הם חזרו! מבשלת לפינג בודהה חזרו לייצר בירות אחרי העדרות ממושכת (מדי) מהמדפים. הבישול עבר כאמור למבשלת העם שמייצרת את הבירות עבור השמן המחייך.
או! ואיך הם חזרו! עם בירה עוצמתית באלכוהול (7.1%) , במרירות (נגיע לזה) ובטעם (נגיע גם נגיע).
טוב אז אני לא ארבה במילים, הסגנון האהוב עלי מאחת המבשלות האהובות עלי (זכרונות מטרינטי עולים לי כל הזמן), קדימה לעבודה.
הבירה נמזגת עם ראש קצף ענק ויציב (כנראה בגלל מזיגה קצת יותר מדי אגרסיבית מצידי, בחיבור עם עיצוב הכוס) שנשאר דקות ארוכות, ומתמוגג לאט לאט, ומותיר מאחוריו ראש קצף יציב ודק.
הבירה בצבע ענברי- נוטה לכתום (ואני יכול לראות את זה טוב יותר לאחר שלמדתי איך לשטוף כוסות כמו שצריך, תודה ברק), ויש לה ריח משגע. ריח הדרים מתקתק כזה שאני מתמוגג ממנו בכל פעם שאני מקרב את חוטמי לכוס, תענוג.
אז כן, אפשר להבין מהכתוב שהצגת הבירה השאירה עלי חותם, אבל איך הטעם?
אני אתאר את חווית השתיה.
כשות כשות שות כשות כשות כשות , פאוזה , מר מר מר מר, אוי זה מר, אני צריך שלוק שיעביר את זה, כשות כשות כשות כשות כשות פאוזה, מר מר מר וכן הלאה.
ולפני ששמתי לב, כבר נגמרה כל הכוס, מדדה של בירה טובה באמת.
אין פה יותר מדי טעמים נלווים , אין איזו מתיקות נחבאת (אולי רק בסוף השלוק האחרון מהכוס, אחרי שכל המר עובר, אחרי דקות ארוכות), אין מורכבות מיוחדת, יש נוזל מוגז בצורה בינונית-עדינה, כתום-ענברי, עם טעמי כשות דומיננטים, והמון מרירות, וזה עובד.
אני נורא נהנתי מהבירה, כנראה כי לא שתיתי שום דבר כשותי כבר שבועיים, ודגדג לי לשתות אותה.
אמנם , הייתי בטוח שהבודהה לא יחייך אחרי החוויה שהוא עבר מוקדם יותר השבוע (כאשר באותה שישיה, השכן שלו, התפוצץ) , אבל נראה שהוא התאושש מהמקרה בצורה מופלאה.
לסיכום:
גוף – 1.5- בירה מאוד שתייה, בלי כבדות נראית לעין (או לחיך).
גיזוז – 1.5- עדין ונחמד.
כמות אלכוהול מורגשת -1- הכשות מסתירה את זה טוב מאוד.. לא הורגשה בכלל עד שקמתי מהכסא.
כשותיות – 4.5- yes please.
ציון כללי – 4- בירה שנורא נהנתי ממנה, במיוחד בחום הנוכחה ששורר במדינה, אוהבי כשות ישמחו.
שלכם,
ניצן.