את הבירות של האחים חגי ואור פס טעמתי לראשונה באחד מאירועי הבירה. beers 2013 אם אני לא טועה.
אמנם הטעימה עצמה זכורה לי במעורפל, אך האנשים זכורים לי לטוב, וקיוויתי שיום אחד יוציאו את הבירות שלהם לשוק באופן מסחרי.
והנה- לפני מספר שבועות הגיעו הבירות למדפים באיזור המרכז, ואני אצתי רצתי לי לקנות ולטעום שוב.
בבית הבירה פס מבשלים נכון להיום שלוש בירות- חיטה בווארית, לאגר אדמונית, ופורטר.
לצערי, דווקא הפורטר שהייתה זכורה לי יותר לטובה לא הייתה בנמצא.
הבירות, שמתהדרות בתוויות בעיצוב קלאסי עם טוויסט מעניין מבחינת ההדבקה, משדרות אופי של "המבוגר האחראי" של עולם בירות הבוטיק בישראל, שלרוב מתאפיין באיזו קריצה משעשעת או אפילו יותר.
כמובן שכהרגלי שתיתי וטעמתי אותן בארוחה משפחתית.
ללאגר האדמונית של פס גוון עצי- חום, ללא ראש קצף במזיגה. סך הכל נראית חמודה ומשום מה משביעה…
הריח מתקתק ועשיר בניחוחות אגוזים, מייפל וקרמל. קצת ריח שנותן תחושה כאילו אופים עוגה באחד מהבתים הסמוכים, נעים ומרגיע.
התחושה הזו של העוגה ממשיכה גם בטעם, שהוא מתוק מאוד, ובעל טעם לתתי למדי, ממש כמו שנשאר אחרי שמנשנשים קצת גרעיני לתת.
עניין זה דווקא מפתיע, כשהטעמים יחסית עשירים, מתקתקים וקצת מזכירים את הסוכרתיות של פירות מאוד בשלים- לא מרגישה כמו לאגר…
הגוף קרמי למדי, והגיזוז בינוני, ויש תחושה שהבירה הזו נועדה לשדר לקהל הרחב. מעין קונספט של "גולדסטאר- גרסת הבית".
גוף: 3. לא קריספי ונקי כמו שהייתי מצפה מלאגר.
גיזוז: 2.5. נחמד.
כמות אלכוהול מורגשת: 2.5. בינוני.
כשותיות: 1. לא משהו שיכולתי לשים עליו את האצבע.
ציון כללי: 2. חמוד.
אף על פי שהבירה באמת חמודה, היא נותנת תחושה, כמו שנאמר על יד השולחן כשטעמנו, של "בירה של פחדנים". נראה היה שאפשר לקחת אותה למקום קצת יותר מעניין ומורכב.
יחד עם זאת- הבירה תיתן מענה טוב מאוד לסועד הממוצע שיגיע לבית הבירה, ושאינו מתחבר לסגונות הפחות פופולארים- חיטה ופורטר.