אנא, דייג טוב עיניים,
החזר נא אותי אל המים.
אם זאת תעשה וחסדך תגלה –
כל אשר תבקש – אמלא!
~מתוך "הדייג ודג הזהב" / אלכסנדר פושקי
נתחיל בלזרוק לחלל מספר תבלינים, ואתם הקוראים תגידו על מה אתם חושבים, קדימה:
- מרווה
- טימין
- רוזמרין
- פטרוזיליה
אם הייתם שואלים אותי לפני רבע שעה מה הקשר בין כל התבלינים הללו, הייתי אומר לכם שלא הייתי מופתע לראות אותם מופיעים יחד במתכון של איזה צלי בקר איכותי, עמוק ומורכב שדורש שעות על גבי שעות של שהות בתנור ותשומת לב תמידית. ובאמת כשניגשתי לבקבוק וראיתי את הרשימה המפוארת הזו (כמובן לצד מים, כשות, לתת ושמרים – בלעדיהם אין בירה), הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו היתה ארוחת חורף מכבידה, כשהגשם גועש בחוץ ורמזורי העיר מהבהבים בתוהו ובוהו, שלא לדבר על אנשים שהחליפו מכוניתם בקיאק בשביל להתנייד (ככה זה ברעננה בחורף).
אז אחרי שכבר שתינו בירה אחת של באשה-פלום השבוע… הגיע הזמן לאחת נוספת.
על הבקבוק מצוין סגנון הבירה, סייזון! מה לסיזון ולחורף? הרי סייזון במקור היא בירה לעובדים ובעלי מלאכת השדה בקיץ (קיץ בבלגיה), לרוויה בזמן עונת הקציר. איך אותם תבלינים שכל כך מסתדרים לי בראש עם טעמי חורף יסתדרו עם בירה שבמקורה מיועדת לקיץ? בואו נראה:
הבירה נמזגת לכוס, בגוון צהוב-כתמתם, עם ראש קצף ענק, לבן ואוורירי. חיכיתי עוד כמה דקות בשביל למזוג את שארית הבירה מהבקבוק, ושוב נוצר לו ראש הקצף היציב (שהחזיק מעמד עד סוף הסשן – הישג מרשים בבירות המיוצרות בארץ). בחדר התפשטה ארומה של מרווה (קחו מרווה, שימו בין הידים וחכחו אותן- זה הריח), ובניתוח מעמיק יותר (דמיינו אותי יושב ומריח את האוויר מספר דקות. כן כן.), ניתן גם היה להריח מעט רוזמרין ואפילו מעט טימין, ובעיקר את הפנולים הספייסים (תחשבו פלפל שחור, אפילו מעט ציפורן) שכל כך מאפיינים את סגנון הסייזון- תולדה של פעילות שמרים יחודיים לבירה זו.
ובטעם? הבירה היא בירה מתובלת, ולא משאירה מקום להתבלבל או לנחש האם מדובר בתוצרי השמרים או שמא ביד אדם מכוונת בדמות תבלינים. התבלין הדומיננטי ביותר, בדיוק כמו בארומה, הוא המרווה, עד כדי השתלטות כוללת על חלל הפה. עוזר גם הגיזוז הגבוה שמייצר בועיות על הלשון וממלא את חלל הפה בקצף מתובל היטב. השלב הבא הוא החמימות הנוצרת בחלל הגרון (כאן המקום להזכיר שמדובר בבירה חזקה עם 6.7% אלכוהול – כיאה לסגנון), ואחריו הסיומת היבשה שמזמינה לגימה נוספת.
לסיכום, למרות שהתבלינים מרמזים על בירה כבדה ומתובלת מאוד, פושקין היא סיזון מאוד שתייה (drinkable), עם מנעד טעמים רחב שאולי לא יתאים לכל שותה, אבל לדעתי מומלץ שכל אחד שאוהב בירה, ינסה.
אם אתם פחות בקטע של תיבול, הניחו לבירה "להתאוורר" מס' דקות, וכך תוכלו לקבל חוויה הרבה יותר מרוסנת של הבירה.
גוף – 1.5 – בירה קלילה עם סיומת יבשה
גיזוז – 4 – חלל הפה מתרחב מכל הגיזוז שיש כאן.
כמות אלכוהול מורגשת – 3 – מרגישים שיש פה כמות נכבדה של אלכוהול.
כשותיות – 2 – טעמים כשותיים מופיעים לאחר שנגמרת התקפת התבלינים.
ציון כללי – 3.5 – מתחילה דומיננטית מאוד, אבל מתאזנת תוך כדי השתיה, בירה מומלצת גם ביום חם וגם ביום קר.