איך יודעים שבא הקיץ? כי חם ונוראי בחוץ. אז מה בכל זאת מוציא אותנו מהמזגן? סבב נוסף של פסטיבל BEERS עליו אנחנו כותבים (כמעט) מדי שנה.
אומרים שאנשים לא קוראים הרבה, אז לפני שנאבד אתכם- יש לכם עוד יומיים לבוא ולהינות מאירוע בירה גדול ואיכותי במתחם התחנה בת"א- היום (09/08/2017) ומחר (10/08/2017) החל מהשעה 18:00.
צילום דיויד סילברמן
אספר לכם מעט על מבנה הפסטיבל השנה, על ההשקות המיוחדות לאירוע ועל ההמלצות שלי.
כבכל שנה ניתן להינות ממספר מתחמים הכוללים ייצוג מרשים המכיל טווח רחב של בירות מתוצרת מקומית וכן ייבוא.
בגזרת המותגים הישראליים נחמד מאוד לראות ייצוג הן של מותגי הענק (גולדסטאר) דרך מבשלות הקראפט הגדולות (מלכה, נגב) הבינוניות (שריגים, שפירא) ועד מותגים חוזיים קטנים כגון אוק&אש ובירה ג'ויה.
בתור בירגיק המגיע מהתחום של בירות הקראפט שמחתי לראות שהקהל מגיע על מנת להינות מההיצע הייחודי של מבשלות אלה, ופחות מתוצרת המאקרו של גולדסטאר (עם כל הכבוד).
בגזרת היבוא ניתן היה להינות מדוכנים עשירים ומושקעים של יבואנים בולטים בשוק הבירות המיוחדות (פרוטרי, רדקס) וכן מבירות חדשות ומעניינות (בהמשך).
בנוסף מוקמו באירוע דוכני מזון שונים (מבשרים מעושנים, דרך נקניקיות בוואריות ועד פיצות ופסטות), דוכנים נוספים הקשורים לעולם האלכוהול ואת כל זה מלווה ברקע הופעה חיה של הרכב חביב.
תערוכת BEERS המוכרת, עליה כבר כתבנו ובה אף הצגנו את הבירה שלנו בעבר- התקיימה גם השנה במתחם התחנה בתל אביב והפעם ציינו בתערוכה עשור לתעשיית הבוטיק המקומית.
תעשיית בירות הבוטיק החלה בישראל ב-2006 עם הקמת הדאנסינג קאמל בתל אביב, ואך טבעי היה שמסיבת העיתונאים תתקיים שם. על השאלות והתשובות של פאנל האירוע עוד ייכתב בהמשך.
כמיטב המסורת, ניתן היה לראות ולטעום השנה בירות רבות ומגוונות במסגרת התערוכה, וליהנות מהמבשלות הישראליות לצד בירות ייבוא במגוון סגנונות וגישות.
מי שחשב שראה ושמע כבר הכל פגש מבשלות ישראליות חדשות בשלבי הקמה, לצד מותגי בישול חוזי חדשים, מהדורות מיוחדות של המבשלות הותיקות, וכן היצע בירות מיובאות חדשות ומרגשות ואפילו בירות המרסקות את גבולות ההגדרה מבית מיזם הבירה Beer & Beyond.
האירוע אירח השנה את הכרזת הזוכים בתחרות המבשלים הביתיים הותיקה Long Shot מבית סמואל אדאמס, שהתקיימה זו השנה ה-12.
קצרה היריעה מלפרט ניתוח וחוות דעת על ההיצע הרחב שמציע האירוע (בכל זאת למעלה מ-200 בירות שונות.. אפשר לבוא כל יום ולא להספיק לטעום הכל) ולכן אתמקד בשאלת חובבי הבירה הנצחית- ״מה יש חדש??״, אז בבקשה:
The beer of milk and honey
צילום: יעל יצחקי
אחת הבירות המרגשות שהוצגו בפסטיבל- שיתוף פעולה בין מבשלת אלכסנדר למבשל הבירה הדני מיקל בורג- הלא הוא המותג ״מיקלר״ שאהוב מאוד על הבירגיקס.
מדובר על בירה בסגנון מילק סטאוט המכיל לקטוז המקנה לו תחושה קרמית ומפנקת, ומועשרת בדבש וקליפות תפוז.
Happy hour in Soddom
מבית הדאנסינג קאמל. בישול מקומי של בירת שת״פ שבישלה המבשלה, בגרמניה, לציון חגיגות 10 שנים להקמתה. בירת פורטר קרמלית ומלוחה בתוספת מלח מים המלח- הדאנסינג קאמל תמיד יוסיפו את המרכיב הישראלי.
הדיקטטור לפרויג
צילום: טל אלפנדרי
מותג הדיקטטור חזר לפעילות אחרי הפסקה קלה, ואנו מקבלים מהדורה חדשה ונוצצת של שיתוף הפעולה יוצא הדופן עם הוויסקי המעושן העוצמתי לפרויג, והפעם עם כמות לפרויג כפולה. לאוהבי הסגנון.
בזלת IPA
בירת שיפון IPA עוצמתית מבית מבשלת הגולן. אמנם לא עונה לדעתי כלל לסגנון ה-IPA, אבל כ-70% לתת שיפון הופכים את הבירה הזו למשקה שאי אפשר להתעלם ממנו.
מלכה SMaSH
סינגל מאלט אנד סינגל הופ בעברית (בערך).
בירה המבושלת עם סוג לתת אחד בלבד וזן כשות אחד בלבד. לרוב משתמשים בשיטה זו על מנת להציג לראווה זן כשות מסוים כדי לעמוד על התכונות הייחודיות לו. מלכה בחרו ליצור בירה עם כשות מזן סאמיט המאופיין לרוב בטעמי פירות טרופיים ופירות הדר.
Carlsberg reconstruction
מבשלת קרלסברג העמידה מיצג ייחודי בו ניתן היה להינות מחוויה היסטורית ומשחזור מרגש שיצרה המבשלה מקופנהגן של בירת הלאגר הראשונה בעולם.
מבשלת צור:
צילום: יח"צ
לראשונה פגשנו בפסטיבל את המבשלה החדשה ממושב לימן. נמזגו הפייל אייל והחיטה וכן השקה של בירת IPA.
המבשלה נמצאת בשלבי הקמה ורישיון, ואנו מאחלים הצלחה כמובן.
מבשלת נצרת:
מבשלה חדשה שנולדה בישראל, בעיר נצרת.
המבשלה הקטנה היא אחת משתי הנציגות של המגזר הערבי שייצגו בכבוד בפסטיבל (לצד מבשלת שפרדס הגדולה). הוקמה ע״י שני בוגרי טכניון ומזגה את החיטה האמריקאית שלהם. גם להם נאחל הצלחה רבה.
Beer and beyond
השנה העמידה החנות דוכן שמטרתו להוציא אתכם מדעתכם, בו נמזגו בירות ביתיות תוצרת עובדי ולקוחות החנות: בירה עם קנאביס, בירה עם במבה למאנצ׳ שאחרי, בירה עם אבטיח ומלח, סטאוט שוקו דובדבן, בירה מעושנת עם זרעי חרדל ושאר תופינים.
ואחרונים חביבים, בגזרת היבוא:
צילום: יח"צ
אין זה סוד שאנחנו חובבים גדולים של חברת פרוטרי- יבואנית בירות קראפט אשר נחישותה להעמיד פה על המדפים בירות איכותיות שובה אותנו תמיד.
בצמוד לפסטיבל השיקו פרוטרי את היבוא של בירות ה- (VFM (value for moneyשל A. Le coc האסטונית- בלונד, IPA וקריק דובדבנים, וכן את Petrus aged RED בירה בלגית חמוצה המיושנת בחביות עץ בתוספת מיץ דובדבנים אשר בתקווה תפתח בשנים הקרובות ליין חדש של בירות חמוצות בישראל.
אנחנו יודעים על עוד דברים מעניים שנמצאים בקנה, אבל כל דבר בעיתו.
תודה לסטודיו בן עמי על הארגון ועל האירוח.
אני אישית מתרגש בכל שנה לראות את השינויים וההתפתחות שעוברים על שוק ותרבות הבירה בישראל ובטוח שאנחנו בדרך הנכונה.
נתראה בשנה הבאה!
לפני כשבוע כתבנו כאן על הבירפסט שהתקיים ברעננה לפני כמה סופי שבוע.
השבוע אנחנו מתעלים על עצמנו ומביאים לכם את סיפורה של שליחתנו, הדר פרת, למינכן, לפסטיבל הבירה הגדול, אוקטוברפסט.
אוקטוברפסט- הדבר האמיתי
מאת : הדר פרת
קצת על האוקטוברפסט
אז אני הדר, ואני טסתי עם חברתי הטובה מאיה לאירוע הבירה הגדול בעולם, האוקטוברפסט.
הוא, כשמו, פסטיבל – פסטיבל בירה עצום, הנערך מדי שנה במינכן, גרמניה, מאמצע ספטמבר ועד יום ראשון של השבוע הראשון של אוקטובר.
במהלך הפסטיבל לבושים האנשים בלבוש בווארי מסורתי – הגברים במכנסי עור והבנות בדירנדל, שמלה צבעונית עם בלוזון לבן מתחתיה ומחשוף ענק. מדי שנה ישנם 14 אוהלי בירה, כל אחד של חברה אחרת, אשר בהם שותים את הבירה ואוכלים ממגוון המאכלים הבוואריים. בכל אוהל ישנם כמה אלפי אנשים.
בחוץ, באזור המכונה Theresiewiese, ישנו לונה פארק רחב מימדים והמוני דוכני מזון ושעשועים.
עברה שנה, והנה שוב אני מסקר את אירוע 'לונגשוט' הישראלי.
תחרות לונגשוט (סיכוי קלוש, בארה"בית) נוסדה ומאורגנת על ידי מבשלת סמואל אדאמס האמריקאית. מטרת התחרות, כחלק מתנופת הבישול הביתי המתרחשת בעולם, היא לתת במה למבשלים הביתיים.
התחרות השנה, התשיעית במספר, לא אורגנה כבעבר. זאת עקב אי אלו חיכוחים שאינם ידועים לי, בין חברת טמפו (יבואנית ונציגת סמואל אדאמס בארץ), ובין המרינה בהרצליה (שם התרחשה התחרות בעבר).
בסופו של דבר- ההודעה על תחילת התחרות הגיעה מאוחר, ולדעתי (אין לי רשימה או משהו) השתתפו פחות מבשלים מבשנה שעברה, על אף שפורסם שמספר הבירות שהוגשו היה הגבוה ביותר- למעלה מ-120!
אז אמרנו שלונגשוט במרינה הרצליה- כבר לא יהיה השנה. אבל- אירועי עיר הבירה בירושלים מתנהלים כסדרם- והנה הזדמנות להתארגן על פסטיבל.
לדעתי- זו הייתה טעות. מהמון בחינות.
אם בשנה שעברה הפסטיבל היה העיקר- היה כל הבמה, כל האירוע והכל הוקדש למבשלים הביתיים ולתחרות- השנה הוא היה מעין אירוע שולי, מוסתר בפינת הדשא כמו עזרת נשים, שמי שלא ידע בדיוק מה הולך שם- ממש לא הבין. ואת זה אמרו לי חברים שפגשתי במקום האירוע- גן העצמאות בירושלים.
אם בשנה שעברה לכל מבשלה היה דוכן משלה- יפה, ממותג, מרווח יחסית- השנה האירוע נראה יותר כמו פיקניק- כשכל המבשלים צפופים יחד על צורת ח' בנויה משולחנות מתקפלים, והמיתוג מתמצה בחולצות מהבית ואולי שלט על הגדר מאחוריהם.
כיוון שהשנה התחרות היתה כינור שני לאירוע שמטרתו מכירת בירות מסחריות- לא הורשו המבשלים הביתיים גם למכור את תוצרתם, אלא למזוג (ארבעה ליטר מכל בירה מתחרה) בחינם.
חינם! יש! אנשים אוהבים חינם, ולכן כשהגעתי, כ-40 דק' לאחר תחילת האירוע- כבר היה פיצוץ אוכלוסין באיזור ה-ח'-שולחנות-פלסטיק-מתקפלים, שנמשך פחות או יותר עד הכרזת הזוכים.
אם וכמה אנשים הבינו מה הולך, חוץ מבירות חינם- אני לא יודע. שאלו את המבשלים הביתיים שדיברו עם ההמון.
ועכשיו לשאלה המעניינת באמת- איך היו הבירות? ומי ניצח?
אז ככה. על האוטובוס לירושלים עיר הקודש קיבלתי כאב בטן מצער ומייסר. החלטתי שאני כנראה רעב, וברגע שהתקרבתי לאזור- פיטמתי את עצמי בשקשוקה ירושלמית שהייתה ממש טובה. היא גם הייתה ממש טעות.
תאמינו לי- לא כיף להסתובב בפטיבל ולנסות לטעום בירות כשאתה בקושי מסוגל לעמוד זקוף ולא מקופל.
נאלצתי לבחור את הבירות שטעמתי בקפידה, והשתדלתי שלא לטעום דברים שאני כבר מכיר.
להלן רשמי הטעימה שלי, ואחריהם- רשימת הזוכים!
