פה ושם, כשהזדמן לי לדבר עם אנשים על מבשלת הגולן, זכיתי בדרך כלל להרמת גבה.
כשהוספתי בתקווה "נו, בירה בזלת…?" נענתי לרוב בהנהון נמרץ בנוסח "אהה ברור!"
אז למי שלא מכיר- מגוון בירות הבזלת מיוצר על ידי החבר'ה במבשלת הגולן שבקצרין.
למבשלה בצפון, כמו כל ברוהאוס מכובד, צמודה מסעדה ומרכז מבקרים.
בירושלים ניתן לשבת בכיף גדול (מנסיון) עם נקניקיה שמנמנה, כרוב כבוש ומגוון הבירות של המבשלה בסניף המקומי של המבשלה (ברחוב הלל).
עמרי זילברמן, שהוא הברומאסטר החדש של המבשלה, פינק אותנו בבירה מיוחדת מאוד לסוף החורף. עוג.
בעוג נתקלתי במקרה בשוק בירות קטן בקניון רננים, באזור הדוכנים הישראליים. בזמן שפטפטתי עם הנציגים של נגב ואלכסנדר, מצאתי את עצמי טועם מכוס פלסטיק קטנה טעם שתפס אותי לא מוכן- בול לטעמי.
מאיפה הכוס הזו? רגע… אה. ממבשלת הגולן. חזרתי לדוכן וישר הרמתי בקבוק ליד. יותר נכון לומר בקבוקון- 330 מ"ל, בעיצוב שמנגוצי שמזכיר מאוד את Duvel.
לפי הבחור בדוכן (וגם לפי התווית והרב גוגל) הבירה היא בירת חיטה, אייל, 7.5% (שלא ברור לי איפה הם מסתתרים).
הבירה מיוצרת בסגנון דאבל בוק, ובאופן יוצא דופן מכילה 70%(!) חיטה ו-30% שעורה. נתון מפתיע למדי בהתחשב בעובדה שרוב בירות החיטה מכילות תערובת של 50-50 בקירוב.
(עדכון- דאבלבוק הן בירות לאגר. העוג- אייל. אחרי קצת בירורים- כנראה שהעוג הזו שייכת לסגנון ביניים שנקרא וייצן-בוק)
מרקם הבירה קטיפתי ומחליק על הלשון ובגרון ברעננות מפנקת. הבירה קלילה ביותר ואחוז האלכוהול מורגש בה איפשהו באופק. הגיזוז עדין ונעים, הצבע הקרמלי וראש הקצף מושכים מאוד.
הפלצנות על התווית מתפארת בניחוחות דבשיים, בננה וארומות של וויסקי. הדבש אמין. הבירה לא מתאימה ללוות מאכלים בשריים או מאכלים חמים בכללי. על התווית מומלץ "לשתות לצד קינוח מטובל בווניל אמיתי, או פשוט בחברת ספר טוב ליד האח הבוערת". לא מצאתי וניל אמיתי אז הלכתי על הספר והאח. היה ענק. בשורה התחתונה – שימו עין על המדפים. החורף נגמר וסביר להניח שלא נותרו עוד הזדמנויות רבות לטעום מהבירה הזו השנה אם אכן תוגבל בזמן. מומלץ בחום!גוף: 4.
גיזוז: 1.5.
כמות אלכוהול מורגשת: 1.5.
ציון כללי: 4.5
לרוויה,
יוחאי .