ליבירה פורטר - פנינת הצפון ישראל

פורסם ב מאת ניצן זיצר

"Fermentation may have been a greater discovery than fire" -David Rains Wallace 

קצת רקע:

מבשלת ליבירה הוקמה בחיפה בשנת 2007 ע"י לאוניד ליפקין, כמבשלת בוטיק ישראלית לייצור בירות מקומיות. המבשלה יכולה לייצר 300 ליטר בבישול אחד, וכ30,000 ליטר בשנה.

בסוף שנת 2010 נפתח בר ברחוב הנאמנים 21, חיפה, בו מוכרים את הבירות שהמבשלה מייצרת (ובירה אורחת מדי פעם), הכל עם יחס אישי וחם של עובדי המקום.

הבירות שמייצרים שם אינן מפוסטרות או מסוננות, ואינן מכילות חומרים משמרים, הכל ע"מ ליצור את הבירה הטרייה ביותר שאפשר.

סגנון הבירה:
בירת הפוטר היא בירת אייל בריטית כהה, שמאופיינת בטעמי שוקולד , ומרירות שנובעת מכשות בריטית מסורתית. הבירה מכילה 5.3%, טמפרטורת ההגשה המומלצת היא 5-7 מעלות.

הבירה עצמה:

לפני הכל ווידוי, אני מאוד אוהב את פאב ליבירה, זה אחד הפאבים השכונתיים היותר חמים שהייתי בהם, וכשנודע לי שנשתה את הבירה במרכז, מבקבוקים , ולא בפאב מהחבית, טיפה התאכזבתי. כל האכזבה הזאת ישבה לי כאבן על הלב, עד הרגע שבו מזגתי לי כוס מלאה בבירת הפורטר הנפלאה הזאת. כפי שאתם כבר יודעים הבנתם, אני אוהב בירות כההות, אני אוהב את המרירות שלהן, את (בדר"כ) טעמי הקפה והשוקולד החזקים שנשארים איתך לזמן ארוך, והפורט של ליבירה יודעת איך לרצות אותי. דבר ראשון, הגיזוז של הבירה עדין ברמות שכמעט לא קיימות, והיא נורא נעימה לשתיה. הטעם שלה הוא מריר ועדין , בדיוק כמו שאייל כהה טובה צריכה להיות. בכלל, העדינות הזו, ביחד עם הקלילות של הבירה עצמה, גורמת לתחושה שאתה תוכל לשתות עוד ועוד בירה, ותפסיק רק כשיודיעו לך , שהיא נגמרה. אני אישית שתיתי אותה לצד מנות בשריות , והיא ממש התאימה להם והשלימה אותם , והפכה את הבשר להרבה יותר טעים. הבירה מותירה בפה טעם נהדר (כמובן שזה תלוי בבנאדם) של מרירות עדינה וטיפות של טעם קרמלי/שוקולדי. באמת שלא הייתי מתנגד לעוד בקבוק או שניים.

מבחן הטעימה:

גוף -2- , יחסית לבירה כהה, היא קלילה ברמות שהפתיעו אפילו אותי

גיזוז- 1.5, הגיזוז שלה עדין ותואם באופן מושלם את העדינות של הבירה

כמה מורגש האלכוהול- 1 , אפשר לשתות את זה כל היום בלי להרגיש ששותים בירה (תיהיה קצת בעיה שנרצה לקום מהכסא, אבל אנחנו לא חושבים כל כך הרבה קדימה).

בסה"כ אני גבר מאושר מאוד, בעיקר בגלל שזכיתי לשתות (שוב) את אחת הבירות הישראליות האהובות עלי באחת מהמבשלות (אם לא ה-מבשלה) האהובות עלי.

ציון כללי –4

אם אתם אי פעם בחיפה, תקפצו לנאמנים 21, תזמינו לכם חצי פורטר ואיזה פוקצ'ה נחמדה ותהנו מחוויה נהדרת. אם צריך לבחור בין זה לגולדסטאר..תלוי במצב רוח, אבל כנראה שאני אלך על הפורטר.

שלכם, ניצן.

דעה שנייה – שחף

בתור אחד שבדרך כלל לא אוהב בירות כהות, אני מופתע לטובה מהבירה הזאת. היא מאוד קלילה למרות שהיא כהה, והיא משאירה טעם לוואי מתוק חמצמץ, כאילו הכניסו פנימה סאוור סקיטלס ונתנו לסוכריות לתסוס ביחד עם הבירה. זו בירה מאוד מיוחדת שמשאירה טעם לעוד, גם עוד מאותו סוג וגם רצון לנסות את שאר ההפתעות שמכינה לנו המבשלה.

גוף – 1.5, הבירה מאוד קלילה.

גיזוז – 1.5, כמעט לא מורגש.

כמה מורגש האלכוהול – 2, מרגישים שיש אלכוהול, אך זה חלק מהטם.

ציון כללי – 3.5.

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: ליבירהארץ מוצא: יצרן: מבשלת ליבריהשנת השקה: 2007
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

ג'מס 8.8 ישראל

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

"בדוק היטב כי הקצבת הבירה- ארבעה פיינט לשבוע- נשלחת לכוחות אשר בחזית, לפני שמישהו בעורף מקבל טיפה אחת ממנה". ווינסטון צ'רצ'יל.

 למבשלה שישה סוגי בירות, הנפרשים על גבי עולמות הטעם השונים, ומהווים נציגים לסגנונות השולטים- פילס, סטאוט, חיטה, דארק לאגר, אמבר אייל, ובירה אחת שנקראת 8.8, שהיא אייל בלגי.

אולי לחלקכם הזדמן להאזין לתוכנית ג'אם 88 ב-88FM. במשך תקופה נהגה המבשלה לפנק את צוות ג'אם 88 בבירת ג'מס 88, בתמורה לאזכור קטן בשידור.

על בקבוקי הבירה של ג'מס מופיע מידע טכני על המשקה, בצורה אסטטית ונגישה לציבור- סגנון הבירה, המאלט השולט בה, טעמים מורגשים, רמת מרירות, צבע, אחוז אלכוהול, וכמובן- מבושלת בפתח תקווה.

חזית הבקבוק והמידע כולם באנגלית, דבר שנראה ברור כשהיצרן והמשקיע שניהם אמריקאים, אך תמוהה קצת עקב הסיפור הציוני שהם מתגאים בו. למרות זאת, כל העניין נותן תחושה של חו"ל לבקבוק, והטקסט המרגש והפלצני מאחור כולו בעברית.

ג'מס 8.8 היא בירת אייל בלגי קלאסית, מתוקה למדי ובעלת מרירות עדינה מאוד ואפטר-טייסט חמצמץ-פירותי. בירה בלונדינית בעלת גוון מקסים, וגיזוז כל כך עדין שבקושי מרגישים בו.
משמעות השם 8.8 מעידה על אחוז האלכוהול- 8.8%, שארוזים בבירה בצורה כל כך קלילה שלא מרגישים בהם בכלל.

גוף: 0.5. קלילה, ומחליקה בגרון בקלות יחסית.
גיזוז: 1.5. גזים יותר עדינים מבקבוק של שוופס פירות יער.
כמות אלכוהול מורגש.: 1.5– אין הרגשה של משקה אלכוהולי
ציון כללי – 4.

במבשלה מתקיימים גם אירועים והופעות, וכמובן- קיימים גם פאב ומסעדה.

שלא נהייה צמאים,
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: ג'מסארץ מוצא: יצרן: Jem's Beer Factory
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
10 קולות, ציון ממוצע 4.60 (ציון שקול 90%)

טובורג רד - סטנדרט הכתר דנמרק

פורסם ב מאת שחף אשכנזי

"24 hours in a day, 24 beers in a case. Coincidence?"

 – Stephen Wright

קצת רקע:

5.2% אלכוהול, הנמכרת החל משנת 1873.

טובורג רד מיוצרת במבשלת טובורג שבקופנהאגן, בירת דנמרק. הבירה בארץ מיוצרת ע"י מבשלות בירה ישראל באשקלון.

טובורג המקורית יוצרה לראשונה ע"י קארן פרדריק טיטגן בשנת 1873, באותו מקום בה היא מיוצרת עד היום. בשנת 1903 חתמו טובורג וקרלסברג על הסכם שיתוף רווחים, ובשנת 1970 קנתה קרלסברג את טובורג וכיום הן בבעלות משותפת. על כל ניתן לראות את הדמיון הרב שיש בין טובורג לקרלסברג (לדוגמה, צורת הבקבוקים).

הבירה המיוצרת בארץ מותאמת לקהל השותים הישראל ומטרתה להתחרות בגולדסטאר. מאז 2014 מבושלת הבירה באמצעות לתתים של חברת ויירמן הגרמנית תחת הכותרת של RICH TASTE.

סגנון הבירה:
טובורג רד הינה בירת לאגר ענברית, המאופיינת בעיקר בטעמי מאלט, צנימים ואפילו טיפה קרמל. הטמפרטורה המומלצת לצריכה של הבירה היא בין 3 ל-5 מעלות.

הבירה עצמה:

נתחיל מהפקק – הפקק הוא נשלף (לפחות בגרסה הנמכרת בארץ), ואין את האפקט של הפתיחה כמו בכל בירה אחרת, מה שלדעתי מוריד מערך הבירה. בכל זאת, חלק מהחוויה. לטובורג רד יש בסיס מאלטי חזק ומתוק יחסית, שמתפתח בפה מהר מאוד לטעם קרמלי, שנשאר לאורך זמן, גם אחרי שסיימת את הלגימה. היא אינה מוגזת מידי, אך בהחלט מרגישים את הבועות הקטנות שנוצרות על הלשון ברגע הלגימה. בסה"כ טעם הבירה לא משתנה ככל ששותים אותה, והיא מחליקה די בקלות בגרון, עם מרירות לא מאוד דומיננטית, סוג של בירה ששותים עם חברים בזמן שצופים במשחק כדורסל.

לסיכום:

גוף – 2.5 – גוף מאלטי עם נוכחות אבל עדיין מאוד שתיה

גיזוז – 2 – מתאים מאוד לסגנון, לא מוגז מדי אבל עדיין יותר תחושה מרווה בגרון

כמות אלוכוהול מורגשת – אחרי ליטר בזמן שרואים את המשחק, כנראה שתתחילו להרגיש איזה דגדוג.

כשותיות- 1 – המרירות לגב המאלטי קיימת, ועוזרת לאזן את הבירה.

ציון כללי- 3- בירה עשויה היטב, אחידה בין בקבוק לבקבוק, אבל לא הבירה שתשתו כשבא לכם לשתות משהו מיוחד.

סה"כ – בירת מאקרו סטנדרטית, בלי שום דבר מיוחד בבירה הזו, בירה שאפשר לשתות ולשתות ולשתות, בירה להמון.

לחיים,

שחף.א

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: טובורגארץ מוצא: יצרן: מבשלות בירה ישראלשנת השקה: 1873
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
9 קולות, ציון ממוצע 3.56 (ציון שקול 71%)

סטלה ארטואה - אריסטוקרטית בשקל בלגיה

פורסם ב מאת ניצן זיצר

The mouth of a perfectly happy man is filled with beer" –Ancient Egyptian Wisdom"

קצת רקע:

סטלה ארטואה היא בירת לאגר בלגית, שייצורה התחיל ב1926. הבירה התחילה כבירה עונתית לכבוד חג המולד, אבל היתה כל כך פופולרית שהפכה לבירה שנתית. מאז שהגיעה לאירופה (אחרי השקת מבחן בקנדה) ב1930, היא אחת הבירות הנמכרות באירופה, עם מחזור של מיליארד ליטר בשנה.  מבשלת הבירה של סטלה, אשר ממוקמת בליבן, בלגיה, היא אחת הותיקות באירופה, עם תיעוד שמגיע עד ל1366.

הבירה מכילה 5% אלכוהול , ונעשית עם 4 מרכיבים בלבד, מים, לתת שעורה, כשות ושמרים.

סגנון הבירה:

הבירה, כפי שצוין קודם, היא בירת לאגר בלגית, שמאופיינת בצבע בהיר, ומוגזות בינונית. הבירה מאופיינת בטעמים מתקתקים לצד טעם לוואי מריר מאוד.

על מנת למזוג את הבירה צריך להיות סוג של גאון (לפחות ע"פ האתר של סטלה) ונדרשים 9 צעדים מדוקדקים ומדויקים ע"מ לקבל את החצי המושלם.

בכלל, ממתגי הבירה שואפים לעשות אותה משהו שהוא מעבר לבירה, אלא ממש אריסטוקרטיה מלכותית, אבל כל זה לא יעבוד להם אם הבירה לא ברמה.

טמפרטורת הגשה מומלצת : 4-6 מעלות.

הבירה עצמה:

מלכותיות הוא דבר נהדר, גם אריסטוקרטיות, אם יש משהו שמצדיק. סטלה ארטואה מציגה את עצמה כ"בירה של המלכים", וממתגת את הבירה כבירה של האליטה. ובאמת, אם לשפוט ע"פ הבקבוק, הצבעים והקישוטים בהחלט מעניקים לסטלה איזהשהו פאסון של מלכותיות, אבל ברגע אחד הכל נעלם. השלוק הראשון , מלווה במתקתקות ומרירות מתגברת, לא יאה לבירה מלכותית, אלא יותר לבירה שכונתית ששותים עם החבר'ה. היא לא קלילה במיוחד, וגם כמות הגזים בה בינונית לחלוטין. האלכוהול כמעט ואינו מורגש, אבל המרירות משתלטת ככל ששותים יותר, ונהיית השליטה הבלעדית של הבירה לקראת סיום השתיה. זה לא בהכרח דבר רע, אם אתם אוהבים את הבירה שלכם מרירה עם נגיעות מתקתקות, אבל זה לא מה שהייתי מצפה מבירה שנועדה לאצולה. הבירה יורדת בגרון לא רע, למרות שכמות הגזים הלא מעטה גורמת לצריבה בגרון אם שותים מהר מדי. צורת ההגשה הממולצת היא בעזרת כפפה לבנה, אבל מי שאין לו כפפה לבנה בבית, יכול להשתמש גם בכפפת מטבח, אמנם פחות אריסטוקרטי, אבל עושה את העבודה.

המחיר נע בין 8-12 שקלים ל330 מ"ל.

מבחן הטעימה:

גוף- 2

גיזוז- 3.5

כמה האלכוהול מורגש- 1.5

בסופו של דבר, ציון כללי 2.5, הבירה אמנם לא בירה רעה, אבל היא קולעת יותר לטעמם של אלה שאוהבים את המרירות המתפרצת של כשות, ואני לא ביניהם.

אין ספק שציפיתי לקצת יותר.

שלכם, ניצן.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: סטלה ארטואהארץ מוצא: יצרן: Anheuser–Busch InBevשנת השקה: 1926
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 2.00 (ציון שקול 47%)

אסטרייה דאם - אסטרייה דאם- סוג אחר של כוכב זהב ספרד

פורסם ב מאת שחף אשכנזי

"A fine beer may be judged with only one sip, but it's better to be thoroughly sure"

– אימרה צ'כית.

קצת רקע:

בירת פילזנר קטאלונית, המכילה כ4.6% אלכוהול, הנמכרת החל משנת 1876.

אסטרייה דאם מיוצרת בברצלונה שבספרד. פירוש המילה אסטרייה בספרדית הוא כוכב.

בשנת 1872 ברחו אוגוסט קואנצמאן דאם ואישתו מלאני מחבל אלזס שבצרפת, לברצלונה,זאת עקב המלחמה בין האימפריה הפרוסית (גרמניה), והצרפתית. שם, בברסה, הקים דאם את המבשלה שלו, בה ייצר בירה, ובה מייצרים עד היום 11 דורות את אותה הבירה שלו, ע"פ אותו מתכון. כל הייצור של הבירה כיום נעשה באותו מפעל שנבנה לפני 140 שנה.

סגנון הבירה:

אסטרייה דאם היא בירה בסגנון פילזנר – סוג של פייל אייל (pale ale), שמקורה בעיר פילזן, אוסטרו-הונגריה (כיום בצ'כיה).

צבע בירות אלה נע מבהיר מאוד לצהוב מוזהב, ויש להן טעם מובהק של כשותית (hop), שממנה עשויה הבירה.

הטמפרטורה המומלצת לצריכה של הבירה היא בין 4 ל-6 מעלות.

הבירה עצמה:

הלגימה הראשונה מהבירה מפתיעה מעט, לטובה. מיד אתה נזכר מבירה מהבית – גולדסטאר. היא מחליקה היטב בפה, אך מרגישים את בועות הגז בצורה ברורה, אולי אפילו מוגזמת. יש שילוב בין דגנים קלויים חמוצים ומתקתקים בחזית החך, לבין טעם לוואי חזק מאוד של מרירות. טעם הלוואי בהתחלה נראה כלא מפריע, אך ככל שממשיכים לשתות הטעם רק מתחזק, ואף הופך לבלתי נסבל, ולכן אני ממליץ על הבירה הזאת אך ורק לאנשים שאוהבים בסיום הבירה להרגיש את המרירות בפה (ולהגיד איזה כיף, אני גבר, סיימתי בירה). למרות טעם הלוואי המריר, האלכוהול כמעט ולא מורגש (אם בכלל).

לכן ניתן לסכם את טעם הבירה בחמיצות מתקתקה שמשתלבת עם טעם לוואי מאוד מריר, שנשאר לאורך הרבה זמן. בנוסף, הבירה מאוד מוגזת. אני אגיד שוב, לדעתי האסטרייה דאם מזכירה מאוד את הגולדסטאר (אירוני ששתיהן כוכב זהב), אך למרות שהיא יותר וותיקה – היא פחות טובה.

קלילות – 4.

גזים – 4.

כמה האלכוהול מורגש – 0.5.

ציון כללי – 1.5.

דעה נוספת – רן: ציון כללי – 2.5. הטעם לא מחדש שום דבר, ורק מזכיר דברים הקשורים לבית. באמת אפשר להגיד שזו הגולדסטאר הספרדית.

לסיכום:

אם יוצא לכם להיות בספרד, ואתם מאוד מאוד מתגעגעים הביתה – תשתו אסטרייה דאם, שתזכיר לכם מיד את טעמה האהוב של הגולדסטאר. מעבר לזה, לא הייתי שותה אותה שוב.

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: אס.איי. דאםארץ מוצא: יצרן: אסטרייה דאםשנת השקה: 1872
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)