עומר בוק - מעז יצא מתוק?

אני מתחיל לאהוב את הטרנד הזה שמתפתח שמבשלות עם ליין דיי קבוע של בירות מוציאות מדי פעם בירות חדשות (או עונתיות).

זה קורה כל חורף עם מבול הבירות החורפיות (ווינטר ג'ק של שפירא, עוג של מבשלת הגולן, חריטון של נגב, סאיזון של גליל וכו'), אבל שנקבל שתי בירות חדשות של נגב תוך חצי שנה? על זה לא הימרתי.

אז הנה באה אלינו נגב עומר, מעוטרת בשיבולים ועז אחת בודדה בשדה, מכילה 6% אלכוהול, וההפתעה הגדולה באמת,

היא לאגר. (ויותר ספציפית, מאיבוק)

זה תמיד מפתיע כשמבשלה שידועה בזכות האיילים שלה מתחילה לבשל לאגר אחרי שנים שהיא בישלה רק איילים, והתוצאה?

הבירה נמזגת עם ראש קצף דליל שנעלם במהרה, ובמהירות עוטפות את הכוס בועות, שגורמות לעומר בוק להראות כמו זיווג מוצלח בין קולה וספרייט. לבירה ארומה מאוד לתתית (זאת מילה בכלל?) וקרמלית, ואכן, הקרמל נמשך גם אל תוך השלוק הראשון.

הבירה, כפי שהתוודעתי במזיגה,  מוגזת ברמה יחסית גבוהה (יותר ממה ששותה איילים כמוני רגיל) , ובאמת מזכירה בגיזוז שלה משקאות מתוקים. הבירה קלילה מאוד, ואלמלא הגרעפסים התכופים שהיא גורמת, היא יורדת בצורה קלילה בגרון. קיימת איזשהי חמאתיות בטעם,  שלאחר כמה שלוקים נהיית מורגשת יותר ויותר וממש גורעת מחווית השתיה. כפי שציינתי קודם, עיקר הטעמים הבולטים הם קרמל , ומרירות כשותית שלוקחת תפקיד משני. הבירה דיי שטחית בסופו של דבר, והטעם נעלם כליל תוך כמה שניות, עם טעם לוואי מריר , לא נעים במיוחד. ניתן להרגיש התחממות גרונית כתוצאה מהאלכוהול, אבל אין נוכחות גדולה של אלכוהול שגורעת מהבירה.

בסה"כ הבירה היא בירה נחמדה, אם כי מאוד חד גונית (לעניות דעתי), בגוון של קרמל.

לצערי, העומר היא כנראה בירת הנגב הראשונה, שאני לא יכול להגיד עליה שהיא מעולה, היא סבירה, אבל לא יותר מזה, ומנגב, אני מצפה ליותר.

גוף- 2- קלילה יחסית ומחליקה בגרון (רוב הזמן).

גיזוז- 4- מעל הממוצע.

כמות אלכוהול מורגשת -1.5- שאר הטעמים מכסים.

כשותיות-2- קיימת נוכחות , אבל לא חזקה במיוחד.

ציון כללי -2- מנגב אני מצפה ליותר.

לרוויה,

ניצן.