מאיבירוביץ'- IBA - הכלאה מוצלחת ישראל

Ale, man, ale's the stuff to drink for fellows whom it hurts to think.
A. E. Housman

קצת רקע

את הבירה פגשתי בביקור במבשלת מאיבירוביץ', שם טעמתי לראשונה את הסגנון IBA, הסתקרנתי ולקחתי לי בקבוק הביתה, והנה אנחנו כאן היום.

DSCN0580

סגנון הבירה

הבירה היא בסגנון IBA, Indian Black Ale, הידוע גם בשם American-Style IBA ,American Black Ale ועוד לפני זה נודע בשם black IPA. לצורך הסיקור הוא יהיה IBA, כמו שרשום על התווית (מי אני שיתווכח עם תווית?). הבירה מכילה 7.4% אלכוהול, אחוז גבוה יחסית לIPA, אבל מכיוון שזה לא IPA, אלא IBA, אני לא ממש יודע איך אחוזי האלכוהול הולכים בסגנון הזה (לפי BeerAdvocate, בין 5% ל10%, נשמע טוב, נסמוך עליהם הפעם).
DSCN0575

הבירה עצמה

הבירה נמזגת עם ראש קצף יציב, בגוון זהוב, הוא אומנם דועך מעט לאורך הזמן אבל היה נוכח לאורך כל השתיה. הבירה בגוון חום כהה (ע"פ BeerAdvocate כך אמור להיות) , וכשמריחים אותה…מתבלבלים. לבירה ארומה קלויה, כזאת שהיינו מצפים מפורטר או סטאוט, ומעורבבת עם ריחות פירותיים שבדר"כ אנחנו רואים בIPA רווי כשות.

אז איזה טעם יש לבירה? אם תקחו IPA, ותקחו בראון אייל, תתנו להם הרבה יותר מדי משקאות חריפים, תשאירו אותם לבד, ותחזרו אחרי חודש (כידוע, הריון ביראי לוקח חודש), זה מה שתקבלו, תינוק חמוד שיש לו תכונות גם מאמא IPA וגם מאבא בראון אייל.  הטעם הראשוני שטועמים הוא טעם קליה, שוקולדי מתקתק, שבדר"כ מאפיין פורטרים ובראון איילים , עוד באותו זמן, ברקע מרירות כשותית , שלאחר כמה דקות , מותירה בפיכם טעמים פירותיים ושוקולדיים. משהו פה אמור להיות לא בסדר, לקחת 2 סוגים מאוד דומיננטים, אחד מאוד כשותי ואחד מאוד קלוי ולערבב אותם, זה לא אמור להיות טוב, אבל זה כן. טעם הלוואי שנשאר , מבקש רק עוד בירה , וכך שלוק לאחר שלוק, תוך ניסיון להבין מה קורה מה קורה פה, אתם נשאבים לתוך הבירה. יש לומר, שלמרות שלאחר כמה דקות טעם הלוואי מתקתק ונעים, בתחילת דרכו הוא מריר כמו סיומת של בירה קלויה מאוד. רק לאחר מכן מגיעה הפירותיות הכשותית ומרגיעה את העסק. הגיזוז בינוני- עדין נעים לחך, האלכוהול , למרות שהוא רב, אינו מורגש כמעט בכלל. הכשות, כפי שאמרתי קודם, תורמת לארומה וגם מעצימה , בעזרת הטעמים הפירותיים ,את טעמי השוקולד המתקתקים, ומורגשת בכובד בעיקר עם טעם הלוואי הקלוי המריר מאוד. לסיכום, אם אתם אוהבים את הבירות שלכם גם קלויות, גם כשותיות,וגם טעימות , מצאתם כתובת , רק אל תיהיו מלאים מדי.

DSCN0587

מבחן הטעימה

גוף-3.5- מרגישה כבדה מאוד בגלל עומס טעמים, ומרירות חזקה בסוף השלוק.

גיוזז-1.5- עדין ולא מפריע.

כמות אלכוהול מורגשת- 1.5- קצת חמימות בגרון.

כשותיות -3.5- מורגשת טיפה בארומה, אבל בעיקר בטעם הלוואי המידי שאחרי השלוק.

ציון כללי- 3.5- בירה עם שלל טעמים נפלאים, רק טעם הלוואי המידי החזק שלה (מרירות חזקה מאוד) מונע ממנה להיות בירה מצוינת.

 

שלכם,

ניצן.

 

 

 

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: MaiBEERovicz - מאיבירוביץ'ארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

Sleeping Giant IPA - תמשיך לישון אוסטרליה

The selling of bad beer is a crime against Christian love.
–Law, City of Augsburg, 13th century

קצת רקע

את הבירה קיבלתי כחלק ממארז מקרוב שבא לבקר מאוסטרליה, והיא הראשונה שאני טועם ממארז ה"Aussie Craft Beers" , התווית יפה, יש פוטנציאל!
sleeping

סגנון הבירה

כפי שהשם מרמז, הבירה היא בסגנון IPA, סגנון שמאופיין בארומה כשותית, הדרית ופרחונית, וטעמי כשות חזקים ומתפרצים. הבירה מכילה 5.4% אלכוהול.

sleeping-giant-ipa

הבירה עצמה

הבירה נמזגת עם ראש קצף לבן יפה, וצבעה ענברי וצלול. כמו כל בירה שאני שותה, במיוחד עם IPA, קודם כל אני נוהג להריח את הבירה, לנסות להבין מה יהיה איפיון הטעם שלה לפני שאני טועם, ורק אז ניגש למלאכה. מה אני אגיד… כשות אין פה. כשפתחתי לראשונה רכז לתת נוזלי, היה לו ריח מאוד ייחודי, ריח מתוק , מזכיר קצת ריח של צוף , אבל עם דגשי דגנים ברורים, מאלטי להפליא. כשהרחתי את הבירה הזאת , זה החזיר אותי לשם, אבל איך זה יכול להיות? זאת בירת IPA!! היא אמורה להיות בנויה על טהרת הקסקייד והנורתרן ברואר! האם מישהו החליט שהוא לא משחק לפי הכללים , או שפשוט הוא ניסה ולא ממש קלע? טעימה ראשונה – מתוק, טיפה כשות ברקע, מתוק, מאלטי, כמו רכז לתת מעורבב עם מים. שלוק שני, אולי זה ישתפר? האף כבר כמעט נוגע בראש הקצף, אך לא מזהה אף טיפת רמז כשותי, ושוב, מתיקות, מאלטיות, וזהו. טעם לוואי מאלטי חזק כאילו לקחתי כפית של רכז לתת ושמתי בפה (רמז, זה לא טעים). יחסית לבירה עם תווית כל כך מהודרת, התקוות שלי היו בעננים, ולצערי התבדתי (בעוצמה). ככל ששותים יותר כך גם מרגישים יותר את האלכוהול, קחו רכז לתת, תדללו, תוסיפו וודקה, הבנתם את הרעיון הכללי?  הגיזוז בינוני (הדבר היחד בבירה הזאת שמתאים לסגנון), ודוגרי, אם אני אגיד את האמת, דיי מבאס אותי לכתוב על הבירה הזאת, היא פשוט לא טובה.

sleeping2

מבחן הטעימה

גוף -1.5 – גוף קליל, אבל מרגישה כבדה למדי בגלל הטעמים הסירופיים שלה.

גיזוז-2 – מתאים לסגנון, זהו.

כמות אלכוהול מורגשת -3- כמו וודקה מהולה בבירה.

כשותיות -1- אני אפילו לא רוצה לדבר על זה, חבל שאני סתם אתעצבן.

ציון כללי-1.5 אכזבה ממדרגה ראשונה, לא יודע באיזה זכות הם קוראים לה IPA, געגועים להודית המכוערת.

 

 

שלכם, ניצן.

 

מידע על הבירה

סוג: , , מבשלה: Gage Roads Brewingארץ מוצא: שנת השקה: 2005
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 1.00 (ציון שקול 48%)

תערוכת BEERS 2013

למי מכם שלא מכיר- הרשו לי קודם כל לומר שאני מופתע- ולהכיר לכם את אתר בירס– אתר הבירה הגדול בישראל.
מקווה שאני לא מקפח אף אחד עם הקביעה הזו.
האתר, ששיך לסטודיו בן- עמי, ארגן זו השנה השלישית את תערוכת BEERS המרשימה.
מטרת התערוכה היא לתת במה לתרבות הבירה הישראלית- ממבשלות גדולות, למבשלות הבוטיק ועד למבשלים הביתיים, דרך היבואנים והמותגים הגדולים מחו"ל.
בתערוכה חושפים את מרכולתם כל העוסקים בקודש, הן לקהל הרחב- שבא לטעום, להכיר, ולשזוף את עיניו, והן לקהל המקצועי- בעלי מסעדות, פאבים ובארים שבאים לחפש היצע חדש לתפריט, או אפילו מערכות מזיגה חדשות, ועד למבשלים, שבאים להכיר, לחוות, ואפילו למצוא חידושים בתחום הציוד וחומרי הגלם למבשל הביתי.

התערוכה נחשבת, ולא בכדי, לאירוע הבירה הגדול והמרכזי בישראל.
השנה נמזגו במשך שני ימי התערוכה למעלה מ-200 סוגי בירה שונים. בתוכם ניתן היה למצוא לא מעט בירות שבושלו במיוחד לתערוכה, או שהושקו בה לראשונה.

אני יכול לספר לכם כאן על האווירה הפסטיבלית המחשמלת, ולהרחיב בדיבור על התפקיד החשוב שהתערוכה הזו משחקת במסע הבלתי פוסק לעידוד תרבות הבירה בארץ.

במקום זה- אני אתן לכם להמשיך מכאן לבד- לחוויות האישיות שלנו.
ניצן זיצר-  חווית הבירה הגדולה
שחף אשכנזי– המסע במסדרון העגול
יוחאי מיטל- הרפתקאת הכשות

48 - בירה לאמיצים ישראל

בבירה 48 נתקלתי בשיטוטי ברחבי המטריקס האינטרנטי של עולם האלכוהול בארץ, בחיפושים אחרי בירות חדשות ומעניינות. וואלה- הצליח לי, ומצאתי את זו.

עכשיו נשארתי עם שם וסיפור מסקרן (נגיע אליו עוד מעט, בנתיים- תסתקרנו גם אתם) ובלי רעיון איפה להשיג אותה.

למזלי- לא הרבה זמן אחר כך נפתחה הבירמרקט, וה-48 הגיעה אל סליק הבירות לסיקור (שהוא סליק נפרד לחלוטין מהסליק לשתייה שוטפת).

אז מה הסיפור המסקרן? נתחיל עם הכיתוב המתנוסס על התווית האחורית:

"כשהסתיים המנדט הבריטי ומייק פלנגן, חייל אירי חובב בירה בצבא הוד מלכותו, נדרש להתקפל הביתה, הוא נכנס לטנק הקרומוול שלו ונסע הישר למחנה של ארגון "ההגנה". לצידו, על טנק נוסף, רכב מקדולנד, חברו הסקוטי. כך הקימו אירי וסקוטי בלילה חמים של קיץ 1948 את חיל השיריון הישראלי. 
היום ממשיכים נכדו של פלנגן וחבריו את השושלת המשפחתית עם בירת לתת המיוצרת בשיטה מסורתית בטעם עמוק ומיוחד.
הבירה הזו מוקדשת לפלנגן ולגיבורים מסוגו."
(מפקפקים?)

מצגת-48C-1

הבירה, שכיום מבושלת במבשלת העם, יוצרה ונהגתה על ידי ליאור הרץ- הנכד. אליו חברו אמיר פוגלמן ושי רביד (האמיצים. לפי הבקבוק).
הרץ, ששהה שלוש שנים בניו- זילנד, נשבה בקסמי בירות הבוטיק (ואחרי טעימה של בירות מהאיזור, אני לא מופתע בכלל).
עוד כשלוש שנים של בישולים בבית, סיורי מבשלות בגרמניה ובדנמרק ובישול עם המקומיים נדרשו על מנת לשכלל את המתכון לכדי המטרה הסופית.
"הרעיון שלנו היה לייצר בירה נעימה, שכל אחד יאהב לשתות, והרבה. רצינו לייצר בירה מעט מתוקה, אך עם זאת מורכבת- מעט חמיצות ומרירות במידה".

Slide 1

אני חייב להסכים. לדעתי- הבירה מקסימה.
היא פשוטה, ובעלת עידון שעונה בדיוק על המטרה. הגוף של הבירה חלק, מאלטי ובעל הקטיפתיות שאני תמיד מחפש. לא כבד ומשביע- ולא מיימי ודליל.
הגיזוז של הבירה דיי צפוף, אבל בבועות עדינות וקטנות. ממש לא נותן את התחושה של קולה שישבה פתוחה במקרר שבוע, כמו בירות אחרות עם גיזוז רפה, וגם ממש לא תוקפני כמו סודה קלאב.

2ac640be41c711e29f1422000a1fbc0e_7

התחושה האלכוהולית של הבירה לא מטורפת, אבל גם לא נחבאת אל הכלים. יש טעם אלכוהולי, אבל בלי הרבה תחושה גופנית. אולי אם אפשר היה לשתות אותה בכמויות מהחבית (-אם מישהו מוצא- נא לדווח למוקד).

הבירה משחקת על הקו המתקתק מאלטי, ואפשר להגדיר אותה כאמבר אייל, למרות שבהשוואה לאמבר אחרות, היא פחות מתאימה, לדעתי. יחד עם זאת היא נהנת מהרעננות הקייצית והכשותית שהופכת IPA עדינים למוצלחים בעיני.
ראש הקצף של הבירה מעלה את הניחוחות הרעננים- מתקתקים האלה לאוויר, ומעלה את החשק לעוד לגימה.. עד שהוא נעלם. בשלב הזה כבר לגמת מספיק כדי שהחשק יישאר בלי קשר לראש הקצף.

אני אישית שתיתי את הבירה בארוחת שבת, והליווי היה מצוין. אחר כך, אצל ניצן, שתיתי אותה לבד (טוב, היו שם עוד הרבה בירות, אז לא בדיוק לבד)- ושוב- נהנתי מכל לגימה.

Slide 1
לחצו למעבר למצגת המכירות של המבשלים

גוף- 3. חלק, קטיפתי, ועם זאת- קליל.
גיזוז- 3.5-ממריץ את הבירה- לא תוקפני ולא חלשלוש.
כמות אלכוהול מורגשת- 2.5-  יש תחושת טעם. אחלה.
כשותיות- 3. מרעננת וארומתית.
ציון כללי- 4.5- אם אמבר- אז האמבר האהובה עליי בנתיים. ואחרי הרבה זמן- מבחינתי- בירבלוג צ'ויס!

beer_blog_choice
אז תהיו אמיצים- ותחפשו אותה.
לרוויה,
יוחאי.

 

 

מידע על הבירה

סוג: , , ארץ מוצא: יצרן: מבשלת העם
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
11 קולות, ציון ממוצע 4.45 (ציון שקול 88%)

החיטה המחוצפת של רונן - חוצפה חיובית ישראל

"They who drink beer will think beer"

~Washington Irvin

קצת רקע

את החיטה המחוצפת טעמתי לראשונה לפני כמעט 9 חודשים. הייתי אז לפני מהפכת הבירה האישית שלי, והסתייגתי ממנה לחלוטין. מאז, טעמתי הרבה בירות כשותיות יותר וכשותיות פחות, והחלטתי שהגיע הזמן לתת עוד הזדמנות, במיוחד לאור הביקור שלנו במבשלת שריגים, והטעימה שם, שהובילה אותי לחשוב שהבירה שווה עוד טעימה או שתיים.

סגנון הבירה

הבירה היא בסגנון חיטה עם טוויסט קטן. למעשה זאת בירת חיטה עם טוויסט של קראפט ביר אמריקאיות, ז"א, מלאת כשות. צבע הבירה ענברי , ויש לה ארומה מתוקה (ולא בננית בכלל), שלא ממש מאפיינת בירת חיטה.

הבירה עצמה

כשהיינו במבשלת שריגים, עופר אמר לנו שכששותים בירות כשותיות, והטעם לוואי מריר, כל רצוננו הוא רק לשתות עוד שלוק אחד כדי להעביר את המר ולהחזיר את המתיקות שהיתה קודם. אז אין ספק שעופר צודק. קודם כל נתחיל בזה שהצבע של הבירה פשוט יפהפה, הבירה לא מסוננת ועולים ממנה ניחוחות הדרים. הבירה לא מציגה הרבה גיזוז, ויורדת בגרון בצורה שהרבה בירות היו רוצות. הבירה מתחילה מתקתקה, עם  גוונים לימוניים ,ובאמת שקשה להסביר את הטעם שלה, היא פשוט טעימה. יש היבטים של כשות פה ושם, אבל המקום בו זה הכי מורגש הוא בטעם לוואי שבא אחרי. מין טעם מר כזה שנשאר בפה, שוודאי ששותי בירות כשותיות יזהו. כפי שעופר אמר, בואו של טעם הלוואי מזמן את השלוק הבא, וכך נמשך התרגיל עד שמסתיימת הבירה (והיא מסתיימת מהר). הבירה בעלת גוף בינוני עם טעמים עמוקים מאוד, אבל עדיין מפתיעה בצורה מדהימה בקלילות שלה. אפשר לשתות בקבוק בלי לשים לב בכלל, וזה אומר משהו על הבירה. האלכוהול לא ממש מורגש, מפתיע בהתחשב שזו בירה עם קצת יותר אלכוהול מהרגיל (6.1%), וכאמור האלכוהול לא מפריע לחוויות הבירה. אם דיברנו על בירות שכיף לשתות עם חברים, זאת אחת מהם- היא נהדרת, קלילה, מרעננת ,ומאוד טובה במה שהיא עושה.

סדרת הבירות של רונן

מבחן התוצאה:

גוף-2- הבירה קלילה מאוד ומכילה טעמים עמוקים

גיזוז- 1- כמעט ואינו מורגש, לשתות בלי להרגיש

כמות אלכוהול מורגשת -1.5 – רק אחרי שסיימנו וקמנו להביא עוד אחת

כשותיות -3- בהחלט מורגשת בארומה ובטעמים, ובמיוחד בטעם לוואי, אבל מבדילה את בירת החיטה הזאת מהשאר, וזה דבר טוב

ציון כללי -4- עוד בירה מצוינת מבית עופר , וסדרת "רונן" של מבשלת שריגים. תענוג שיש בירה ישראלית כזאת.

שלכם,

ניצן.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: שריגיםארץ מוצא: שנת השקה: 2008
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
6 קולות, ציון ממוצע 4.67 (ציון שקול 90%)