גולואז פירות אדומים בלגיה

פורסם ב מאת רן פיינשטיין

הלכתי לקנות בירות ופתאום ראיתי את הבקבוק הזה, אמרתי פירות אדומים, יאללה למה לא, אם הקסטיל רוג' לא הייתה רעה בוא ניתן לזה ניסיון.

פתחתי את הבקבוק, ריח חזק של פירות יער  עולה ממנו, מזגתי לכוס והתפלאתי, הייתי בטוח שהצבע יהיה ככה כמו של הקסטיל רוג' אך במקום זאת קיבלתי בירה בצבע אדום בהיר וראש קצף גבוה ועשיר בצבע אדמדם, ממש כמו צבע של יין אדום עדין.

לקחתי לגימה ומיד הרגשתי טעם מתוק לאורך כל הלגימה ובסוף נשארת בפה חמיצות עדינה וקצת טעם אלכוהולי בפה.
הבירה בעלת 8.2% אלכוהול שלא מורגש בכלל. טעם של בירה לצערי לא מורגש כאן אלא יותר טעם של גזוז אלכוהולי. על כשות אין מה לדבר בכלל, בבירות כאלה הטעם של הכשות הוא מאוד זניח אם יש בכלל כשות.

למרות שטעם של בירה אני לא מוצא פה, המשקה הזה כן היה טעים לי  ואני גם אמליץ עליו, כנראה בגלל הקלילות שלו- אפשר לשתות אותו בכל מצב והטעם המתוק דורש ממך לקחת עוד לגימה ישר אחרי שלגמת קודם.

בעיה אחת מצאתי במשקה הזה (חוץ מחוסר טעם הבירה כמובן)- הגיזוז שלו מאוד מאוד קיצוני, אני מכיר לא אדם אחד ולא שניים שלא אוהבים משקאות מוגזים, אך כן שותים בירה; מהמשקה הזה הם לא יוכלו להנות.
רמת הגזים פה ממש גבוהה ורואים זאת במזיגה. בהחלט נכון לקרוא לזה גזוז אלכוהולי ולא בירה לפי דעתי, אבל אם זאת כוונת המשורר, זה בהחלט הלך לו.

 

גוף: 1 מאוד קלילי ומאוד נחמד
גיזוז: 4.5- מאוד מוגזם לפי דעתי
כמות אלכוהול מורגשת: 1.5. לאחר הלגימה נשאר קצת טעם אלכוהולי בפה.
כשותיות: 0- אין מה להוסיף
ציון כללי: 3. משקה מאוד חביב.

לסיכום, משקה חביב למדי שאני בהחלט אשמח לשתות שוב אך לצערי אני לא הרגשתי שאני שותה בירה אלא גזוז. חיסרון נוסף הוא המחיר היחסית גבוהה שלה, סביבות ה-18 שקל לשליש, אבל היי, בשביל להכיר את המשקה הזה, לפי דעתי הכסף שווה.

לרוויה וחג שמח,

רן

מידע על הבירה

סוג: ארץ מוצא: יצרן: בראסרי דה בוקשנת השקה: 1858
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
0 קולות, ציון ממוצע 0.00 (ציון שקול 0%)

הדיקטטור IRISH RED - הצבא האדום ישראל

פורסם ב מאת יוחאי מיטל

מוקדם יותר השנה, השיקה רשת המשקאות "סיטונאות בנימינה" את בירת הבית שלהם- "הדיקטטור, פייל אייל".
לא עבר זמן רב על המדף, ואל הדיקטטור הירוק הצטרף הדיקטטור האדום- בירה מסוג IRISH RED.

1017498_411575822296062_88259636_nהבירה, בעלת 4.7%, מתהדרת באחת התוויות המגניבות במדף הישראלי- באדיבות קורס הקופירייטינג של מכללת תלתן. אז כן, יש לנו תווית שמעלה חיוך, סיפור מסגרת מגניב לבירה, ואמנם כל זה טוב ויפה וחשוב… אבל איך הבירה בתכלס? בואו נראה…

לבירה צבע נחושתי- חום, המזכיר אמבר אייל או לאגרים בסגנון טובורג או גולדסטאר, ראש קצף לבן ואוורירי, בעובי של אצבע, אשר נעלם די מהר ומשאיר שכבה דקה של קצף המלווה את מהלך השתיה.
אמנם לבירה זו אין ארומות אגרסיביות שנישאות באוויר מרגע המזיגה, אבל כשמקרבים את הכוס אל האף והשפתיים ניתן לחוש בשמחה בריחות נעימים של לתת, קרמל, טופי, ואיזו רעננות… כמו אדמה אחרי השקיה. נסו להיזכר בריח שיש באוויר אחרי שהממטרות מסיימות…
1185705_425723757547935_29992008_n

טעמה של הבירה גם הוא עדין. טעם מתקתק, מאלטי, קצת סוכר חום, ואפילו קצת מתכתי. כאילו רגע לפני הלגימה אחזתי מטבע בין השיניים. מי שלא מבין על מה אני מקשקש מוזמן לתפוס לרגע מטבע ולנשוך, או את הקצה המתכתי של העט. יאללה אל תתביישו… קדימה!
את כל הטעמים המתוקים הללו מלווה מרירות כשותית עדינה ונעימה. לא תופסת את כל הבמה, ואפילו לא יותר מידי תשומת לב. אבל היא שם, לעשות את העבודה.

הגיזוז והגוף גם הם עדינים וקלים, ויחד נותנים לנו משקה רגוע, שניתן לשתות את כולו בלגימה אחת ארוכה.
הבירה הזו בהחלט שוטפת נהדר את הגרון, ומשאירה אחריה מעט יובש, טעם לחמי, ורצון לקחת לגימה קטנה נוספת.

גוף: 2. לא יותר כבד וסמיך ממיץ.
גיזוז: 2. עדין ונעים, מוסיף קצת "סומק" לגוף הקל.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5. לאחר הלגימה נשארת תחושה מעט אלכוהולית ונעימה בחלל הפה.
כשותיות: 2. בעיקר בתחום המרירות, שגם בו היא לא אגרסיבית מדי.
ציון כללי: 3. בירה חמודה, נעימה וקלה לשתיה.
45608_418678531585791_520896070_n

בשורה התחתונה, זו לא בירה שתפיל אתכם מהרגליים בשום אספקט שלה, אבל היא בהחלט מרעננת וכיפית לשתיה, ומעלה חיוך על השפתיים.
אם שליש שלה ושליש של גולדסטאר היו עולים אותו דבר- היא הייתה עדיפה. אבל במצב הנוכחי, אישית- אני מעדיף לשלם את ה-15 ש' (מינימום) לבירת בוטיק על דברים יותר אגרסיביים.

לרוויה,
יוחאי.

כל התמונות (פרט לאחרונה) נגנבו ללא בושת פנים מעמוד הפייסבוק של בירת הדיקטטור.

ולאסד לא מגיע?
ולאסד לא מגיע?

מידע על הבירה

סוג: ארץ מוצא: יצרן: מבשלת העםשנת השקה: 2013
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 5.00 (ציון שקול 88%)

פרימטור סמי דארק לאגר - הלאגר הסגול הראשון, או שרק נדמה לי? צ'כיה

פורסם ב מאת שחף אשכנזי

פרימטור סמי דארק לאגר מגיעה אלינו ממבשלת נקוד שבצ'כיה. זוהי מבשלה שקיימת כבר יותר מ100 שנה, ומבשלת סוגים רבים של בירה, ביניהם הסמי דארק לאגר.

primatorg-1

הבירה היא לאגר רגילה ופשוטה, ואפילו יצא לי לשתות אותה במגף של חצי ליטר, מה שהיה בערך החוויה הכי טובה בבירה. זוהי לאגר רגילה לפי הספר, והסיבה שבחרתי לשתות אותה היא כי בתיאור התפריט הבירה תוארה כלאגר אדמדמה, מה שהקפיץ לי לראש את התיאור של אלנבי מבית אחוזת בית, שאותה אני מאוד אוהב.rgsthn

לצערי נוכחתי לדעת שאין הרבה קשר בין שתי הבירות. סמי דארק לאגר בצבע ענברי, כשהצבע וקלילות בערך הדבר היחיד שדומים בין שתי הבירות. מהרגע שקיבלתי אותה ועד שסיימתי אותה, מה שלקח לי בין 10 ל15 דקות, מה שעלה לי בראש זה סגול, וזאת למרות שצבע הבירה נוטה לכיוון האדום-כתום-ענברי. עדיין לא הצלחתי להבין למה.09-polotmavy

אם היה דרך לבשל צבע סגול, היינו מקבלים סמי דארק לאגר. עם טעם לתתי – לחמי רגיל עם סיומת קרמלית עדינה, הבירה בעיקר החליקה בגרון, בלי להשאיר חותם מיוחד. לא מועיל, לא מזיק. הבעייה הכי גדולה של הבירה הזאת, לדעתי, שהייתה לה ארומה נוראית. כאילו הייתה דליפת גז, או שאפילו אגזים ואגיד ביצה סרוחה, דבר שממש הוריד את ערכה של הבירה בעיני.

beer_105655

גיזוז – 1.5, כמעט לא קיים.

אלכוהול – 2, גם כן לא מורגש.

קלילות – 4.5, מאוד מאוד קלילה.

סה"כ הציון של הבירה הוא 2.5, וגם זה רק בגלל שהיא כל כך קלילה וניתנת לשתייה מרובה ומהירה. חוץ מזה, אין בבירה הזאת שום דבר מיוחד.

לחיים,

שחף.

מידע על הבירה

סוג: מבשלה: Pivovar Nakodארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
קול 1, ציון ממוצע 2.00 (ציון שקול 58%)

קסטיל רוז' - מי אמר שהיא רק לבנות בלגיה

פורסם ב מאת רן פיינשטיין

קסטיל רוז',  היא בירה אשר מיוצרת במבשלת ואן הונסברוק אשר נמצאת בבלגיה. הבירה בעלת 8% אלכוהול וצבע אדום עמוק.

הבירה היא בירת אייל בלגית המבוססת על הבירה קסטיל ברון (או דונקר) אשר אליה מוסיפים דובדבנים חמוצים לתסיסה אשר נמשכת כחצי שנה. השם רוז' ניתן לבירה לא בגלל סגנונה אלה בגלל שרוז' בפלמית אומר אדום.

מזיגה
הבירה נמזגת עם ראש קצף גבוה אשר נשאר לאורך זמן ומלווה אותנו לאורך כל השתיה.
ראש הקצף הינו בגוון אדמדם אשר מרמז לנו על הדובדבנים שבו.
לגימה
הטעם המוכר והמרירות הידועה של בירה לא קיימת, ואותה מחליף טעם של דובדבנים עם קצת אלכוהול. הריח שעולה מן הבירה מרמז לנו עוד לפני השתיה על מהות הבירה- פירותית ומתוקה; ובשתיה מבינים שהמתיקות היא החלק המרכזי של הבירה. בניגוד לרוב בירות האייל שאנו צורכים ביום יום, הבירה הזו בעלת שמונה אחוז אלכוהול (נחשב די גבוה לבירה) אך בטעם- בקושי מרגישים אותו.

כשמדברים על הבירה הזו, חשוב לתת את הדעת שעדיין מדובר בבירה, רגילה (קסטיל ברון, כבר אמרנו?) ולא על למביק, כמו הרבה מאוד "בירות פירות" שנמצאות בשוק הישראלי.
למביק- בירת אייל שייחודה הוא התססתה בעזרת שמרי פרא מאזור העיר למביק שבבלגיה (לכן השם למביק) ובנוסף שימוש בכשות למטרות שימור ולא למרירות. התוצאה של ההתססה הזו היא משקה מאוד חמוץ, יבש וכמעט בלי גזים- זהו הבסיס, ועליו מוסיפים פירות על מנת להגיע לטעם המתוק והנסבל.

מבחן התוצאה:

גוף-3- לא בירה קלילה במיוחד אך בכיף אפשר לשתות מעל לחצי.

גיזוז-3.5- גיזוז בינוני לגמרי, לכן כל אלה שלא מתים על גזים גם יוכלו להנות ממנה.

כמות אלכוהול מורגשת-2- בשתיה עצמה לא מרגישים טעם אלכוהולי אך אח"כ יודעים בהחלט שהוא היה במשקה.

כשותיות-0 בירה מתוקה מאוד ללא שום טעם כשותי.

ציון כללי-3.5- בירה מאוד מיוחדת, לכן מי שרוצה להתנסות בסוג חדש של בירות מומלץ מאוד לא לשכוח אותה.

שלכם,

רן

מידע על הבירה

סוג: , מבשלה: ואן הונסברוקארץ מוצא:
שתיתם? נהינתם? התאכזבתם? תנו בדירוג!
4 קולות, ציון ממוצע 4.25 (ציון שקול 83%)

Beerdventures in the USA #1

פורסם ב מאת ניצן זיצר

beerdventures

שלום לכולם,

בחודש וחצי הקרובים, אני הולך לטייל לי ברחבי ארה"ב  (בעיקר באיסט קואסט אבל), ולרשום קצת על החוויות שלי, דרך המדיום הטוב ביותר שאני מכיר, בירה.

אתם יודעים, ארה"ב מקום ענקי, שופע ומלא בגישות שונות ובתרבויות שונות, ולכל מקום כזה, יש את הבירה הייחודית והמיוחדת שלו, שמייצגת אותו.

אולי יום אחד גם נראה את זה בישראל (פילוג של סגנונות כתלות בגיאוגרפיה ובתרבות), למרות שכנראה שלא, בכל זאת, אנחנו רק נקודה קטנה על המפה.

אז בואו נתחיל מההתחלה.

נוחת מהמטוס, עובר במכס, עובר בimmigration, יוצא מהשדה, והולך לאכול צלעות. אחרי פלוס מינוס 12 שעות ללא שינה או אוכל (תודה לכם אנשים שמביאים תינוקות קטנים לטיסות ארוכות, ותודה לכם חברות התעופה, שלאוכל שלכם יש טעם של סוליה), חייבים לאכול איזה משהו מקומי.

אז בדרך מהשדה עצרתי בדינזואר BBQ, מזללת BBQ איכותית, המתהדרת בצלעות המעולות(!!!) שלה.

עיצוב כובש
עיצוב כובש

ומה הולך טוב יותר עם צלעות מכוסות ברטבים עשירים מאשר כוס של IPA אמריקאית ראשונה? כלום, פשוט כלום.

יאמי
יאמי

אז התחלתי את המסע שלי, שלאור ההתחשויות האחרונות בו (נכון לרגע כתיבת שורות אלה), אפשר כבר לקרוא לה מסע הכשות האמריקאי, עם הFounder´s all day IPA, שמוגדר על ידי מבשלת פאונדרס, כסשן IPA (בירה שזורמת מהר וללא רחמים במורד הגרון ומזמינה עוד אחריה).

הלוואי שלכל מסעדה היה מבחר כזה..
הלוואי שלכל מסעדה היה מבחר כזה..

אחח.. ככה צריך להתחיל טיול! אני אחסוך מכם תיאורים בומבסטים של הבירה , אבל היא אכן סשן ביר, דוחקת את הצלעות שנבלסו לפניה במורד הגרון, ומזמינה עוד אחריה. היא כשותית במידה, לא משהו שיהרוג את בלוטות הטעם (יותר על זה אח"כ), והיא בהחלט בירה מאוזנת ונהדרת להתחיל איתה טיול ארוך וחביב.

עד הבירה הבאה,

ניצן