נאמר בטעות על אדם שיכור שהוא לא עצמו. ההיפך הוא הנכון, אדם לא עצמו דווקא כשהוא פיכח – תומאס דה קווינסי.

לאחרונה הייתי בביקור במשלת פאבו. עשינו סיור, אכלנו אוכל טוב וקיבלתי הביתה מארז בירות. היום אסקר מתוכו את הפילס.

בירת פילס לפי ההגדרה על הבקבוק היא "בירת לאגר משובח בגיזוז עדין. הכשות הייחודית מאזנת נפלא בין טעמים מתוקים למרירים".

פתחתי את הבקבוק והבירה נמזגה לכוס, בהתחלה היה ראש קצף די קטן אך מהר מאוד הוא נעלם ומותיר אותנו עם גיזוז מאוד מאוד עדין בדמות של בועות קטנטנות שעולות בקצב די איטי למעלה.
לגימה. את הטעם של הכשות לא הכי הצלחתי להרגיש חוץ ממרירות שרק אם אני אחשוב על הטעם המריר של הכשות יתקבל לי בפה.
הדבר נותן לבירה את הפן המרענן אך לדעתי האישית הבירה אמורה להיות קצת יותר מרה. במקום הטעם המריר שהבירה אמורה לספק אני הרגשתי טעם חמוץ בפה וזה גרם לי לקחת עוד לגימה, ובדרך זו סיימתי את השליש שמזגתי.
הגוף המאוד קליל של הבירה גרם לי להנות ממנה, וכמו שהזכרתי קודם, לא לקח לי יותר מידי זמן לסיים שליש- הבירה לא מכבידה בכלל ואם הייתי שותה עכשיו עוד 2 בקבוקים לא הייתה לי שום תחושת הכבדה על הבטן.

בסופו של דבר קיבלתי לידיים בירה מאוד קלילה ומרעננת שביום חם בים הייתי פותח ושותה תוך דקה.
את חמשת אחוזי האלכוהול שהבירה מביאה איתה לא הרגשתי, ולדעתי זה חיוני, כי אם כוונת המשורר הייתה לייצר בירה קלילה ונינוחה מאוד- לא צריך להרגיש את האלכוהול- העיקר שמקבלים משקה שכיף לשתות. וכיף לשתות אותה.
עוד נקודה חיובית היא הגיזוז העדין שלה. יש אנשים שלא אוהבים בירות מוגזות בהגזמה ופה הם מקבלים בירה טובה מאוד עם כמות גיזוז מאוד נמוכה ככה שהם יוכלו לשתות אותה כמה שהם ירצו.
(אני חושב שצריך להוסיף עוד קצת כשות להדגשת המרירות העדינה בבירה, אבל היי, זה אולי רק אני..)

ונעבור למבחן התוצאה:

גוף: 2- קליל מאוד, בירה מרעננת וקלה לשתיה מרובה.
גיזוז:1- עדין ביותר, מומלץ לאלה שפחות מסתדרים עם גזים.
כמות אלכוהול מורגשת: 1- לא הרגשתי אלכוהול כלל
כשותיות: 1- לצערי לא הרגשתי פה שום טיפה של כשות.
ציון כללי: 3- בסך הכל יש לנו פה אחלה של בירה שאפשר לשבת איתה כמעט בכל מקום ובכל זמן, והבירה תישתה עד הסוף ולא תשאר ממנה טיפה.

שלכם תמיד, רן

חוות דעת נוספת- יוחאי.
אז גם אני הייתי בסיור בפאבו, כמה ימים אחרי רן (על הסיור, אולי, בהמשך…), וגם אני קיבלתי מארז חמישיה וכוס, וגם אני פתחתי אותו בשתיית הפילס.
הבירה נמזגה לכוס ה-RADLER המוארכת של המבשלה, והקציפה בצורה מוגזמת. מספיק כדי שיישאר ראש קצף כה גדול ואוורירי שכמות מכובדת מהבקבוק לא תוכל להמזג. ואני דיי בטוח בניקיון הכוס ובמזיגה שלי שהיו לא רעים, כך שזה מעלה אצלי סימני שאלה. אולי בגלל צורת הכוס? המממ….
הראש האוורירי הזה התפוגג חיש קל והשאר שכבה דקה וצפופה יותר על פני הנוזל. שאר הבקבוק נמזג ויצאנו לדרך: ריח פרחוני מאוד עדין ומאוד מרומז, שעליו מאפיל ריח לתתי ומתקתק החזק ממנו הרבה יותר.
גיזוז בינוני, מה שלדעתי נבע מבריחה של כל הגז לראש הקצף. טעם מריר במידה מתאימה לפילס, ויובש ועפיצות שציפיתי להם, אף על פי שלרוב אינם לטעמי. גוף אכן קליל למדי ומתאים לבירה.

גוף: 2. קליל אך עם מעט תחושה שמנונית על הלשון.
גיזוז: 2.5. מוגזת בעדינות שלא מקשה על שתיה זריזה בלגימות גדולות. ג'אג! ג'אג! ג'אג!
כמות אלכוהול מורגשת: 1. מוסתר יופי בין המתיקות המאלטית, המרירות הבינונית והגיזוז העדין. שתיה של שליש לא עושה שום תחושה.
כשותיות: 2.5. מרירות נחמדה, לא מפילה, וכזו שהייתם מצפים מ"בירה" כשחושבים על אחת.
ציון כללי: 2.5. לא הפייבוריט שלי, אבל יותר אהובה עליי משאר הבירות של פאבו (גם הרדיש לאגר חמודה).

לרוויה!
יוחאי.