"They are not a nation of snobs like the English or of extravagant boasters like the Americans or of reckless profligates like the French, they are simply a nation of drunkards." Marcus Clark~על אוסטרלים
קצת רקע
לפני כמעט חודשיים פרסמנו פוסט על בירה אוסטרלית ששמה קופרס, אחת הבירות האוסטרליות היחידות שמגיעות לארץ בקביעות. הרעפנו עליה שבחים, ואפילו קיבלנו פוסט מחווה בבלוג של ישראלים המתגוררים באוסטרליה.
לשמחתנו הרבה, אותם ישראלים-אוסטרלים, בביקורם האחרון בארץ , תרמו למטרתנו הנעלה 3 בירות של בירת הבוטיק האוסטרלית האהובה עליהם (תודה לאריק).
ליטל קריצ'רס היא מבשלה שהוקמה בשנת 2000, בפרמטל , אשר במערב אוסטרליה. שם המבשלה מגיע מאלבומם של להקת Talking Heads, שנקרא creatures. למעשה השם של המבשלה הוא מחווה ליצורים הקטנים שגורמים לבירה להיות מה שהיא- השמרים.
המבשלה מייצרת 5 סוגי בירה (תוכלו לקרוא עליהם כאן, באתר הנפלא של המבשלה), ובינהם , בירת הדגל שלהם, הפייל אייל. המבשלה עצמה קמה על מה שהיה בעבר חוות קרוקודילים (בכל זאת, אוסטרליה), ונבחרה למבשלה הטובה ביותר באוסטרליה ב2002.
סגנון הבירה
הבירה היא בסגנון פייל אייל, בירה הנוצרת בתסיסה חמימה (בטמפרטורת החדר אפילו), ובעלת צבע כתום בהיר. הבירה הזאת ספציפית היא בסגנון פייל אייל אמריקאי, פייל אייל שמסתמך הרבה על טעמים כשותיים. לאחר שבישול הבירה הסתיים, מושרה בתוך הבירה מין תיון ענק מלא בפרחי כשות שמעניקים לבירה ארומה כשותית. הבירה מכילה 5.2% אלכוהול וטמפ' השתיה המומלצת היא 5-7 מעלות צלזיוס.
הבירה עצמה
כשפותחים את הבקבוק, ארומה נפלאה עולה ממנה. מהתאור הקודם אני בטוח שכבר חשבתם שזו ארומה כשותית כבדה, שדומה לארומה של בירות כשותיות כגון האינדירה של הדובים, או ההודית המכוערת של מבשלת רונן, אז זהו , שלא.
הארומה של הבירה, אולי בשל ההזיות שגורם מזג האוויר החם עד מאוד שאנחנו חיים בו, היא של פרי הליצ'י. ואמנם חשבתי שאני הוזה, אבל גם יוחאי הסכים שפשוט יש לבירה טעם של ליצ'י ופירות הדרים. הבירה נמזגה לתוך כוס, שחררה עוד קצת מהריחות הנפלאים שלה, וממש עשתה חשק לשתות. השלוק הראשון הפתיע. ציפיתי, על פי התאורים של המבשלה, לבירת עם טעם כשותי מודגש. זה לא קרה. הבירה מתחילה מתקתקה (עדיין המון טעם של ליצ'י) ומסתיימת במרירות כשותית עדינה מאוד. היא נורא נעימה לשתיה, קלילה מאוד , והאלכוהול לא מורגש בכלל. כמו בירת הפסיפלורה של נגב, שם הפסיפלורה משחקת תפקיד חשוב, הרגשתי שאני שותה בירת ליצ'י ולא בירה שאמורה להיות מושפעת מכשות באופן כבד. אולי זה המסע המפרך והארוך מאוסטרליה ששינה קצת את הטעמים (פעם הבאה שאני באוסטרליה נבדוק את הנושא), אבל הטעמים הכשותיים של הבירה כמעט ולא נוכחים. אבל הבירה , גם בצורתה הנוכחית , אחרי מסע ארוך ומייגע, עדיין בירה מצוינת שפשוט כיף לשתות, מרעננת, במיוחד ביום קיץ חם כל כך.
מבחן הטעימה
גוף- 1 בירה כל כך קלילה שבקושי תרגישו שאתם שותים אותה
גיזוז – 2.5 לא מוגזת מאוד, לא חסרת גזים, בדיוק במינון הנכון
כמה האלכוהול מורגש- 2- כמו לשתות מיץ מוגז ממש טעים
ציון כללי – 4.5 וגם בירבלוג צ'ויס!
זאת בירה נהדרת שכל מי שמבקר באוסטרליה צריך לטעום, עושה חשק לעוד, ואם צריך להחליט בינה לבין גולדסטאר, ביום קיץ חם, אני לוקח ליטל קריצ'רס פייל אייל!