פרימטור סמי דארק לאגר מגיעה אלינו ממבשלת נקוד שבצ'כיה. זוהי מבשלה שקיימת כבר יותר מ100 שנה, ומבשלת סוגים רבים של בירה, ביניהם הסמי דארק לאגר.
הבירה היא לאגר רגילה ופשוטה, ואפילו יצא לי לשתות אותה במגף של חצי ליטר, מה שהיה בערך החוויה הכי טובה בבירה. זוהי לאגר רגילה לפי הספר, והסיבה שבחרתי לשתות אותה היא כי בתיאור התפריט הבירה תוארה כלאגר אדמדמה, מה שהקפיץ לי לראש את התיאור של אלנבי מבית אחוזת בית, שאותה אני מאוד אוהב.
לצערי נוכחתי לדעת שאין הרבה קשר בין שתי הבירות. סמי דארק לאגר בצבע ענברי, כשהצבע וקלילות בערך הדבר היחיד שדומים בין שתי הבירות. מהרגע שקיבלתי אותה ועד שסיימתי אותה, מה שלקח לי בין 10 ל15 דקות, מה שעלה לי בראש זה סגול, וזאת למרות שצבע הבירה נוטה לכיוון האדום-כתום-ענברי. עדיין לא הצלחתי להבין למה.
אם היה דרך לבשל צבע סגול, היינו מקבלים סמי דארק לאגר. עם טעם לתתי – לחמי רגיל עם סיומת קרמלית עדינה, הבירה בעיקר החליקה בגרון, בלי להשאיר חותם מיוחד. לא מועיל, לא מזיק. הבעייה הכי גדולה של הבירה הזאת, לדעתי, שהייתה לה ארומה נוראית. כאילו הייתה דליפת גז, או שאפילו אגזים ואגיד ביצה סרוחה, דבר שממש הוריד את ערכה של הבירה בעיני.
גיזוז – 1.5, כמעט לא קיים.
אלכוהול – 2, גם כן לא מורגש.
קלילות – 4.5, מאוד מאוד קלילה.
סה"כ הציון של הבירה הוא 2.5, וגם זה רק בגלל שהיא כל כך קלילה וניתנת לשתייה מרובה ומהירה. חוץ מזה, אין בבירה הזאת שום דבר מיוחד.
לחיים,
שחף.