"There are more old drunks than old doctors"
המשפט הזה אולי נכון בעולם שלנו, אבל לא ביקום של ה-BBC- שם חי הדוקטור הזקן מכולם.
בשנת 1963 עלתה לאקרנים סדרת המד״ב ״דוקטור הו״- ושינתה את תרבות המדע הבדיוני הטלוויזיוני. או שמא לא? קשה לי לקבוע בתור חובב מושבע של הסדרה.
הדוקטור, לאחר גלגולים רבים, שונים ומשונים, חוזר בסוף החודש (23.11.2013, ליתר דיוק) לעונה חדשה, ולכבודה, ולכבוד חגיגות היובל- החליטו במבשלת הדובים לבשל בירת מחווה- טארדיס שמה.
ה-T.A.R.D.I.S הינה החללית/ מכונת הזמן/ יצור חי/ בית/ פלא טכנולוגי הנראה כתא טלפון משטרתי מבחוץ (ותעצרו אותי כרגע מלספר לכם יותר), אך למעשה עצום מבפנים ומכיל מבוך אינסופי של חדרים. משפט המפתח של דמויות בסדרה הנכנסות לטארדיס לראשונה מלווה גם את הבירה- "It's bigger on the inside!". האם גם הבירה גדולה יותר מבפנים? בואו נראה.
אז נתחיל מהבחוץ- בקבוק מגניב, סטייל האחת בחודש הקלאסי של הדובים, ומהודר בכותרת (הלא שגרתית לחבר׳ה האלה)- בירת חיטה מעושנת.
חיטה מעושנת? זה כבר מעניין! אז יש בירה על סדרה שאני אוהב, ובסגנון מסקרן?! וואי וואי וואי… אני מתרגש!
On the inside-
הבירה עוברת מהבקבוק לכוס (במזיגה הפעם, לא בטלפורט) בצבע חום כהה, עצי, כמו של פקאן מסוכר. מעליה- ראש קצף בצבע קרם, סופר אוורירי שנראה שהולך להתפוגג בתוך שניות, אך למעשה יורד בהדרגה במהלך השתיה.
הריח מאוד מתוק ומאוד מאלטי, קצת עוגייתי, ומרגיש קצת ״רטוב״. מעין ריח של לחות באוויר. רגע אחד… איפה העישון? עוד לא מורגש.
החוויה המתוקה עוגייתית ממשיכה גם בטעם של הבירה, ומלווה באיזו חמצמצות קלילה, אולי מהחיטה. באופן חריג לבירות של הדובים- הבירה לא כשותית בכלל, לא מביאה את טעמי וניחוחות הכשות אל קדמת הבמה ולא מרה כלל ועיקר. מתקתקות, חמצמצות, והופ- טיפה תחושה של עישון באף בסוף הלגימה, גם היא דיי מרומזת.
לבירה גוף די קל, מה שלא מצפים לו כשחושבים על עישון ורואים את הצבע- משהו בזה משדר לי בירה כבדה הרבה יותר. הגיזוז דווקא עדין ורפה למדי, מה שלא מסתדר עם הגוף הקל, ויוצר ניגוד מרים גבה בחלל הפה.
הטעם המתוק והמעט מעושן של הבירה נשאר בפה לפרק זמן קצר לאחר הטעימה, ונעלם.
מה שמאוד מרשים בבירה הזו- הוא האלכוהול. הבירה טומנת בחובה 6% אלכוהול; וכשאני אומר טומנת- אני מתכוון שנזכרתי בדיעבד וחזרתי לבקבוק לבדוק.
איכשהו, אף על פי שאין לבירה זו מאפיינים דומיננטיים שיסתירו את האלכוהול- הוא לא מורגש בכלל ומוסווה בצורה אלגנטית ומחמיאה מאוד לבירה.
גוף- 2. דיי קלילה ודלילה. לא מה שהייתי מצפה.
גיזוז- 2. עדין מאוד ורק מעקצץ על הלשון.
רמת אלכוהול מורגשת- 0. באמת שאם לא הייתי יודע- הייתי חושב שזו בירה נטולת אלכוהול. מהבחינה הזו אפשר לשתות המון עד שמרגישים בחילה ממסעות בחלל ובזמן.
כשותיות- 1. אולי תורמת לארומה החורפית של הבירה, ולאיזשהו רמז מריר, אבל לא יותר מזה.
סה״כ- 3. בירה טעימה, לא מעולם אחר.
בשורה התחתונה מדובר בבירה שאמנם לא מרגשת (אולי התרגשתי בעצמי יותר מדי לקראתה), אבל היא טעימה, נוחה לשתיה, ולא תשאיר אתכם צמאים.
לרוויה,
יוחאי