יש לי היסטוריה לא רעה עם מבשלת וויצ׳ווד, הבירות שלהם הן לרוב בירות טובות, ייחודיות, וכיפיות לשתיה. אתם יכולים להבין למה החלטתי לנסות בירה נוספת שלהן, ועוד בתוספת ג׳ינג׳ר, אחד הטעמים האהובים עלי.
כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. ציפיתי לבירה אנגלית מאוזנת בין טעמי המאלט, טעמי הכשות, ועם נגיעות קלות של ג׳ינג׳ר, אוי כמה טעיתי.
הבירה נמזגת עם גוון ענברי בהיר, ראש קצף לבן המתנשא לגבהים ונעלם באותה מהירות שבה הוא הגיע. הארומה העולה מן הבירה היא מתוקה – קצת מזכירה את הארומה של ספרייט או ג׳ינג׳ר אייל.
מאוזנת היא כנראה המילה האחרונה שהייתי משתמש בה לתיאור הבירה הזאת, הג׳ינג׳ריות שלה עזה ותוקפת את הגרון במלוא העוצמה, המאלטיות לא מאזנת, והכשותיות נעדרת לגמרי.
אם להשוות את ג׳ינג׳רבירד למשקה אחר, כנראה שג׳ינג׳ר אייל (הגרסא המתועשת, לא המקורית) הוא הדבר הקרוב ביותר. משקה מוגז, מתוק ולא מאוזן בעליל. הדבר משול לאכילת ג׳ינג׳ר (זה שמשתמשים בו בסושי כן?) בזמן שתיית בירה, לא תענוג בלשון המעטה.
הבירה יכולה להיות מתאימה להכנת קוקטיילים בעקבות מתיקותה הקיצונית, אבל לא הייתי שותה אותה סתם ככה. היות והיא כל כך מתוקה, גם לא ניתן לשתות הרבה ממנה, והבקבוק המפואר והיפה שהיא מגיעה בו, נותר חצי מלא, והותיר בפי טעם רע.
אם אי פעם יצא לכם לאכול סוכריות ג׳ינג׳ר חריפות או לשתות ג׳ינג׳ר אייל, החוויה היא דומה, חריפות עדינה מלווה במתיקות עזה, ולא מתאימה לבירה לדעתי.
לסיכום, לאוהבי הבירות המתוקות שבינכם, יכול להיות שתאהבו את הבירה המתוקה הזו, אך לאוהבי הבירות המאוזנות, הייתי ממליץ להתרחק.
גוף: 3 – המתיקות המוגזמת משווה לגוף נפח כבד יותר ממה שהוא באמת, מעיק.
גיזוז: 3 – מוגזת כמעט כמו משקה מוגז.
כמה אלכוהול מורגש: 1 – אם תצליחו לשתות יותר מחצי כוס, אולי תרגישו חמימות עמומה בגרון.
כשותיות: 0 – אין מה להוסיף.
ציון כללי: 1.5 – הבירה מתוקה באופן קיצוני והיתה קשה מאוד לשתיה. אין איזין בין טעמי הג׳ינג׳ר הקיצוניים למאלט ולכשותיות הלא קיימת.
