניחוח עז ונעים של פירות יבשים, אניס, ומעין תערובת תבלינים. כמו הריח המורכב שיש באוויר ליד דוכני התבלינים בשוק.

DSCN1444

למי שרגיל לריח של בירה כריח של לתת או של כשות- השינוי היה מרענן ומעלה חיוך.

ובטעם? גם הוא היה מורכב- וניל, אגוזים, תבלינים (ציפורן ופלפל בעיקר, כאילו שתיתי סייזון לפני. מה שבאמת קרה קצת קודם), והכל מלווה בגיזוז עדין שהיה עצור בבקבוק משך שנה.

אז זו האחות הבכורה. אילו שינויים גנטיים הכניסו במעבדות הדובים בשנה שעכשיו? ממשיכים.

דיוגנס 2012 נמזגת בצבע חום כהה, אטום, וגם היא ללא ראש קצף. נו, טוב, אמרנו שדיוגנס הטיף לצניעות, לא?

הריח- אלכוהול, דבר ראשון. אחריו? ציפורן, אדמה, יין, וניל. גם השנה הבירה קיבלה ניחוח מורכב שרק הולך ומקבל עוד פירושים במהלך השתיה.

הטעם מורכב גם הוא, מצימוקים, ליקר שוקולד, דובדבן (כמו השוקולדים האלו של סבתא עם הדובדבן האלכוהולי בפנים. אישית אני חושב שזו התנקשות בשוקולד, אבל אני סוטה מהנושא) ושוב- רמז לווניל.

הגיזוז עדין, והגוף של הבירה קל משל 2012 שמרגישה יותר סמיכה, אבל שתיהן יחסית כבדות והשתיה שלהן ארוכה.

משמאל 2013, ומימין 2012

גוף: 3.

גיזוז: 1.5

כמות אלכוהול מורגשת: 4

כשותיות: מממ… לא. 0.

ציון כללי: 3. מגניבה, מעניינת, מחכה לראות אם בשנה הבאה שוב תשתנה.

גם כששתיתי אותן וגם עכשיו כשאני כותב, מתחשק לי סופלה שוקולד חם ועשיר. זה האופי של הבירה, חורפי, עמוס, ומורכב. בירה מתוחכמת יחסית.

לרוויה,

יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: הדוביםארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 5.00 (ציון שקול 87%)

השאר תגובה