"Beer makes you feel the way you ought to feel without beer."
Henry Lawson

את אבינועם טלמן אני מכיר באופן לא אישי דרך פורום מבשלי הבירה הביתית "חובבי ציון".
לפני תקופה קצרה נפגשנו בבירמרקט בנמל יפו– מוקד עליה לרגל לחובבי בירת בוטיק ישראלית.
שנינו הסכמנו כמה נחמד לשים פרצוף מאחורי השם שבאתר, ופטפטנו מעט.

על הדרך התברר כי אבינועם החליט להעביר את תחביב הבירה הילוך אחד קדימה- ולצאת לבישול מסחרי במבשלת העם.
כמובן שאי אפשר רק לדבר ולספר- והנה נשלף בקבוק לדוגמה מהבישול המסחרי.
החלטתי אז להתאפק עם סיקור עד שניתן יהיה למצוא את הבירה באופן רשמי על המדפים. עכשיו- כשהבקבוקים כבר מסודרים בשורות ומחכים לאימוץ על ידי העוברים ושבים- הגיע זמן סיקור.

אז מה יש לנו כאן?
מדובר בבירה מסגנון אולד אייל (ומה זה אולד אייל? נו, בשביל זה שמתי לכם לינק), בעלת כ-5.5% אלכוהול. כך, לפחות על פי התווית- לי היא מרגישה יותר.
את התווית המרשימה בסגנון היוקרתי, אגב- עיצבה אישתו של אבינועם.

אם התרשמנו מהתווית- במזיגה אנחנו כבר יכולים להתרשם באמת מהבירה- שנמזגת צלולה צלולה, בצבע מהגוני יפהפה, ועם ראש קצף אוורירי בצבע אוף וויט.
באף ניתן להרגיש מעט ניחוחות מתקתקים של קרמל ואפיה, ואולי שמץ כלשהו של תבלין לא מזוהה, ומעט ריח של נייר. בסך הכל ריח שנותן תחושה רגועה ונעימה.

טעמה של הבירה ממשיך, כצפוי, את האופי המאלטי המתקתק ואפשר לחוש במגוון טעמים היכולים לנבוע משימוש בלתת, בכשות ובשמרים- טעמי בצק, קרמל, ואפילו פירותיות בשלה ונעימה. את הכל אופפת אותה תחושה של תבלין כלשהו שאני לא מצליח לשים עליו את האצבע. אחותי הרגישה גם רמז לוניל. אני לא. אתם?
יכול להיות שהעניין נובע משימוש בזן שמרים ספציפי, כי על התווית לא מצוינים רכיבים מיוחדים.
מה שכן מצויין הוא קיבוץ הגלויות המעניין- "סגנון אנגלי, נגיעות בלגיות- בירה ישראלית!"

הבחירה לצאת לשוק דווקא עם בירה עדינה שכזו, בסגנון אולד אייל שמאוד לא נפוץ בארץ מבחינה מסחרית נראית לי כבחירה אמיצה- אך משתלמת: הבירה רגועה, נעימה לאף, לפה ולמצב הרוח, לא מנסה להיות חוויה משנה חיים אלא בירה כייפית שאפשר לשתות ממנה עוד ועוד.
בירה בעלת חזות מתוחכמת אבל אופי עממי וזורם. איזה כיף.

גוף: 2.
גיזוז: 2.
כמות אלכוהול מורגשת: 4.
כשותיות: 1.
ציון כללי: 3.