עברנו דירה!

למי שלא שם לב, הגיע הזמן להסתכל על שורת הכתובת שלכם בדפדפן עכשיו. עברנו דירה!

אחרי חודשים רבים של ציפייה, הבירבלוג סוף-סוף הגיע לבית שהיה צריך להיות לו תמיד, beerblog.co.il.

המעבר הזה חשוב לנו מאוד לא רק בגלל הנוחות (נסו אתם להסביר למישהו שהאתר שלכם הוא "beerblog-מילה-אחת-מקף-il-נקודה-קום. לא, זה לא co.il"), אלא בעיקר כי הוא מייצג את החזון האמתי של האתר הזה – בלוג בירה ישראלי, שנמצא בכתובת ישראלית.

הכתובת הישנה תעבוד לעוד מספר חודשים, אך אנחנו מעודדים את כולם לעדכן את המועדפים שלכם וכן אם אתם מפנים אלינו מהאתר שלכם, עדכנו בבקשה את ההפניה.

מזל טוב לכולנו,

אריאל

סינגל מאלט IPA - שובו של הבודהה ישראל

הם חזרו! מבשלת לפינג בודהה חזרו לייצר בירות אחרי העדרות ממושכת (מדי) מהמדפים. הבישול עבר כאמור למבשלת העם שמייצרת את הבירות עבור השמן המחייך.

או! ואיך הם חזרו! עם בירה עוצמתית באלכוהול (7.1%) , במרירות (נגיע לזה) ובטעם (נגיע גם נגיע).
IMG_20130725_133758

טוב אז אני לא ארבה במילים, הסגנון האהוב עלי מאחת המבשלות האהובות עלי (זכרונות מטרינטי עולים לי כל הזמן), קדימה לעבודה.

הבירה נמזגת עם ראש קצף ענק ויציב (כנראה בגלל מזיגה קצת יותר מדי אגרסיבית מצידי, בחיבור עם עיצוב הכוס) שנשאר דקות ארוכות, ומתמוגג לאט לאט, ומותיר מאחוריו ראש קצף יציב ודק.

IMG_20130725_133911

הבירה בצבע ענברי- נוטה לכתום (ואני יכול לראות את זה טוב יותר לאחר שלמדתי איך לשטוף כוסות כמו שצריך, תודה ברק), ויש לה ריח משגע. ריח הדרים מתקתק כזה שאני מתמוגג ממנו בכל פעם שאני מקרב את חוטמי לכוס, תענוג.

IMG_20130725_134128

אז כן, אפשר להבין מהכתוב שהצגת הבירה השאירה עלי חותם, אבל איך הטעם?

אני אתאר את חווית השתיה.

כשות כשות שות כשות כשות כשות , פאוזה , מר מר מר מר, אוי זה מר, אני צריך שלוק שיעביר את זה, כשות כשות כשות כשות כשות פאוזה, מר מר מר וכן הלאה.

ולפני ששמתי לב, כבר נגמרה כל הכוס, מדדה של בירה טובה באמת.

אין פה יותר מדי טעמים נלווים , אין איזו מתיקות נחבאת (אולי רק בסוף השלוק האחרון מהכוס, אחרי שכל המר עובר, אחרי דקות ארוכות), אין מורכבות מיוחדת, יש נוזל מוגז בצורה בינונית-עדינה, כתום-ענברי, עם טעמי כשות דומיננטים, והמון מרירות, וזה עובד.

אני נורא נהנתי מהבירה, כנראה כי לא שתיתי שום דבר כשותי כבר שבועיים, ודגדג לי לשתות אותה.

IMG_20130725_133811

אמנם , הייתי בטוח שהבודהה לא יחייך אחרי החוויה שהוא עבר מוקדם יותר השבוע (כאשר באותה שישיה, השכן שלו, התפוצץ) , אבל נראה שהוא התאושש מהמקרה בצורה מופלאה.

לסיכום:

גוף – 1.5- בירה מאוד שתייה, בלי כבדות נראית לעין (או לחיך).

גיזוז – 1.5- עדין ונחמד.

כמות אלכוהול מורגשת -1- הכשות מסתירה את זה טוב מאוד.. לא הורגשה בכלל עד שקמתי מהכסא.

כשותיות – 4.5- yes please.

ציון כללי – 4- בירה שנורא נהנתי ממנה, במיוחד בחום הנוכחה ששורר במדינה, אוהבי כשות ישמחו.

 

IMG_20130725_134211

שלכם,

ניצן.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: לפינג בודההארץ מוצא: יצרן: מבשלת העםשנת השקה: 2013
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

בלאק סין - לא לעמוד בפיתוי ישראל

חלק מהבירות של גל ספיר, מעמק האלה, סיקרנו כאן בעבר. אפילו ביקרנו אצלו במבשלה,  והכרנו.
אחרי הביקור שלנו במבשלה, הפנה אותנו גל לאכול צהריים ב"ביסטרו של מייק ושרון"- מסעדת בשרים דרום אפריקאית חמודה מאוד.
על הבירה שגל בישל למסעדה הזו אתם קוראים וקוראות עכשיו.
אולי זכור לכם שסיפרנו שגל סוגר את המבשלה נכון לעכשיו, למרבה הצער- אבל תמיד יש מקום לעוד בישול אחרון, לא?

אם ככה- הבלאק סין היא בירת פריסטייל שונה מאוד בנוף: בירת חיטה שחורה משחור.
ביקשתי מגל שיספר לי קצת על הבירה, ולמה הוא בחר לבשל אותה כמו שהיא:
"בגדול – אני לא איש של בירות חיטה. לא מתחבר לטעם. פעם הייתי משוגע עליהן, היום קשה לי איתן נורא. תמיד שואלים אותי "למה אין לך בירת חיטה?" ואני עונה "כי לא טעים לי", אחרי כמה ניג'וסים של אנשים, החלטתי לעשות מעשה ולהכין בירת חיטה (מה גם שרוב חומרי הגלם שלי נגמרו ונשארתי עם הרבה חיטה)".
אוקיי, אז למה לא חיטה בווארית? או אמריקאית? או בלגית? משהו מוכר.
"מכיוון שאני לא אוהב בירות חיטה ומכיוון שאני משתדל שהבירות שלי יהיו עם טוויסט, החלטתי לעשות בירת חיטה שחורה משחור, יעני, הפוך על הפוך. נכנסו קצת ספיישלים (גרעיני לתת מיוחדים) שחורים וכהים למאש (דייסת הבישול), נכנסה כשות עדינה ו-וואללה, יצאה בירת חיטה כהה עם טוויסט מגניב. חבר/לקוח קבוע שלא אוהב בירות שחורות אבל כן אוהב בירות חיטה, ישר לקח ארגז, אחרי טעימה, כמובן."

photo 2בירה שונה בנוף- כבר אמרנו? אבל סבבה, מותר לשחק ולהשתולל- זה כל הכיף. למה צריך לקרוא לזה חטא?
"בעיקרון, ככלל, אני שומר על כשרות בענייני הבירה: לא מבשל או מבקבק בשבתות וחגים, מוכר את חומרי הגלם בפסח וכדומה" מספר גל. "עם הבירה הזו- דווקא לא. בושלה בשבת עקב חוסר זמן, בוקבקה בחג מאותה סיבה ולא נמכר החמץ השנה. לאחר שעברה טעימה ראשונה, היה בה משהו שנראה לי קצת שחור ומרושע, חיטה אבל עם חתיכת טוויסט. החיבור עם ה"חטא" של בישול בשבת וביקבוק ב"יום טוב" יחד עם צבע שחור משחור, חיברו את השם הכי בול בפוני – החטא השחור או כמו שמופיעה בתוית: Black Sin."

אז עכשיו אנחנו יודעים את הסיפור של הבירה, שהוא, כמוה- מעניין ויוצא דופן. הגיע הזמן לטעום, לא?
הבירה נמזגת שחורה מאוד, ומוגזת מאוד, והייתה נראית כמו קוקה קולה אלמלא ראש הקצף הענק שרובץ עליה מלמעלה.
השניה שבה הפנתי את המבט היתה מספיקה לראש הקצף כדי לברוח כמו אוויר ממוזג דרך חלון פתוח. נשארתי עם בירה שחורה ואטומה, בעלת דף קצף בצבע קרם שמונח בראשה. והיא לא סטאוט. מגניב.

הריח שעולה מהכוס גם הוא לא מסגיר שמדובר עדיין בחיטה- ריח קלוי, קפה, פורטרי משהו.
והטעם? חמצמץ מאוד, מהשימוש ב-75% לתת חיטה כנראה, לידו טעם קלוי, קצת קפה שחור, ואגוזים. רוב המרירות באמת לא מרגישה כאילו הגיעה מהכשות  אלא דווקא מהקלייה.
photo 1

גוף הבירה בינוני, והיא לא קלילה מידי, מה שהיה יכול להיות מוזר עם החמצמצות, ולא כבדה ומשביעה- משאירה מקום למנות הממלאות של הביסטרו של מייק ושרון, זה בטוח.
הסיומת המתקתקה והקצרה של הבירה מוודאת שטעמה לא נשאר לאורך זמן בפה, ומשאיר אותו רענן, אם כי מבולבל, ללגימה או לביס הבאים.

גוף: 3. בינוני.
גיזוז: 4. כמו משקה קל.
כמות אלכוהול מורגשת: 3. יש תחושה אלכוהולית קצרה בפה בסוף הלגימה.
כשותיות: בתוך המערבולת הזו לא הצלחתי להתרכז יותר מידי בטעמים כשותיים.
ציון כללי: 3.

בירה מעניינת, שונה, מיוחדת, אבל אם הייתה בירת מדף, הייתי שותה אותה רק פעם ב…

לרוויה!
יוחאי.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: גל'סארץ מוצא: שנת השקה: 2013
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 1.00 (ציון שקול 48%)

עומר בוק - מעז יצא מתוק? ישראל

אני מתחיל לאהוב את הטרנד הזה שמתפתח שמבשלות עם ליין דיי קבוע של בירות מוציאות מדי פעם בירות חדשות (או עונתיות).

זה קורה כל חורף עם מבול הבירות החורפיות (ווינטר ג'ק של שפירא, עוג של מבשלת הגולן, חריטון של נגב, סאיזון של גליל וכו'), אבל שנקבל שתי בירות חדשות של נגב תוך חצי שנה? על זה לא הימרתי.

IMG_20130719_004200

אז הנה באה אלינו נגב עומר, מעוטרת בשיבולים ועז אחת בודדה בשדה, מכילה 6% אלכוהול, וההפתעה הגדולה באמת,

היא לאגר. (ויותר ספציפית, מאיבוק)
IMG_20130719_004106

זה תמיד מפתיע כשמבשלה שידועה בזכות האיילים שלה מתחילה לבשל לאגר אחרי שנים שהיא בישלה רק איילים, והתוצאה?

הבירה נמזגת עם ראש קצף דליל שנעלם במהרה, ובמהירות עוטפות את הכוס בועות, שגורמות לעומר בוק להראות כמו זיווג מוצלח בין קולה וספרייט. לבירה ארומה מאוד לתתית (זאת מילה בכלל?) וקרמלית, ואכן, הקרמל נמשך גם אל תוך השלוק הראשון.

IMG_20130719_004336 הבירה, כפי שהתוודעתי במזיגה,  מוגזת ברמה יחסית גבוהה (יותר ממה ששותה איילים כמוני רגיל) , ובאמת מזכירה בגיזוז שלה משקאות מתוקים. הבירה קלילה מאוד, ואלמלא הגרעפסים התכופים שהיא גורמת, היא יורדת בצורה קלילה בגרון. קיימת איזשהי חמאתיות בטעם,  שלאחר כמה שלוקים נהיית מורגשת יותר ויותר וממש גורעת מחווית השתיה. כפי שציינתי קודם, עיקר הטעמים הבולטים הם קרמל , ומרירות כשותית שלוקחת תפקיד משני. הבירה דיי שטחית בסופו של דבר, והטעם נעלם כליל תוך כמה שניות, עם טעם לוואי מריר , לא נעים במיוחד. ניתן להרגיש התחממות גרונית כתוצאה מהאלכוהול, אבל אין נוכחות גדולה של אלכוהול שגורעת מהבירה.

בסה"כ הבירה היא בירה נחמדה, אם כי מאוד חד גונית (לעניות דעתי), בגוון של קרמל.

לצערי, העומר היא כנראה בירת הנגב הראשונה, שאני לא יכול להגיד עליה שהיא מעולה, היא סבירה, אבל לא יותר מזה, ומנגב, אני מצפה ליותר.

IMG_20130719_004117

גוף- 2- קלילה יחסית ומחליקה בגרון (רוב הזמן).

גיזוז- 4- מעל הממוצע.

כמות אלכוהול מורגשת -1.5- שאר הטעמים מכסים.

כשותיות-2- קיימת נוכחות , אבל לא חזקה במיוחד.

ציון כללי -2- מנגב אני מצפה ליותר.

לרוויה,

ניצן.

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: מבשלת הנגבארץ מוצא: שנת השקה: 2013
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
2 קולות, ציון ממוצע 3.50 (ציון שקול 72%)

הדיקטטור פייל אייל - הרפובליקה המאוחדת של כשותאסטן ישראל

טוב, יוחאי עושה את זה כבר דיי הרבה זמן, אז הגיע גם תורי, רשומה פריסטייל, נראה אם ירגיש לי טוב, אולי נאמץ.

אז, הדיקטטור היא בירה המבושלת במבשלת העם, לפי מיטב ידיעתי (ותקנו אותי אם אני טועה, בתגובות) , היא בירת contract brewing ולא מסווגת לאיזשהי מבשלה בארץ.

IMG_20130714_020051

הבירה היא בסגנון Pale Ale (לפחות לפי מה שכתוב עליה, לדעתי היא יותר APA, וכך גם אשפוט אותה) , סגנון המחובב עלי במיוחד בזכות הארומות, הטעמים והמעטפה הכשותית הכוללת. הדיקטטור , ספציפית מכילה 5.5% אלכוהול, ואכן מתעטרת בארומה כשותית במזיגתה מהבקבוק.

אז כן, מזיגה!

הבירה נמזגת עם ראש קצף אוורירי ולבן, שנעלם תוך כמה דקות, ומשאיר שכבה דקה דקה של קצף אווירירי. הבירה בגוון כתמתם בהיר, מזכירה מאוד שלכת סתיווית אירופאית, אבל מדיפה ריחות משל היתה פריחת הדרים בתוך הכוס (כבר אמרתי שאני אוהב כשות?)

IMG_20130714_020430

 

בלגימה הראשונה אני לא יודע מה הימם אותי יותר, העובדה שדיקטטור כה אכזר הוא בעצם קליל ומתקתק או הגיזוז הנפלא שמקפיץ את הטעמים הכשותיים מבלוטת טעם אחת לשכנותיה. יש מושג באנגלית שקוראים לו drinkability , או בעברית, שתיות. מה אני אגיד, אני לא אתנגד לישיבה במרפסת בשעות בין ערבים עם הדיקטטור בכוס אחת ועוגת תפוז אוורירית ביד השניה.

אולי הבעיה הקריטית ביותר של הדיקטטור היא הקריבה הפונטית שלה לבירת הדוקטור של הדובים (גם APA מעולה),  והעובדה שאתה יכול לבקש מחבר בקבוק של דיקטטור ותקבל בקבק של דוקטור (לא שאני מתלונן כן?) .אפשר לומר ששתי הבירות הללו חולקות המון תכונות. בשתיהן יש נוכחות כשותית , בלי מרירות חזקה מדי, בשתיהן סיומת מתקתקה, ואת שתיהן אשמח לשתות בכל הזדמנות שתנתן לי , במיוחד בימי הקיץ החמים.

מסתבר שגם בעולם הבירה דיקטטורים ודוקטורים דומים מאוד , שלא להזכיר את הדיקטטור\דוקטור האהוב עלינו מהצפון.

חובה להגיד מילה על העיצוב של הבקבוק. הוא נהדר. מעבר לדיוקנו (האבסטרקטי משהו) של הרודן מעיראק, מופיע על התווית האחורית גם הציטוט האהוב עלי, מעניין למה…

IMG_20130714_020301

 

בסופו של דבר סיכום קולע:

גוף – 1.5 – בירה קלילה, כיפית.

גיזוז – 3- הופך את הלשון לטרמפולינת כשות.

כמות אלכוהול מורגשת – 1 – אלא אם כן לאלכוהול יש טעם כשותי..

כשותיות – 3.5- מורגשת כמו שצריך, מתאימה כמו כפפה ליד (או שפם לשפה במקרה שלנו).

ציון כללי – 4- כן ירבו בירות קלילות כשותיות וטעימות!

 

לרוויה,

ניצן.

מידע על הבירה

סוג: , , ארץ מוצא: יצרן: מבשלת העםשנת השקה: 2013
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
2 קולות, ציון ממוצע 4.50 (ציון שקול 85%)