אחרי שקפצה לשוק המסחרי עם SPARROWHEAT– ממשיכה מבשלת ספארו להוציא לנו מטעמים. הפעם מדובר ב-Zythos IPA.
לכאורה, ניתן לומר "מה.. עוד IPA?" יש שיאמרו שהשוק מוצף, ושעוד נעשית כאן אינפלציה של IPA, ועוד נהפוך להיות כמו האמריקאים.
אם ככה- תנו לי להרגיע אתכם ואתכן- זו לא עוד IPA רגילה.
למעשה- גם הבירה הזו, מתעקש דרור ספיר- הבעלים, היא בירת חיטה.
כמובן שאני לא מכיר את המתכון, ולא יודע כמה אחוזים ממנה הם אכן חיטה- אבל העניין מורגש. נגיע לזה.
דבר מעניין נוסף שמבדיל את הבירה הזו מהאחרות בשוק- הוא השימוש בכשות יוצאת דופן.
לרוב- משתמשים המבשלים בזני כשות קיימים- מוכרים יותר או פחות, ונדירים יותר או פחות. כאן- הבחירה הייתה בבלנד- ערבוב בין מספר זנים, בשם Zythos.
לא אפרט כרגע את הזנים מהם מורכב הבלנד, אך אומר שמטרתו היא לעניק אופי משולב של זני כשות אמריקאים- מפרופיל הדרי, עד טרופי.
נשמע מבטיח, לא? יאללה, בואו נראה.
הבירה נמזגת בצבע קש, בהיר מאוד ומעט עכור. באופן מפתיע נראית כמו פילזנר כהה מעט, ואטומה.
בכלל לא נראית כמו מה שהייתי מצפה מ-IPA! מרים גבות ומסקרן.
מיד במזיגה ניתן להריח ריח מעודן של כשות אמריקאית- בעיקר פירות הדר- כמו הריח שיש כשמגרדים מעט קליפה של אשכולית ומסניפים.
בהרחה עמוקה יותר הריח הזה רק מתחזק, ויחד איתו ניתן לחוש פסיפלורה ואיזה ריח טרופי מוכר ונעים מאוד.
בהתחלה לא זהיתי בדיוק מה אני מריח.
ההפתעה לא נגמרת במראה, וממשיכה גם בשתיה של הבירה הזו- וכאן מרגישים את ההשפעה של החיטה.
לבירה גוף קליל ביותר ("בירה מיץ" כמו שאמא שלי קוראת לזה) ומעט חמצמץ- בדיוק המאפיינים שלתת החיטה נותן לנו.
יחד עם החמצמצות מלווה אותנו מתיקות שדווקא לא מרגישה מהלתת, אלא פירותית. וכמובן- את כל זה עוטפת מרירות טובה ומורגשת.
אמנם לא עוצמתית ואלימה, כמו ב-IPA רבות אחרות, אבל נותנת את הצ'אפחה ללשון ועושה את העבודה.
בסיום אפשר להרגיש שוב את המתיקות הפירותית הנעימה, ומעט יובש בחלל הפה- מה שכמובן מצריך עוד לגימה!
עם התקדמות השתיה אפשר להרגיש שני דברים מעניינים בבירה הזו- הראשון הוא הגיזוז– שהוא אגרסיבי למדי, אולי גם בהשפעת הגוף הקל, אבל נותן תחושה של משקה קל, והשני הוא טעם שמרי קצת מורגש מדי. מפתיע- בהתחשב בעובדה שלא מזגתי את תחתית הבקבוק ובהתחשב בעושר הטעמים של הבירה.
אחרי ששילמתי את מיסי הבירה שלי וחלקתי כמה שלוקים עם אמא- נמלטתי עם הכוס להתייחדות בחדר. כמובן שסיימתי את ענייני והלכתי לדרכי שמח וטוב לב- והכוס נשארה בחדר. הסגור.
כשחזרתי- הופתעתי לגלות ריח דומיננטי של אננס. אה-הא! פה נפל לי האסימון על מה היה הריח הטרופי שהרחתי עם כל לגימה.
גוף: 1.5. ממש קליל ומיצי.
גיזוז: 3. חזק ומשקהקלי.
כמות אלכוהול מורגשת: 2. 5.5% שנותנים תחושה של בירה, אבל לא משתלטים.
כשותיות: 3.5 גם בטעם, גם בריח, גם במרירות- אחלה בחירה של כשות ואחלה מינון.
ציון כללי: 3.5. נהניתי מאוד! יופי טופי.
לסיכום, ניתן לומר שזו אכן בירה מוצלחת ביותר.
אמנם מפתיעה אותי בקטגוריית ה-IPA, כי התרגלתי לחזקות ממנה, ואפילו שתיתי APA חזקות ממנה, אך גם למי שרגיל לסגנון וגם למי שלא- נראה שיש פה סטוץ רציני לקיץ, וכנראה שאשתה אותה עוד כמה פעמים כשאזדקק למשהו מרענן, ומהר.
לרוויה!
יוחאי.
2 תגובות לZythos IPA