סטלה ארטואה - אריסטוקרטית בשקל בלגיה

The mouth of a perfectly happy man is filled with beer" –Ancient Egyptian Wisdom"

קצת רקע:

סטלה ארטואה היא בירת לאגר בלגית, שייצורה התחיל ב1926. הבירה התחילה כבירה עונתית לכבוד חג המולד, אבל היתה כל כך פופולרית שהפכה לבירה שנתית. מאז שהגיעה לאירופה (אחרי השקת מבחן בקנדה) ב1930, היא אחת הבירות הנמכרות באירופה, עם מחזור של מיליארד ליטר בשנה.  מבשלת הבירה של סטלה, אשר ממוקמת בליבן, בלגיה, היא אחת הותיקות באירופה, עם תיעוד שמגיע עד ל1366.

הבירה מכילה 5% אלכוהול , ונעשית עם 4 מרכיבים בלבד, מים, לתת שעורה, כשות ושמרים.

סגנון הבירה:

הבירה, כפי שצוין קודם, היא בירת לאגר בלגית, שמאופיינת בצבע בהיר, ומוגזות בינונית. הבירה מאופיינת בטעמים מתקתקים לצד טעם לוואי מריר מאוד.

על מנת למזוג את הבירה צריך להיות סוג של גאון (לפחות ע"פ האתר של סטלה) ונדרשים 9 צעדים מדוקדקים ומדויקים ע"מ לקבל את החצי המושלם.

בכלל, ממתגי הבירה שואפים לעשות אותה משהו שהוא מעבר לבירה, אלא ממש אריסטוקרטיה מלכותית, אבל כל זה לא יעבוד להם אם הבירה לא ברמה.

טמפרטורת הגשה מומלצת : 4-6 מעלות.

הבירה עצמה:

מלכותיות הוא דבר נהדר, גם אריסטוקרטיות, אם יש משהו שמצדיק. סטלה ארטואה מציגה את עצמה כ"בירה של המלכים", וממתגת את הבירה כבירה של האליטה. ובאמת, אם לשפוט ע"פ הבקבוק, הצבעים והקישוטים בהחלט מעניקים לסטלה איזהשהו פאסון של מלכותיות, אבל ברגע אחד הכל נעלם. השלוק הראשון , מלווה במתקתקות ומרירות מתגברת, לא יאה לבירה מלכותית, אלא יותר לבירה שכונתית ששותים עם החבר'ה. היא לא קלילה במיוחד, וגם כמות הגזים בה בינונית לחלוטין. האלכוהול כמעט ואינו מורגש, אבל המרירות משתלטת ככל ששותים יותר, ונהיית השליטה הבלעדית של הבירה לקראת סיום השתיה. זה לא בהכרח דבר רע, אם אתם אוהבים את הבירה שלכם מרירה עם נגיעות מתקתקות, אבל זה לא מה שהייתי מצפה מבירה שנועדה לאצולה. הבירה יורדת בגרון לא רע, למרות שכמות הגזים הלא מעטה גורמת לצריבה בגרון אם שותים מהר מדי. צורת ההגשה הממולצת היא בעזרת כפפה לבנה, אבל מי שאין לו כפפה לבנה בבית, יכול להשתמש גם בכפפת מטבח, אמנם פחות אריסטוקרטי, אבל עושה את העבודה.

המחיר נע בין 8-12 שקלים ל330 מ"ל.

מבחן הטעימה:

גוף- 2

גיזוז- 3.5

כמה האלכוהול מורגש- 1.5

בסופו של דבר, ציון כללי 2.5, הבירה אמנם לא בירה רעה, אבל היא קולעת יותר לטעמם של אלה שאוהבים את המרירות המתפרצת של כשות, ואני לא ביניהם.

אין ספק שציפיתי לקצת יותר.

שלכם, ניצן.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: סטלה ארטואהארץ מוצא: יצרן: Anheuser–Busch InBevשנת השקה: 1926
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 2.00 (ציון שקול 47%)

אסטרייה דאם - אסטרייה דאם- סוג אחר של כוכב זהב ספרד

"A fine beer may be judged with only one sip, but it's better to be thoroughly sure"

– אימרה צ'כית.

קצת רקע:

בירת פילזנר קטאלונית, המכילה כ4.6% אלכוהול, הנמכרת החל משנת 1876.

אסטרייה דאם מיוצרת בברצלונה שבספרד. פירוש המילה אסטרייה בספרדית הוא כוכב.

בשנת 1872 ברחו אוגוסט קואנצמאן דאם ואישתו מלאני מחבל אלזס שבצרפת, לברצלונה,זאת עקב המלחמה בין האימפריה הפרוסית (גרמניה), והצרפתית. שם, בברסה, הקים דאם את המבשלה שלו, בה ייצר בירה, ובה מייצרים עד היום 11 דורות את אותה הבירה שלו, ע"פ אותו מתכון. כל הייצור של הבירה כיום נעשה באותו מפעל שנבנה לפני 140 שנה.

סגנון הבירה:

אסטרייה דאם היא בירה בסגנון פילזנר – סוג של פייל אייל (pale ale), שמקורה בעיר פילזן, אוסטרו-הונגריה (כיום בצ'כיה).

צבע בירות אלה נע מבהיר מאוד לצהוב מוזהב, ויש להן טעם מובהק של כשותית (hop), שממנה עשויה הבירה.

הטמפרטורה המומלצת לצריכה של הבירה היא בין 4 ל-6 מעלות.

הבירה עצמה:

הלגימה הראשונה מהבירה מפתיעה מעט, לטובה. מיד אתה נזכר מבירה מהבית – גולדסטאר. היא מחליקה היטב בפה, אך מרגישים את בועות הגז בצורה ברורה, אולי אפילו מוגזמת. יש שילוב בין דגנים קלויים חמוצים ומתקתקים בחזית החך, לבין טעם לוואי חזק מאוד של מרירות. טעם הלוואי בהתחלה נראה כלא מפריע, אך ככל שממשיכים לשתות הטעם רק מתחזק, ואף הופך לבלתי נסבל, ולכן אני ממליץ על הבירה הזאת אך ורק לאנשים שאוהבים בסיום הבירה להרגיש את המרירות בפה (ולהגיד איזה כיף, אני גבר, סיימתי בירה). למרות טעם הלוואי המריר, האלכוהול כמעט ולא מורגש (אם בכלל).

לכן ניתן לסכם את טעם הבירה בחמיצות מתקתקה שמשתלבת עם טעם לוואי מאוד מריר, שנשאר לאורך הרבה זמן. בנוסף, הבירה מאוד מוגזת. אני אגיד שוב, לדעתי האסטרייה דאם מזכירה מאוד את הגולדסטאר (אירוני ששתיהן כוכב זהב), אך למרות שהיא יותר וותיקה – היא פחות טובה.

קלילות – 4.

גזים – 4.

כמה האלכוהול מורגש – 0.5.

ציון כללי – 1.5.

דעה נוספת – רן: ציון כללי – 2.5. הטעם לא מחדש שום דבר, ורק מזכיר דברים הקשורים לבית. באמת אפשר להגיד שזו הגולדסטאר הספרדית.

לסיכום:

אם יוצא לכם להיות בספרד, ואתם מאוד מאוד מתגעגעים הביתה – תשתו אסטרייה דאם, שתזכיר לכם מיד את טעמה האהוב של הגולדסטאר. מעבר לזה, לא הייתי שותה אותה שוב.

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: אס.איי. דאםארץ מוצא: יצרן: אסטרייה דאםשנת השקה: 1872
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

נגרה מודלו - מקסיקנית לוהטת מקסיקו

לכבוד יום העצמאות המקסיקני, החלטנו לחגוג בשתייה של הבירה שאמורה להיות הבירה המקסיקנית הטובה בעולם! (לא, זו לא קורונה, פרטים בהמשך)

Spilling your beer is the worst form of alcohol abuse"Unknown

קצת רקע:

בירת לאגר וינה/מינכן, המכילה כ5.4% אלכוהול, הנמכרת החל משנת 1926.

נגרה מודלו מייוצרת ע"י המבשלה גרופו מודלו, שנוסדה ב1925 ופרוסה ברחבי מקסיקו. גרופו מודלו היא המבשלה ה6 בגודלה בעולם, ומייצרת בשנה 60 מיליון הקטוליטרים (הקטוליטר = 100 ליטר) של בירה בשנה. המבשלה הזו היא בעצם המבשלה שמייצרת את ה"קורונה אקסטרה", שמפורסמת בתור הבירה המקסיקנית הטובה בעולם, למרות שבעצם הנגרה מודלו היא הבירה המתוחכמת והמיוחדת של המבשלה, בעוד קורונה היא בירה יותר עממית.

נגרה מודלו עצמה יוצרה לראשונה ע"י מהגרים אוסטרים שהגיעו למקסיקו, והוצגה לראשונה כבירה מהחבית בשנת 1926. הבירה מגיעה בבקבוק שצורתו מיוחדת – נמוך ורחב, כאשר הפקק עטוף בנייר אלומיניום מוזהב.

סגנון הבירה:

נגרה מודלו היא בירה מסוג לאגר וינאי, שהן בירות שצבען חום אדמדם, או נחושת, בעלות טעם מתקתק עם דגש על הלתת.

הטמפרטורה המומלצת לצריכה של הבירה היא בין 5 ל-7 מעלות.

הבירה עצמה:

בהתחלה טעמתי מהקצף, שהיה מאוד טעים – קרמל משולב עם מעט שוקולד. לאחר מכן עברתי לשתות מהבירה, שצבעה אולי היפה ביותר מבין הבירות שטעמתי. השלוק הראשון היה מצויין, והשאיר בפה טעם חזק של קרמל עם רמיזות קלות של שוקולד. בנוסף לטעם, אפשר להרגיש שהגזים בבירה מודגשים, והם חלק בלתי נפרד מהטעם. הבירה מחליקה מאוד בגרון, אך היא לא בירה קלילה. ככל שממשיכים לשתות, מתגברת מרירות קלה על הטעם הקרמלי, והגוון השוקולדי כמעט ונעלם. ניתן להרגיש מעט טעם של אגוזים פה ושם.

מבחן הטעימה:

קלילות: 3.5 – אינה קלילה כלל, אך בכל זאת מחליקה בגרון.

גזים: 5 – אין הרבה גזים, אבל הם מורגשים והם חלק בלתי נפרד מהטעם.

כמה האלכוהול מורגש: 5 – יש הרגשה של אלכוהול בבירה.

ציון כללי – 6.

דבר האישה: "הבירה טעימה מאוד, מוגזת מאוד ובעלת טעם חזק".

סה"כ – גבר אדיש. הבירה ללא ספק בעלת טעם מיוחד, בדגש על שילוב של קרמל עם נגיעות שוקולד וגזים. מומלץ במיוחד לאנשים שאוהבים את השילוב של הקרמל עם הגזים והמרירות של הסוף. גולדסטאר או נגרה מודלו? תלוי במצב. אם אני במסיבה עם חברים ללא ספק גולדסטאר, אך אם אני במצב של מחשבות עמוקות על משמעות העולם, ייתכן שאבחר בנגרה מודלו.

לחיים,

שחף.

דעה נוספת : ניצן זיצר : כשחושבים על מקסיקנים שמבשלים בירה, נגרה מודלו היא לא בדיוק המחשבה הראשונה. אמנם הבירה מקסיקנית אבל אין ספק שהטונים האירופאים בה מורגשים היטב. כמו כל בירת לאגר שמכבדת את עצמה, הבירה מאוד חלקה ונראית צלול להפליא, והצבע שלה עושה חשק לשתות עוד לפני השלוק הראשון. כמו ששחף אמר הבירה כוללת המון טעמים של קרמל ושוקולד, והיא באמת מוגזת, בצורה שיותר קרובה להגזה של משקה קל מאשר של בירה. סה"כ אני אהבתי את הטעמים בבירה, והייתי שותה אותה שוב, במיוחד לצד קינוח מתקתק.

קלילות – 5 הבירה אומנם לא קלילה אבל גם לא מרגישה כבדה מאוד

גזים – 6 – מורגשים בהחלט, אבל יותר דומים להגזה של משקה קל מאשר של בירה

כמה האלכוהול מורגש – 6 – בהחלט מרגישים שיש פה אלכוהול

ציון כללי – 7.

בין הנגרה מודלו לגולדסטאר, זה באמת תלוי סיטואציה, אבל ניתן את הקרדיט למקסיקנים, ונזרום עם הנגרה מודלו.

שלכם,

ניצן.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: גרופו מודלוארץ מוצא: שנת השקה: 1926
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
3 קולות, ציון ממוצע 4.33 (ציון שקול 84%)

עופרה - כהה עם כנפיים ישראל

"You can't be a real country unless you have a beer and an airline. It helps if you have some kind of football team, or some nuclear weapons, but a the very least you need a beer."- Frank Zappa

קצת רקע:


מבשלת פפו הוקמה ב2009 ע"י היינן מוטי בוהדנה במושב צלפון הממוקם צפונית לבית שמש. המחזור החודשי של פפו הוא בסביבות ה10000 בקבוקים, כאשר יש 8 סוגי בירה שונים. פפו היא חלק מטרנד בירות הבוטיק שממשיך וגדל בארץ משנה לשנה, כאשר יותר אנשים מעדיפים בירות עם טאץ' אישי מאשר בירות מסחריות דוגמת גולדסטאר או טובורג שנמכרות בכמויות סיטונאיות. מבשלת פפו היא בעצם מבשלת האחות של יקב נבות , שמייצרת יינות בוטיק ישראלים , גם היא בהדרכת מוטי בוהדנה.

סגנון הבירה :

הבירה היא בירת אייל כהה. על גב הבקבוק מתוארת כבירה ארומתית עם סיומת עשירה, טעמי אגוזים קרמל וקפה. הבירה מכילה 5.6% אלכוהול. הבירה מיוצרת בתהליך של תסיסה עילית ותסיסה שניה בבקבוק עצמו.

הבירה עצמה:

כשהחלטנו להכנס לתוך כל העניין הזה של בירות ישראליות, לא באמת ידענו כמה יש. חשבנו שיש את גולדסטאר ועוד איזה שתיים- שלוש מבשלות של בירה שעושות סוג אחד או שניים של בירה באמת טובה. רק שהתחלנו יותר לערוך מחקרים ולהתמקד בפרויקט הזה , גילינו שסצנת הבוטיק בארץ היא ענפה ברמות שאי אפשר לתאר. כמובן שכולם שמעו על מבשלת הגולן שמייצרת את בזלת, שהיא בעצם בירת הבוטיק הכי מפורסמת, אז השבוע כשהחלטנו לטעום בירת בוטיק ישראלית, הלכנו על אחת שלא שמענו עליה- פפו. אני חייב לסייג את כל מה שאתם עומדים לקרוא בזה שאני אחד האוהדים הגדולים ביותר של בירות כהות. וכשהייתי צריך לבחור את הבירה הראשונה שנשתה, לא היתה ברירה אחרת. בכלל, יש פה איזושהי תחושה של גאווה שמבשלה קטנה במושב קטן עושה בירה כל כך מיוחדת. מהשלוק הראשון התאהבתי בבירה הזאת, היא הזכירה לי למה אני כל כך אוהב בירות כהות. הארומה של הקפה והקרמל משתקפת דרך הצבע הכהה (שחור אפילו) של הבירה , ויש סיבה טובה לכך שהפקק שחור.הבירה מתקיפה את כל בלוטות הטעם במרירות נעימה כזו שמשלבת מתקתקות קרמלית וניחוחות עזים של קפה. ועל טעם הלוואי אין בכלל מה לדבר, טעם חזק של קפה, כאילו אני לא יושב על הים עם בירה ביד, אלא בבית קפה מתורבת עם כוס של הפוך איטלקי משובח. הבירה אינה מפוסטרת ומרגישים את זה בטריות שלה, כל טעם במקומו , והחוויה הכללית פשוט מהנה. יש לה את הטעם המהנה הזה של בירות כהות, אבל בלי הכבדות שבאה אחרי, מן שילוב מדהים כזה שלא פוגשים בהרבה בירות. הדבר היחיד שאפשר אולי להסתייג ממנו הוא כמות הגזים. ספציפית אצלי הגזים התפרצו החוצה מהבקבוק והמשיכו כמו הר געש במשך דקות ארוכות, אבל אחרי שזה הפסיק, אין ספק שהבירה היתה מעולה.

מבחן הטעימה:

גוף – הבירה קלילה להפליא ביחס לבירות כהות אחרות – 2

גיזוז – טיפה יותר מדי – 4

כמה האלכוהול מורגש – כמעט ולא, יכולתי להמשיך לשתות עוד ועוד -1.5

לסיכום , גבר מאושר, ואם אני צריך לבחור בין זה לבין גולדסטאר..כנראה שאני אבחר פפו עופרה, היא פשוט עד כדי כך טובה.

ציון כללי – 4.5

דבר האישה: "וואו זה ממש טעים, ממש מרגישים את הקפה"

בסה"כ בירה מצוינת לכל זמן ביום, במיוחד בשעת דמדומים רדומה.

שלכם,

ניצן.

דעה שנייה – שחף אשכנזי: אין ספק שזו גאווה ישראלית לדעת שיש כל כך הרבה מגוון של בירות בוטיק ישראליות. למרות זאת, פחות אהבתי את העפרה של פפו. הטעם ללא ספק מיוחד – פעם ראשונה שאני שותה בירה ומרגיש כאילו אני שותה קפה. כמות הגזים בהחלט גבוהה מידי לטעמי, ובכללי אני פחות חובב בירות כהות.
גוף:3 – לדעתי הבירה פחות קלילה, ולא מיועדת לשתיית כמות מרובה.
גיזוז :4 – הרבה יותר מידי גזים.
כמות האלכוהול המורגש: 1.5 – כמעט ולא מרגישים.
גולדסטאר או עפרה? ייתכן שלעיתים רחוקות ובשביל הגיוון והטעם הבהחלט מיוחד שיש לבירה, הייתי לוקח אותה במקום גולדסטאר.
ציון כללי: 3 – גבר אדיש +.

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: פפוארץ מוצא: יצרן: מבשלת פפושנת השקה: 2009
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

אפס פילסנר - שם לא מחמיא לבירה טורקיה

"I feel sorry for people who don't drink. When they wake up in the morning, that's as good as they're going to feel all day."
-Frank Sinatra

רקע על הבירה:

מוצא הבירה הוא בירת טורקיה, איסטנבול, אשר בה שוכנת מבשלת אנאדולו אפס.

הבירה החלה להימכר בשנת 1969 ,וכיום היא אחד ממותגי הבירה הפופולרים באירופה.

הבירה מכילה 5% אלכוהול.

השם אפס נבחר ע"י הציבור הטורקי, כיוון שאפס הייתה עיר קדומה בטורקיה, ושמה מוכר וקליט. לכן רצו  ששמה של הבירה יהיה קליט גם הוא.

סגנון הבירה:

הבירה היא מסגנון פילזנר צ'כי, ומקבלת את טעמה הייחודי מאורז שמתווסף אליה בתחילת תאריך הבישול.

פילזנר הוא סוג של בירת לאגר זהובה, צלולה ונקייה, בעלת טעם נקי במיוחד ומרירות עדינה. אלה בירות קלות לשתיה, אשר מתאימות לשתיה כל הזמן, בין אם על מנת לפתוח את התיאבון ובין אם לריענון אחרי ארוחה גדולה.

טמפ' הגשה מומלצת של הבירות האלה הן בין 4-6 מעלות.

הבירה עצמה:

כבר בלגימה הראשונה מבינים שהבירה הזו היא בירה קלה, באה לרענן אותך ולא להכביד עליך כמו שחלק נכבד מן הבירות עושות.  הטעם החלק והעדין שלה מחליק בגרון בצורה יוצאת מן הכלל ומשאירה אחריה מרירות  עדינה מאוד בפה אשר גורמת לשתות את הבירה באיטיות , בשביל להאריך את חווית השתיה הנהדרת. העדינות שלה באה גם לידי ביטוי בצבע המאוד בהיר שלה, אך מנגד ,  אפשר להגיד שהגזימו עם כמות הגזים. הבירה מאוד מוגזת, ככה שלאנשים שלא אוהבים בירה מאוד מוגזת הבירה הזו לא ממש מומלצת.

לא פלא לראות את הבירה הזאת בפאבים בארץ, בירה מוצלחת מאוד בעלת שם עולמי, ומצדיקה את המחיר שלה.

ניתן למצוא את הבירה ברשויות הסופרמרקטים ובכל חנות אלכוהול.

מחירה נע באזור ה7 שקל ל330 CC.

בירה  מאוד מומלצת לשתיה לצורך התרעננות או סתם לשתיה בשביל הכיף, כל כך קלילה שאפילו לא תרגישו שסיימתם אותה.

 מבחן הטעימה:

קלילות: 9- בירה מאוד קלילה.

גזים: 8 בירה מלאה בגזים, יתרון וחיסרון, תלוי את מי שואלים.

אחוז האלכוהול המורגש- 3 אחוז, לא הרגשתי שאני שותה בירה עם חמש אחוז אלכוהול.

 גולדסטאר או אפס? גולדסטאר בשבילי, בבקשה.

ציון כולל לבירה- 7.5.

גבר שמח!

שלכם,

רן

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: אפסארץ מוצא: יצרן: אפס קבוצת משקאותשנת השקה: 1969
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
5 קולות, ציון ממוצע 3.20 (ציון שקול 66%)