באמצע אוקטובר נפתח לו בר חדש בשם ארץעיר. הבר מתהדר ב40 סוגים של בירות ישראליות, חלקן מחבית וחלקן בבקבוק, ביחד עם קונספט מיוחד ושונה. קיבלנו הזמנה מיחסי הציבור של הבר לבוא לשבת בו, והלכנו. להלן הרשמים.
ארץעיר ממוקם ברמת החייל, בתל אביב. הגענו לבר באיזור 21:00 ביום חמישי. חנייה חופשית אין כל כך באיזור הזה, אבל יש די הרבה חניונים בתשלום די סמלי. הבר יושב בתוך מתחם חצי מקורה, לא ממש על הכביש. כשהגענו, המארחת שאלה אותנו לגילנו. כמובן ענינו לה 21-22, והיא ישר אמרה שהכניסה היא ל23 ומעלה, מה שדי הפתיע אותנו מכיוון שהוזמנו למקום. תוך כדי שניסינו להסביר שאנחנו מהבלוג ושהוזמנו, הסתובב בחור שישב על הבר וקרא למארחת. לא ברור לי אם זה כי הוא זיהה את החולצה של הבלוג שיוחאי לבש או שסתם הבר לא היה מלא במיוחד והוא הבין שככה הוא יאבד לקוחות פוטנציאלים, הוא אמר לה שני מילים ונכנסו. אני באמת לא מבין ברים שמגבילים כניסה ל23, או כל הגבלת גיל מלבד 19 ומעלה (על מנת לא להכניס ילדים שבדיוק מלאו להם 18 והם באים בעיקר בשביל לשתות ללא הבחנה). יש בני 23 שמתנהגים כמו בני 18 ובני 20 שמתנהגים כמו 27. חבל.
הבר מעוצב כמו סלון ישראלי משנות ה60-70, ורואים שהושקעו פרטים רבים על מנת השרות אווירה כזו – הבר יושב במעין מחסן ישן, הכיסאות והשולחנות מעוצבים בסגנון רטרו, המנורות, פתחי המזגן, ואפילו הכניסה לשירותים מותאמים לסיטואציה. המוזיקה נמצאת בעוצמה טובה לדעתי, כזאת שמספיק נמוכה כדי לא לצעוק שמדברים, אך בהחלט לא ניתן להתעלם ממנה. בחירת המוזיקה טובה, עם מינון די שווה של שירים ישראליים ולועזיים, מכל התקופות והסגנונות. קהל היעד הוא מבוגרים וצעירים כאחד, וניתן היה למצוא מכל הסוגים רק בזמן שהיינו שם.
מקומות הישיבה מתחלקים ל3 – על הבר, על שולחנות כמעט בגובה של בר, או תאים קטנים מוגבהים שבהם שולחנות רגילים. בין התאים ישנן תמונות די גדולות הקשורות בדרכים שונות לבירות ישראליות כמו פוסטר של נגב, דובים, רונן ועוד. אנחנו ישבנו על שולחן מוגבה וקיבלנו כל אחד שני תפריטים – אחד של בירות והשני של אוכל ואלכוהול "כבד".
כמו שכתבתי בתחילת הכתבה, בבר יש כ40 סוגים של בירות ישראליות. את אלה מהחבית ניתן להזמין בגדלים של 160 מ"ל, שליש, חצי וקנקן (ליטר). המחירים של שליש מחבית נעים בין 22 ל30 ש"ח, ואילו חצי ליטר נע בין 32 ל40 ש"ח, כש40 זה מעט יקר, וכנראה שאלה הבירות שמיוצרות במקומות יותר רחוקים בארץ. הקנקן עולה סביב ה75 ש"ח. גילוי נאות – הגענו ביום ה2 של חנוכה, ולכבוד החג היה מבצע – שתה חצי שלם על שליש. הרווחנו. יוחאי הזמין מלכה אדמונית, אני הזמנתי בזלת אייל ענברי. ניצן לא שתה, כי מישהו צריך לנהוג הביתה.
תפריט האוכל מחולק ל"חי" (בשרי), "צומח" (לא בשרי/תוספות), ודומם (קינוחים). כל אחת מהמנות מגיעות בשלושה גדלים – "מנה בקטנה", שמיועדת לנישנוש, "מנה אישית" שמיועדת לסועד אחד, ו"מנה חברתית" שמיועדת ל3-5 סועדים. יוחאי לקח מנה אישית של סביח, ניצן ואני התחלקנו ב3 מנות אישיות של סנדוויץ' רוסטביף, ביסלונים – שהם רצועות עוף בציפוי פירורי לחם וביסלי גריל (!), וצ'יפס בתיבול "נגב" – צ'יפס בתיבול גריל ישראלי.
איך שסיימנו את ההזמנה קיבלנו צלוחיות קטנות של גרעינים שחורים וחמוצים, וניגש הבחור שישב על הבר והזמין אותנו (ואת כל שאר היושבים בבר) להדלקת נרות. הנמיכו את המוסיקה, ברכו, ובסוף אפילו הגישו סופגניות חמות וטריות (וכשרות, שהרי הבר כשר) ממולאות בריבה ושוקולד יחד. היה מעולה.
האוכל והשתייה הגיעו כמעט באותו זמן ודי מהר, והשירות בכללי היה מצויין – כששאלתי שאלה לגבי איזה רוטב 2 המלצריות והמארחת ענו לי במקהלה. רק "בעייה" אחת – כדאי היה להזהיר שמנה אישית אחת מיועדת לאדם שאוכל המון. ובא רעב. המנות היו מאוד גדולות וממש שוות את המחיר שלהן. יוחאי סיים משהו כמו 3/4 מהסביח, ניצן ואני סיימנו את הכריך (שהיה טעים אבל קצת מבאס – הבשר היה קר. יש לציין שהמלצרית ציינה את הפרט הזה בהזמנה, אך החלטנו ללכת על הכריך בכל מקרה). מהביסלונים (שהיו פשוט מעולים) ומהצ'יפס (שגם הוא היה מאוד מיוחד וטעים) נשאר יותר מפירורים, פשוט מחוסר מקום מוחלט של שנינו. היו גם רטבים טובים ללא הגבלה. הבירות עצמן הרגישו מתוחזקות ברמה מקצועית וגבוהה, הן היו טריות רעננות ומלאות, והכוסות היו נקיות.
נקודה נוספת המשרה אווירה של ישראליות היא שעל המפיות עצמן מצויירות תמונות של המצאות ישראליות כגון טאקי, דוד שמש וטפטפות, וליד התמונה מספר מילים המסבירות על ההמצאה. בהחלט מעורר חיוך. בסוף הארוחה אפילו קיבלנו 3 צ'ייסרים של וודקה אשכולית אדומה שנקראו בחשבון "צ'ייסר פינוק".
מלבד עניין הגבלת הגיל, כל הערב היה מהנה מאוד, טעים ומפוצץ, ובהחלט היה שווה. אני שמח שהגענו וישבנו בארץעיר, ואני בהחלט אשמח לחזור לשם פעם נוספת.
בברכת חנוכה שמח ולחיים,
שחף.
