"Even if the brew tastes somewhat strange at the first swallow, do not stop, because soon you will realize that your thirst will not decrease and your pleasure will visibly increase." ~ כיתוב על התחתיות שנמצאות בפאב המבשלה.
קצת רקע:
עובדה מעניינת, "שלנקר" משמעותו "מתנדנד", וכנראה שמקור השם של הבירה הוא אחד מעובדי המבשלה שהיה מתנדנד מצד לצד, שקראו לו בחיבתיות רבה שלנקרלה (מתנדנד קטן). אותו אדם מתנדנד מופיע גם על הפקק של הבקבוקים (שנראים מגניב לגמרי).
סגנון הבירה:
הבירה היא בסגנון בירה מעושנת- Rauchbier, החלק המעושן של הרכב הלתת צלוי על אש פתוחה, מה שנותן לו את העישון העוצמתי הזה שמורגש בבירה. לאחר הבישול, הבירות מוכנסות לחביות עץ אלון, ומתיישנות במרתפים בני 600 שנה שנחצבו לתוך ההרים ששוכנים ליד המבשלה. הבירה מכילה 5.1% אלכוהול, וניתן להשיג אותה בארץ בקומות שמוכרים בירות בוטיק, המחיר סביבות 18-20 שקלים לחצי ליטר (שווים את זה). טמפרטורת ההגשה המומלצת היא 7 מעלות בערך, טמפרטורה שנותנת לבירה לשחרר את הארומה ואת כל הריחות והטעמים שלה.
הבירה עצמה
וואו. נראה לי שכבר בפתיחה אני יכול להכריז ששלנקרלה מארצן היא הבירה הכי מיוחדת שטעמתי אי פעם. ואיך שבא לי עכשיו איזה נקניק מיושן עם כוס הבירה שלי. הדבר הראשון ששמים לב אליו שפותחים את הבקבוק, הוא הריח, פלאשבקים לל"ג בעומר ביסודי שהיינו מתעטפים בעשן ומגיעים הביתה, והריח לא היה יורד שבוע. הריח המעושן שעולה מהבקבוק מזכיר את הריח שתוקף אותך כשאתה נכנס לאטליז גדול או לדוכן לבשרים מעושנים בשוק, עשן עשן ועוד קצת עשן. הבירה מאוד ייחודית בטעם הזה של העשן, זאת הבירה היחידה בארץ (חוץ מהפורטר אלון של נגב, שאצלו העישון הרבה יותר עדין), והיא בהחלט מייצגת את המגזר שלה בכבוד. הטעם המעושן קצת מוזר בהתחלה, הרי אם הייתי אומר לכם לטחון גחלים ולשתות אותם כנראה שלא הייתם רוצים לעשות את זה, אבל זה טעם שככל שממשיכים לשתות , נהיה יותר ויותר נעים. אמנם הבירה קצת מרירה, אבל המרירות , שבאה בשילוב עם הטעם המעושן, גורמת לכיף גדול. הבירה קלילה מאוד יחסית לטעמים המאוד כבדים שהיא מאכלסת (נקניק נוזלי), וראש הקצף שנוצר דיי מרשים ביופיו. האלכוהול כמעט ואינו מורגש, והוא מוסתר היטב ע"י הטעים המעושן האדיר שהבירה מכילה. אין ספק שזאת בירה שחייבים לטעום, זאת בירה מאוד שונה , וקולעת רק לטעמים של אנשים מסוימים, אבל אם אתם אוהבים בירות , אתם חייבים את זה לעצמכם.
מבחן הטעימה
גוף– 2 – קלילה מאוד יחסית לבירה עם טעמים כל כך כבדים
רמת גיזוז – מתאימה לבירה- לא יותר מדי, לא פחות מדי -2.5
כמה האלכוהול מורגש – 1.5 – רק כשתקומו מהכיסא.
בסה"כ בירה מאוד מיוחדת, והופתעתי ממנה לטובה לגמרי, אני חושב שכל חובב בירות חייב לעצמו לפחות לטעום אותה פעם אחת בחיים, ואולי פעמיים, שלוש..תלוי כמה תתאהבו בה.
ציון כללי -4
טעימה נוספת-יוחאי
בשלנקרלה נתקלתי במקרה על המדף, ביום חורף קלאסי, והבקבוק המסקרן שלה משך אותי לנסות.
למזלי טעמתי את הבירה לצד בשר חם מהפויקה. השילוב לא יכול היה להיות מתאים יותר- הבירה פשוט השאירה את אווירת המדורה גם על הצלחת בשולחן (פויקה מתורבת עם המשפחה, כן?).
עם פתיחת הפקק, במקום ה׳תססססס׳ שאמור להשמע מהבקבוק, היה אפשר לשמוע ׳ווואו׳ מהסובבים.
התייעצות מהירה עם הרב גוגל ליד השולחן לימדה אותי שהגחלים עליהן מעושנת הלתת עשויים למעשה מחביות האלון שבהן גם התיישנו אצוות קודמות של הבירה- עד שהתבלו החביות.
הקאצ׳ של הבירה הוא ללא ספק טעמה וריחה המעושנים. מבחינת גיזוז, אחוז אלכוהול, וצבע אין הפתעות, וראש הקצף שלה היה ממש מכניס אורחים ומפתה ללגימה.
כמובן שאשתה אותה שוב, אך אחכה לחורף הבא.
מבחינתי- ביר בלוג צ׳ויס!
