חלק מהעניין בתרבות בירת הקראפט הוא שמדובר על יותר מאשר רק בירה, ובטח שעל יותר מאשר רק מוצר.
מדובר על חיבור בין אנשים, בין עסקים וקהילה, ובין עסקים ועסקים. על ניסיון ללמוד, לחקור ולהתנסות. ואם אפשר ביחד ובכיף – אפילו יותר טוב. ככה יוצאים הדברים הכי מעניינים ומיוחדים. גם אם לא תמיד מדובר ביצירות מופת – מדובר בסיפור, בתהליך, ביצירה שבסופו של דבר מוצאת את הדרך לכוס שלנו, ואנחנו כצרכן הופכים להיות השותף האחרון ביצירה הזו, שלפעמים לוקחת המון זמן.
כמה זמן?
היום אספר לכם על סדרת מוצרים שיצירתה ארכה כמה שנים טובות ועירבה מחויבות והשקעה של אנשים רבים ברחבי הארץ, וזה בגלל שלא מדובר על בירה, אלא בכלל על וויסקי. וויסקי ישראלי שיושן בחביות אלון שבהן יושנו קודם לכן בירות קראפט ישראליות ממבשלות שונות. תראו מה זה, כאילו אנחנו בחו"ל!
מדובר על סדרת Art & Craft של מזקקת Milk & Honey התל אביבית. סדרה שכפי שהם מגדירים אותה "היא הזדמנות נהדרת לגלות כמה מהחביות המעניינות והמסקרנות ביותר של המזקקה".
במקרה הזה אנחנו מדברים על ארבעה וויסקים שהתיישנו בחביות שונות, שכל אחת מהן שימשה מבשלה ישראלית אחרת, ליצירה של בירה מיוחדת ושונה.
אקס איילה IPA – חוזק 53.2%
וויסקי סינגל מאלט שהתיישן בחביות ששימשו קודם לכן את מבשלת הדיקטטור זצ"ל, ליצירה של בירת IPA מעושנת. החביות הגיעו לישראל לאחר ששימשו ליצירת וויסקי מעושן כבולי המייצג את האי איילה. לאחר ששימשו ליצירת וויסקי מעושן ישראלי, ונרגעו מעט, עברו לדיקטטור ושימשו ליישון בירת IPA. במשך 6 חודשים הבירה ספגה את טעמי הכבול, והחבית – את טעמי הכשות. מאז הספיק הדיקטטור להחזיר את נשמתו לבורא ואת החביות – למילק אנד האני, שם התיישן הוויסקי במשך 3 שנים. במהלכן ספג ארומות כבול רגועות יותר, פרחוניות כשותית, וטעם מעושן ומעט חרפרף עם בייט כשותי.
אקס דופלבוק – חוזק 58.3%
וויסקי סינגל מאלט שהתיישן בחביות ששימשו את מבשלת הארץ (בירבזאר) ליצירת בירה בסגנון דופלבוק. מדובר על בירת לאגר חזקה ומתקתקה, שהתיישנה בחביות אלו, חביות ברבן במקור, למשך 4-6 חודשים. לאחר מכן החביות חזרו מהר הביתה למזקקה ומולאו מחדש כך שיוכלו להפוך לוויסקי ייחודי. לוויסקי ארומה קלה, בין פריחת הדרים למתיקות של מאפים וטעמים קינוחיים של תפוזים, שוקולד ומרציפן.
אקס אייל בלגי – חוזק 55.1%
אחת מבירות הקראפט המוכרות בשוק המקומי היא האייל הבלגי של מבשלת ג'מס: 8.8. לא הרבה זוכרים, אבל לפני כמה שנים היתה הבלחה של מהדורה מיוחדת של 8.8, שיושנה בחביות עץ. חביות אלו היו חביות אקס ברבן, שהושאלו לג'מס ע"י מילק אנד האני, ובהן יושנה הבירה במשך 4-6 חודשים. רוקנה, נלגמה, והחביות שימשו ליישון וויסקי סינגל מאלט זה, שהיה האהוב עלי מהסדרה, והרגיש הכי בוגר, בשל ועשיר בטעם. הארומה מתובלת מאוד בשלל תבליני חורף, כמו אגוז מוסקט וציפורן, והטעם ממש של פאי תפוחים או שטרודל מהביל.
אקס שוקולד פורטר – חוזק 56.2%
אחד משיתופי פעולה הראשונים בארץ של בירת barrel aged. לחביות היסטוריה ארוכה: שימשו ליצירת ברבן אמריקני, לאחר מכן ליצירת וויסקי של מילק אנד האני, ואז עברו למבשלת שפירא ליישון של בירת פורטר שוקולד שעוד מדברים עליה… אחרי כשישה חודשי יישון חזרו החביות למזקקה לעוד 4 שנים של יישון הוויסקי הזה. קפה, קקאו ואגוזים באף, ושוקולד, קפה ועץ אלון על הלשון.
מבחינתי, כאיש בירה שנסיונו בעולם הוויסקי הוא מזערי, ומתמצה בעיקר במה שאני מכנה "מבחן הצרכן" (כלומר "טעים לי או לא טעים לי?") אני יכול לומר שהטעימה הזו היתה חוויה מעניינת מאוד. הניסיון לאתר את הניואנסים ואת ההד של הבירות בוויסקי הסופי, וגם ההבדלים הגדולים בין הוויסקים ורמת ההנאה השונה מכל אחד מהם… כולם הפכו את המארז שקיבלתי ממילק אנד האני להתנסות מיוחדת, מרעננת ומסקרנת מאוד.
אם הייתם רוצים לנסות את אחד הוויסקים האלה, והייתי צריך להמליץ, אז האחד שהייתי הולך עליו הוא הוויסקי שהתיישן בחביות אקס 8.8 של ג'מס.
מחכה בקוצר רוח להוצאות נוספות בסדרה הזו (הפעם כי יש לי קשר קטן אליהן…) ובעיקר שמח לראות איך צעד אחרי צעד ישראל הופכת למדינה עם תרבות קראפט אמיתית.